WikiVort Mobile

חות משבועים לראש השנה, יום הדין. פחות משבועים ליום המכריע אשר בריות בו יפקדו להזכירם לחיים או להפכם, לעושר או להפכו, לאושר או להפכו. הכל נקבע ביום אחד

תודה – עד היכן

מריקאי פולני וישראלי מגיעים לקופה הראשית על מנת לממש שובר שתקף רק בקופה הראשית. אחד הקופאים רואה אותם ממתינים וניגש אליהם: ”תודה שאתם ממתיני

ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה (כח ,מג)

ש"י כותב: עד היום הזה – שמעתי, שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, כמו שנאמר בפרשת וילך (לא, ט), ויתנה אל הכהנים בני לוי. באו כ

ואתה תרד מטה מטה (כח ,מג)

תגשמותן של קללות התוכחה נראתה לעין כל בימי השואה הנוראה שפקדה את עם ישראל במלחמת העולם השניה. בתוככי גטו ורשא נמצא באותם ימ

יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך (כח ,ח)

תוב במשלי (י, כב): "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה". וקשה לכאורה כפל הלשון, שאם ברכת ה

לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי (כו ,יג)

ספר "תורות ועובדות מבית רבותינו" מספר, שכשהזדמן האדמו"ר מסאטמר זצ"ל לבקר את האדמו"ר מויז'ניץ זצ&a

ארמי אבד אביוירד מצרימה (כו ,ה)

יהו אותו "ארמי"? ומיירד מצרימה? על הפסוק "וישב לבן למקמו" (בראשית לא, נה) מובא במדרש, ש

ולקחת מראשית כל פרי האדמה (כו ,ב)

שזוכה האדם לקדש את ראשיתו של היום לעבודת ה' יתברך, ביכולתו להיות סמוך ובטוח, שכל מעשיו באותו יום יהיו לשם שמים. אולם, אם ראשיתו של היום עוברת

והיה כי תבוא אל הארץ... ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך... ושמת בטנא (כו ,א-ב)

"אור החיים" הקדוש דורש פסוקים אלו על דרך הרמז: והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך &ndas

תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב וגו' ועבדת את אויבך (כח ,מז)

ש להבין מדוע העונש כל כך נורא, והלא סו"ס עבד את ה', רק עבד בלי השמחה. אומר רבינו ר' חיים מוולוז&am

והיית רק למעלה ולא תהיה למטה (כח ,יי)

גמרא במסכת בבא בתרא (דף י) אומרת "עליונים למטה ותחתונים למעלה". כלומר, אלו שבעולם הזה נראים מאושרים ונמצאים למעלה, בעולם הבא הם נמצא

וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך (כח ,י)

ח תורתם של צדיקי וגדולי הדורות שבכל דור, הביאו לכך, שיראת ה' היתה נסוכה על פניהם, ובכוחה הם גם זכו לפיקחות וסייעתא דשמיא מיוחדת בוויכוחיהם ובמ

היום הזה ה׳ אלוקיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך (כו ,טז)

מר הרה״ק רבי יואל מסאטמר זי״ע - המדקדק בפסוק יראה שלכאורה אין זה כתוב כסדר הנכון, דהיה צריך להיות כתוב ״היום הזה ה' אלוקיך מצוך לעשות את החוקי

ולקח הכהן הטנא מידך (כו ,ד)

יתא במשנה מסכת בכורים (ג.ח): ״העשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף וזהב ומחזירים להם, והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה, אך הסלים והבכורים

וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך (כח ,י)

אמר בתורה (פרשת עקב י, יב): "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו, ולעבוד א

וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ (כו ,א)

lt;h2> עיניים איכותיות! וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָש

לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגל (כט ,ד)

נה נקט קרא 'שלמותיכם' בלשון רבים ואילו 'נעלך' נקט בלשון יחיד, וצריך להבין מאי טעמא, כן צ"ב דהכא נאמר ד'נעלך לא בלתה מעל רגלך&

ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואוזנים לשמוע עד היום הזה (כט ,ג)

ברש"י, שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, כמו שכתוב בפרשת וילך ויתנה אל הכהנים בני לוי, באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו משה רבינו אף אנ

והשיבך ה' מצרים באוניות (כח ,ד-ה)

ש לדקדק מהו שאמר הכתוב באניות דוקא. ונראה, דאיתא במדרש איכה (פ"ד סי' כ) פעם אחת באו שונאין (של ישראל) ושלחו אצל פרעה נכה כשהוא

ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך וגו'. ברוך טנאך ומשארתך (כח ,ד-ה)

ש לדקדק דכאן בברכות הקדים פרי בטנך וכו' לטנאך ומשארתך, ואילו להלן בקללות (פסוקים יז-יח) הקדים טנאך ומשארתך לפרי בטנך ופרי אדמתך. וי

וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך (כז ,ג)

ברמב"ן הביא מהגאון דכתבו על האבנים רק מנין המצוות כמו הכתובות בהלכות גדולות כעין אזהרות, ולא כתבו התורה כולה, אמנם הרמב"ן עצמו הסכים כדעת הר

לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי (כו ,יג)

#39;ולא שכחתי' מלברכך על המעשרות. (רש"י). ובצל"ח (ברכות מ, ב) ביאר דאע"ג דברכת המצות דרבנן, וא"כ היאך דרשו כן ר

וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך ארמי אובד אבי וירד מצרימה (כו ,ה)

ש לעיין מדוע בביעור מעשרות (לקמן פסוק יג) אינו מתודה אלא על עצמו 'ביערתי הקודש מן הבית וגו'. ובגמרא בסוטה (לב, ב) תניא רשב"

ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם (כו ,ג)

ברש"י, אין לך אלא כהן שבימיך. והק' עלה הרמב"ן וז"ל ולא הבינותי דבר זה כי בענין הזקן ראוי לומר אל השופט אשר יהיה בימי

ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך (כו ,ב)

#39;מראשית' ולא כל ראשית, שאין כל הפירות חייבין בבכורים אלא ז' המינין בלבד, נאמר כאן ארץ ונאמר להלן ארץ חיטה ושעורה וגו', מה להלן מז'

והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך (כו ,א-ב)

פסוקים שלפנינו יש לכאורה כפילות לשון, דלאחר שאמרה התורה 'אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך', מדוע חזרה התורה ואמרה 'אשר תביא מארצך אשר ה&#

והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה (כו ,א)

ה שאמרה תורה צ"ב, דאם זה מתנה אין זה נחלה, ואם זה נחלה אין זה מתנה. סתירה דומה, חוזרת על עצמה בדברי הכתוב (פסוק ב), דכתי' '

והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה (כו ,א)

#39;וירשתה וישבת בה' מגיד שלא נתחייבו בבכורים עד שכבשו את הארץ וחילקוה. (רש"י). ולכאורה תיפוק ליה מצד שאינו אדמתך, דכל עוד שלא

והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ עד וקצה הארץ ועבדת שם אלוהים אחרים ( כחסד)

יש אחד עבדת לו תרנגולת. הלך האיש וסבב בין בתי השכנים אולי ימצא עבידתו. והנה בהגיעו אל בית אחד השכנים ראה את התנגולת ורגלה קשורה בכרעי המיטה.

תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהך בשמחה ובטוב לבב ( כחמז)

חתונה - יש הבדל ניכר בין המחותנים לשאר הקרואים. המחותנים שמחים בעצם הדבר שזכו להכניס את בניהם לחופה ושמחה זו היא הגורמת לכל המשתה הגדול

ארור מכה רעהו בסתר ( כזכד)

אשר הזדקן רבי ישראל מאיר הכהן בעל "החפץ חיים", כבדה עליו שמיעתו ובני הבית הציעו לרכוש לו "מכשיר שמיעה", המגביר את קולם של המדברים

ארמי אבד אבי וירד מצרימה ( כוה)

כאורה קשה - שאל רבי משה אלשיך - מדוע קושרים את לבן הארמי לעניין ירידת בני ישראל למצריים, שהרי לכאורה אין שום קשר ביניהם? אמנם יש לתרץ -

וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל...היום הזה נהיית לעם ( כז ,ט)

גמרא במסכת ברכות (סג:) נאמר: פתח רבי יהודה בכבוד תורה ודרש: "השכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם" וכי אותו היום ניתנה תורה לישראל? והלוא אותו