חיוב נתינת קמחא דפסחא
חובה לתת "מעות חיטים" ובארמית "קמחא דפסחא" מובאת ברמ"א בסימן תכ"ט: &a
כמה מכות לקו המצרים,למה אני צריך לדעת? (ט"ו )
ַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִ
ולא תטמאו בהם – ונטמאתם בם (יא ,מג)
lt;h4> איך יתכן לעבור בארובה ולהישאר נקי היצר הרע סובב כזבוב טורדני, רובץ על דלתי הלב ומפתה, דלתי התיבה אינם נעולות והפיתוי גדול. האדם
הרוב לא קובע
בן של ביל גייטס נסע ללמוד באוניברסיטה בצרפת, כעבור שבוע שלח מייל לאביו: ”הכל פה נהדר והחברים מקסימים. אבל אני לא מרגיש בנוח להגיע לאוניברסיט
משל ונמשל לפסח
ואל המגיד מדובנא: לשם מה היום אנו אוכלים מצה (לחם עוני) הרי אנו עדין שרוים בגלות? וענה: משל לעשיר שהיה לו מנהג מוזר: כל יום
"ואילו לא הוציאנו ממצרים"
ואל על כך הרב מבריסק: מדוע בעל ההגדה כל כך בטוח בכך שאם הקב"ה לא היה מוציאנו ממצרים אז, היינו נשארים עבדים לפרעה עד עצם היום הזה? הרי ברור שב
ביעור חמץ
ובא בגמרא במסכת פסחים שיש שלושה אופנים לבער את החמץ: 1. על ידי שריפה. 2. על ידי שמפזר וזורח לרוח. 3. על ידי שמט
שבת הגדול
דוע נקראת שבת זו "שבת הגדול"? מצינו בזה כמה וכמה טעמים: א. מובא בטור, בשבת זו ארע הנס הגדול של: "
חודש ניסן
אדמו"ר רבי יצחק מבוהוש באר באופן נפלא, מדוע נקרא חודש זה חודש "ניסן", ואם נקרא כך על שם הנסים שארעו בו,ישלקרוא לו "
ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא
קשים הראשונים הרי פשוט שהקב"ה מקיים הבטחתו ומה הרבותא שאנחנו משבחים ששמר הבטחתו? והביאור בזה שזה הולך  על ההמשך שהקב"ה חישב
מכת בכורות
פרשה של יציאת מצרים, כוללת את המצוות של קידוש החודש ועיבור השנה, הקרבת קורבן פסח, מצות מצה ואיסור חמץ, כולל איסורי בל יראה ובל ימצא. אך יציאת מצרים עצ
מסכת 'אבות' בספירת העומר?
הגו עם ישראל קראו את מסכת אבות בשבתות של ימי ספירת העומר, מדוע קבעו חכמנו לקרוא דווקא במסכת זו? לשאלה זו תשובות רבות אך אנח
בני מלכים
ך בגלות... בליל הסדר יושבים אנו כבני מלכים סביב שולחנותערוכים וקוראים בהגדה את ההיסטוריה המדהימה שלנו, כיצד מאפס גמור לקח א
לקחת פנינה מהחג
ג הפסח כבר באופק, אוטוטו הוא פורס כנפיו, ובעוד מספר שעות נזכה להסֵב כבני מלכים סביב שולחן ארוֹך וערוּך. כמובן שביתנו נקי ומצוחצח, אין בו שמץ של חמץ וא
עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע...
lt;h4> מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהושֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפון שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִ
חג הפסח
סח הוא חג קדוש מאד, שאילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, עדין אנו ובנינו משועבדים היינו גוי בקרב גוי, ולא נתנה לנו תורה ומצוות ולא יזכר שם
חכם מה הוא אומר מה העדות וגו'
שע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם וגו'. ושואלים המפרשים למה ייחס בעל ההגדה את השאלה מה העדות וגו' לבן חכם,
4 לשונות גאולה
ש 4 לשונות גאולה: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים", "והצלתי אתכם מעבודתם", "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה&qu
דוע יצאנו ממצרים לפני הזמן (היינו צריכים אחרי 400 שנה של שיעבוד ויצאנו לפני)? ישנן 3 תשובות שרמוזות בהגדה: 1) בנ"י
מי כה' אלוקינו המגביהי לשבת, המשפילי לראות בשמים ובארץ
amp;quot;רם על כל גויים ה', על השמים כבודו, מי כה' אלוקינו המגביהי לשבת, המשפילי לראות בשמים ובארץ".
חד גדיא
גאון רבי יוסף חיים מבבל, בעל "בן איש חי", ביאר בדרך זו את הפיוט "חד גדיא": אם נתבונן בס
לפיכך אנו חייבים להודות ולהלל
ך אנו אומרים אצלנו בהגדה. לעומת זאת כתוב ב"על הניסים" של חנוכה ש"קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה".
מ
דוע הקב"ה היה צריך לתת לבני ישראל להגיע למ"ט שערי טומאה ואח"כ להוציא אותם? מסביר המהר"ל
ל הפס' "ויסב אלוקים את העם דרך המדבר" אומר המדרש: "מכאן אמרו אפי' עני שבישראל חייב להסב. וקשה:
אומר ר
בן שבעים שנה - אומרת הגמ' בברכות שהוא היה בן 18 ורצו למנותו לנשיא, אולם אשתו אמרה לו שלא יתיחסו אליו מכיוון שהוא נראה צעיר, מיד גדלו לו 18 שור
4 כוסות שבליל הסדר - למה?
דוע תיקנו 4 כוסות כנגד 4 לשונות גאולה,יכלו לקחת 4 מצות? ועוד, למה בנוסח "מה נשתנה" אין שאלה על 4 כוסות? ועוד, מדוע שר האופים קיבל עו
בניסן נגאלו בניסן עתידין להגאל
חד הנסים שאירעו לעמנו בחג הפסח, הוא נס הכאת קציני הצבא האשורי, בראשות סנחריב שצר על ירושלים בימי חזקיהו. המאורע שהתרחש לפני כאלפיים ושבע מאות שנים מתו
יפור מופלא ונורא של ניסיון "להביא את המשיח" בהפצרת תפלות ותחנונים עם כוונות נוראות וצירופי שמות הקודש וייחודים עילאיים על ידי שלושה
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות
בנין זה התגוררו בני הזוג הולצברג ה' יקום דמם, שליחי חב"ד, שהיו משתדלים לקרב יהודים לבורא עולם בארץ זרה זו במסירות נפש ממש.