מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h3> פרשתנו דנה במגוון תחומים מעניינים, החל מהמשך "הלכות מלחמה" ודיני ירושה עובר-דרך ניתוח היחסים בין אדם לחברו ובין אדם אל הח
וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ (כג ,ו)
כינו והקב"ה הפוך לנו את הקללה . כשהופכים את המילה קללה מקבלים הלל-ק  כלומר מאה פעמים להלל את השם בכל יום.
ביאור דין אשת יפת תאר (כא ,י-יא)
פרשה (פרק כא פסוקים י-יד) נכתב, שכאשר יוצאים למלחמה ורואים אשת יפת תואר וחושקים בה, ניתן לקחתה לאישה, כפי שנכתב (פסוקים י-יב), כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה
דרכי התשובה
amp;quot;שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה ותשובה וגן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח" (פסחים). <
מלחמה בזמן אמת
amp;rdquo;זה אוכל אותי כל פעם מחדש. מה ההבדל בינינו?“, פנה מוסכניק למנתח לב. ”שנינו עושים את אותן הפעולות בשורה התחתונה: אני מנתח
ולא היה מים לעדה... וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו... ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם (כ ,ב-ד)
רב יהודה ליב לאזארוב זצ"ל בספרו "מטה יהודה" משתמש בפסוקים אלו כדי לעורר על אותם אנשים בעלי מחלוקת שמנסים לנצל כל מיני מקרים
ותמת שם מרים ותקבר שם. ולא היה מים לעדה (כ ,א-ב)
amp;nbsp; מדוע לא היו מים לעדה אחר פטירת מרים, והלא גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, ואם בחייה היו לישראל מים בזכותה, כל שכן אחר מותה! באר ה&quo
זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמור, ויקחו אליך פרה אדומה תמימה, אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על (יט ,ב)
amp;nbsp;ברש"י: לפיכך כתב בה חקה, גזרה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה. חז"ל אמרו במסכת יומא (יד ע"א), שאפילו שלמה המלך,
זאת חקת התורה (יט ,ב)
amp;nbsp;התורה נקראת "חק", וגם הבריאה, השמים והארץ, נקראים "חק", כמו שנאמר: "אם לא בריתי יומם ול
זאת חקת התורה (יט ,ב)
רב משה פולאק בספרו "וידבר משה" כתב, כי הפסוק שבתחילת פרשתנו - "זאת חקת התורה" הוא המשך ישיר לאמור בסוף הפרשה הקודמ
אשר קרך בדרך (כה ,יח)
שר קרך בדרך – ופירש בעל הטורים דברים פרק כה אשר קרך בדרך. קרך בגימטריא סרס כי יש עניין להזהיר בני אדם שלא ישפכו ז
והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו (כא ,טז)
קובל ש"והיה" הוא לשון שמחה, ואם כן, צריך להבין איזו שמחה יש בזה שאדם מת ומנחיל לבניו את נכסיו . עונה על כך בספר &qu
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו (בכ ,ח)
רה"ק בעל הבית ישראל מגור זי"ע אמר בשם אביו הרה"ק בעל האמרי אמת זי"ע "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך&
וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה (כא ,יא)
א דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה, ישאנה באיסור, (רש"י). שאל הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע הייתכן? היאך
כי יקח איש אשה... והיה אם לא תמצא חן בעיניו... וכתב לה ספר כריתת (כד ,א)
גמרא (גטין כד ע"ב) מבואר, שאדם שיש לו שתי נשים, ורוצה לגרש את שתיהן, אינו יכול לגרשן בגט אחד, משום שנאמר: "וכתב לה ספר כריתת&quo
לא תשיך לאחיך (כג ,כ)
עובר על איסור רבית הריהו חוטא בכל רגע ורגע, שכן מדי דקה עולה הרבית ותופחת, וגורמת לו להכשל שוב ושוב. יסוד זה קבע הרב מבריסק
ונשמרת מכל דבר רע (כג ,י)
פר רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א (הובא בחוברת "מזקנים אתבונן"): בעל ה"לבושים", רב
"שלח תשלח את האם... למען ייטב לך והארכת ימים (כב ,ז)
ל מצות שלוח הקן אמרה תורה כי מתן שכרה בצדה: "למען ייטב לך והארכת ימים", ועל מצות מעשרות דרשו חז"ל (תענית ט ע"א): &
ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו (כא ,כא)
עונש שניתן לבן סורר ומורה בפרהסיה, אמור לזעזע את אמות הספים ולהחריד את העם, למען לא יעלו בדעתם לעשות כמעשהו, אולם מלבד זאת, כותב "ילקוט האורי
כי יהיה לאיש בן סורר ומורה... ורגמהו כל אנשיעירו באבנים ומת (כא ,יח-כא)
lt;h4> רש"י: בן סורר ומורה נהרג על שם סופו. הגיעה תורה לסוף דעתו, סוף שמכלה ממון אביו ומבקש למודו ואינו מוצא, ועומד בפרשת דרכים
כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלקיך בידך (כא ,י)
דוע פותחת התורה בתיבת "אויביך" בלשון רבים, ומסיימת ב"ונתנו" בלשון יחיד? אומר "
והיה בהניח ה' אלוקיך לך וכו' תמחה את זכר עמלק (כה ,יט)
רמב"ם (פ"ה הל' מלכים ה"ה) כתב 'מצות עשה לאבד זכר עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק'. והסמ"ג (ל&a
ולא תחבול בגד אלמנה. וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך ה' וגו'. כי תבצור כרמך לא תעולל וגו'. וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים (כד ,יז-כב)
ינוי הלשון מצריך ביאור, מדוע ב"לא תחבול" כתוב "במצרים", ואילו ב"לא תעולל" נאמר "בארץ מצ
כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו... וברכך ולך תהיה צדקה לפני ה' אלוקיך (כד ,י-יג)
lt;br /> אי' בגמ' (חולין קי, ב) 'כל מצות עשה שמתן שכרה בצידה אין ב"ד שלמטה מוזהרין עליה', ו
כי תדור נדר לה' (כג ,כב)
חיד"א דייק מהו שכפל הכתוב באומרו כי 'תדור נדר' ולא נקט כי תדור לה'. וכתב עלה דמכאן רמז לדב
לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'... על דבר שלא קידמו אתכם בלחם ובמים... ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור... (כג ,ד-ה)
lt;br /> 'על דבר' על העצה שיעצו אתכם להחטיאכם. (רש"י). יעוין בכלי יקר דפי
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו (כב ,ח)
amp;#39;כי תבנה בית חדש' אם קיימת מצות שילוח הקן סופך לבנות בית חדש, ותקיים מצות מעקה שמצוה גוררת מצוה, ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים, לכך נסמכ
לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה (כב ,ה)
ש לדקדק מדוע לגבי אשה כתיב שלא תלבש 'כלי' גבר, ואילו לגבי גבר קתני דלא ילבש 'שמלת' אשה ומאי חילוק לשון הוא זה.
לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה (כב ,ה)
ש לעיין בשינוי הלשון דגבי איש כתיב לא 'ילבש', ולגבי אשה כתיב לא 'יהיה' כלי גבר על אשה. ואול
ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרוש אחיך אותו והשבותו לו (כב ,ב)
כי תעלה על דעתך שיתנהו לו קודם שידרשהו אלא דרשהו שלא יהא רמאי. (רש"י). בספר פני יהושע למס' כתובות (יב, ב)
והתעלמת מהם (כב ,א)
גמ' ב"מ [ל,א] ת"ר והתעלמת פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאי אתה מתעלם, הא כיצד הי' כהן והיא בבית הקברות או שהי' זק
וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת (כא ,כב)
לכאורה הרי חטא הוא בשוגג, וא"כ מדוע נאמר 'חטא משפט מוות', והלוא משפט מוות הוא דוקא על עבירות במזיד ולא על עבירות בשוגג.
כי יהיה לאיש בן סורר ומורה (כא ,יח)
בגמ' סנהדרין (עא, א) בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר, אמר רבי יונתן אני ראיתיו וישבתי על קברו.
והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר (כא ,טז)
במתני' מגילה (כ, ב) ילפי' מהאי קרא דכל היום כשר להשקאת סוטה כבממון, אלא דתיקשי עלה מהא דבסוטה (יז, ב) אמר רבא מגילת סוטה שנכתבה בלילה
כי תהיינה לאיש שתי נשים (כא ,טו)
מעתי להעיר מן הכתוב הזה על מה שחידש רבינו גרשום חרם על הנושא ב' נשים, הלא מקרא מפורש כאן שמותר לישא ב' נשים, והלא כתב הט"ז (ב
כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו שני בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשנואה (כא ,טו)
הי ההדגשה וילדו 'לו' בנים, וכי למי תלד האשה את הבנים, נראה לבאר זאת ע"פ מה שביארו חז"ל על פסוק זה (יבמות פג, א) &
וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה (כא ,יא)
תוס' בסוטה (לו, א בד"ה כמאן) נקטו דלר' יהודה דס"ל בסוגיא שם דאיכא לאו דלא תחיה כל נשמה גם על כנענים שבחוץ לארץ, אין
וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה (כא ,יא)
amp;#39;ולקחת לך לאשה' לא דיברה תורה אלא כנגד יצה"ר וכו'. (רש"י). הק' המפרשים מדו
וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה (כא ,יא)
amp;#39;אשת' ואפילו אשת איש. (קידושין כא, ב). דעת התוס' בכמה דוכתי (יעוין בתוס' בסנהדרין נב, ב ד&am
כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלוקיך בידו ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת תואר (כא ,י-יא)
דויק מדברי הכתוב דרק אם ישראל ניצחו במלחמה והאויב ניתן בידם דוקא אז הותרה יפת תואר, אבל אם ישראל לא ניצחו נצחון מוחלטת את האויב אין את ההתר דיפת תואר,
כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו (כא ,י)
amp;#39;כי תצא למלחמה' במלחמת הרשות הכתוב מדבר, שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו שהרי כבר נאמר לא תחיה כל נשמה. (רש"י).
ונשמרת מכל דבר רע (כג ,י)
ספרי דרשו חז"ל כי פסוק זה מזהיר גם על עוון "לשון הרע"! סיפר רבי יעקב ניימן,כי פעם אחת נכנס אל רב