בראשית
בראשית
נח
לך לך
וירא
חיי שרה
תולדות
ויצא
וישלח
וישב
מקץ
ויגש
ויחי
שמות
שמות
וארא
בא
בשלח
יתרו
משפטים
תרומה
תצוה
כי תשא
ויקהל
פקודי
ויקרא
ויקרא
צו
שמיני
תזריע
מצורע
אחרי מות
קדושים
אמור
בהר
בחוקותי
במדבר
במדבר
נשא
בהעלותך
שלח לך
קרח
חוקת
בלק
פנחס
מטות
מסעי
דברים
דברים
ואתחנן
עקב
ראה
שופטים
כי תצא
כי תבוא
נצבים
וילך
האזינו
וזאת הברכה
מועדים
ראש השנה
יום כיפור
שמיני עצרת
סוכות
חנוכה
עשרה בטבת
ט"ו בשבט
פורים
פסח
שבועות
י"ז בתמוז
תשעה באב
לג בעומר
שונות
כללי
משלים
סיפור לשבת
ביאורים בתפילה
חינוך
אירועים
ברית מילה
פדיון הבן
בר מצווה
אירוסין
חתונה
מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h3> רגע השיא הגיע... יוסף מסיר את ה"מסכה" מעל פניו ומתגלה לאחיו • "אני יוסף, העוד אבי חי??"...
אשר יאמר לכם תעשו (מא ,נה)
מה יוסף מל את המצרים? אומרת התורה פ' מ''א נ''ה: "ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק
ויגש אליו יהודה בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני, כי כמוך כפרעה. (מד ,יח)
lt;h1> הגישה שבתוך הנסתר צריך להודות על הקשיים. ובכך לבקש על גילוי אדנות ה'<
אהבה, שהיא התוכחה הכי גדולה (מ''ה )
ם נתבונן היטב בקשר בין יוסף לאחיו, למען האמת - נראה, שאין תוכחה, אלא, יש - רק אהבה. לאורך כל הדרך, רואים שיוסף מאוד שומר, על כב
...."וְלֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו". (מ''ה ,ג')
רגע אחד התגלה יוסף לאחיו וברגע הזה קיבלו האחים הסבר לכל הדברים ''התמוהים. הֵבִינוּ את חלומותיו. הֵבִינוּ למ
ישראלי או יהודי?
יגש אליו יהודה.. השבוע ב"ה נגלה יחד כמה דברים חדשים על עצמנו, שלא בהכרח ידענו, או שלא שמנו לב.. וכל זה נלמד ממילה אחת ויחידה - י
יוסף ואחיו (מח ,ג-ח)
lt;h4> בפרשה מסופר שכאשר יוסף מתגלה אל האחים הם נבהלים מפניו ויוסף מרגיעם, (פרק מה פסוקים ג-ח) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָב
"וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ". (מז ,ג)
וסף הצדיק קרא לאחיו וביקש מהם, כאשר תבואו אל פרעה תגידו לו: "אנחנו רועי צאן". משום שמלאכה זו תועבה למצרים וממילא ישלח אתכם לגושן, שם
"כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי..." (מד ,לד)
lt;br /> אומר רבי יעקב יוסף בעל ה"תולדות" מפולנאה: כה צריך כל יהודי לדבר אל לבו:
"וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי..." (מד ,יח)
lt;br /> דרש רבי חנוך צבי הכהן רבה של בנדין: ניגש יהודה אל יוסף בגודל אהבה ואומר לו "בי אדני", כאומר: הלא אתה ממש ב
"וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו" (מה ,טז)
מדרש הגדול (ויגש מה', טז') דייקו חז"ל מהפס' הנ"ל: ולא בעיני כל עבדיו, שהיו חלק
לבטל את האגו
רשת השבוע מביאה אותנו לשיאו של הסיפור של יוסף ואחיו. המפגש הדרמטי בין יהודה ויוסף מגלה לנו דרך לחיבור נכון בין אדם לחברו, מראה לנו את אופי הדרך אל הגא
רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות (מה ,כח)
amp;nbsp;שמחתו של יעקב אבינו על הבשורה אודות יוסף, מלמדת על שנות הצער והיגון שחלפו עליו בפרק הזמן שבו היה משוכנע כי חיה רעה אכלתו.
כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד (מה ,ט)
amp;nbsp;מה הכונה "רדה אלי, אל תעמד"? אומר רבנו יוסף חיים זצ"ל ב&am
ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו (מה ,ג)
amp;nbsp;כתוב בבראשית רבה צג, י: אבא כהן ברדלא אמר, אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. בלעם חכם של העובדי כוכבים, לא יכול לעמד בתוכחתה של אתונו...
ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו (מה ,א)
ש לתמוה, בתחילת הפסוק כתוב "ולא יכל יוסף", אם כן כפי שאין צורך לכתב בהמשך: "ויקר
ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה (מד ,כח)
ישיבתו של ה"חתם סופר" נפטר, ל"ע, בחור צעיר בן י"ח שנים, שהיה תלמיד חכם גדול, וזכה להס
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני (מד ,יח)
lt;span style="font-size: 12px;">נאמר בבראשית רבה צג ו': אמר רבי סימון: [אמר יהודה ליוסף:] בנמוסות שלנו כתיב (שמות כב, ב)
היש לכם א"ב או א"ח?! (מד' ,יט')
lt;h2> ע"י המוסיף יצה"ר הולך... הרה"ק רבי מרדכי מק
ויאמר יעקב אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי (מו ,ל)
יש להבין מדוע עכשיו אפשר לו למות. והנה התרגום תירגם "אם" אמות אני מנוחם כיון שאתה חי. ורש"י פירש בדרך נוספת. אולם יש עוד לפ
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני (מד ,יח)
גאון מוילנא שאל את המגיד מדובנא שיבאר לו מדרש פלא בלי משל, כפי שהיה נוהג המגיד. מובא במדרש:<
ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה (מו ,כח)
lt;h4> בית מדרש במצרים &רש"י: להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה, ושיהיו השבטים לומדים
אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם (מו ,ג)
עקב חושש כאן מאד מהירידה למצרים, ובצדק. היטב ידועה לו הבטחתו של הקב"ה לאברהם: "ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אתם
ויאמר יוסף... אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו (מה ,ג)
דוע לא הכירו האחים את יוסף עד עכשיו? אומר הרב שלמה סובול בספרו "שלמה חדשה", שכדי ליישב קשיה זו, עלינו להת
ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו (מה ,א)
ש לתמוה, בתחילת הפסוק כתוב "ולא יכל יוסף", אם כן כפי שאין צורך לכתוב בהמשך: "ויקרא יוסף הוציאו...", גם בסיום הפסוק
ויגש אליו יהודה (מד ,יח)
אמר בבראשית רבה צג, ו: אמר לו יהודה: בנימוסות שלנו כתיב: 'אם אין לו ונמכר בגנבתו' (שמות כב, ב), וזה יש לו לשלם.
כי כבד הרעב מאוד (מז ,יג)
ח מו"ר הגאון יצחק זילברשטיין שליט"א: הגעתי פעם לבית החולים, והבחנתי בחולה שמתייסר רבות בשל המתנה לטיפול. האחיות ניגשו אליו חליפות, ה
ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם (מה ,ה)
lt;h4> כל מה דעביד רחמנא לטב עביד כשהוצעה למשה ההצעה הזו בפעם הראשונה, הוא דחה אותה על הסף. משה היה איש עסקים גדול שהורגל לנסוע ברחבי
וידברו אליו את כל דברי יוסף... וירא את העגלות... ותחי רוח יעקב (מה ,כז)
lt;strong>וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקב אביהם.
אל תרגזו בדרך (מה ,כד)
סופר על הגאון מוהר''ר צבי הירש אורינשטיין זצ''ל אבד''ק לבוב, בברחו מק''ק בריסק בליטא ,
קצת גמטריות
lt;strong>פרק מ"ד פסוק י"ח "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי
אל תזלזל בזה! (מה ,כו)
lt;h4> אל תזלזל בזה! וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל א
ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי (מה ,ג)
ידועה השאלה מה הקשר בין זה שגילה להם שהוא יוסף לבין השאלה העוד אבי חי בייחוד לאחר שהוא יודע שאבא חי שהרי לפני רגע אמרו שאם לא יחזיר את בנימין אבא עלול
אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח (מד ,יט)
lt;h4> רש"י: מתחילה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה ? בתך היינו מבקשים? או אחותנו אתה מבקש? ואף על פי כן "ונ
ויאמר יעקב אל פרעה... מעט ורעים היו ימי שני חיי (מז ,ט)
lt;h4> ב"דעת זקנים לבעלי התוספות" הובא מדרש: בשעה שאמר יעקב אבינו לפרעה "מעט ורעים היו ימי שני חיי וגו&qu
ועתה אל תעצבו... כי למחיה שלחני אלקים לפניכם (מה ,ה)
lt;h4> לראות את יד ההשגחה העליונה בכל מעשה. יוסף הצדיק מלמד אותנו יסוד כיצד צריך האדם להביט במאורעות החיים. בכל מקרה יש לבחון את הדברי
לכולם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימין נתן שלש מאות כסף וחמש חליפות שמלות... (מה ,כב)
גמ' מקשה איך יכול להיות שיוסף יטעה באותו דבר שאביו טעה ואיך יתכן שיוסף ישנה בן בין הבנים שהרי למוד הסבל היה צריך להקפיד בזה יותר? ומתרצת הגמ&a
ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף (מה ,ג)
lt;em>מסופר במדרש: כיוון שראה יהודה ליוסף שאינו מתפייס (נענה לבקשתו לשחרר את בנימין) התחיל לומר לאחיו: מה אנו עומדים? מזה (יוסף) נתחיל (להרוג) ובפר
ובנימין בכה על צואריו (מה ,יד)
lt;em>רש"י - על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו להיחרב בגמרא (תענית כ') מובא שר&am
אני יוסף, העוד אבי חי (מה ,ג)
אלה זו ("העוד אבי חי") נראית כתמוהה, הרי אך זה הרגע האריך יהודה להבהיר לו שיעקב חי (שכן כל תחנוני יהודה נסובו סביב הטענה, שאם בנימין
ויגש אליו יהודה ויאמר (מד ,יח)
רש"י מבואר שיהודה לא הסתפק בדברי תחנונים אלא "דיבר אליו קשות". קשה לכאורה להבין את טענות יהודה ל
מבט על הפרשה
יפורו של יוסף שהביא אותו להחזיק כעת בתפקיד שליט מצרים, המשביר לכל הארץ, החל בפרשת וישב, כאשר התורה מתארת (תחילת פרק ל"ז) ש"ישראל אהב
והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם (מה , יב)
י המדבר אליכם - בלשון הקודש (רש"י). וכי מה ההוכחה שהוא יוסף בזה שהוא נשאר מדבר בלשון הקודש?