מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h4> פרשתנו עוסקת בחטא העגל - הנחשב לאחד העוונות החמורים ביותר בדברי ימי ישראל, אם לא החמור שבהם • על ידי תשובת העם ותפילותיו של משה נת
וישלח מידו את הלוחות (לב ,יט)
שאלת השאלה: כתוב בפסוק "מידו" לשון יחיד אבל הקרי הוא "מידיו" לשון רבים, ותורה מלשון הוראה, אז מה דבר
הננס שהציץ במנעול
מיד היה העיוור שומע את שאגות השמחה מהמגרש ומחריש. בנו נמצא שם על הדשא, אומרים שהוא שחקן טוב. אבל האב העיוור יכל רק לשער כיצד נראה בנו וכיצד הוא משחק.&
גילוי הרצון הפנימי
lt;u>קורות הפרשה אחרי שבפרשות 'תרומה' ו'תצוה' קראנו על התרומה למשכן ועל פרטי הקמת המשכן ואבי
ציות לדעת תורה
רשת העגל, היא אחת המעשיות שנעשו בהסטוריה של עם ישראל ואשר פוקד את העם הקדוש לכל אורך הימים אז מיני ועד עתה מעט מעט, וכמ ש" ביום פקדי וכו &
ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה (לא ,ב)
"אלף למגן" דורש פסוק זה על פי פרוש רש"י בתהלים. על המלים "על מה כבודי לכלמה תאהבון ריק&
כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו (ל ,יב)
רב שבתאי לפשיץ בספרו "תפארת יעקב" דרש על פסוק זה כך: בזוהר הקדוש כתוב כלל יסודי, שאין מדת הדין חוזרת ריקנ
האם אנחנו עובדים או שעבודה נעשית מאליה? (לא ,טו)
ש לתמוה מדוע כאן נאמר שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וכן בויקרא כג (ג) נאמר שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה
אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם (לא ,יג)
יאמר ה׳ אל משה לאמר. ו א ת ה דבר אל בנ״י לאמר א ך את ש ב ת ת י תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ה׳ מקדשכם.
לקחי חטא העגל
ותר משלשת אלפים ושלש מאות שנה חלפו מאז חטא העגל, אותו יום מר ונמהר שבו גילתה הכלה – כנסת ישראל עד כמה עלובה היתה במעמד חופתה, כששה שבועות לא
לא להסתובב אחורנית
lt;h4> סלח להם כי הם עם של עקשנים(!) | הראיתם סנגור שמגיע לבית הדין ומכפיש את הנאשם? | אדרבה תן בליבנו צעיר ערבי נכנס לחברת אגד בבקשה
ושמרו בניישראל את השבת (לא ,טז)
זמירות שבת נאמר: "אל עולם שכלו שבת תזכני ואל משכן שילה תשוב תעלני". מה הקשר בין שבת למקדש? הרב ולך, בספרו
זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש (ל ,יג)
דוע ציוה ה' אתישראל להביא מחצית השקל דוקאו לא שקל שלם? באר ה"לחם לפי הטף": כידוע, נגאלו ישראל ממצ
והלוחות מעשה (לב ,טז)
ם' וסמך' שבלוחות בנס היו עומדים: הגמרא במסכת שבת דף קד' אומרת וקובעת : גופא א"ר חסדא מ&
כי תשא... ונתנו איש כופר (ל ,יב)
נה הזהיר הקב"ה את משה שאם ירצה לספור ולמנות את ישראל לא יספרם כך, אלא יקח מהם חפץ כגון מחצית השקל ואח"כ ימנה את החפצים ולפיהן ידע מנ
ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם (לב ,לד)
ברש"י, "עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על
ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה וגו' קול ענות אנכי שומע (לב ,יח)
ברש"י אין קול הזה נראה קול עניית גבורים הצועקים נצחון ולא קול חלשים הצועקים וי ניסה, אלא קול חירופין וכו'.
אך את שבתותי תשמרו כי אות היא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם (לא ,יג)
להלן (יז) כתיב "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם", דמשמעותו שהשבת היא אות לעולם, ולעולם היינו לעולמי עולמים ואף לימות המשיח, וצ&
ואת בגדי השרד ואת בגדי הקודש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן (לא ,י)
ברש"י, "ואת בגדי השרד אומר אני, לפי פשוטו של מקרא, שא"א לומר שבבגדי כהונה מדבר, לפי שנאמר אצלם ואת בגדי הקודש לאהרן הכהן וא
ורחצו אהרן וכניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם (ל ,יט)
ברש"י, בבת אחת היה מקדש ידיו ורגליו. וכך שנינו בזבחים (יט, ב) כיצד קידוש ידים ורגלים מניח ידו הימנית ע"ג
העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם (ל ,טו)
lt;br /> לכאורה תמוה, אם ציותה התורה ליתן מחצית השקל, מפני מה הוצרך הכתוב לפרש שהעשיר לא ירבה, והלא אם ירבה נמצא שלא נ
כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. (ל ,יב)
ברש"י כי תשא לשון קבלה כתרגומו כשתחפוץ לקבל סכום מנינם לדעת כמה הם אל תמנם לגלגולת אלא יתנו כל אחד מחצית השקל ותמנה את השקלים ותדע מנינם. ולא
וירא משה את העם כי פרע הוא... ולתת עליהם היום ברכה ( ל)
ש לעיין בפרשה זו כמה קושיות: א. הרי בעגל רק מקצת מן העם חטאו, כמו שכתוב בהמשך הפרשה "ויפול מן העם ביום ההוא כשלושת