WikiVort Mobile

וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקִים אֲנִי ה' (כב ,לב-לג)

מצווה התשיעית בספר המצוות לרמב"ם היא: "הציווי שנצטווינו על קדוש השם: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹך

מעומר שעורים לעומר חיטים – מפסח לשבועות

ימים אלה בהם ארובות השמים נפתחים, מורידים הם שפע של קדושה וטהרה, וצריך לנצל את הזמן היקר להטהר ולהתקדש לקראת היום הגדול של "מתן תורה"

הדג מסריח מהראש

amp;rdquo;מה תוכל לספר לי על הנהגה טובה שחונכת אליה בבית?“, שאלה המורה את עופר. עופר - הילד הכי שובב בכיתה נתפס שוב מתנהג באלימות והמורה ניס

ספירת העומר

lt;h4> "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה ח

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן; וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, (כא ,א)

lt;h4> רש"י :&להזהיר את הגדולים על הקטנים מבחינה חינוכית חייב &הרב

אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם (כא ,א)

lt;h4> רש"י: &אמור... ואמרת... להזהיר גדולים על הקטנים רבי אלימלך מליזנסק הסביר את מאמר רש"

וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי וְלא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ אֲנִי ה' מְקַדְּשָׁם (כב ,ט)

lt;h4> מי שמחובר ל... הולך על כל הקופה! למה אתה מחובר? על פסוק זה כותב המדרש: רבי מאיר אומר... אף המצוות... אנו חייבים

וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות תמימות תהיינה וגו' (כג ,טו)

lt;h3> ספירת העומר הנה אדם המברך בכל יום, ויום אחד שכח ולא הזכיר יממה שלימה, שוב אינו רשאי לברך, אלא עליו לספור יום יום הספירה בלא בר

כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה...וספרתם לכם וגו' (כט ,ט)

lt;h3> הספירה כהכנה למתן תורה בספר נהר שלום להרש"ש (בסו"ס ע"ח דף לב) כתב בזה הלשון: כי פסח וימים אלו הם שו

אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחוגו את חג ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון (כג ,לט)

lt;h4> כוחה של מצווה פסולה סיפר האדמו"ר מטולנא שליט"א שבא אליו יהודי בעל תשובה להתייעץ עמו על איזה נושא, תוך הדברים

ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא לה' בכל מושבותיכם (כג ,ג)

lt;h4> בנקאי השבת אמרו עליו על ר' שמואל שטראוס זצ"ל שיהודי שמח וטוב לב היה, כי שמחה גדולה ונהרה אמיתית לא ראו על פני

ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אותו אבן (כד ,כג)

ן גבי מקלל כתיב רק "וירגמו אותו אבן", ויש ליתן טעם במה נשתנה מהך דמקושש עצים ביום השבת דכתיב ביה (במדבר טו, לה) "מות יומת האיש רגום אות

וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל (כג ,מד)

בגמ' מגילה (לב, א) דרשי' עלה תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלים ודורשים בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג ב

בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (כג ,מב)

גמ' ריש סוכה ילפינן מהא דסוכה תחת סוכה פסולה, ור' ירמיה נחית לאשמעינן דין העליונה אם היא כשרה או פסולה, וקשה דלכאורה כיון דאיירי הכא בדין סוכה

בעצם היום הזה כי יום כפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלקיכם (כג ,כח)

ש להבין, למה הדגישה התורה במיוחד גבי יום הכפורים "בעצם היום הזה" ולא במועדים אחרים. הנה יוה"כ עיקרו לכפרה וכאשר נקבעה בתורה פרשה

וספרתם לכם ממחרת השבת (כג ,טו)

החינוך (מצוה ש"ו) ביאר דמטרת הספירה היא לצפות ולחכות למתן תורה, כעבד ישאף צל. ויש להבין, שהרי בתורה לא הוזכר כלל ענין הספירה למתן תורה, אל

ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (כב ,כח)

נה ייסד הקליר בקדושה שאנו אומרים ביום ב' של פסח, 'צדקו אותו ואת בנו ביום אחד בל תשחטו', ויעויין בתוס' במגילה (כה, א בד"ה מפני) שב

ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (כב ,כח)

ה טעם נסמכה פרשת "אותו ואת בנו" לפרשת יום טוב ודיניו הכתובים מיד אחרי פרשה זו שלפנינו. והנה שנינו במשנה (חולין פג, א) דבארבעה פרקים ב

וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו (כב ,יא)

ש להבין מה ההדגשה 'הוא' יאכל בו הא פשיטא הוא דקנין כספו זה, שהוא עבד כנעני כדפירש"י, הוא זה שאוכל התרומה ולא הכהן עצמו. אכן, יש לד

מתו בו כי יחללהו (כב ,ט)

גמ' (כריתות ז, א) אמרו כהן שסך בתרומה בן בתו הישראלית מתבל בו ואינו חושש דכתיב ומתו בו כי יחללהו, כיון דחללהו הא איתחלל. והיינו דנחדש דין בתרו

וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל (כא ,כד)

ירש רש"י להזהיר בית דין על הכהנים. וביאר הרא"ם דהיינו שיזהירו ב"ד של ישראל את הכהנים בעלי מומין שלא לגשת לעבודה, דאל&qu

והכהן הגדול וגו'. ועל כל נפשות מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא (כא ,י-יא)

מהו המפרשים, אם אמרה תורה שכהן גדול אסור לו ליטמא אפילו לשבעה קרוביו, כיצד אם כן נכנס אלעזר למערה בעת פטירת אביו אהרן הכהן, כמבואר במקראות (במדבר כ, כ

קדוש יהיה לך (כא ,י-יא)

פירש"י נהוג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר, ולברך ראשון בסעודה. ויל"ע בהא דמבואר הכא שצריך לכבד את הכהן לברך ראשון בסעודה, והכי נפסק בש

אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו (כא ,ז)

שיטת ב"ש (גיטין צ, א) דס"ל שלא יגרש אדם את אשתו אלא א"כ מצא בה דבר ערוה, ומשמע בגמ' דדבר ערוה ממש קאמר היינו שזינתה בעדים ברורים, ק

כי אם לשארו הקרב אליו וגו'. לה יטמא (כא ,ב-ג)

בתו"כ, לה יטמא, על הודאי מטמא ואינו מטמא על הספק. ובמשך חכמה הק' מה הוצרך למיעוט, הא מהיכי תיתי שיוכל לעבור מספק באיסור טומאה,

כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו ולאביו וגו' (כא ,ב)

ניא בתורת כהנים (אמור א, ה-ו) "שארו" זו אשתו דכתיב (לעיל יח, יב) "שאר אביך היא", "הקרוב" למעט אר

אמור אל הכהנים בני אהרן (כא ,א)

תב הטור (יו"ד, שסט) 'אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו' מכאן שהכהן מוזהר שלא לטמאות למת וכו'. והקשה עליו הב"

ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים (כא ,א)

יתא במדרש (במדב"ר יט, ד) א"ר יהושע דסכנין בשם רבי לוי על כל דבר ודבר שהיה אומר הקב"ה למשה אומר לו טומאתו וטהרתו, כיון שהגיע לפרשת "