מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h3> מגוון נושאים בפרשת ראה: החל מקידוש הארץ, נביא שקר, מסית ועיר הנדחת עובר דרך: מנהגי אבלות ומאכלות אסורות ועד למצוות סוציאליות בת
קידוש המציאות ע"י ראיה רוחנית
פרשה מעוררת אותנו לעצם מהותנו כבני מלך ומלמדת אותנו את המהות של ראיה רוחנית. ראיה של אחדות ההוי'ה בכל מה שקורה לנו בחיים, הברכה והקללה.
לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך... כי פתוח תפתח את ידך לו (טו ,ז)
נה ידוע שישנן קדימויות בעשיית מצות הצדקה וכל אחת קודמת לרעותה. וכמו שפסק הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פ"ז הי"ג) להלכה: &qu
שבת מברכים - אלול
שבת, שבת מברכים חודש "אלול", ימי הדין קרבים ובאים. מייסד תנועת המוסר, רבי ישראל מסלנט זצ"ל, כתב על שבת זו: "מלפנים
הניסיון שלו. לא שלך!
דו נשמטה ממעקה המרפסת והוא צנח למטה ללא שליטה. ”אלוקים“, צרח הקמצן הכרוני בייאוש, ”אם תציל אותי אתן מעשר מרכושי לצדקה&am
לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו. כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר ה' אלקיך נתן לך (יב ,ח-ט)
רש"י: אל המנוחה – זושילה. הנחלה – זוירושלים. נאמר כאן "אל המנוחה ואל הנחלה", כלומר – הקדים לה
ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. לא תעשון כן לה' אלקיכם. כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכםמכלשבטיכםלשוםאתשמושם (יב ,ג-ה)
ה הקשר בין "ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן לה'" - לבין "כי אם אל המקוםאשר יבחר ה' וכו'&am
והיה כי יביאך ה' אלקיך אל הארץ... ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל (יא ,כט)
דוע נכתבה המלה "ונתתה" עם האות ה' בסופה? תוספת ה' מראה על ברכה שניתנת בעין יפה, וכבר אמרו
ראה אנכי נתן לפניכם היום (יא ,כו)
ובא בחוברת "מזקנים אתבונן": לפני כמה שנים אמר רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א שיחה, שאחד המסרים שהיה
ראה אנכ ינתן לפניכם היום ברכה וקללה (יא ,כו)
מלה "ראה" היא לשון יחיד, והמלה "לפניכם" היא לשון רבים. מה פשרשנוי הלשון? אלא &ndash
שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך (טז ,טז)
חגיגה (ד, א) ילפי' מקרא דזכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס והק' בגמ' אמאי בעי קרא למעוטי טומטום והא טומטום ספיקא הוא וכי איצטריך
עשר תעשר את כל תבואת זרעך (יד ,כב)
הא דדרשי' עשר תעשר ולא המוכר, צ"ב הכוונה האם זה רק דין דכשרוצה למכור הוא א"צ לעשר שאינו מוטל עליו ומ"מ אינו מפקיע ד
ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלוקיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד (יג ,יז)
amp;#39;לה' אלוקיך' לשמו ובשבילו. (רש"י). מדברי רש"י נראה לכאורה, דאיכא דין של לשמה וכוונ
אחרי ה' אלוקיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעו ואותו תעבדו ובו תדבקון (יג ,ה)
נה יש לדקדק בהאי קרא טובא, חדא מהו אריכות הלשון וסדר הדברים, דמתחילה היה לו לומר בקולו תשמעו והיינו דאת מצוותיו תשמורו, ואחר קיום המצוות תבא היראה והה
כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום וגו' לא תשמע (יג ,ב-ד)
יעוין במשך חכמה שהביא מהספרי (פסקא פ"ד) וז"ל או אל חולם החלום ההוא ולא חשוד למפרע. ופי' הגר"א דהנבואות שנבא קודם שנ
את כל הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו (יג ,א)
נין שאם פתח לברך ברכת כהנים לא יאמר הואיל ופתחתי לברך אומר 'ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם', תלמוד לומר 'הדבר', א
כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר דיבר לך ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר בכל אות נפשך תאכל בשר (יב ,כ)
י ירחיב ה' אלוקיך את גבולך ואמרת אוכלה בשר, היה רבי אלעזר בן עזריה אומר מי שיש לו וכו' מאה מזה (אוכל) ליטרא בשר בכל יום. (תוספתא ערכין
וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לה' (יב ,יא)
בספרי דריש עלה לרבות בכור. וצ"ע דהא בבכור לא שייך מבחר נדריכם דהא לא בוחרים אותו, ואין בו בבכור דין מבחר אלא דמאלי
כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה. והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם וגו' ובכורות בקרכם וצאנכם (יב ,ה-ו)
קמן גבי ערי מקלט מצינו שנאמר (יט, ג) 'תכין לך הדרך' ופירש"י מקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים, והיינו שהתקינו שלטים בכל פרשת ד
כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם וגו' לשכנו תדרשו ובאת שמה (יב ,ה)
תב הרמב"ם (פ"א מהל' מלכים ה"א) 'שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך
לא תעשו כן לה' אלוקיכם (יב ,ד)
amp;#39;לא תעשון כן' להקטיר לשמים בכל מקום כי אם במקום אשר יבחר. דבר אחר ונתצתם את מזבחותם ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם ולנות
ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלוהיהם תגדעון (יב ,ג)
לשון הכתוב רואים אנו שינוי, דבאשריהם ופסילי אלוהיהם נאמר אשריהם ואלוהיהם ואילו אצל מזבחותם ומצבותם לא נאמר מזבחותיהם ומצבותיהם, ומדוע שינה הכתוב בלשונ
את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם (יא ,כז)
amp;#39;את הברכה' על מנת אשר תשמעו. (רש"י). פירוש כוונת רש"י, דהאי 'אשר' אין הכוו
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה (יא ,כו)
יל"ע טובא בהך קרא, א' מהו הל' ראה, דמאי שייך ראה על ברכה וקללה, הרי אין זה דבר מוחשי שניתן לראותו, ב' מדוע פתח בל&
נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו (טו ,י)
לוש נתינות הוזכרו בפסוק זה והם מתחלקות לשני אופנים של נתינת צדקה. האופן האחד המובחר, הוא בנתינה לקופה של צדקה. העני אינו מת
עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה ( יד כב)
ל הפסוק הנ"ל, יש מאמר חז"ל ידוע: א"ר יוחנן, מאי דכתיב עשר תעשר? עשר בשביל שתתעשר. (תענית ט.) לפי