מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h4> בהמשך לפרשת 'ויקרא' מוזכרים גם בפרשתנו דיני הקרבנות השונים והפעם בהדגשת הציוויים המיוחדים לכהנים, הלא הם אהרון ובניו
תפיני מנחת פתים (ו ,יד)
סוד גדול וחשוב מלמדת אותנו התורה ביחס לעני – מידת הרחמים. מסביר רבי אהרון בקשט זצ"ל ודבריו מובאים בספר &
עלותיכם ספו על זבחיכם... ולאשמעו ולא הטו את אזנם (הפטרה )
לותיכם – שאתם מקריבים כליל, טוב לכם שתוסיפו אותם על שלמיכם, ותקריבו אותם שלמים ותאכלו הבשר, שהרי אינםמקבלות לפניולמה תפסידום(רש"י)&
ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה ה' ביד משה (ח ,לו)
יעש אהרן ובניו – להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל (רש"י). מהי משמעותו של שבח זה, לפיו אהרן ובניו לא נטו ימי
צו את אהרן (ו ,ב)
ין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות (רש"י) אומר ה"ילקוט הגרשני": אדם המצווה ועושה גדול יותר מזהשאינו
יש בעד מה!
שולחן העמוס בכל טוב שנערך בבית הכנסת לאחר התפילה, סיקרן את כולם. על מה השמחה הגדולה? בעל השמחה חיכה שיברכו על הכיבוד ונטל את רשות הדיבור:.
בשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בוקר (ז ,טו)
דם מביא קרבן תודה כהודאה על נס שנעשה לו, כגון: יורדי הים, הולכי מדברות, חבושי בית האסורים וחולה שנתרפא, שהם צריכים להודות שכתוב בהן (תהילים פרק ק&
זאת תורת העולה (ו ,ב)
בותינו אמרו (ויק"ר פ"ז) "אמר רשב"י לעולם אין העוֹ לה באה אלא על הרהור הלב". וכן במדרש תנחומא (פר'
זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים (ז ,לז)
פני מה נאמר כאן: "זאת התורה"? הדבר יתורץ על פי מה שמצינו במדרש (ויקרא רבה פרשה ט') אמר רבי אחא: משל למלך אחד שיצא למלחמה וכב
צו את אהרון (ו ,ב)
ש"י מבאר שהלשון "צו" הוא לשון זירוז, מיד ולדורות. ה"חפץ חיים", היה מבצע תמיד כ
אם על תודה יקריבנו (ז ,יב)
דוע היה שבדרך כלל נמנע רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"חפץ חיים", לתת ברכות. מסרב היה בתואנות שונות. שו
לא יחשב לו פגול יהיה (ז ,יח)
שולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ח סעיף ד') מובא שהתפילה היא במקום הקורבנות, ולכך צריך להיזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה, ולא יערב בבה מחשבה
זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים (ז ,לז)
"חפץ חיים", מעורר היה צמיד בדבר הצורך הגדול שיש לכל בן תורה לקבוע לעצמו זמן מסויים ללימוד ענייני קדושים.
אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה (ו ,ו)
תורה הקדושה נמשלה לאש תמיד, אשר כל העוסקים בה בהתמדה שומרים הם עליה שלא תכבה... התפילה גם היא משולה לאש קודש. כאשר האדם מבק
זאת תורת העולה היא עולה (ו ,ב)
"אוצר המדרשים" (עמוד רכ"ב) מובאים דברי חז"ל על קורבן עולה, עליו אומר הקדוש ברוך הוא: רצוני שלא יזוז מן המזבח מפני
אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה (ו ,ו)
גאון רבי ישעיה הלוי הורביץ, בעל "שני לוחות הברית", הידוע בכיניו השל"ה הקדוש, הביא בספרו (שער האותיות סוף אות ל') בש
ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר ציוה ה' ביד משה (ח ,לו)
ברש"י להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל, ומקורו ממש"כ בתו"כ כאן, ויעש אהרן וגו', היינו דששים ושמחים כששומעים דברים לקבל
ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר ציוה ה' ביד משה (ח ,לו)
ש להבין מדוע כתיב "ויעש אהרן ובניו את כל הדברים", הלא משה הוא זה שהיה עובד כל שבעת ימי המילואים. וליכא למימר דהכוונה שעשו הם מה שציו
אשר יזה עליה תכבס במקום קדוש... בכלי נחושת...ושטף במים (ו ,כ-כא)
lt;h4> ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדוש. וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחושת בושלה ומורק ושטף במים תמוה, למה ב
לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאשי (ו ,י)
נה הרמב"ם כתב וז"ל (מעה"ק יב, יד) וכן שיירי המנחות שאוכלין הכהנים וכו' אין אוכלין אותן חמץ שנאמר "לא תאפה
אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה (ו ,ו)
דקדק בלשון הפסוק דקתני לא תכבה, דמשמע שאף לא תכבה מאליה דהוא בכלל האיסור, וצ"ב. ואשר חזינן מהא דלשון המקרא מורה של
אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה (ו ,ו)
ברמב"ן כאן כתב דאף אם נכבתה אש מעליה עוברים הכהנים בלאו דלא תכבה. ובגמ' זבחים (צא, ב) אמרו דהמתנדב נסכים מביא נסכים ומזלפן ע"
והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה וגו' (ו ,ג)
נינו בגמרא (זבחים צא, ב) המתנדב יין מביא ומזלפו על גבי האישים וכו'. ופריך והא קא מכבי. ומשני כיבוי במקצת לא שמיה כיבוי. איני והאמר רב נחמן אמר
ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן וגו' (ו ,ג)
ירש רש"י שלא יהא דבר חוצץ בינתיים, והוא מגמרא (זבחים יט, א). ויש להבין, מדוע חידשה התורה דין זה דחציצה פוסלת דוקא במכנסיים, הלא חציצה פוסלת ג
כל הלילה עד הבוקר וגו' (ו ,ב)
רשו חז"ל מכאן להקטר חלבים ואברים שמקטיר והולך כל הלילה. ובמתני' ריש ברכות (ב, א) הקטר חלבים ואברים מצותן ע
הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר (ו ,ב)
'קרית ספר' (פ"ד מהל' מעה"ק) כתב, דאפשר להקריב קרבנות המקדש עד צאת הכוכבים, וגם בביה"ש יכול להקריב א
צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה וגו' (ו ,ב)
רשו חז"ל במדרש (ויק"ר ז, א) על הפסוק הנ"ל 'צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה' זה שאמר הכתוב (משלי י,
צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה... (ו ,ב)
רש"י, אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות, אמר ר' שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז, במקום שיש בו חסרון כיס. והדברים טעונים ביאור.
זאת תורת העולה הוא העולה (ו ,ב)
דועה ומפורסמת מח' הרמב"ם והרמב"ן בטעם הקורבנות שהרמב"ם כותב משום שהגויים היו מקריבים קורבנות לע"ז ובשביל ש