ארבעת המינים
ארבעת המינים יש עם ריח וטעם ויש שרק ריח להם ולא טעם ויש שרק טעם ולא ריח ויש שלא ריח ולא טעם. כידוע שהם כנגד עם ישראל שיש כא
זכרתי לך חסד נעורייך... כיצד זה יתכן?
lt;h4> ידוע הדבר ומפורסם העניין שימים אלו של חג הסוכות הם זכר ליציאת מצרים, ימים שעליהם נאמר זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וכו'
ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כו ,מ)
יתא במדרש "ביום הראשון, ראשון לחשבון עוונות". וכבר דנו המפרשים היאך הוא ראשון לעוונות, ואמרו שכיון שבארבעה ימים מיום כיפורים עד סוכו
וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ (ישעיהו כז ,יג)
ש לעיין מדוע חוזרים פעמיים על אותו הדבר במילים שונות; מצד אחד פזורינו מצד שני נפוצותינו, מצד אחד מבין הגויים ומצד שני מירכתי ארץ.
חובת השביתה ממלאכה בחול המועד
יה זה בחול המועד סוכות תשל"א. הגאון רבי מצליח מאזוז זצ"ל עבר ברחובות העיר טוניס וראה יהודי עובד בחנותו, במלאכת הצורפות. אמר לו:
במה משמחם? אנשים ביין ונשים בבגדים
שלושת הרגלים יש לשמח את הנשים בתכשיטים ובבגדים נאים, וסיפר הרב דניאל אוחיון שליט"א מעשה שאירע עם אחד מבית – מדרשו: <
בשביל לשמוח בסוכות צריך את ימי הדין
ודש תשרי הוא החודש הראשון בחודשי השנה היהודית. ערכו של חודש זה בחיי האדם היהודי מתבטא בכך שרוב חגי ישראל שהתורה ציוותה עליהם חלים בו. התורה ציוותה על
בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (כג ,כב)
מרו חז"ל: צא מדירת קבע ושב בדירת עראי (סוכה ב':) בספר "כלי יקר" (פרשת אמור) פירש: כל האז
הרחמן הוא יקים לנו אף בחוה"מ את סוכת דוד הנופלת
מסכת סוכה (כז ע"א וע"ב) תניא ר' אליעזר אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה (לאכול בזו ולישן בזו או היום בזו ומחר בזו) ואין עושין סוכה בחולו של מ
שלושת המתנות ושלושת הרגלים
p> אומרת הגמרא במסכת תענית דף ט עמוד א "רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה, ואהרן, ומרים. ושלש מתנות
בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ( ויקרא כג' מב')
קשה א. מדוע בתחילת הפסוק נכתב בלשון בסוכות תשבו שהוא לשון נוכח, אך בסופו נכתב ישבו בסוכות שהוא לשון נסתר? ב. למה נכתב "כל האזרח בישראל ישב
ושמחת בחגך והיית אך שמח
p> חג הסכות ב"ה המגיע עלינו לטובה הוא חג של שמחה. נשאלת השאלה הידועה: למה יש צווי מיוחד בתורה של שמחה דווקא בסוכות? התורה מזכירה את החובה לשמוח
ארבעת המינים
תוב במדרש אמר הקב"ה יוקשרו כולן אגודה אחת והן מתכפרין אלו על אלו. ושאל האדמו"ר מסטמאר זצ"ל למה נצטוינו לחבר יחדיו וליטול
נוי מצווה
אם נוי מצווה הוא מצווה בפני עצמה - מצוות הידור או שמא זהו חלק בלתי נפרד מגוף המצווה לקיים אותה בהידור כמו דין של "לכתחילה" שהוא אינה מצווה ב