lt;h3> השבוע נעסוק בספירת מניין בני ישראל ושבטיו • תיאור תפקידי שבט לוי ומניין הלויים • פדיון בכורות בני ישראל בבני שבט לוי &am
lt;p> פתיחה פרשת 'במדבר' פותחת את ספר 'במדבר'. הספר שמלמדנו כיצד היו ישראל הולכי
גאון הצדיק ר' מרדכי מנשכיז ע"ה אמר: כי מפסוק זה רמז לענין המקובל בעולם "שסעודת פדיון הבן עולה כמו פ"ד תעניות&qu
חד משכניו של רבי אברהם אבן עזרא היה כומר חשוב, באחד הימים ראה האבן עזרא שהכומר עצוב ומדוכא. ניגש אליו ושאלו: ”מדוע נפלו פניך?“, ענ
דוע חוזר הכתוב בסוף הפסוק על תיבת 'יחנו' הנראית, לכאורה, מיתרת? ה"הרי בשמים" אומר על כך,
מז נפלא למד רבי משה מקוברין זצ"ל מן הפסוק שלפנינו בעניני עבודת האדםבעולמו, וכך אמר: דרכו של עולם היא שנסיעה ונדודי
רש"י: ויתילדו על משפחתם - הביאו ספרי יחוסיהם ועדי חזקת לידתם. ספרי היוחסין של ישראל הם אלו שסתמו את טענתם של אמות
פרשת במדבר: שכשישראל חונים היו במדבר הם היו חונים סביב למשכן העדות במתכונת מסודרת של ארבעה דגלים, אחד לכל רוח כאשר לכל שלושה שבטים בכל אח
אשר יחנו כן יסעו כקורה או כתיבה? "כאשר יחנו כן יסעו" בספרי והמדרש על הפסוק& גם מובא גם ברש"י
נה ברגיל ביום של האדם יש 12 שעות אור ביממה, כ- 365.25 ימים בשנה ותוחלת החיים המשוערת על פי תהילים (צ') ימי שנותינו בהם שבעים שנה הרי סך הכל 12
רשתנו מתחילה במצווה של מניין בני ישראל. "כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם". ופירש רבינו אברהם עזרא זצ"ל: "בישראל &
ני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם הנה הא דכפל למשפחותם לבית אבותם, לכאורה י"ל ויפ"מ דקי"ל (ב"ק קט, ב) משפחת אב
כילה אהרן ובניו לכסות את הקודש וגו' ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו מלישנא דקרא משמע שחייבים אנגיעה גרידא, אמנם בס
ל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן וברש"י נקוד על ואהרן לומר שלא היה נמנה במנין הלוים ע"כ. והנה מצינו דשאני מנין ישראל ממנין שבט
ל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן וברש"י נקוד על ואהרן לומר שלא היה נמנה במנין הלוים ע"כ. והנה מצינו דשאני
ני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור וברש"י מתוך וכו' לפי שהיתה העבודה בבכורות, וכשחטאו בעגל נפסלו, והלוים שלא עבד
יכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם ויש לדקדק אמאי נקט ויכהן בלשון יחיד דהא קאי על אלעזר ואיתמר. ונראה עפ"מ דאיתא (יומא יב,
אלה תולדות אהרן ומשה ביום דיבר ה' את משה בהר סיני 'ואלה תולדות אהרן ומשה' ואינו מזכיר אלא בני אהרן ונקראו תולדות משה לפי של
אלה תולדות אהרן ומשה ביום דיבר ה' את משה בהר סיני 'ואלה תולדות אהרן ומשה' ואינו מזכיר אלא בני אהרן, ונקראו תולדות משה לפי ש
נה בתחילת פרשת במדבר נצטוו בנ"י למנות את כל זכר מבן כ' שנה, ונתבאר בתורה בפרוט כל שבט ושבט למנינו, ואח"ז נצטוו בסדרי חנייתם
אתה הפקד את הלוים על משכן העדות בעיון המקראות נראה דנצטווה משה להפקיד את הלווים על משכן העדות קודם מניינם, וצ"ב מדוע הפסיק במניינם והפקידם
ברש"י הביאו ספרי יחוסיהם ועדי חזקת לידתם כל אחד ואחד להתיחס על השבט, ע"כ. והנה בפרשת כי תשא נערך ג"כ מנין לישראל ולא מצאנו שהביאו ספרי
ברש"י, הביאו ספרי יחוסיהן ועידי חזקת לידתם כל אחד ואחד להתייחס על השבט, ע"כ. ועי' רמב"ן שהשיג ע"ז וכתב ואי
פקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן ויש להבין למאי הוצרך משה לאהרן בכדי למנות את ישראל. וי"ל דקודם (פסוק ב) פרש"י לגלגלתם, על
משפחותם לבית אבותם (א, ב) נהגו ישראל, שלעולם קוראים פרשת במדבר קודם לעצרת, והוא ע"פ המבואר (במגילה לא, ב) דעזרא תיקן להן לישראל שי
ידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד וגו'. שאו את ראש כל עדת בני ישראל וגו' ולכאורה מדוע הוצרך הכתוב לציין גם שהדיבור היה ב