WikiVort Mobile

תוך סיפורי הפרשה עולה לימוד עמוק מאוד, איך מתוך החושך עולה האור. איך פועלת ההשגחה והיד המכוונת את כולנו אל התכלית. אנו רואים בפרשה איך בתוך מה שנראה כ

ביקש לישב בשלווה... (לז ,א)

שעת עריכת השולחן הטהור בשבת, אצל האדמו"ר מגור ה"בית ישראל", ישב ליד השולחן אחד מן החסידים המכובדים. לפתע, עלה

"וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר"... (מ ,טז)

lt;br /> שאלו לרבי מאיר שלום מפוריסוב: מה ראה יוסף לפתור חלומו של שר המשקים לטובה ושל שר האופים לרעה?&l

אלה תולדות יעקב: יוסף!!! (לז ,ב)

lt;br /> כל איש ישראל אמר הרבי ר' מנדלי מרמינוב: נקרא בשם

...ועשה לו כתונת פסים / אין במה לקנא!!! (לז ,ג)

lt;strong>ועשה לו כתונת פסים(לז' ג'). כאשר עשה יעקב ליוסף את כתונת הפסים קנאו בו

אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו" (לט ,כג)

amp;nbsp;רבי רפאל הלוי זצ"ל, בנו של הרב מבריסק, ספר כי כאשר ברחו לוילנא בשנת ת"ש, שאל אביו על פסוק זה: הפסוק מדגיש, ששר

ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח (לט ,ב)

שט הדברים הוא, שמאחר והקב"ה היה עם יוסף, הוא זכה להיות איש מצליח, הברכה שרתה במעשה ידיו, ובשל כך הוא זכה למצוא חן בעיני אדוניו פוטיפר.

ועתה לכו ונהרגהו (לז ,כ)

חי יוסף הלכו לשכם לרעות הצאן, ויעקב אבינו מבקש מיוסף ללכת לראות את שלום אחיו ואת שלום הצאן. כשהאחים ראו אותו מרחוק, התישבו

"ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם... ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר". (לז ,יג-יד)

amp;nbsp;לכאורה קיימת בפסוקים אלו כפילות: תחילה אומר יעקב "לכה ואשלחך אליהם", ובפסוק הבא מופיעה שוב בקש

וישנאו אתו... ויקנאו בו אחיו (לז ,יא)

חלה "וישנאו אתו" ולבסוף "ויקנאו בו אחיו", מה השתנה בינתי

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (לז ,א)

amp;nbsp;נאמר ברש"י: בקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רגזו של יוסף. מה פשר הלשון "קפץ עליו רגזו של יוסף&am

ויקנאו בו אחיו (לז ,יא)

בותינו אמרו (שבת י:) מכאן שלא יתן לבנו האחד יותר מבנו השני כי גורם קנאה, כמו אצל יעקב שבשביל ההפלייה ירדו למצרים וכו'. גם אמרו (אבות ד, כא) הק

גימטריות לפרשת וישב

amp;quot;וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית לז,ג) . בֶן זְקֻנִים

וישמע ראובן ויצילהו מידם (לז ,כא)

גמרא (סנהדרין ו:) רבי מאיר אומר: לא נאמר ״ובוצע ברך ניאץ ה ( ״' תהילים ,)'ג. 'י אל א כנגד יהודה, שנאמר ״ויאמר יהודה אל אחיו מה

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (לז ,א)

lt;h4> רש"י: ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אמר הקדוש ברוך הוא: לא דיין לצדיקים מה שמת

ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה (לט ,יב)

פרשתנו קוראים אנו ולומדים על ניסיונו של יוסף הצדיק, ועמידתו בו. מה מבקשת התורה ללמדנו בכך? הרי אין אנו צריכים לסיפור זה כדי לדעת את חומרת איסור העריות

ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים (לט ,ט)

וסף אומר לאשת פוטיפר "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים" צריך להבין: 1. ואילו היתה ז

2 החלומות - 2 תקופות - ווארט נפלא!

ש לשים לב לשינויים הדרמטיים שבין שני החלומות של יוסף. בחלום הראשון - רק האחים משתחוים לו, ואילו

וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי (לח ,כו)

lt;strong>תן לו "את שלו"! ידוע שתורתנו היקרה נדרשת בְּפָּנִים רבות ובפרד"ס חלק

פתרון החלום

תורה בפרשיתנו מספרת לנו על יוסף הצדיק, שפתר את החלומות לשר המשקים ולשר האופים. לכל אחד פתרון אחר - אף שלכאורה החלום נראה דומה.

מאיגרא רמה לבירא עמיקתא - ולהיפך (לז ,א)

lt;strong>פרשת וישב (שבוי) -בירא עמיקתא ואיגרא רמה-( חגיגה ה:) רואים אנו בפרשתנו מוטיב החוזר על עצמו כמה

כמה חלומות חלם וסיפר יוסף לאחיו? (לז , ה-יא)

lt;strong>וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אתוֹ

וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל-חֲלֹמֹתָיו וְעַל-דְּבָרָיו. (לז , ח)

ַיֹּאמְרוּ לוֹ, אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ; וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל-חֲלֹמֹתָיו וְעַל-דְּבָרָיו.

יהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף (לט ,ז)

יהי אחר הדברים האלה הרהורי דברים היו שם. מי הרהר יוסף הרהר. אמר כשהייתי בבית אבא היה אבא רואה איזו מנה יפה היתה שם והיה נותנה לי, והיו אחי מכניסין בי

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (לז ,א)

lt;em>פרש"י ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתו

וישב יעקב בארץ מגורי אביו (לז ,א)

lt;strong>רש"י ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוק

היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה (לח ,כח)

lt;h3> אבק הרציחה הלבנת פנים רש"י: לא רצתה להלבין פניו לומר "ממך אני מעוברת!" אלא "לאיש

ועשה לו כתונת פסים (לז ,ג)

ל פסוק זה מביא רבינו בעל הטורים מספר רמזים נפלאים: פסים בראשי תיבות מרמז על כל הצרות שעברו על

אלה תולדות יעקב יוסף (לז ,ב)

ביא רש"י את דברי המדרש שמספר כי סוחר פשתן אחד נכנסו גמליו טעוני פשתן לחצר, היה שם פחמי אחד שהיה תמה אנא יכנס כל הפשתן הזה? היה שפ פיקח אחד שה

ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו (לח ,יא)

שון הפסוק מורה כי אחר שיגדל שלה אין מקום לחשוש למיתתו, וכל החשש הוא עד אשר יגדל. ומה יועיל לו כי יגדל שלה בנו, ועדיין החשש

ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי (לז ,ו)

"ב מה שהוסיף תיבת נא. ובאור החיים כתב לבאר 'טעם אומרו נא למה שפירשתי שלא היו רוצים לשמוע', אמנם עדיין צ"

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (לז ,א)

יון שאמר הכתוב בארץ מגורי אביו הרי כבר ידענו שארץ כנען היא זו ומה שב הכתוב ופירט. אלא ללמדנו הוא בא, שהרי אחז"ל דמ

ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם (לז , ב)

ותב רש"י שהיו אוכלים אבר מן החי. כבר תמהו המפרשים שמכל צד שנסתכל הבנים של יעקב אבינו עשו לכאורה מעשה רע. או שהם באמת אכלו אבר מן