בראשית
בראשית
נח
לך לך
וירא
חיי שרה
תולדות
ויצא
וישלח
וישב
מקץ
ויגש
ויחי
שמות
שמות
וארא
בא
בשלח
יתרו
משפטים
תרומה
תצוה
כי תשא
ויקהל
פקודי
ויקרא
ויקרא
צו
שמיני
תזריע
מצורע
אחרי מות
קדושים
אמור
בהר
בחוקותי
במדבר
במדבר
נשא
בהעלותך
שלח לך
קרח
חוקת
בלק
פנחס
מטות
מסעי
דברים
דברים
ואתחנן
עקב
ראה
שופטים
כי תצא
כי תבוא
נצבים
וילך
האזינו
וזאת הברכה
מועדים
ראש השנה
יום כיפור
שמיני עצרת
סוכות
חנוכה
עשרה בטבת
ט"ו בשבט
פורים
פסח
שבועות
י"ז בתמוז
תשעה באב
לג בעומר
שונות
כללי
משלים
סיפור לשבת
ביאורים בתפילה
חינוך
אירועים
ברית מילה
פדיון הבן
בר מצווה
אירוסין
חתונה
מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h3> על קורח היה לדעת כי חיוב המצוות הוא אך ורק בגלל ציווי ה' ולא מצד שום סיבה או גורם כלשהו. זו אחת הסיבות שמיד אח"כ אנו קורא
סוד פרה אדומה (יט ,ב)
ידוע, משה ועזרא עשו פרה אדומה, כמובא במשנה, "...ומי עשאם? הראשונה עשה משה והשניה עשה עזרא..."
זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל! (יט ,יד)
lt;h3> כל העם היהודי אדם אחד ! אדם כי ימות באוהל- דורשים חז”ל אדם כי ימות באוהלה של תורה. ואומרת הגמרא (שבת פג
יפתח הגלעדי
amp;quot;יפתח הגלעדי"
זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר (יט ,ב)
lt;strong>"זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר" הרה"ק בעל השפע חיים מצאנז זי
חנוך לנער על פי דרכו
רשת השבוע היא למעשה המשך הפרשיות הקודמות: מרגלים וקורח מכאן ומי מריבה מכאן, והתוצאות כמעט דומות: שם נחרב הדור ופני הדור, וכאן נחרבו מנהיגי הדור משה וא
הרבה מעבר לארבע על ארבע
amp;rdquo;מי כתב תרגיל בחשבון ולא פתר אותו?“, ליהג השיכור ברחוב החשוך כשראה מולו רכב ארבע על ארבע. ברוך אומר ועושה - נטל השיכור מסמר שמצא וח
זאת התורה אדם כי ימות באוהל (יט ,ד)
מרו בגמרא (שבת פג:) אמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מביהמ"ד ומדברי תורה, אפילו בשעת מיתה, שנאמר "זאת התורה אדם כי ימות באהל&
אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול, ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אותו אל מחוץ למחנה (יט ,ב-ג)
ח המגיד הרה"ק בעל העבודת ישראל מקוז'ניץ זי"ע: לימוד גדול בעבודת ה' יש ללמוד מכאן! "אשר אין בה מום"
זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר (יט ,ב)
ספר לפי האש מובא: סיפר אחד מן השרידים רבי אברהם יעקב קיש ז"ל שהגיע פעם בהיותו שרוי במחנה המוות למחיצת הרה"ק בעל השפע חיים מצאנז זי&a
והשקית את העדה ואת בעירם (כ ,ח)
בנו חיים בן עטר דקדק כאן מדוע נקט "עדה ובעירם". ותירץ לומר שצריך לשתות האדם קודם מפני הסכנה. וז"ל: והוצרך להזכיר עדה ובעירם
וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל... (י"ט ,ט"ו)
מיד פתיל השומר על תכולת הכלי שלא תיטמא& עולה בגימטרייה 664 והמילה בראשית שבתחילת החומש עולה 913 ומשום שיש בה 6 אותיות יש לה 720 סיקולי אותיות
ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל" (כ ,כט)
lt;h4> מעלת העושה שלום בין איש לחברו. הגמרא במסכת תענית (דף כ"ב ע"א) מספרת על רבי ברוקא, שהיה רגיל להתהלך בשוק של &a
אם נתון תתן את העם הזה בידי (כ ,א)
lt;h4> שלא שינו את שמם, לבושם ולשונם בפרשתנו שנינו, שכאשר הסתלקו ענני הכבוד מעל עם ישראל עם פטירת אהרן הכהן, חשבו העמלקים שניתנה מן הש
אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו (כא ,לד)
ש משל במדרש שעלול להביא לייאוש, ולהתייאש הרי אסור! המשל בציפור שבנתה קן על שפת הים. בא גל ענק ושטף את הקן. כעסה הציפור והחליטה לנקום בים. לייבשו. לקחה
אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטים ובנותיו בשבית למלך אמורי סיחון (כא ,כט)
לכאורה צער זה היה להם להצטער אחר שכבש סיחון את מואב, דצער הוא שבנותיו נשבו, אך מה מקום לצער זה אחר שכבשו ישראל את סיחון. אל
לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ (כ ,יב)
בבעל הטורים כתב 'לכן' בגימטריא מדה במדה. ויש לדקדק מהי המדה כנגד מדה שלא להכניסם לארץ הקודש. &
וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם (כ ,יא)
lt;em>ופירש"י, דלפי שבראשונה לא הוציא אלא טיפין לפי שלא צוה המקום להכותו אלא ודברתם אל הסלע, והמה דברו אל סלע אחר ולא הוציא,
ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם (כ ,ד)
lt;h4> ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו. ולמה העליתונו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ו
ותמת שם מרים (כ ,א)
ברש"י למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת, ויעויין ברבינו חננאל (מו"ק כח, א) שפי
זאת התורה אדם כי ימות באוהל (יט ,יד)
גמ' (יבמות ס, ב) איתא וכן היה רשב"י אומר קברי עכו"ם אינן מטמאין באהל, שנאמר 'ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם',
זאת התורה אדם כי ימות באוהל (יט ,יד)
lt;em>ודרשו חז"ל (שבת פג, ב) דאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה.
ושחט אותה לפניו (יט ,ג)
lt;h4> וברש"י, זר שוחט ואלעזר רואה, ע"כ. ולא נתבאר טעמא מאי שהיה צריך לראות. והנה בתרגום יונתן
זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור (יט ,ב)
lt;h4> וברש"י, לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חוקה, גזרה היא מלפני אין לך
זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור דבר אל בני ישראל (יט ,ב)
יש לדקדק דלכאורה היה צ"ל מתחילה דבר אל בנ"י ואח"כ זאת חקת התורה. ויש לבאר עפ"מ דאיתא (ת
וידבר ה' אל משה ואהרן לאמור. זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור (יט ,א-ב)
ברש"י זאת חקת התורה, לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חוקה גזירה היא מלפני אין לך רשות להר
( כ , יא)
lt;br /> ויש להבין: א. מדוע משה עבד ה' לא קיים רצון ה' לדבר אל הסלע? ב. מדוע
הנחשים השרפים (כא ,ו)
הם הנחשים ומהם השרפים? מסבירים ה"כלי יקר" וכן המהרי"ל דיסקין הסבר נפלא שהיו שני סוגים של נחשים ה