מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h3> התורה - תורת חיים היא, והשבוע נחשף לנקודת המבט של התורה על 'משפטי החיים' וסדריהם • פרשת שופטים (ושוטרים) דנה בהלכו
חודש אלול: צוואת העגלון – מוסר לחיים
צלנו נעשה ה"אלול" הפקר ושוב אין פוחדים ממנו כמו בשנים קדמוניות! – דברים חוצבים אלו אמר הגר"י לוינשטיין זצ&quo
תמים תהיה עם ה'
דלת,הציר,והמזוזות,  (עפ"י המגיד מדובנה בתוספת) המדרש אומר "כשתהיה תמים,תהיה עם אלוקיך"
בניית חברה של צדק מתחילה בכל אחד מאיתנו
lt;u>פתיחה עיקר הפרשה עוסק בבנייה נכונה של הנהגת החברה, שופטים ושוטרים, נביא ומלך, בניית הראש המנהיג את החברה בה אנו חיים. ה
השופר
חד ממנהגי חודש אלול הוא לתקוע בשופר כל החודש בכל בוקר לאחר תפילת שחרית, שכן קול השופר מזכיר לעם להתעורר בתשובה, לקראת הימים הגדולים הקרבים ובאים &
לרוקן אמבטיה בשפיות
amp;rdquo;שמא תאמר לי באיזו דרך בודקים כאן את רמת בריאותו הנפשית של המאושפז ומחליטים כיצד להעניק לו טיפול?“, שאל המפקח האזורי על בתי החולים
תמים תהיה עם ה' אלהיך (יח ,יג)
ירש"י: תמים תהיה עם ה' אלהיך. התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלק
והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול (ישעיהו כז ,כג)
יש להבין מה הוא "שופר גדול", וכי בשופר גדול ישמעו יותר, ועל מה אנו מתפללים שיתקע בשופר גדול? והנה, השופר
כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם (טז ,יט)
amp;quot;גילויי התורה בשליטת השוחד והנגיעה, מטילים צל גדול על כל יושרן של דעות האדם ומחשבותיו הבנויות על שכלו, ומעוררים ספקות והרהורים אם יש קורטוב של
לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל (יז ,יא)
מהר"ל זצ"ל כותב בספרו "באר הגולה": כל תקנות, גזירות, סייגים ומנהגים שחידשו חכמינו בתורה שבעל פה מבטאים את רצון השי
כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם (כא ,ח)
amp;#39;אשר פדית ה'' על מנת כן פדיתנו שאם נחטא אתה מכפר עלינו, ורוח הקודש אומר כל זמן שתעשו כך הדם מכפר לכם (ילקוט שמעוני רמז תתקכד).&
רק מערי העמים האלה אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לא תחיה כל נשמה (כ ,טז)
תב הרמב"ם בהלכות מלכים (ו, א) דשבעה האומות אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה, והרי הן למס שנאמר יהיו לך למס וע
רק מערי העמים האלה אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לא תחיה כל נשמה (כ ,טז)
תב הרמב"ם בהלכות מלכים (ו, א) דשבעה האומות אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה, והרי הן למס שנאמר יהיו לך למס וע
ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך (יט ,יט)
amp;#39;כאשר זמם' ולא כאשר עשה, מכאן אמרו הרגו אין נהרגין. (רש"י). טעמים רבים נאמרו בסברת הדין דהרגו אין נ
והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנוכי אדרש מעמו (יח ,יט)
במנ"ח הק' לד' הרמב"ם (פ"ט יסה"ת ה"ב) דדריש מהאי קרא דהעובר על דברי נביא חייב מיתה ביד&
וכי יבוא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' (יח ,ו)
ה ביקשה התורה להוסיף באמרה 'אשר הוא גר שם'. ונראה לומר, דהנה איתא בספרי דהלוי הנזכר כאן היינו כהן, דהרי בהמ
והיה כשבתו על כסא ממלכתו (יז ,יח)
ש לדקדק מהו שכתבה תורה והיה כשבתו על כסא ממלכתו דייקא. ויש לדון, האם באמת כל החיוב לכתוב משנה תורה חל רק כשיושב על '
רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס (יז ,טז)
ברש"י לא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו שלא ישיב את העם למצרים שהסוסים באים משם, כמה שנאמר בשלמה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומא
שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי (יז ,ח)
לך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, דאמר מר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך (כתובות יז, א). מאידך מצינו בגמ' (קידושין לב, א) דהרב שמחל על כבודו
כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך (יז ,ח)
ברש"י, בין דם לדם בין דם טמא לדם טהור, בין דין לדין בין דין זכאי לדין חייב, ובין נגע לנגע בין נגע טמא לנגע טהור. ו
על פי שנים עדים או שלושה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד (יז ,ו)
ש לדקדק בלשון הכתוב דכאן נאמר 'שנים עדים', ואילו לקמן (יט, טו) נאמר 'על פי שני עדים' ולא נאמר 'שנים' ו
על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד
תב הרמב"ן 'על פי שנים עדים או שלשה עדים, וכו' ועל דרך הפשט אמר הגאון רב סעדיה שנים עדים או שלשה מקבלי עדות השנים ואין בכתוב ק
והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו (יז ,ה)
ברש"י אשר כרת ה' אתכם שלא לעבוד עבודת כוכבים. צ"ב היכן מצינו שכרת ה' ברית על עבודת אלילים.
צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך (טז ,כ)
מאי כפלה התורה 'צדק צדק', והלוא בחד מינייהו סגי. ויש לפרש ע"פ מה דאי' בגמ' (פסחים
צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך (טז ,יט)
מאי כפלה התורה 'צדק צדק', והלוא בחד מינייהו סגי. ויש לפרש ע"פ מה דאי' בגמ' (פסחים
כי השוחד יעור עיני חכמים (טז ,יט)
קשוני, מדוע בפרשת משפטים (שמות כג, ח) כתיב כי השוחד יעור פקחים, ואילו הכא בפרשת שופטים כתוב כי השוחד יעור עיני חכמים, ויש להבין הטעם לשינוי זה, וצ&
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך (טז ,יח)
כאורה קשה דאיתא ביומא (כו, א) אמר רבא לא משכחת צורבא מדרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר, וא"כ איך אפשר דמכל שבט יהיה שופטים ושוטרים
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק (טז ,יח)
הו 'לשבטיך' שאמרה כאן התורה, דמאי אהני לן הא, דהרי נתחלקה הארץ לשבטים. ויש לבאר, דהנה מצינו שיתרו אומר למשה