מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
h4> עיקר הפרשה מוקדש לתיאור בניית המשכן וכליו • הציווים על הקמת המשכן שפורטו בפרשות תרומה ותצווה הקודמות, באים לכלל ביצוע בפרשה זו ובפרשה שלאח
לא תבערו כעס בכל מושבותיכם ביום השבת (לה ,ג)
lt;h2> לא תבערו כעס בכל מושבותיכם ביום השבת בפרשתנו, פרשת כי תשא, מובא האיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום ה
ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה (ל"ה ,כ)
שאלת השאלה: בני ישראל יצאו קודם שנתן להם משה רבנו רשות לצאת. וקשה, הרי למדנו שאין רשות לתלמיד לצאת מרבו, אלא רק לאחר שרבו י
הקוף, התור והשבת
amp;ldquo;למה התור הזה לא זז? מה מונע מהאדישים שבהתחלה להתקדם? ” רטנו אנשים שעמדו בסוף התור הארוך. ברוסיה שלפני נפ
והמלאכה הייתה דים (לו ,ז)
amp;nbsp;באחת הפעמים פגש הרה”ק רבי צבי הירש מזידיטשויב את רבי אברהם חיים מזלוטשוב ושאלו: יאמר לי מר, מה טעם משתמש
ויבואו האנשים על הנשים (לה ,כב)
amp;nbsp;עסקני החינוך התורני נכנסו לאדמו”ר בעל האמרי חיים מויזניץ, וביקשוהו שהיות והם עורכים “דינר&am
כח האחדות
פרשה מספרת עוד על בניית המשכן והקשר של המשכן אל השבת. מתגלה כאן הכח הנצחי של של האחדות בעם ישראל. הכח שמתקן הכל. ק
ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב לה' (לה ,כב)
amp;quot;ויבואו האנשים על הנשים" – עם הנשים וסמוכין להם (רש י" ). ונשאלת השאלה "ה: נשים" לשם מה באו יחד
קחו מאתכם תרומה לה' (לה ,ה)
דוע כאן אמר משה לבני ישראל 'קחו מאתכם', ובפרשת תרומה אמר הקב"ה (כה, ב): 'מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי&
ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' (לה ,ב)
רש"י: הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר, שאינו דוחה את השבת. משה רבנו הקהיל את העם וצוה אותם על השבת, ל
ויקהל משה את כל עדת בני ישראל... ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש (לה ,א-ב)
ובא בילקוט שמעוני פרשת ויקהל רמז תח: "ויקהל משה, רבותינו בעלי אגדה אומרים, מתחלת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד. א
ערכה של ברכה ותפילה
אחר שהושלמה מלאכת המשכן נאמר בפרשת פקודי: "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה' כן עשו. ויברך אותם משה" (פרק מ&am
בואו חשבון
אחת ממדינות אפריקה הגיעו הורים לחידון פומבי של ילדיהם בחשבון. והשאלה הראשונה היתה כמה זה 7+2? כל הילדים צעקו במקהלה: 10.<
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ (לה ,ב)
ואל רבינו יעקב מדובנא בספרו אהל יעקב מדוע הפליג הקב"ה דוקא במצוות השבת לקראה "קודש", מה שלא מצינו בשאר מצוות התורה?
ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' (לה ,ב)
מפרשים עמדו על הכפל "שבת שבתון". ויש ביארו ביאור נחמד עפ"י מ"ש בשבת (דף סט ע"ב) מי שהיה הולך במדבר ואינו
ויעש את החצר (לח ,ט)
ש להבין – שאל רבי משה סופר, בעל ה"חתם סופר" – מדוע החצר מוזכרת בסוף הציווי של מלאכת המשכן?
וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת ה' (לה ,כא)
ל עניין הצדקה ונדיבות הלב אמר רבי ישראל מאיר הכהן, בעל ה"חפץ חיים", משל נפלא: במדינה אחת היה שר נכבד שהיה
ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה (לה ,כ)
דוע נאמר כאן שיצאו "מלפני משה", ומה אנו למדים מכך? אלא חשיבות גדולה יש לכך שעדת ישראל נקהלו אצל משה רבינו
קחו מאיתכם תרומה לה' (לה ,ה)
ישיבת ראדין המעטירה, ישיבתו של ה"חפץ חיים", למד אברך אחד מתמיד ולמדן אולם עני מרוד. מדי פעם היה פונה אברך
לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת (לה ,ג)
ספר "תורי זהב" הביא פירוש לפסוק זה בדרך של מוסר: ביום השבת, יום המנוחה, אנשים אינם ממהרים לעבודתם והם מתכנסים בבתי הכנסת לתפילות ולש
כל העושה בו מלאכה יומת (לה ,ב)
עיר ברעזאן, עירו של הגאון רבי שלמה שבדרון, המהרש"ם, נפרצו חומות השבת. הדבר אירע על ידי ספרים שפתחו את מספרותיהם גם
וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' (לה ,ב)
והג היה ה"חפץ חיים", בבואו בליל שבת לביתו מבית הכנסת בלווית אורחים שהביא לסעודת שבת, לא היה מזמר פזמון "שלום עליכם מלאכי הש
ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' (לה ,ב)
תלמוד ירושלמי (מסכת שבת פרק ט"ו) מובאים דבריו של רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא, שאמר: לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה!
וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ־לֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה (לה ,לא)
lt;h4> רש"י:&ואהליאב: משבט דן, מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, והשוהו המקום לבצלאל למאלכת המשכן, והוא מגדולי השבטים, לקיים
לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת (לה ,ג)
כונה רבה שררה אותו יום בסלוניקי שביוון. מושל חדש בא לעיר, ונציגות נכבדה של כל תושבי העיר קידמה את פניו. המושל הגיע רכוב על סוסו, ובלוויית כל הפמליה הח
אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות; ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי (לה ,א)
לה הדברים אשר צוה ה' לעשות; ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יש לעיין, הרי רוב מצוות השבת הן מצוות לא תעשה, ואם כן
ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו ... (לז ,א)
מחת העם בבשורת הקמת המשכן היתה עצומה. מיד כאשר יצא משה בשם ה' בהכרזה: "זה הדבר אשר צוה ה' לאמר קחו מאתכם תרומה" (שמו