lt;h3> רגע השיא הגיע... יוסף מסיר את ה"מסכה" מעל פניו ומתגלה לאחיו • "אני יוסף, העוד אבי חי??"...
מה יוסף מל את המצרים? אומרת התורה פ' מ''א נ''ה: "ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק
lt;h1> הגישה שבתוך הנסתר צריך להודות על הקשיים. ובכך לבקש על גילוי אדנות ה'<
ם נתבונן היטב בקשר בין יוסף לאחיו, למען האמת - נראה, שאין תוכחה,  אלא, יש - רק אהבה. לאורך כל הדרך, רואים שיוסף מאוד שומר, על כב
רגע אחד התגלה יוסף לאחיו וברגע הזה קיבלו האחים הסבר לכל הדברים ''התמוהים. הֵבִינוּ את חלומותיו. הֵבִינוּ למ
יגש אליו יהודה.. השבוע ב"ה נגלה יחד כמה דברים חדשים על עצמנו, שלא בהכרח ידענו, או שלא שמנו לב.. וכל זה נלמד ממילה אחת ויחידה - י
lt;h4> בפרשה מסופר שכאשר יוסף מתגלה אל האחים הם נבהלים מפניו ויוסף מרגיעם, (פרק מה פסוקים ג-ח) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָב
וסף הצדיק קרא לאחיו וביקש מהם, כאשר תבואו אל פרעה תגידו לו: "אנחנו רועי צאן". משום שמלאכה זו תועבה למצרים וממילא ישלח אתכם לגושן, שם
lt;br /> אומר רבי יעקב יוסף  בעל ה"תולדות" מפולנאה: כה צריך כל יהודי  לדבר אל לבו:
lt;br /> דרש רבי חנוך צבי הכהן רבה של בנדין: ניגש יהודה אל יוסף בגודל אהבה ואומר לו "בי אדני", כאומר: הלא אתה ממש ב
מדרש הגדול (ויגש מה', טז') דייקו חז"ל מהפס' הנ"ל: ולא בעיני כל עבדיו, שהיו חלק
רשת השבוע מביאה אותנו לשיאו של הסיפור של יוסף ואחיו. המפגש הדרמטי בין יהודה ויוסף מגלה לנו דרך לחיבור נכון בין אדם לחברו, מראה לנו את אופי הדרך אל הגא
amp;nbsp;שמחתו של יעקב אבינו על הבשורה אודות יוסף, מלמדת על שנות הצער והיגון שחלפו עליו בפרק הזמן שבו היה משוכנע כי חיה רעה אכלתו.
amp;nbsp;מה הכונה "רדה אלי, אל תעמד"? אומר רבנו יוסף חיים זצ"ל ב&am
amp;nbsp;כתוב בבראשית רבה צג, י: אבא כהן ברדלא אמר, אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. בלעם חכם של העובדי כוכבים, לא יכול לעמד בתוכחתה של אתונו...
ש לתמוה, בתחילת הפסוק כתוב "ולא יכל יוסף", אם כן כפי שאין צורך לכתב בהמשך: "ויקר
ישיבתו של ה"חתם סופר" נפטר, ל"ע, בחור צעיר בן י"ח שנים, שהיה תלמיד חכם גדול, וזכה להס
lt;span style="font-size: 12px;">נאמר בבראשית רבה צג ו': אמר רבי סימון: [אמר יהודה ליוסף:] בנמוסות שלנו כתיב (שמות כב, ב) 
lt;h2> ע"י המוסיף יצה"ר הולך... הרה"ק רבי מרדכי מק
יש להבין מדוע עכשיו אפשר לו למות. והנה התרגום תירגם "אם" אמות אני מנוחם כיון שאתה חי. ורש"י פירש בדרך נוספת. אולם יש עוד לפ
גאון מוילנא שאל את המגיד מדובנא שיבאר לו מדרש פלא בלי משל, כפי שהיה נוהג המגיד. מובא במדרש:<
lt;h4> בית מדרש במצרים &רש"י: להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה, ושיהיו השבטים לומדים
עקב חושש כאן מאד מהירידה למצרים, ובצדק. היטב ידועה לו הבטחתו של הקב"ה לאברהם: "ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אתם
דוע לא הכירו האחים את יוסף עד עכשיו? אומר הרב שלמה סובול בספרו "שלמה חדשה", שכדי ליישב קשיה זו, עלינו להת
ש לתמוה, בתחילת הפסוק כתוב "ולא יכל יוסף", אם כן כפי שאין צורך לכתוב בהמשך: "ויקרא יוסף הוציאו...", גם בסיום הפסוק
אמר בבראשית רבה צג, ו: אמר לו יהודה: בנימוסות שלנו כתיב: 'אם אין לו ונמכר בגנבתו' (שמות כב, ב), וזה יש לו לשלם.
ח מו"ר הגאון יצחק זילברשטיין שליט"א: הגעתי פעם לבית החולים, והבחנתי בחולה שמתייסר רבות בשל המתנה לטיפול. האחיות ניגשו אליו חליפות, ה
lt;h4> כל מה דעביד רחמנא לטב עביד כשהוצעה למשה ההצעה הזו בפעם הראשונה, הוא דחה אותה על הסף. משה היה איש עסקים גדול שהורגל לנסוע ברחבי
lt;strong>וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקב אביהם.
סופר על הגאון מוהר''ר צבי הירש אורינשטיין זצ''ל אבד''ק לבוב, בברחו מק''ק בריסק בליטא ,
lt;strong>פרק מ"ד פסוק י"ח "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי
lt;h4> אל תזלזל בזה! וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל א
ידועה השאלה מה הקשר בין זה שגילה להם שהוא יוסף לבין השאלה העוד אבי חי בייחוד לאחר שהוא יודע שאבא חי שהרי לפני רגע אמרו שאם לא יחזיר את בנימין אבא עלול
lt;h4> רש"י: מתחילה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה ? בתך היינו מבקשים? או אחותנו אתה מבקש? ואף על פי כן "ונ
lt;h4> ב"דעת זקנים לבעלי התוספות" הובא מדרש: בשעה שאמר יעקב אבינו לפרעה "מעט ורעים היו ימי שני חיי וגו&qu
lt;h4> לראות את יד ההשגחה העליונה בכל מעשה. יוסף הצדיק מלמד אותנו יסוד כיצד צריך האדם להביט במאורעות החיים. בכל מקרה יש לבחון את הדברי
גמ' מקשה איך יכול להיות שיוסף יטעה באותו דבר שאביו טעה ואיך יתכן שיוסף ישנה בן בין הבנים שהרי למוד הסבל היה צריך להקפיד בזה יותר? ומתרצת הגמ&a
lt;em>מסופר במדרש: כיוון שראה יהודה ליוסף שאינו מתפייס (נענה לבקשתו לשחרר את בנימין) התחיל לומר לאחיו: מה אנו עומדים? מזה (יוסף) נתחיל (להרוג) ובפר
lt;em>רש"י - על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו להיחרב בגמרא (תענית כ') מובא שר&am
אלה זו ("העוד אבי חי") נראית כתמוהה, הרי אך זה הרגע האריך יהודה להבהיר לו שיעקב חי (שכן כל תחנוני יהודה נסובו סביב הטענה, שאם בנימין
רש"י מבואר שיהודה לא הסתפק בדברי תחנונים אלא "דיבר אליו קשות". קשה לכאורה להבין את טענות יהודה ל
יפורו של יוסף שהביא אותו להחזיק כעת בתפקיד שליט מצרים, המשביר לכל הארץ, החל בפרשת וישב, כאשר התורה מתארת (תחילת פרק ל"ז) ש"ישראל אהב
י המדבר אליכם - בלשון הקודש (רש"י). וכי מה ההוכחה שהוא יוסף בזה שהוא נשאר מדבר בלשון הקודש?