האות " ף " בעל הניסים בפורים
ידוע בכל ברכת המזון ובכל תפילת שמונה עשרה בכל השנה לא רשומה האות ף כלל, (למעט ביהי רצון לחולים ורפואת הגוף, וכן ביהיו לרצון תרדוף נפשי - שאין זה מהתפי
לבסומי - מלשון בשמים (ומצוות הנתינה בפורים) (כללי ,כללי)
lt;h2> לבסומי - מדוע? ניקח משל מהחוויה שיש בהופעה טובה, שבה הכל כל כך מרגש וסוחף. אחרי ההופעה, החיים ממשיכים, חוזרים לשגרה. רק מי שהרג
פורים דפרזים ופורים דמוקפים והיכן לא תתגודדו
מה ראו אנשי כנסת הגדולה לחלוק את מצוות פורים לימים חלוקים, ולקבוע יום מיוחד לפרזים ויום מיוחד למוקפים? מה שאין כן בשאר המצוות שהרי התורה אמרה תורה אחת
בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום
גאון מוילנא מבאר שבמהלך המשתה שארך מאה ושמונים יום הציג אחשורוש לראוה את כל אוצרותיו. בכל יום מימי המשתה הוא הציג ששה אוצרות, כפי שאומר הכתוב: &qu
לך כנוס את כל היהודים... וצומו עלי, ואל תאכלו ואל תשתו... (ד ,טו)
שאלת השאלה: אסתר משיבה למרדכי "וצומו עלי" אם כן מהו "ואל תאכלו ואל תשתו"... פשיטא, מי שצם אין לו לא אכילה
אורה – זו תורה
תב רבינו צדוק מלובלין בספר פרי צדיק (ענין פורים 197) ש"מצות משתה והשמחה של פורים הוא לתקן הקלקול של העצלות בעסק התורה". ולכן כשרצה ר
בגד תכלת
גזירת אחשורוש הוצרך המן לקחת את מרדכי 'לסבב הופעות' ברחבי שושן, כשמרדכי לבוש בלבוש מלכות וכתר לראשו והמן צועק לפניו בקול גדול: &qu
ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים (ז ,ט)
amp;quot;אמר רבי אלעזר: אף חרבונה רשע באותה עצה היה. כיון שראה שלא נתקיימה עצתו - מיד ברח" (מגלה). מנין למד זאת רב
לא נעשה עמו דבר (ו ,ג)
שהמלך שאל "מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה", ענו לו משרתיו: "לא נעשה עמו דבר". בפשטות מ
אין אסתר מגדת (ב ,כ)
דוע נמנעה אסתר לגלות את מולדתה לאחשורוש אף לאחר שהומלכה? ומדוע ציוה אותה מרדכי על כך? אומר ה"בנין אריאל":
ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגי שמר הנשים (ב ,כב)
ומר ה"חתם סופר": באחרית ימיו צריך כל אדם לבחון את כל המאורעות שקרוהו בימי חייו, ולספר לבניו על גודל השגחתו של הבורא יתברך.
להיות כל איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו (א ,כב)
מלך מחוקק חוק למנוע מקרים מצערים שכאלה, בהם המלך קורא לאשתו והיא מסרבת לבוא. החוק אומר ש"כל איש שרר בביתו". אך לחוק היה חלק נוסף: &a
מאה עשרים ושבע מדינות – 127 שבתות
אה ושמונים יום ארך משתה אחשורוש – כחצי שנה. לאחר תקופה זו עשה משתה לאוהביו עוד שבעה ימים. את המשתה עשה בשנת שלוש למלכו.
הרב את ריבנו (ברכות ,המגילה)
תפילת על הניסים של חנוכה נאמר 'רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם', בגוף שלישי. ויש לעיין מדוע בברכה הנאמרת אחר קריאת המגילה
כל התורה על 'אוזן אחת'
ורים עוד לא בפתח - ובאוויר כבר נישא הריח, הריח הנפלא של "אוזן המן". לוקחים בצק, עושים בו שלוש פינות, ממלאים בתוכו ריבה מתוקה, בוזקים
‫וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים‬
תמוה, מה שייך סיפור זה שאחשורוש שם מסים על ארצותיו לנס של פורים כדי לכתבו במגילה.‬ ‫ ותירץ הגרי"ז סולובייציק מבריסק, דהנה אחרי כל
על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור.‬
‫כאן כתיב 'פורים' מלא עם ו' ועוד פעם כתיב (שם ט, כח) "וימי הפורים" 'פורים' מלא, ושלש פעמים כתיב (שם ט,‬ ‫כט-לא-לב) &quo
‫ועשה אתו יום משתה ושמחה‬
ועשה אתו יום משתה ושמחה‬ ‫רבי ישראל סלנטר חידש, דמה ש"חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע" וכו', אין הכוונה שחייב להשתכר וא
אורה ושמחה וששון ויקר. ובכל מדינה ומדינה... שמחה‬
תמה רבי יעקב לוורבוים מליסה, בעל "נתיבות המשפט", מדוע בעיר שושן נאמר רק 'צהלה ושמחה', ואילו בשאר‬ ‫המדינות בכל מקום אשר דבר המלך ודת
‫ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן... ותשם אסתר את מרדכי על בית המן‬
הקשה הגרי"ז סולובייציק מבריסק, דכיון שהמן היה מזרע עמלק, הרי הדין הוא שצריך לאבד גם ממונו, כדאיתא‬ ‫במכילתא (בשלח פ"ב) ומובא ברש"י (דבר
‫ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי‬
פירש הגרי"ז סולובייציק מבריסק, דבאמת גם זה היה מפורש בגזירה, שאסור לקנות יהודים לעבדים כדי להצילם עי"ז‬ ‫מגזירת "להשמיד להרוג ולאבד&quo
‫בלילה ההוא נדדה שנת המלך
‫רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ביאר, דהנה ענין יציאת מצרים, כמו כל הנסים שנעשו לישראל בכל הזמנים, רישומם‬ ‫היה ניכר רק בעת שכולם ראו בחוש וממש מיששו ביד
‫וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו‬
יתא(בילקוט אסתר רמז תתרנו): "'וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו', וכי יש אדם צם ואוכל, אלא אתם צמים על‬ ‫שאכלתם ושתיתם מסעודתו של אחשורוש"
‫ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודים‬
ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודים‬ ‫לאבדם‬ ‫הקשו המפרשים מפני מה היה צריך מרדכי לספר לאסתר על '
‫ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה‬
הקשו המפרשים מדוע נאמר 'לא יכרע ולא ישתחוה' בלשון עתיד, ולא נאמר "לא כרע ולא השתחוה" בלשון עבר.‬ ‫
ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי‬
‫מדוע כשמרדכי אמר לאסתר כתיב בלשון: "ויגד", ואילו כשאמרה אסתר למלך כתיב בלשון: "ותאמר"
ויהי אומן את הדסה היא אסתר
בגמ' (מגילה יג, א) איתא: "תניא רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה 'הדסה' - על שם הצדיקים שנקראו‬ ‫הדסים, וכן הוא
‫אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש‬
יש להקשות, מדוע לא נכתב במגילה במפורש מיתת ושתי, כמו שנכתב הריגת המן.‬ ‫תירץ רבי שלמה קלוגר מבראדי, עפי"מ שמצינו א
ויאמר המלך לחכמים... כי כן דבר המלך לפני כל יודעי דת ודין. ויאמר ממוכן לא על המלך לבדו עותה‬
ויאמר המלך לחכמים כו' כי כן דבר המלך לפני כל יודעי דת ודין. ויאמר ממוכן לא על המלך לבדו עותה‬ ‫ושתי המלכה כי על כל השרים. אם על המלך טוב יצא ד
‫והשתיה כדת אין אונס... לעשות כרצון איש ואיש
‫רבי יצחק אליהו לנדא מוילנא, מבאר על דרך משל, שני מחותנים האחד היה נדיב לב, והשני היה קמצן, לימים נסע‬ ‫החתן בנו של הנדיב למחותן הקמצן, ויצוהו אביו ל
בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו וגו'‬
‫מפרש רבי אברהם בן הגר"א, עד כאן פירש רשעת אחשורוש בכלל, ומכאן ואילך, בפרט. 'בשנת שלש למלכו' אמר,‬ ‫בלשאצר מנה וטעה, אנא מני
"חייב אדם להתבשם בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" תלמוד בבלי, מגילה, (ז ,ב)
יך אפשר להתבשם עד שלא יודעים להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי? באמצעות משקה משכר מיוחד שנקרא גימטריא. מנין? פשוט מאד: הביטוי ארור המן שווה בגימטריא בדי
פורים כי-פורים
ובא בגמרא במסכת פסחים סח ע"ב: "רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: חלקהו, חציו לאכילה ושת
המן מן התורה מנין?
גמ' בחולין קלט: שואלת: "המן מן התורה מנין?", ועונה "שנאמר המן העץ אשר ציויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת". וברור הדבר שהגמרא לא התכו
"ויאמר המן... ישנו עם אחד מפוזר ומפרד בין העמים... ולמלך אין שוה להניחם (ג ,ח)
ירשו חז"ל (מגילה יג:) שהמן אמר למלך שעם ישראל, מפקו לי' לכוליה שתא בשה"י ופה"י, ופירש רש"י: שה"י שבת היום. פה"י פס
"אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום (ט ,יג)
ראה לפרש הטעם שאסתר ביקשה שיתנו יום נוסף אחד כדי להילחם באויבים, עפ"י דברי חז"ל במדרש: אומות העולם נבואתן סתומה שהמן ציוה &qu
ויסר המלך את טבעתו ויתנה להמן בן המדתא צורר היהודים (ג ,י)
כאורה מדוע בפסוק זה נוסף לו תואר חדש "צורר היהודים" ולא קודם שמסופר שמינו אותו מעל כל השרים. וקשה מדוע רק עכשיו המלך נתן טבעת
כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש... ורצוי לרוב אחד (י ,ג)
גמ' (מגילה ט"ו) כתוב שמרדכי היה רצוי "לרוב" אחיו ולא לכולם, שפירשו ממנו מקצת הסנהדרין, וצריך להבין הרי בפסוק מסופר ע
משנכנס אדר מרבים בשמחה
יתא בגמ' תענית (כט' ע"א): אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה, ומי שיש
הקדים שקליהם לשקליו, במגילת אסתר (ד ,ז)
מגילת אסתר (ד ז) נאמר: "ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף". ראשי תיבות קופה. מעניין שסופי תיבות של אותן המילים "
תפילת על הניסים
דוע מי ששכח על הניסים, אומר לפני 'הרחמן', הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, ולעומתו מי שהיה בסדר וזכר לומ