lt;h4> פרשת פקודי ממשיכה בנושא הקמת המשכן: פירוט התרומות שהתקבלו מן העם לצורך בניית המשכן • תיאור הכנת בגדי הכהונה: האפוד והחושן, המעיל,
lt;h3> שתשרה שכינה במעשה ידינו מי לא רוצה הצלחה במעשיו? שתשרה שכינה במעש
אחת הערים בגרמניה, בנו בני הקהילה הרפורמית בית כנסת מפואר וגדול מאוד. דא עקא, שבית תיפלתם דמה בפרטים רבים מאוד לבית תיפלתם של הנוצרים, ברצותם לחקות עד
מדרש מובא שישראל דרשו ממשה לערוך להם חשבון מפורט על הוצאות המשכן, ולכן פרשה זו מוקדשת רובה ככולה לחשבון מלאכת המשכן. “פקודי” לשון
amp;ldquo;איזו משאלה ברצונך שאמלא לך? ” שאל השד שהגיח מהבקבוק את הקבצן המופתע שבסך הכל אסף בקבוקים שניתן לקבל עליהם דמי פיקדון.
בותינו ז"ל אמרו: מהו "המשכן משכן" שנתמשכן ב' פעמים, רמז לחורב שני בתי המקדש. בספר &q
ילקוט שמעוני רמז תיח כתוב: "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה ה' כן עשו ויברך אתםמשה - מה היא הברכה שברכן?...רבי מאיר אומר,
מדרש תנחומא כותב על פסוק זה: "ילמדנו רבנו כמה דברים תקנו מפני דרכי שלום, כך שנו רבותינו אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום: כהן קורא ראשון ואחריו
lt;em>"הכל תלוי במנוע" אם תפעיל אותו באחוזים גבוהים, תצליח! <
סוק זה – אמר הגאון רבי יהודה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף – מלמד אותנו בדרך רמז על שתי הנהגות שיש לרב תלמיד חכם לנהוג: ענן ואש.
עשה שהיה באמריקה באדם שנפגע באופן קשה בתאונת דרכים. מכיון שהיה האיש לבדו חיפשו בכיסיו ומשמצאו פרטי זיהוי הצליחו לאתר את כתו
אשר ראה משה רבינו שבני ישראל עשו כאשר ציווה אותם ה', מיד ברך אותם ואמר: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם! בהספד שנש
מדרש מובא שמשה רבינו בקש מבני ישראל בתום מלאכת המשכן שיעשו עימו חשבון ויראו שלא נטל חלילה מאומה לעצמו. משום כך נמנים כאן כל
ש להבין – שאל הצדיק רבי אברהם מרדכי אלתר מגור – מדוע כאן כתבה התורה "ויכתבו" בלשון רבים?
פרשה זו – אמר הצדיק רבי אליהו מישקובסקי – אנו מוצאים פעמים רבות שהכתוב חוזר ומציין שמשה רבינו עשה כך "כאשר ציווה ה
בינו חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א מביא בשם רבינו וידאל הצרפתי שכל העולם לא היה ראוי להשתמש כלל בזהב, אלא כל הסיבה שהזהב נברא בעולם הוא לצורך
מדרש רבא מובא שאין עושין עסקי ממון של רבים אלא על פי שני גבאי צדקה. ומשה רבינו, אף שהיה נאמן על פי הקדוש ברוך הוא, קרא לאית
lt;h4> רש"י: זהו רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותהין של ישראל. אם אכן נחשב המשבן כ"משכו
lt;h4> רש"י: נאמר כאן: "המשכן משכן" – שתי פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישרא
עשה שהיה כך היה באחד מבתי הכנסת: נושא צלצולי ודיבורי הטלפונים הניידים היה פרוץ מאוד בבית הכנסת דנן, ועל אף שפעמים רבות הזהירו הרב והגבאי על כך, עדיין
דועה מחלוקת רש"י והרמב"ם האם הפעמונים היו בתוך הרמונים או שהם היו אחד ליד השני; לשיטת רש"י הם היו אחד ליד השני, והרמב&q