WikiVort Mobile

נה בהיות האדם בעל צורה, אינו משחית גופו בשפל מעשים כי הוא מושפע מצורתו. כאשר רואים כן כי מי שמתהדר בבגדי פאר אינו יושב על כל מושב לבל יקלקל יופי ונקיו

וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם (יט ,י)

נה במתנות כהנה [שהוזכרו בסוף פרשת קרח], ציוונו הקב"ה לתת חלב דגן ותירוש, היינו את הטוב והמשובח ביותר, ואלו כאן במתנות עניים נצטוינו להביא מן

איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו (יט ,ג)

רש"י: סמך שמירת שבת למורא אב, לומר: אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו,וכן בשאר כל המצוות.

איש אמו ואביו תיראו (יט ,ג)

עלון התורני "פרי חיים" היוצא על ידי הרב שניידר על פי דבריו של רבי אהרן לייב שטינמן שליט"א מובאים הדברים הבאים:

לא תגנובו וגו' (יט ,יא)

lt;h4> גניבה מותרת?! דרשו רבותינו (מציעא דף סא:) "לא תגנובו על מנת למיקט (פי' לצעֵר), לא תגנובו על מנת לשלם תשלומי כ

קדושים תהיו כי קדוש אני (יט ,ב)

יש לדקדק מדוע לא אמר טהורים תהיו? אך הנה יש שני מושגים: קדוש וטהור. וההפרש ביניהם, כי טהור פירושו שהיתה טומאה, ועתה נטהר. ואילו קדוש הוא ללא שקדם לה ט

קדושים תהיו ... איש אימו ואביו תיראו. (יט ,ג)

lt;p> לכאורה מה הקשר בין "קדושים תהיו "... לבין "איש אימו ואביו תיראו." ונראה לב

לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשנא עליו חטא (יט ,יז)

lt;h3> הסליחה שהביאה ישועה זה היה ערב חורפי קר וקפוא. הרחובות היו אפלים ונטושים, ובעיקר, מכוסים בשלג. השלג היה בכל מקום &

לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו (יט ,יא)

lt;h3> עין רואה השופט אלפרד סמית לבש את מעילו בעל צווארון הפרווה תוך שהוא נועל על בריח כפול את דלת משרדו היוקרתי שבשדרה השביעית בניו

וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל (כג ,מד)

בגמ' מגילה (לב, א) דרשי' עלה תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלים ודורשים בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג.

בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (כג ,מב)

גמ' ריש סוכה ילפינן מהא דסוכה תחת סוכה פסולה, ור' ירמיה נחית לאשמעינן דין העליונה אם היא כשרה או פסולה, וקשה דלכאורה כיון דאיירי הכא בדין סוכה

בעצם היום הזה כי יום כפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלקיכם (כג ,כח)

ש להבין, למה הדגישה התורה במיוחד גבי יום הכפורים "בעצם היום הזה" ולא במועדים אחרים. הנה יוה"כ עיקרו לכפרה וכאשר נקבעה בת

וספרתם לכם ממחרת השבת (כג ,טו)

החינוך (מצוה ש"ו) ביאר דמטרת הספירה היא לצפות ולחכות למתן תורה, כעבד ישאף צל. ויש להבין, שהרי בתורה לא הוזכר כלל ענין הספירה למתן

ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (כב ,כח)

נה ייסד הקליר בקדושה שאנו אומרים ביום ב' של פסח, 'צדקו אותו ואת בנו ביום אחד בל תשחטו', ויעויין בתוס' במגילה (כה, א בד"ה מפני) שב

ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (כב ,כח)

ה טעם נסמכה פרשת "אותו ואת בנו" לפרשת יום טוב ודיניו הכתובים מיד אחרי פרשה זו שלפנינו. והנה שנינו במשנה (חולין פג, א) דבארבעה

וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו (כב ,יא)

ש להבין מה ההדגשה 'הוא' יאכל בו הא פשיטא הוא דקנין כספו זה, שהוא עבד כנעני כדפירש"י, הוא זה שאוכל התרומה ולא הכהן עצמו. אכ

ומתו בו כי יחללהו (כב ,ט)

בגמ' (כריתות ז, א) אמרו כהן שסך בתרומה בן בתו הישראלית מתבל בו ואינו חושש דכתיב ומתו בו כי יחללהו, כיון דחללהו הא איתחלל. והיינו דנחדש דין בתרומה

וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל (כא ,כד)

ירש רש"י להזהיר בית דין על הכהנים. וביאר הרא"ם דהיינו שיזהירו ב"ד של ישראל את הכהנים בעלי מומין שלא לגשת לעבודה, דאל"כ מה ענין ישר

והכהן הגדול וגו'. ועל כל נפשות מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא (כא ,י-יא)

מהו המפרשים, אם אמרה תורה שכהן גדול אסור לו ליטמא אפילו לשבעה קרוביו, כיצד אם כן נכנס אלעזר למערה בעת פטירת אביו אהרן הכהן, כמבואר במקראות (במדבר כ, כ

קדוש יהיה לך (כא ,ח)

פירש"י נהוג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר, ולברך ראשון בסעודה. ויל"ע בהא דמבואר הכא שצריך לכבד את הכהן לברך ראשון בסעודה, והכי

אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו וגו' (כא ,ז)

שיטת ב"ש (גיטין צ, א) דס"ל שלא יגרש אדם את אשתו אלא א"כ מצא בה דבר ערוה, ומשמע בגמ' דדבר ערוה ממש קאמר היינו שזינתה בעדים ברורים, ק

כי אם לשארו הקרב אליו וגו'. לה יטמא (כא ,ב-א)

בתו"כ, לה יטמא, על הודאי מטמא ואינו מטמא על הספק. ובמשך חכמה הק' מה הוצרך למיעוט, הא מהיכי תיתי שיוכל לעבור מספק באיסור טומאה,

כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו ולאביו וגו' (כא ,ב)

ניא בתורת כהנים (אמור א, ה-ו) "שארו" זו אשתו דכתיב (לעיל יח, יב) "שאר אביך היא", "הקרוב" למעט ארוסה שעדיין לא נתקרבה, &q

אמור אל הכהנים בני אהרן (כא ,א)

תב הטור (יו"ד, שסט) 'אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו' מכאן שהכהן מוזהר שלא לטמאות למת וכו'. והקשה עליו הב"

ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים וגו' (כה ,א)

יתא במדרש (במדב"ר יט, ד) א"ר יהושע דסכנין בשם רבי לוי על כל דבר ודבר שהיה אומר הקב"ה למשה אומר לו טומאתו וטהרתו, כיון שהגיע לפרשת "

והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה (כ ,כה)

ירש רש"י, אין צריך לומר בין פרה לחמור שמובדלין ונכרין הם, אלא בין טהורה לך לטמאה לך, בין שנשחט רובו של סימן לנשחט חציו, וכמה בין רובו לחציו, מלא

מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך אני ה'

יתא בגמרא (קדושין לג, ב) א"ר אלעזר כל ת"ח שאין עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח, שנאמר (קהלת ח, יג) וטוב לא יהיה לרשע ו

ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה' (יט ,כד)

נינו בגמרא (ברכות לה, א) קודש הלולים לה' מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם, מכאן אמר רבי עקיבא אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך.

ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך (יט ,יט)

כתוב מתייחס אל הבגד ש"לא יעלה" ולכן לא כתיב "לא תעלה". וביאור הענין נראה ע"פ דברי התוספתא (מכות ג, ז) והביאה הרמב"ם (כלא

ולפני עור לא תתן מכשול וגו' (יט ,יד)

פירש"י אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו. יל"ע דלמה הוצרך לפרש 'ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו',

ולפני עור לא תתן מכשול (יט ,יד)

נינו בגמרא (פסחים כב, ב) תניא רבי נתן אומר מנין שלא יושיט אדם וכו' ואבר מן החי לבני נח ת"ל "ולפני עור לא תתן מכשול" וכו'.

איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' (יט ,יג)

ברש"י, סמך שמירת שבת למורא אב לומר אע"פ שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו וכן בשאר כל המצוות אני ה' אלו' אתה וא

איש אמו ואביו תיראו וגו' (יט ,יג)

תחילה נאמר 'איש' לשון יחיד, ולבסוף נאמר 'תיראו' לשון רבים, הא כיצד. עוד יש לדקדק, דלגבי כבוד הקדימה התורה את הכבוד לאב

איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלקיכם (יט ,יג)

תניא יכול יהא כיבוד אב ואם דוחה שבת ת"ל איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו, כולכם חייבין בכבודי. (גמרא יבמות ה, ב). ודקדק בספר

דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו (יט ,יב)

צינו במדרש (שמו"ר לח, ב) רבון העולם אתה מבקש שנהיה קדושים הסר ממנו המות, שנאמר (חבקוק א, יב) 'הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי ולא נמות'. ו

דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת עליהם קדושים תהיו כי קדוש אני (יט ,ב)

בתנחומא עלה, זהו שאמר הכתוב ישלח עזרך מקדש, מקדושת מעשים שבך ומציון יסעדך מציון מעשים שבך. ויש להבין מהי משמעותה של דרשה זאת, במה באו ח