WikiVort Mobile

יליק לא האמין למראה עיניו. אבא שלו, שממנו נפרד לפני שנתיים בסך הכל, הולך כפוף על מקלו כאילו חצה זה מכבר את גיל הגבורות. אמנם אביו שיחיה חגג את יום הול

כיבוש הרע והפיכתו לטוב

lt;p> פרשת "ויצא" מגלה בפנינו את שלמותו של יעקב אבינו ודרך כך את שלמות העבודה שעל כל אחד מאתנו להגיע אליה. גילוי עבודת הצדיק, לע

ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר (כט ,יט)

תי במספר קטן בגי' 9 וכן לאה במ"ק בגי' 9, מתתי במ"ק בגי' 13 וכן רחל במ"ק בגי' 1

וייקץ יעקב משנתו (כח ,טז)

נביא (יחזקאל פרק י פסוק י"ד ) נאמר על מעשה המרכבה: "טארבעה פנים לאחד פני האחד פני הרכוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פ

ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו (כח ,יא)

ביא רש"י שהתחילו האבנים מריבות זו עם זו, זאת אומרת: עלי יניח צדיק את ראשו! וזאת אומרת: עלי יניח! מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, וזהו שנאמר

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כח ,י)

ואל רש"י: מפני מה הזכיר הפסוק את יציאתו של יעקב, האם לא עיקר המעשה ללמדנו להיכן הלך? אלא מתרץ רש"י מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רו

ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך (ל ,יד)

תבאר מן הכתובים כאן אשר "דודאים" סגולתן להולדה. וכן ידוע כי צורתו "צורת אדם". וא"כ לזה נתאמצה רחל להשיג א

מה הקשר בין 'הלב - למשיח'? (כח ,יב)

ְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ (בראשית כ"ח י"ב).&

וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדולה על פי הבאר (כט ,ב)

lt;h4> תפילה ליד הבאר "יעקב, חשבת היום על בתנו הבכירה?", ודאי וודאי, היאך לא אחשוב! כל יום שעובר אני דואג יותר ויותר

ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא (כח ,יא)

lt;h4> כוחה של החלטה וקבלה הנה יעקב אבינו הולך לחרן. דרך מלאה סכנות, גשמיות ורוחניות. עשיו אורב לו בדרך, לבן ממתין לו לרמותו. הוא הולך

ויגל את האבן מעל פי הבאר (פרק ,פסוק)

ולנו מכירים את ציור הילדים כיכר השוק הומה אדם באמצע באר מים. מצד אחד עומדים רועי הצאן עם צאן מרעיתם, ומן הצד השני עומדת רחל. לידה עומד אב

המעט קחתך (ל , ט)

amp;quot;מתוך צניעות שהיתה בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול" שואלת הגמרא איזה צניעות היתה ברחל? מתרצת הגמרא שמסרה סימנים לרחל שלא תתבייש, נשאלת הש

וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה (כט ,כו)

lt;p> מבאר בעל בית הלוי: מדוע לבן הארמי הוצרך לבאר ליעקב כי איננו נותן לו את רחל מחמת שהיא צעירה, מספיק שהיה אומר לו לא אינני נותן את רחל?

אחי מאין אתם (כט ,ד)

חר אשר לימדנו רבינו הקדמון בספר החינוך (מצוה טז) שפעולות חיצוניות הנה הינם משפיעים על הפנימיות, הנה מזה יש עצה טובה, הן לענין הטבה לזולתו על ידי טוב ל

ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש (כח ,כ)

קשה, למה היה צריך יעקב אבינו לומר לחם "לאכול" ובגד "ללבוש" הרי ברור שלחם הוא בשביל לאכול ובגד בשביל ללבוש.

כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך (כט ,טו)

סופר: כשהיה הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב זיע"א ילד קטן בן שלש שנים, הגיע לחדר שחיכו בו אנשים להיכנס אל אביו הרה"ק מרוזין זיע

כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך (כח ,י)

שם מה מספר לנו הכתוב יציאתו של יעקב הרי העיקר הוא לדעת לאן הוא הולךץ וי"ל שיש שני סוגי הליכה:

וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּגָד וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גָּד (ל ,יא)

lt;h3> משמעויות שונות לשם גד גד הוא הבן היחידי שיש בשמו כתיב וקרי והקרי מחולק לשתי מילים. נעיין בפרשנים על השם:

ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש (כח ,כ)

lt;h3> להסתפק במה שחננו השי"ת ולשמוח בחלקו ! וכתב החובת הלבבות (שער הבחינה פ"ה) כי "זאת שאלת הצדיקים מאת ה&

ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר, שבה עמדי (כט ,יט)

lt;h3> זיווגו של אדם נקבע מן השמים לבן רוצה לתת את לאה ראשונה ליעקב בטענה שהיא הגדולה ולא יתכן לתת הצעירה לפני הבכירה. ואף שלבן עשה זא

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כח ,י)

lt;p> הסבר נוסף לכפילות הלשון: היציאה מבאר שבע היתה מיידית ואילו ההליכה לחרן היתה מאוחרת יותר. י עקב שידע שממנו יצאו 12 השבטים, חשב ל

ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו (כח ,יא)

פרשתנו מופיעים שני פסוקים: "...ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו..." (כח-יא) &

ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה (כח ,י)

דרך כלל, אם עיקר המטרה של אדם היא להגיע למקום מסוים, לא מציינים מאיפה הגיע אלא רק לאן הגיע. לדוגמא: "פלוני טס למזרח". אין זה משנה שה

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כח ,י)

lt;p> ומפרש רש"י כאן בשם המדרש: "לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה ולמה הזכיר יציאתו, אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם

וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי (כט ,לב)

ומרת הגמרא במסכת ברכות דף ז ע"ב: אמר ר' אליעזר אמרה לאה ראו מה בין בני לבין חמי אע"ג דמידעתיה זבניה לבכירותיה כתיב ביה וישטו