אוזר ישראל בגבורה
lt;h3> שכרה של מסירות נפש גיליתי גילוי מענין, שהוא מדהים בעיני. דוקא כשממש יצאתי מעצמי למען מישהו אחר, הגיעו לי חיד
התפילה כמצבר (כללי ,כללי)
lt;h3> עצה לתפילה – התפילה כמצבר כמה פעמים אמרתי לעצמי שאני רוצה להגיע מוקדם
קריאת שמע
תב רב עמרם לשוייה איניש לקריאת שמע בכל זמן דקרי לה כפרוטגמא (כתב מלך שמצווה על מדינתו) חדשה. והכי איתא במדרש רבה (ויקרא פ"כו אות ז) א&quo
תפילת ערבית
lt;u>והוא רחום יכפר עוון בתפילת ערבית תיקנו לומר והוא רחום יכפר עוון לפי שבשחרית
מנהגים באמירת פיטום הקטורת
תב הבית יוסף בס' קלג בשם רבינו הגדול מהר"י אבוהב שאין לומר פיטום הקטורת אלא מתוך הכתב שמא יחסר אחד מהסממנים והיא חייב מיתה בקריאה כמו
שיר של יום
יתא בראש השנה לא. תניא רבי יהודה אומר משום ר"ע ( ביום) בראשון מה היו אומרים "לה' הארץ ומלואה תב
קדושת ובא לציון
lt;u>טעמים לאמירת קדושת ובא לציון מובא במסכת סוטה מט.
נפילת אפיים
lt;u>סמיכות של נפילת אפים לחזרת הש"ץ הבית יוסף בס' קלא מביא ראיה
הטבת חלום בברכת הכהנים
יתא בברכות נה: מאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזא ניקום קמי כהני בשעה שעולים לדוכן ונימא הכי רבונו של עולם אני שלך וחלומותיי שלך, חלום שחלמתי וכו'
עיונים על חזרת הש"ץ
lt;u>מדוע תקנו את חזרת הש"ץ ? איתא בראש השנה לג: תנן כשם שש"ץ חייב כך כל יחיד
עיונים על תפילת שמונה עשרה - חלק ב
lt;u>אלהי נצור הרשב"א ( בתשובה בח"א סי' תה) כתב שהמתפלל
עיונים על תפילת שמונה עשרה - חלק א
lt;u>ברכה ראשונה – אבות מגן אברהם- פותחים באלוהי אברהם כ
עיונים על תפילת שמונה עשרה - הקדמה
lt;u>תפילת שמונה עשרה תניא מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו שמונה עשרה ברכות
עיונים בברכות שמע ישראל
lt;br /> ברכות קריאת שמע ישראל קורין ק"ש ומברכין בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה
קדיש
amp;nbsp;מדוע חלק מהקדיש בעברית וחלקו בארמית ? הטור בסימן נו
עיונים בקורבנות ופסוקי דזמרה בתפילת שחרית
lt;u>תפילת שחרית העקידה - קוראים את פרשת העקידה כדי לזכור זכות האבות לפני הקב&
טעמים מדוע נהגו הנשים שלא לשתות יין בהבדלה
עמים מדוע נהגו הנשים שלא לשתות יין בהבדלה: עץ הדעת בו הכשילה חוה את אדם הראשון היה גפן ( ברכות מ.) ולכן במוצ"ש אינה טועמת מהגפן שעל ידי החטא
תפילת מנחה של שבת
מנחה אומרים "ובא לציון גואל "( סימן רצ"ב) כתב בשבולי הלקט בשם רש"י שבכל יום אחר התפיל
הבית יוסף בשם שיבולי הלקט מסביר את מילות תפילת מוסף
lt;strong>הבית יוסף בשם שיבולי הלקט מסביר את מילות תפילת מוסף: תכנת –<
תפילת שחרית של שבת
טור בסימן רפ"א מביא הסברים למילות התפילה - בברכות קריאת שמע באל אדון על כל המעשים  "קרא לשמש ויזרח אור ראה וה
קידוש בערב שבת
טור מפרש את מילות הקידוש בסימן רע"א : זיכרון למעשה בראשית –
ברכה מעין שבע
רכה מעין שבע נתקנה משום סכנת מזיקין שבתי הכנסת שלהם היו בשדות ותיקנו אותה בשביל בני אדם שמאחרין לבוא שיסיימו תפילתם בעוד השליח ציבור מאריך כדאיתא בשבת
טעם לאמירת "ויכֹלו "
מ' בשבת קיט: אמר רב המנונא כל המתפלל ואומר ויכֹלו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית שנאמר " ויכֹלו &quo
טעמים למנהג לומר במה מדליקין
טור בסימן ער' אומר שמפני שיש בו דיני הדלקה ושלושה דברים שצריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה. המגן אברהם בסק"א בשם מ
עיונים בברכת התורה
טור בס' מז מביא את הגמרא בנדרים (פא.) מפני מה תלמידי חכמים אין מצויין לצאת מבניהם תלמידי חכמים ? רבינא אמר מפני שאין מברכין בתורה תחילה.דאמר ר
עיונים בברכות השחר
יתא במסכת ברכות ס: כי מתער אומר אלהי נשמה שנתת בי... ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, כי שמע קול תרנגול לימא ברוך אשר נתן לשכוי 
הסיבה לאמירת "כתר" בתפילת מוסף בשבת, ביו"ט ובנעילה ביום הכיפור
בית יוסף בסימן תכג' כתב בשם שיבולי הלקט סימן מ"ה וז"ל מצאתי בתשובות הגאונים לפי שבימי רב גזר יוזגדר מלך פר
אזכרת שלושת האבות בתפילת שבת
בית יוסף מפרש את התפילה "אברהם יגל, יצחק ירנן, יעקב ובניו ינוחו בו" – לפי שהאבות שמרו את השבת שאפילו עירובי תבשילין שמר אב
מדוע מבדילים בתפילה במוצ"ש
טור בסימן רצ"ד כתב – אמר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפילות, קדושות והבדלות
ביאור בכרת אשר יצר ע"פ הטור (סימן ו)
lt;u>אשר יצר את האדם בחכמה- שבריאת האדם היא בחוכמה נפלאה ( ראה להן מפליא לעשות) ויש מפרשים  שהתקין
הסבר מילות תפילת מוסף בשבת על פי הבית יוסף בשם שיבולי הלקט
בית יוסף בשם שיבולי הלקט מסביר את מילות תפילת מוסף: תכנת – לשון סידור
מדוע לא מוציאים בשבת רגילה שני ספרי תורה לקורבנות המוספין
טור בסימן רפ"ג מסביר מדוע לא מוציאים בשבת רגילה שתי ספרי תורה לקורבנות המוספין "וביום השבת " : א. בפר
שלושה ענייני תפילות של שבת
ל אחת בתפילות שבת יש פתיחה שונה לברכה האמצעית כנגד רעיון או ענין מסויים: ערבית
זורע צדקות מצמיח ישועות
lt;h3> אומרים אנו בתפילה בכל יום "זורע צדקות מצמיח ישועות". פירוש: א) הצדקה היא כמו &a
ומלכותו ברצון קבלו עליהם (תפילת ערבית ,יום חול ושבת)
שפת אמת (ליקוטים) מאריך לבאר שהאדם אינו יכול לעשות כלום כי הכל השי"ת עושה. האדם רק רוצה! אם חפץ בטוב, ה' יעשה שהאדם יעשה טוב ואם ח"ו להי
שמח נפשנו בישועתיך ( תפילת שבת)
תפילות השבת אנו אומרים: קדשנו במצוותיך שים (ותן) חלקנו בתורתיך שבענו מטובך ואז.. שמח נפשנו בישועתך ולכאורה
השיבנו אבינו לתורתך
נו מתפללים בתפילת שמונה עשרה שלוש פעמים כל יום: "השיבנו אבינו לתורתך". ואם נתבונן היטב במילים נשים לב שחז"ל קבעו איך היא הדרך לשוב בחזר
נדרי לה' אשלם ( תפילת הלל)
quot;נדרי לה' אשלם, נגדה נא לכל עמו". אומר דוד המלך אדם שעושה מצוות כדי שכולם יראו, והוא מהדר באתרוג נאה וסוכה נאה, זה לא חכמה כי: "נגדה
בה, בו, בם. ( תפילת שבת)
נו מתפללים בשב"ק ד' תפילות [מעריב, שחרית, מוסף, מנחה.]. והנה אם נתבונן נראה - שישנו שינוי מעניין בקטע האחרון של הברכה האמצעית [והעיקרית] מתתפ