מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h3> השבוע נמשיך לעסוק בספירת משפחות הלויים נושאי המשכן וכליו • הנזיר, הפורש ונבדל מתענוגות העולם • ולבסוף גם - ברכת הכוהנים&
בירור הטומאה מהקדושה
פרשה שקשורה ישירות למתן תורה, מדברת על בירורים עדינים שחייבים להיעשות בחיים שלנו ובתוכנו. ניקיונות על מנת להגיע למצב שנוכל לשאת את ראשנו ולהגיע בקומה
יברכך ה' וישמרך (ו ,כד)
עשה בבחור מבוגר, שהגיע לפירקו. ניגש אל המשגיח, הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל ואמר: "אני מבקש רשות לצאת וללמוד מקצוע"
אין לנו הרבה כאלה
ייל טרי באחד מארגוני הטרור בעולם פתח את סליק הנשק במפקדה, מולו נצצו רימונים רבים מסודרים בשורות. הוא נטל רימון מבריק ושחרר לאיטו את הנצרה.
יברכך ה (ו ,כד)
י-ה שמו: ברכת כוהנים משתרעת על פני 15 מילים. ובכל פסוק המילה השניה היא ה'. ושלושת שמות ה' הם בדיוק במילה ה2 ובמילה ה5 ובמ
כה תברכו (ו ,כג)
עניין ברכת כהנים: אקדמות מילין- דע, שכהנים או כהני דת היו מקדמא דנא עוד שנים רבות לפני הופעתו של עם ישראל על במותי ההיסטוריה
ואם לא נטמאה האשה וטהרה היא ונקתה ונזרעה זרע (ו ,כח)
lt;p> הנה פירש רש"י ממסכת ברכות ל"א ב' ובעוד כמה מקורות שאם לא נטמאה בסתירה זו, אחר כך כעדות שלא נטמאה אם ילדה קצרים יו
ושמו את שמי על בני ישראל (ז ,כז)
נה "ישראל" גימטרייה 541 ועם 5 האותיות והכולל 547, שהוא המספר הראשוני ה101 (מספרים שלא מתחלקים שום חלוקה שלמה חוץ מבעצמם ובאחד) ו-101
כה תברכו את בני ישראל (ו ,כג)
בנו אלעזר אזקרי (תלמיד האריז"ל) כתב בספר חרדים (פ"ד אות יח) שמצוה לברך כהן את ישראל שנאמר 'כה תברכו' וגו'. ו
והתוודו את חטאתם אשר עשו (ה ,ז)
סופר: איש פשוט אחד שגר בירושלים היה סובל לפני פטירתו יסורים רבים ולא יכול היה למות, כשבאו אליו אנשים לבקרו, לא ביקש מהם דבר, כי אם שיתפללו את ה
כל הבקר לעולה (ז ,פז)
צ"ב ממה דכתיב (לקמן פסוק פח) וכל בקר זבח השלמים, ויש לדקדק דגבי עולה הקדים בקר לעולה כלומר בקר המיועד לעולה ואפשר דאינו קדוש עדיין אך בשלמים
כפות זהב שתים עשרה מלאות קטורת (ז ,פו)
ל"ע אמאי בכפות כתיב שהיו מלאות קטורת ומשא"כ אצל הקערות לא קתני שהיו מלאות סולת וצ"ב. ונראה לומר,
כפות זהב שתים עשרה מלאות קטורת (ז ,פו)
ל"ע אמאי בכפות כתיב שהיו מלאות קטורת ומשא"כ אצל הקערות לא קתני שהיו מלאות סולת וצ"ב. ורבי אליעזר
דבר אל אהרן ואל בניו לאמור כה תברכו את בני ישראל אמור להם (ו ,כג)
בר אל אהרן ואל בניו לאמור כה תברכו את בני ישראל אמור להם וילפינן בכ"ד דברכת כהנים בעמידה אפילו בגבולין, דמה משרת ב
מיין ושכר יזיר (ו ,ג)
יין ושכר יזיר ובגמ' נזיר [ג,ב] מיין ושכר יזיד ההוא מיבעי לי' לאסור יין מצוה כיין הרשות, מאי היא קידושא ואבד
ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע (ה ,כח)
אם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע דתניא ונקתה ונזרעה זרע שאם היתה עקרה נפקדת, דברי רבי עקיבא, אמר לו רבי ישמעאל
והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים (ה ,כד)
השקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים ובגמ' (סוטה ז, א) מבואר דההשקאה היתה בשער נקנור, ובס&am
והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים (ה ,כד)
בגמ' (סוטה ז, א) מבואר דההשקאה היתה בשער נקנור, ובס' מנחה חריבה הק' מדוע לא נכנסה האשה אל תוך העזרה, ואין לומר דחיישי'
ואמרה האשה אמן אמן (ה ,כב)
ל"ד בכפילות תיבת אמן. ונראה דהנה קודם כתיב (לעיל פסוק כא) בתת ה' את ירכך נפלת וגו' ומשמע נופלת מעט
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל (ה ,יב)
בר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל יש לדייק מהו שאמר ב' פעמים איש, ובגמ' (סוטה כז
ואיש את קדושיו לו יהיו (ה ,י)
איש את קדושיו לו יהיו פירש"י לפי שנאמרו מתנות כהונה ולויה יכול יבואו ויטלום בזרוע, ת"ל ואיש את קדושיו לו
ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר ה' אל משה כן עשו בני ישראל (ה ,ד)
יעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר ה' אל משה כן עשו בני ישראל יש לעורר בכפילות הלשון מה שחזר ואמר כן עשו בנ"
אלה פקודי משפחת הקהתי וגו' על פי ה' ביד משה (ד ,לז)
לה פקודי משפחת הקהתי וגו' על פי ה' ביד משה ולהלן (פסוק מה) גבי בני מררי ג"כ אמר קרא ביד משה, אמנם אצל בני גרשון לא נאמר בי
איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ( במדבר ה' י)
p> ואומר רש"י במקום: "מה כתיב למעלה מן הענין ואיש את קדשיו לו יהיה אם אתה מעכב מתנות הכהן חייך שתצטרך לבא אצלו להביא אליו את ה