בראשית
בראשית
נח
לך לך
וירא
חיי שרה
תולדות
ויצא
וישלח
וישב
מקץ
ויגש
ויחי
שמות
שמות
וארא
בא
בשלח
יתרו
משפטים
תרומה
תצוה
כי תשא
ויקהל
פקודי
ויקרא
ויקרא
צו
שמיני
תזריע
מצורע
אחרי מות
קדושים
אמור
בהר
בחוקותי
במדבר
במדבר
נשא
בהעלותך
שלח לך
קרח
חוקת
בלק
פנחס
מטות
מסעי
דברים
דברים
ואתחנן
עקב
ראה
שופטים
כי תצא
כי תבוא
נצבים
וילך
האזינו
וזאת הברכה
מועדים
ראש השנה
יום כיפור
שמיני עצרת
סוכות
חנוכה
עשרה בטבת
ט"ו בשבט
פורים
פסח
שבועות
י"ז בתמוז
תשעה באב
לג בעומר
שונות
כללי
משלים
סיפור לשבת
ביאורים בתפילה
חינוך
אירועים
ברית מילה
פדיון הבן
בר מצווה
אירוסין
חתונה
מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h4> פרשה הקודמת למדנו על תורת בעלי החיים. השבוע עוברת התורה לדון בתורת האדם - במצבי טומאתו ובדרכים לטהר אותו מן הטומאה בפרשה הקודמת
הוצאת חמץ ביום טוב על ידי גוי - עשה דוחה לא תעשה
lt;h2> תזריע: האם מותר להוציא חמץ ביום טוב על ידי גוי? בדיני עשה דוחה לא תעשה פתיחה<
אבחנה פנימית: עונג ונגע - טוב ורע
lt;p> בפרשת השבוע אנו מוצאים הדרכה כיצד להתמודד עם נגעים בדרכה של תורה. איך הנגע יכול להתפס כחסד הבורא, שעוזר לנו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. ל
טיפול שורש
amp;ldquo;אני צריך עקירה”, הודיע המטופל לרופא השיניים. “אין בעיה, שב”. “רגע, איך את
אשה כי תזריע וילדה זכר (יב ,ב)
בנו חיים בן עטר זיע"א, מדקדק, מדוע הוצרך לומר כי תזריע, די היה לומר "אשה כי תלד זכר" ואז יאמר כל דיניה. ומה ענין הזרעה. והג
אשה כי תזריע וילדה זכר (יב ,ב)
אלו את הגאון מווילנא מה הקשר בין תחילת פרשתנו לבין סוף הפרשה הקודמת פרשת שמיני שכתוב בסופה "להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין
בדד ישב מחוץ למחנה מושבו (יג ,מו)
באר רש"י: אמרו רבותינו, מה נשתנה המצורע משאר טמאים שהוא יושב בדד? אלא הועיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו, אף הוא יבדל מא
בדד ישב מחוץ למחנה (יג ,מו)
באר רש"י, מדוע המצורע יושב בדד. משום שהוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו, אף הוא ישב בדד! משל נפלא ב
וטמא טמא יקרא (יג ,מה)
רמב"ם (הלכות איסורי ביאה י"ט הלכה י"ז) כותב שכל המשפחות שבישראל הן בחזקת כשרות ומותר לישא מהן אשה לכתחלה.
ועל שפם יעטה (יג ,מה)
ידוע אמר הגאון רבי שלמה קלוגר הנגעים באים על עוון החמור של לשון הרע. והנה אמר רבי שלמה הקדוש ברוך הוא שם לאדם שני "
וראה הכהן את הנגע... נגע צרעת הוא (יג ,ג)
מרו חז"ל במסכת ערכין (דף ט"ז), כי הצרעת באה על חטא לשון הרע פעם אחת אמר ה"חפץ חיים" לשומעיו: צאו וראו כמה איום ונו
אדם כי יהיה בעור בשר שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרון או אל אחד מבניו הכהנים (יג ,ב)
ש להבין הקשה הצדיק רבי מאיר יחיאל מגוסטינין מפני מה התורה מצווה על המצורע לבוא דווקא אל אהרון הכהן או אל אחד מבניו הכהנים כדי שהם יפסקו את דינו אם טהו
וטהר את הנגע כולו הפך לבן טהור הוא (יג ,יג)
נה בכל פרשת נגעים כתיב "וטהרו הכהן" ומוסב על האדם, מלבד הכא דכתיב "וטהר את הנגע" ואין כאן לשון טהרה המוסבת על האדם
זאת תורת נגע צרעת וגו' לטהרו או לטמאו (יג ,נט)
לכאורה קשה דאיפכא הו"ל למימר 'לטמאו או לטהרו' שהרי בתחילה הוא מטמאו ואח"כ מטהרו. ותו למה סמך זאת להא דאמר 'ז
איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו (יג ,מד)
ברש"י אין לי אלא נתקין מנין לרבות שאר המנוגעים ת"ל טמא יטמאנו לרבות את כולן, ועל כולם הוא אומר בגדיו יהיו פרומים, ע"כ, ועיי
אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת (יג ,ב)
מדרש (ויקרא רבה פרשה ט"ו) מובא משל למלך אדיר שבקש לשאת אשה. בקשו לו שריו ועבדיו עד שלבסוף נמצאה אשה ראויה לבית המל
וביום השמיני ימול את בשר ערלתו (יב ,ג)
מדרש (אוצר המדרשים עמוד רכ"ב) מובא שהיו מצוות שבת ומילה מתדיינות ומתווכחות זו עם זו: אמרה שבת: אני גדולה ממצות מיל
וביום הראות בו בשר חי יטמא (יג ,ד)
רש"י, הרי שהיה הנגע באחד מכ"ד ראשי אברים שאין מטמאין משום מחיה, לפי שאין נראה הנגע כולו כאחד ששופע אילך ואילך וחזר ראש האבר ונתגלה ש
ואם בהרת לבנה היא בעור בשרו ועמוק אין מראה מן העור (יג ,ד)
ברש"י, לא ידעתי פירושו, וביאר בשפת"ח דרש"י נתקשה, דכיון דבהרת לבנה היא, א"כ היה לה להיראות עמוקה מן העור, שהרי כל
ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה (יב ,ח)
נה משמע בלשון הכתוב שהעיקר תלוי באשה אם היא עשירה או ענייה, לכאורה זה צריך ביאור דהא תנן במתני' (נגעים יד, יב) מביא אדם על ידי בנו על ידי בתו
בכל קודש לא תגע (יב ,ד)
תב רש"י לרבות את התרומה, והוא מדברי חז"ל בגמרא ובמדרש. והנה בגמרא (מכות יד, זבחים לג,) ס"ל לריש לקיש דטמא שנגע בקודש לוקה מ
וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא. וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב ,ב-ג)
ש לדקדק מה שנאמר כימי נדת דותה, 'כימי' בכ"ף הדמיון, למה תלה טומאת לידה בטומאת נדה. ורש"י
וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב ,ג)
ספר ילקוט מעם לועז (קהלת י', ח') מביא מעשה נפלא שאירע לרבינו משה בן מימון, הרמב"ם בעת ששימש כרופאו האישי של מלך האוצר של מלך
אשה כי תזריע וילדה זכר (יב ,ב)
מדרש תנחומא (פרשת כי תצא סימן ב') נאמר: יש מצווה שמתן שכרה בנים, כגון שרה שאירחה את האורחים, והשונמית שקיבלה את אלישע.
שאת או ספחת או בהרת (יג ,ב)
ש שלושה דברים עיקריים בגללם באה הצרעת לאדם. גאווה, צרות עין ולשון הרע. גאווה ראינו אצל נעמן שר צבא ארם, צרות עין ראינו אצל גיחזי ולשון הרע ראינו אצל מ
אשה כי תזריע... וביום השמיני ימול (יב ,ב-ג)
ש להבין בפרשתינו מספר דברים: א. שאלות כלליות: מה מקומה של מצות מילה בפרשה שעיקר עניינה דיני טומאה וטהרה, ובפרט דיני טומאת י