בראשית
בראשית
נח
לך לך
וירא
חיי שרה
תולדות
ויצא
וישלח
וישב
מקץ
ויגש
ויחי
שמות
שמות
וארא
בא
בשלח
יתרו
משפטים
תרומה
תצוה
כי תשא
ויקהל
פקודי
ויקרא
ויקרא
צו
שמיני
תזריע
מצורע
אחרי מות
קדושים
אמור
בהר
בחוקותי
במדבר
במדבר
נשא
בהעלותך
שלח לך
קרח
חוקת
בלק
פנחס
מטות
מסעי
דברים
דברים
ואתחנן
עקב
ראה
שופטים
כי תצא
כי תבוא
נצבים
וילך
האזינו
וזאת הברכה
מועדים
ראש השנה
יום כיפור
שמיני עצרת
סוכות
חנוכה
עשרה בטבת
ט"ו בשבט
פורים
פסח
שבועות
י"ז בתמוז
תשעה באב
לג בעומר
שונות
כללי
משלים
סיפור לשבת
ביאורים בתפילה
חינוך
אירועים
ברית מילה
פדיון הבן
בר מצווה
אירוסין
חתונה
מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h3> עם ישראל נמצא בעליות וירידות רוחניות • זו הסיבה שמשה נצטוה לומר את השירה המעידה ונותנת תוקף נצחי לדברי הברית בכל הדורות ובכל המצבי
ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימך למות... (לא ,יד)
שנה הלכה האומרת כי אדם היודע את תאריך מותו בשבעת הימים שלפני התאריך פטור מקריאת שמע ותפילה, מכיוון שהוא טרוד מאוד במחשבותיו.
שובה ישראל עד ה' אלהיך (הושע יד ,ב)
נה רבי שמעון בר יוחאי (בזוה"ק פר' קרח דף קעח.) פירש לרבי אלעזר בנו על פסוק (קהלת ט, י) "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול&
שובה ישראל עד ה׳ אלוהיך כי כשלת בעונך (הושע יד ,א)
של יפה שמעתי מהמגיד מישרים הגה״צ רבי יעקב גלינסקי שליט״א: כפרי אחד, היה לו בן בור ובער, שלא יצא מימיו מתחומי הכפר. כשהגיע ה
כוחה של תפילה
בנו בחיי בפרשת עקב מבאר כי בכוח התפילה לשנות הטבע ולהופכו מרעה לטובה. ולעולם אל יתייאש אף שהירבה להתפלל ולא נענה כי כל תפילה עושה רושם ובעת רצון נענה,
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל… (לא ,יט)
ת התורה צריכים ללמוד. אומר הגאון מוילנא: כתוב (קהלת ג'): שלמה המלך מפרט את כל ה"עתים , " כולם כתובים עם למ"ד כמו &a
ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלוהים אחרים (לא ,יח)
גמרא מסכת חולין דף קלט עמ ב' ', אסתר מן התורה מנין? היכן רמוזה אסתר המלכה בתורה? עונה הגמרא - "ואנוכי הסתר אסתיר". פ
ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה (לא ,יז)
ביא ה"בן איש חי" בשם החיד" :א בקללות שבפרשת כי תבא יש 676 אותיות – כמנין "רעות". שם הוי&quo
וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו צרות רבות (לא ,יז)
הגש"פ "באהלי צדיקים" כותב הרב וולך: לאחר המלחמה הנוראה, שבו והתלכדו האודים המוצלים מאש. והיו בינ
כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם (לא ,כט)
מה חזר משה רבנו ואמר 'כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם', והלא כבר אמר 'כי השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך
הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ואדברה באוזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ (לא ,כח)
כבר נתקשו המפרשים בפשר הכפילות (יעוין ברש"י על אתר), דהלוא כבר נאמר לעיל (סוף פרשת נצבים) 'העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ'
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם (לא ,יט)
כאורה לשם מה הוצרכה התורה לציין כאן שוב ולמדה את בני ישראל הלוא כבר מצינו מספר מקראות שבם נאמר דמשה רבינו לימד תורה לישראל דכתי' 'ואלה
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל (לא ,יט)
י' בגמ' (עירובין נד, ב) ר"ע אומר מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו, שנאמר 'ולמדה את בני ישראל', ומנין ע
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל (לא ,יט)
לכאורה לאחר שאמר הכתוב 'ולמדה את בני ישראל' מדוע צריך לחזור ולומר 'שימה בפיהם'. והנה מצינו,
וחרה אפי בו ביום ההוא וגו' הלוא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ואנוכי הסתר אסתיר פני מהם (יז ,יח)
לכאורה לאחר שהתוודה ואמר שאין אלוקיו בקרבו מדוע יסתיר ה' את פניו ממנו. עוד צריך להבין מדוע נאמר 'על כי אין אלוהי בקרבי' ולא &a
ויאמר ה' אל משה וכו' וקם העם הזה וזנה (לא ,טז)
בגמ' סנהדרין (צ, ב) שאלו רומיים את רבי יהושע בן חנניה מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים ויודע מה שעתיד להיות, אמר להו תרווייהו מן המקרא הזה שנאמ
ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באוהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באוהל מועד (לא ,יד)
קמן (פסוק טז) נאמר ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אובתיך וגו', וצ"ב מדוע שינה הקב"ה בלשונו דבתחלה נקט לשון מיתה ואילו א
הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת (לא ,יב)
אנשים ללמוד, והנשים לשמוע, והטף למה באו, לתת שכר למביאהם. (רש"י, ומקורו חגיגה ג, א). וכבר תמהו רבים, דממה נפשך אם
הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך (לא ,יב)
לכאורה על איזה גר דיבר כאן הכתוב, דאי בגר תושב הלוא בוודאי יפטר ממצוות הקהל, ואי בגר צדק מדוע צריכה התורה לציינו באופן מיוחד, והלוא בתוך כלל ישראל הוא
ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות (לא ,י)
קשה התוס' הרא"ש דהוה מצי למכתב מקץ שנת השמיטה, ומאי בעי קרא למכתב שבע שנים, ומאי דהוי ס"ד בגמ' דאי כתב רחמנא מקץ הו&
ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ (לא ,ז)
ווברש"י, הרי את תיעול עם עמא הדין, משה אמר ליהושע זקנים שבדור יהיו עמך הכל לפי דעתן ועצתן, אבל הקב"ה אמר ליהושע כי אתה תביא את בני י
ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא (לא ,ב)
amp;#39;לצתא ולבוא' בדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה. (רש"י). מה היתה מטרת סתימת מעיינות
וילך משה וכו'. בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום לא אוכל לצאת ולבא (לא ,א-ב)
amp;#39;לא אוכל עוד לצאת ולבא' איני רשאי שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע, 'אנכי היום' היום מלאו ימי ושנותי ביום זה נולדתי וביום
הקהל את העם האנשים והנשים והטף ( לאיב)
ירש רש"י: והטף למה באים ? לתת שכר למביאיהם. מצינו בגמ , כששמע רבי יהושע את המאמר הזה: "לתת שכר למביאיהם נ