בראשית
בראשית
נח
לך לך
וירא
חיי שרה
תולדות
ויצא
וישלח
וישב
מקץ
ויגש
ויחי
שמות
שמות
וארא
בא
בשלח
יתרו
משפטים
תרומה
תצוה
כי תשא
ויקהל
פקודי
ויקרא
ויקרא
צו
שמיני
תזריע
מצורע
אחרי מות
קדושים
אמור
בהר
בחוקותי
במדבר
במדבר
נשא
בהעלותך
שלח לך
קרח
חוקת
בלק
פנחס
מטות
מסעי
דברים
דברים
ואתחנן
עקב
ראה
שופטים
כי תצא
כי תבוא
נצבים
וילך
האזינו
וזאת הברכה
מועדים
ראש השנה
יום כיפור
שמיני עצרת
סוכות
חנוכה
עשרה בטבת
ט"ו בשבט
פורים
פסח
שבועות
י"ז בתמוז
תשעה באב
לג בעומר
שונות
כללי
משלים
סיפור לשבת
ביאורים בתפילה
חינוך
אירועים
ברית מילה
פדיון הבן
בר מצווה
אירוסין
חתונה
מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h3> השבוע נעסוק בספירת מניין בני ישראל ושבטיו • תיאור תפקידי שבט לוי ומניין הלויים • פדיון בכורות בני ישראל בבני שבט לוי &am
שלוש תחנות במסעו האישי של האדם: אש, מים ומדבר
lt;p> פתיחה פרשת 'במדבר' פותחת את ספר 'במדבר'. הספר שמלמדנו כיצד היו ישראל הולכי
ויקח משה את כסף הפִדְיוֹם (ג ,מט)
גאון הצדיק ר' מרדכי מנשכיז ע"ה אמר: כי מפסוק זה רמז לענין המקובל בעולם "שסעודת פדיון הבן עולה כמו פ"ד תעניות&qu
לא סופר אותך
חד משכניו של רבי אברהם אבן עזרא היה כומר חשוב, באחד הימים ראה האבן עזרא שהכומר עצוב ומדוכא. ניגש אליו ושאלו: ”מדוע נפלו פניך?“, ענ
איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו (ב ,ב)
דוע חוזר הכתוב בסוף הפסוק על תיבת 'יחנו' הנראית, לכאורה, מיתרת? ה"הרי בשמים" אומר על כך,
ובנסע המשכןיורידו אתו הלוים ובחנת המשכןיקימו אתו הלוים (א ,נא)
מז נפלא למד רבי משה מקוברין זצ"ל מן הפסוק שלפנינו בעניני עבודת האדםבעולמו, וכך אמר: דרכו של עולם היא שנסיעה ונדודי
ויתילדו על משפחתם לבית אבתם (א ,יח)
רש"י: ויתילדו על משפחתם - הביאו ספרי יחוסיהם ועדי חזקת לידתם. ספרי היוחסין של ישראל הם אלו שסתמו את טענתם של אמות
דגל מחנה יהודה (ב ,ג)
פרשת במדבר: שכשישראל חונים היו במדבר הם היו חונים סביב למשכן העדות במתכונת מסודרת של ארבעה דגלים, אחד לכל רוח כאשר לכל שלושה שבטים בכל אח
כאשר יחנו כן יסעו (ב ,יז)
אשר יחנו כן יסעו כקורה או כתיבה? "כאשר יחנו כן יסעו" בספרי והמדרש על הפסוק& גם מובא גם ברש"י
...כל פקודי המחנות לצבאותם שש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות (ג ,לב)
נה ברגיל ביום של האדם יש 12 שעות אור ביממה, כ- 365.25 ימים בשנה ותוחלת החיים המשוערת על פי תהילים (צ') ימי שנותינו בהם שבעים שנה הרי סך הכל 12
כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם (א ,ג)
רשתנו מתחילה במצווה של מניין בני ישראל. "כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם". ופירש רבינו אברהם עזרא זצ"ל: "בישראל &
בני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם (ד ,כט)
ני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם הנה הא דכפל למשפחותם לבית אבותם, לכאורה י"ל ויפ"מ דקי"ל (ב"ק קט, ב) משפחת אב
וכילה אהרן ובניו לכסות את הקודש וגו' ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו (ד ,טו)
כילה אהרן ובניו לכסות את הקודש וגו' ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו מלישנא דקרא משמע שחייבים אנגיעה גרידא, אמנם בס
כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן (ג ,לט)
ל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן וברש"י נקוד על ואהרן לומר שלא היה נמנה במנין הלוים ע"כ. והנה מצינו דשאני מנין ישראל ממנין שבט
כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן (ג ,לט)
ל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן וברש"י נקוד על ואהרן לומר שלא היה נמנה במנין הלוים ע"כ. והנה מצינו דשאני
אני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור (ג ,יב)
ני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור וברש"י מתוך וכו' לפי שהיתה העבודה בבכורות, וכשחטאו בעגל נפסלו, והלוים שלא עבד
ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם (ג ,ד)
יכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם ויש לדקדק אמאי נקט ויכהן בלשון יחיד דהא קאי על אלעזר ואיתמר. ונראה עפ"מ דאיתא (יומא יב,
ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דיבר ה' את משה בהר סיני (ג ,א)
אלה תולדות אהרן ומשה ביום דיבר ה' את משה בהר סיני 'ואלה תולדות אהרן ומשה' ואינו מזכיר אלא בני אהרן ונקראו תולדות משה לפי של
ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דיבר ה' את משה בהר סיני (ג ,א)
אלה תולדות אהרן ומשה ביום דיבר ה' את משה בהר סיני 'ואלה תולדות אהרן ומשה' ואינו מזכיר אלא בני אהרן, ונקראו תולדות משה לפי ש
איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאוהל מועד יחנו (ב ,ב)
נה בתחילת פרשת במדבר נצטוו בנ"י למנות את כל זכר מבן כ' שנה, ונתבאר בתורה בפרוט כל שבט ושבט למנינו, ואח"ז נצטוו בסדרי חנייתם
ואתה הפקד את הלוים על משכן העדות (א ,נ)
אתה הפקד את הלוים על משכן העדות בעיון המקראות נראה דנצטווה משה להפקיד את הלווים על משכן העדות קודם מניינם, וצ"ב מדוע הפסיק במניינם והפקידם
ויתילדו על משפחותם לבית אבותם (א ,יח)
ברש"י הביאו ספרי יחוסיהם ועדי חזקת לידתם כל אחד ואחד להתיחס על השבט, ע"כ. והנה בפרשת כי תשא נערך ג"כ מנין לישראל ולא מצאנו שהביאו ספרי
ויתילדו על משפחותם לבית אבותם (א ,יח)
ברש"י, הביאו ספרי יחוסיהן ועידי חזקת לידתם כל אחד ואחד להתייחס על השבט, ע"כ. ועי' רמב"ן שהשיג ע"ז וכתב ואי
תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן (א ,ג)
פקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן ויש להבין למאי הוצרך משה לאהרן בכדי למנות את ישראל. וי"ל דקודם (פסוק ב) פרש"י לגלגלתם, על
למשפחותם לבית אבותם (א ,ב)
משפחותם לבית אבותם (א, ב) נהגו ישראל, שלעולם קוראים פרשת במדבר קודם לעצרת, והוא ע"פ המבואר (במגילה לא, ב) דעזרא תיקן להן לישראל שי
וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד וגו'. שאו את ראש כל עדת בני ישראל וגו' (א ,א-ב)
ידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד וגו'. שאו את ראש כל עדת בני ישראל וגו' ולכאורה מדוע הוצרך הכתוב לציין גם שהדיבור היה ב