מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h3> עקב - אלו מצוות שאדם דש בעקבו" • בפרשתנו ממשיך משה ב"חזרה גנרלית" על מאורעות עם-ישראל במדבר ועל המצוות
לא לדרוך במקום
פרשה מגלה לנו את החשיבות של הדור שלנו, דור "עיקבתא דמשיחא" ומדריכה אותנו כיצד עלינו לנהוג בזמן הזה. איך הכלי של שמחה מהוה נקודה חשוב
התחייבות? לא תודה
amp;rdquo;יהודי יקר, אולי תוכל להשלים מניין?“, נשמעה הקריאה מפי אחד המתפללים לכיוונו של העובר ברחוב. הלה, שלא היה ’צדיק גדול&l
וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר (יא ,יז)
ם יפתה לבבם של ישראל והם ינוהו אחר אלהים אחרים ויעשו הרע בעיני ה', בוא תבוא התוצאה המרה של חרון אף ה', אשר יגרם לעצירת השמים ולעוד יסו
כי אםליראה את ה' אלקיך (י ,יב)
דוע הקדימה התורה יראת שמים לכל שאר המעשים? אומר "דבש השדה" שיכול האדם "ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלקיך&
וגם את הצרעה ישלח ה' אלקיך בם עד אבד הנשאריםוהנסתריםמפניך (ז ,כ)
רש"י: הצרעה – מין שרץ העוף, שהיתה זורקת בהם מרה ומסרסתן ומסמאה את עיניהם בכל מקום שהיו נסתרים שם. על מה
ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה (ז ,יד)
רצון לזכות בילדים משותף הוא לכל האנשים בעולם כולו, אולם בעם ישראל קיים רצון נוסף, הכרוך בו: "ונהיה אנחנו וצאצאינו... כלנו יודעי שמך ולומדי תו
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' אלקיך את- הברית ואת- החסד אשר נשבע לאבתיך (ז ,יב)
lt;br /> בהפטרה שמפטירים בשחרית של תשעה באב, אנו קוראים: "עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו" (ירמיה ח, כ).
והיה עקב (ז ,יב)
וד המלך אומר: "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך" (תהלים קיט, נט) יש שבארו פסוק זה, כשיטה יעילה להתמודד עם
ועתה ישראל מה ה׳ אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה׳ אלקיך (י ,יב)
אל הגה״ק רבי יהונתן אבישיץ זי״ע דלכאורה תיבת ״אם״ מיותרת? ומפרש בהקדם דברי הפסוק ״ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמו
ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלהיך (ח ,י)
מגיד מדובנא זי״ע היה מסביר את גודל ענין ברכת המזון כדרכו - במשל: מעשה באלמן, שהיה לו בן יחיד מאשתו, והיה חביב עליו עד מאד. לימים נשא אשה שנייה, אלמנה
למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה׳ יחיה האדם (ח ,ג)
מגיד מדובנא זי״ע הסביר את משמעות פסוק זה בדרכו ע"פ משל נחמד: עני הגיע לכפר אחד, שבו התגוררו שתי משפחות יהודיות זו מול זו. האחת, משפחתו של יהו
כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם (ח ,ג)
ירוש נשגב שמעתי מאת כ"ק מרן אדמו"ר ממישקולץ שליט"א על פסוק זה: על פי מה שמובא בכתבי האר"י: שלכל אדם הוקצב מהשמים,
ועתה ישראל מה ה׳ אלוהך שואל מעמך כי אם ליראה את ה׳ אלקיך וכו' (י ,יב)
ואל בעל הנודע ביהודה זי״ע בספרו צל״ח מדוע כתוב ״שואל מעמך״, ולא ״מבקש מעמך״? והוא מיישב נפלא ע"פ חז"ל שדר
השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך לבלתי שמור מצוותיו ומשפטיו וחוקותיו אשר אנכי מצוך היום (ח ,יא)
פסוקים אלו מביע משה חשש כאב המייסר את בנו בילדותו, כדי שלא יבעט בימי הטובה כשיגדל ויהיה לאיש, קינן החשש בלבו של משה שאחרי שהבן יגדל ויצליח בהצלחה רבה
ולא תביא תועבה אל ביתך (ז ,כו)
צוי היום שישנם מנורות וקישוטים הנעשים ליום אידם של הגוים, והפוסקים האריכו לדון אם מותר להשתמש בהם לנויי הסוכה. ואחרוני דורינו יצ"ו כתבו להקל
ועתה ישראל מה ה` אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה` אלקיך (י ,יב)
עתה ישראל מה ה` אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה` אלקיך- מקשה הגמ` בברכות ל"ג ע"ב, "אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא"
לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם - 'ולא ראיתי צדיק נעזב' (יא ,כה)
ירש רש``י: `מה תלמוד לומר איש, אפילו כעוג מלך הבשן`. הקב``ה מבטיח לעמו ישראל: ``אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְו
בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם - מדוע לא נכתב 'בכל מאדכם' ? (יא ,יג)
פרשה הקודמת כתוב בנוסף ל``בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ`` (`דברים` ו). גם ``וּבְכָל מְאֹדֶךָ`` ואילו כאן אמר הכתוב: ``בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפ
וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ - מה קודם? כסף או זהב ? (ח ,יג)
אן הקדים הכתוב את ה``כֶסֶף`` ל``זָהָב``. וכן בפרשת המלך נאמר: ``וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ`` (שם יז). וכן אצל אברהם אבינו נאמר שהיה ``כָּבֵד מְ
וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אלקיהם כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ - מהו מוקש ? (ז ,טו)
וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אלקיהם כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ`` כתב הגר``א ב`אדרת אליהו`: יש להתבונן, הלא זה עבירה החמורה של עבודה זרה. ו
לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שׂנְאֶיךָ - מהי שימה ומהי נתינה (ז ,טו)
לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שׂנְאֶיךָ`` צריך להתבונן בשינוי הלשון, למה בהתחלה כתוב בלשון שימה ואח``כ כתוב בלשון נת
לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ה' אלוקיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דיבר לכם (יא ,כה)
ש לדקדק מהו 'פחדכם ומוראכם', דהול"ל 'פחד ומורא יתן ה' אלוקיכם על פני וגו'.
ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו (יא ,כב)
ברש"י, 'ולדבקה בו' אפשר לומר כן והלא אש אוכלה הוא אלא הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו.
השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם (יא ,טז)
ברש"י, כיון שתהיו אוכלים ושבעים השמרו לכם שלא תבעטו, שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה, שנאמר פן תאכל ושבעת ובקרך וצאנך ירביון, מה
בעת ההוא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה' וכו' עד היום הזה (י ,ח)
רמב"ם (פ"ב כלהמ"ק) מבואר שדין משא ארון הברית בעי כהונה. ויש לעיין, דהרי מבואר בקרא הכא דהלווים נ
ובאהרן התאנף ה' מאוד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא (ט ,כ)
amp;#39;להשמידו' זה כילוי בנים וכו', 'ואתפלל גם בעד אהרן' והועילה תפילתי לכפר מחצה ומתו שניים ונשארו השניים. (רש&q
ויתן ה' אלי את שני לוחת האבנים (ט ,י)
amp;#39;לוחת' לוחת כתיב, ששתיהן שוות. (רש"י). מה לימוד יש לנו ללמוד מכך שהלוחות היו שוות. <
ורם לבבך ושכחת את יהוה אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים (ח ,יד)
בגמ' סוטה (ה, א) ילפי' מינה אזהרה לגסי הרוח. והקשה המהרש"א בח"א מאי קאתי לאשמעינן בזה, דא
ארץ חיטה וגו' ארץ זית שמן ודבש (ח ,ח)
סמיך ליה ארץ אשר אבני' ברזל ומהררי' תחצוב נחושת, ויש לדקדק בסמיכות הכתובים של ארץ זית שמן ודבש דוקא לארץ אשר אבניה ברזל.
ארץ חיטה ושעורה וכו' ארץ זית שמן ודבש (ח ,ח)
קשה המהרש"א (הוריות יג, ב) מדוע בכל המינים נכתבו הפירות עצמם כחיטה ושעורה וכו', ואילו לגבי הזית לא נכתב הזית בעצמו אלא היוצא ממנו שהו
וירעיבך ויאכילך את המן (ח ,ג)
כאורה הוא תרתי דסתרי, דאם היו רעבים מהו שהמשיך ואמר שאכילו את המן, והא כיון שאכלו הלא לא היו רעבים. ובדעת זקנים מבעלי התוס&
והסיר ה' ממך כל חולי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך (ז ,טו)
י' בגמ' (ב"ב קמ"ד, ב) 'הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים', דהיינו הצינה והקור דבידו הדבר תלוי, להשמר מזה.
ואהבך וברכך והרבך וגו' שגר אלפיך ועשתרות צאנך (ז ,יג)
בואר ברש"י ד'אלפיך' היינו הבהמות. ועלינו להבין איפוא מה כוונת התורה דאצל הבהמות נאמר 'שגר', ואילו אצל הצאן נא
וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ (ז ,יג)
ה"פ שמסיים את הפרשה הקודמת 'אשר אנוכי מצווך היום לעשותם', פירש רש"י 'היום לעשותם ולמחר לעולם הבא ליטול שכרם&
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך (ז ,יב)
amp;#39;והיה עקב תשמעון' את המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון. (רש"י). צריך להבין מדוע הבטחת שמירת הברית