מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h4> בשבת הקרובה - "שבת שירה" נקרא בתורה על יציאת בני ישראל ממצרים ועל קריעת ים סוף. על שירת בני ישראל בליווי תופים ומחולות &a
פרשת המן – שניים מקרא ואחד תרגום
lt;h3> יהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַ
וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים (יג ,יז)
ני ישראל עלו עם ה'אמונה' שזה 'א'פינטעל'ע איד' ובזכות זה קרע להם את הים &
מלחמה רוחנית
lt;p> לאחר היציאה ממצרים, בני ישראל חוצים את ים סוף ומגיעים אל המדבר. במדבר מתחילים הניסיונות. אלה הם נסיונות באמונה. הפרשה מסיימת במלחמת עמלק, הא
כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם" (יד ,יג)
עם ישב בעל ה"תורה תמימה" בחברת רבנים גדולים ובאה לפניהם שאלה: יהודי היה שותף עם חבר. הם הסתכסכו, והגיע
ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים (יג ,יז)
amp;nbsp;מפני מה האריך הקב"ה את הדרך בעוד ארבעים שנה נוספות? אחת השאלות המתעוררות לפתחו של כל אדם המבקש לשלוח יד ב
קצרצרים
amp;quot;ויאמר ד' אל משה מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו" (יד, טו) מה תצעק אלי – תפילה לבדה לא תועיל, שהרי
ששת ימים תעבד... ויום השביעי שבת לה' אלקיך (כ ,ט-י)
ם בפרשת ויקהל (לקמן לה, ב) נצטווינו על השבת, ככתוב: "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש", אולם שם לא נאמר שצריך לעבוד בשש
את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם ה' (יח ,ח)
הי "התלאה" שעברו ישראל בדרכם? רבי יוסף חיים זצ"ל מבגדד מפרש בספרו "עוד יוסף חי"
ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה… ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום (יח ,ו-ז)
שה רבנו היה בדרגה גבוהה ומרוממת, שליתרו לא היה כלל יד ורגל בה, אולם למרות זאת הוא יוצא לקראתו ויורד אליו, "וישתחו וישק לו", כדי לעזו
כי האדם עץ השדה (דברים כ ,יט)
עצומו של החורף, מתנוסס לו בלוח העברי, התאריך - טו' בשבט - ראש השנה לאילנות. פירות אשר חנטו עד למועד זה, יחשבו כגידו
אדוני השגריר!
lt;h4> עבדיו של מלך – חייבים להיות מכובדים ונאים. במידה והם אינם נראים ו"מצטלמים" בעיני הגויים כיאות, הם בעצם גורמים ל
ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך והישר בעיניו תעשה... כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך (טו ,כו)
amp;quot;ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך והישר בעיניו תעשה... כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך" (טו, כו)
ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים (טו ,כא)
כל השירה שאמרו משה ובני ישראל, בחרה מרים הנביאה רק בפסוק זה. מדוע? אלא – אומר ה"פרדס יוסף" &
אז ישיר משה" (טו ,יא)
דוע שכל מי שקורא את פרק "אז ישיר" בשמחה, מוחלים לו על כל עוונותיו (מובא במשנה ברורה נא, יז). ויש להבין מדוע?
ויבקעו המים (יד ,כא)
שעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה, זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים... קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחלה (סוטה לז ע&am
כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם (יד ,יג)
עם ישב בעל ה"תורה תמימה" בחברת רבנים גדולים ובאה לפניהם שאלה: יהודי היה שותף עם חבר. הם הסתכסכו, והגיע הריב עד כדי כך שהוא נשבע שלא
והמים להם חומה (יד ,כב)
amp;quot;והמים להם חומה" בפרשתנו נאמר פעמים והמים להם חומה אך פעם אחת חומה ופעם אחת חמה, והנה הפסוקים:"&l
וברוח אפך נערמו מים (טו ,ח)
ניים במסורה: "בזעת אפך תאכל לחם", "וברוח אפך נערמו מים", שקשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. לכאורה שאל הרה&q
ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים (יג ,יז)
ובא במדרש רבה (כ. יא): "ולא נחם אלקים דרך ארץ" שלא נהג עמם כדרך כל הארץ. היאך דרך כל הארץ? מי שהוא קונה ע
פרפראות
רק י"ג פסוק י"ז "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי ק
אז ישיר משה (טו ,א)
lt;h4> פרשת בשלח-הרב שלום יוסף ברבי - תיאור הגאולה בפרשתנו, פרשת בשלח, מתרחשת הגאולה המפורסמת אשר על יסודותיה מושתתים חיינו. ננסה לתאר
כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק (יז ,יד)
lt;br /> יש לשאול, אם הדברים נכתבים בספר לשם מה צריך היה להשמיעם באזני יהושע. וי"ל על פי מה שאמרו בב"
והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל (יז ,יא)
משנה ראש השנה (כט, א) וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה, אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים היו
ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת (טז ,לה)
בני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת רש"י מביא כאן את שאמרו בקידושין
אל יצא איש ממקומו ביום השביעי (טז ,כט)
טז, כט) הקשו, דהנה נפסק להלכה ברמב"ם (פי"ב משבת הי"א) דאגד כלי שמיה
היום לא תמצאוהו בשדה. ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו (טז ,כה-כו)
lt;br /> מן הכתובים מבואר דשני ענינים חלוקים נתייחדה השבת, וכמבואר כן במכילתא פרשת יתרו אהא דכתיב ויברך אלוקים וגו' ויקדש או
כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב ה' עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים (טו ,יט)
lt;br /> המפרשים נתחבטו מאוד בהסבר הפסוק הזה. הרי האריכה התורה בפירוש כל סדר קריעת ים סוף, הטבעת המצרים, והליכת בני ישראל ביבשה, אח&
ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו (יד ,כז)
lt;br /> מעשה שהיה והגר"א נתקשה בביאור מאמר חז"ל דתנאי התנה הקב"ה במעשה בראשית שיהא הים נבקע לישראל כאשר
ויט משה את ידו על הים (יד ,כא)
יד, כא) ובילקוט, התחיל הים עומד כנגדו, אמר לו משה תקרע בשם הקב"ה ולא קבל עליו הראהו את
לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם (יד ,יג)
lt;br /> ובגמ' סנהדרין (כא, ב) ת"ר לא ירבה לו סוסים יכול אפי' כדי מרכבתו ופרשיו וכו', ופרש"
ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע וגו' והעליתם את עצמותי מזה אתכם (יג ,יט)
lt;br /> העירוני בזה, שהרי חנטו את יוסף ככתוב בפרשת ויחי (נ, כו), וא"כ כל גופו נשאר קיים ולמה זה נקרא עצמות יוסף אחר שכל גו
ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה (יג ,יז)
amp;#39;בראותם מלחמה' כגון וירד העמלקי והכנעני (רש"י). צריך להבין מדוע נטה רש"י מפשוטו של מקרא. ה
ויהי בשלח פרעה את העם (יג ,יז)
lt;br /> ובמכילתא, ויהי בשלח פרעה אין שלוח בכ"מ אלא ליווי שנא' ואברהם הולך עמם לשלחם, ה
ויהי בשלח פרעה את העם וגו' פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה (יג ,יז)
lt;br /> יל"ד, דבפסוק הסמוך אחריו כתוב והמשים עלו "בנ"י" ממצרים ולא כתיב "העם"
זה א-לי ואנוהו ( ט)
גמ' דורשת מפסוקינו על הענין של הדור מצוה שעשה לו ציצית נאה ס"ת נאה ושי להבן מדוע נאמר ענין זה של הדור מצווה דווקא בשירת הים?