מה בפרשה: סיכום מתומצת של פרשת השבוע
lt;h4> השבוע נקרא בתורה על עצת יתרו • על משה - שליח העם • ובמרכז הפרשה עומד המאורע המרכזי ביותר בתולדות עם ישראל - מעמד &quo
עצת יתרו
פרשתנו מסופר על העצה שנתן יתרו למשה . יתרו רואה את משה שופט את עם ישראל , מהבוקר עד הערב. ואומר
מתן תורה
יפור תמוה מוזכר בגמרא (זבחים קטז.) בהקשר למתן תורה: "שכשניתנה תורה לישראל היה קולו [של הקב"ה] הולך מסוף העולם ועד סופו וכל מלכי עובד
בין מסכן למסוכן
amp;ldquo;אוווו, זו טויוטה, תוצרת יפן, מהירה מאוד!”, התלהב התייר היפני שנסע במונית מנתב”ג למחוז חפצו, למראה המכונית שעקפה אותם.<
הכי קל לתת בקורת!!! (יח ,כא)
amp;quot;ואתה תחזה" (יח כא ) סיפר הגאון רבי אליהו שטרנבוך שליט"א: זכורני שחותני כ"ק מרן אדמו&
התקרבות של אהבה
lt;p> בפרשה מסופר על מעמד הר סיני וכתובות בה עשר הדיברות. הפרשה מלמדת אותנו על קשר האהבה העמוק בין הקב"ה לעם ישראל ועל חשיבותה של מצות &a
וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ... (יח ,ז)
lt;h4> להדבק בצדיקים משה רבינו היה בדרגה גבוהה מאוד, שליתרו לא היה שום שמץ של מושג בדרגתו של משה ולמרות כל זה אחר  שיתרו מודי
והייתם לי סגולה מכל העמים (יט ,ה)
ש הפרש בין נוסח הזימון, לבין נוסח שלפני ברכות התורה. שבזימון אנו אומרים: "נברך אלהינו" שאכלנו וכו'. ואילו לפני ברכות התורה א
קידוש או הבדלה?
lt;h4> אין לך מה להתאמץ בוויתורים מרחיקי לכת, או בניסיון למציאת חן בעיני הגויים. שכן, כפי שההלכה היהודית אינה משתנה לעולם, כך שנאה זו הי
לא תחמד... וכל אשר לרעך (כ ,יג)
גאון רבי יעקב גלינסקי שליט"א תמה לאריכות הלשון בדיברה העשירית שבעשרת הדיברות: "לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו ו
כבד את אביך ואת אימך (כ ,יב)
ל נא נשכח לקיים השבת מצות עשה מדאורייתא, לדעת הרמב"ן זצ"ל. כשנקרא בפרשה "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר
אשר שם האחד גרשם, כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. ושם השני אליעזר, כי אלקי אבי בעזרי, ויצילני מחרב פרעה (יח ,ג-ד)
מו של הבן הראשון נקרא על שם היות משה גר בארץ נכריה, ואלו שם בנו השני נקרא על כך שה' הצילו מחרב פרעה. ולכאורה הסדר צריך להיות הפוך –
זכור את יום השבת לקדשו (כ ,ז)
גמרא מסכת שבת (דף קי"ח ע"ב) נאמר על החיוב לענג את השבת: במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה
לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (כ ,ב)
זמן שלטון הקומוניסטים ברוסיה נאסרה כל פעילות של דת ונאסרו כליל שיעורי תורה. מי שההין למסור שיעור תורה או יהדות ברבים נאסר מיד בתואנה כי ה
שנאי בצע (יח ,כא)
עם אחת פגש הצדיק רבי צבי אריה מאליק משכיל אחד ששימש כמרצה ידוע באחת האוניברסטאות. שאל המשכיל את הרבי: אמור נא לי, חסידים רב
ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שנאי בצע (יח ,כא)
עיר אחת פרצה מריבה גדולה בדבר מינוי דיינים לעיר. היו שצידדו בתלמיד חכם מופלג שאין ראוי ממנו להתמנות כדיין, ואילו אחרים צידד
והודעת להם את הדרך ילכו בה (יח ,כ)
lt;h4> גמרא בבא קמא (דף ק" עמוד א") דרשו חז"ל: "ילכו" זו ביקור חולים.
ויצא משה לקראת חותנו... וישאלו איש לרעהו לשלום (יח ,ז)
עם אחת שלח הצדיק רבי מאיר מפרימישלאן מכתב להגאון רבי שלמה קלוגר ובו כתב כי הוא מבקש להיוועד עימו בכפר פלוני ביום פלוני. נענ
אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים... (כ ,יז)
lt;h4> נצל את כוחותיך! סיפר גיסו של ה"חזון איש" עליו, כי הוא היה בינוני ולא גאון מיוחד, אך מה עמדה לו להיות כה גדול?
כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלוקים (יח ,טז)
ואלים העולם: מתחיל ברבים "כי יהיה להם דבר", ומסיים ביחיד "בא אלי"? אלא ההסבר הוא, שבפעם
וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה...וירא חותן משה..ויאמר...מדוע אתה יושב וכל העם נצב... (יח ,יג-יד)
lt;h4> וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב. את כל אשר הוא עושה לעם ויאמר מה הדבר וכו' מדוע אתה יושב וכל העם נצב וכו&a
ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ (יט ,ה)
תמוה הדבר, וכי בגלל ש"לי כל הארץ" על כן "והייתם לי סגולה"? לכאורה מה ענין זה לזה? ואדרבה, אם כל הארץ של הקב&qu
כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל (יט ,ג)
lt;h4> רש"י: "כה תאמר" בלשון הזה וכסדר הזה. "לבית יעקב" אלו הנשים תאמר להן בלשון רכה. &
אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת (כ ,ד)
מר הגה"ק בעל הבן איש חי זי"ע פסוק זה מלמד אותנו - "אשר בשמים ממעל" שכאשר מדובר בעניינים רוחניים חובה על האדם להתבו
ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם... (יח ,י)
יאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים גמ' סנהדרין צד:
וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים (יח ,א)
lt;h4> רש"י: מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. מה השאלה ששואל רש"י מה ש
לא תחמוד בית רעך (כ ,יד)
נה כאן נאמר בלשון "חמדה". ובעשרת הדברות שנשנו בפרשת ואתחנן (ה, יח) נאמר "לא תתאוה בית רעך". ופירש הרמב"ם
תבוננות - זה א' ב' בעבודת ה'
lt;h1> התבוננות - זה א' ב' בעבודת ה' וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ... עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱ
אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים (יח ,י)
באופן אחר נראה לבאר, ע"פ הידוע משמיה דהגר"ח, הובא בהגדה של פסח לבית בריסק, שביאר לשון הברכה 'ממצרים גאלתנו מבית עבדים פדיתנו
הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים (יח ,י)
יש להבין מדוע כפל יתרו באומרו "אשר הציל את העם" לאחר שכבר אמר בתחילה "אשר הציל אתכם". ו
ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל... ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה (יח ,ט-י)
כתבי הגרי"ז על התורה כאן ביאר פסוקים אלו, דהנה בשו"ע (או"ח סי' ריט ס"ד) איתא, דאם בירך אחר ואמר בא&quo
ויצא משה לקראת חותנו (יח ,ז)
בוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה, כיון שיצא משה, יצא אהרן נדב ואביהו, ומי הוא שראה את אלה יוצאים ולא יצא, רש"י. קשה,
ויבא יתרו וגו' אל משה אל המדבר (יח ,ה)
דברי המקרא עולה, כי יתרו הגיע בתחילה למשה רבינו ולאחר מכן הגיע אל המדבר, וק"ק דהלא קודם עבר במדבר ורק לאחמ"כ בא אל משה.
וישמע יתרו כהן מדין את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים (יח ,א)
אוי לעמוד כאן על שינוי הלשון, שפתח בניסים שנעשו למשה ולישראל "את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל", וסיים בישראל לבדם "כי הוצ
וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים (יח ,א)
ישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים (יח, א) &
פרפראות
רק י"ח פסוק א' "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִש
זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך (כ ,ח-ט)
amp;quot;זכור את יום השבת לקדשו" יש לקדש את יום השבת רק בדברים הראויים שיש בהם קדושה, ולעומת זאת בכל הקשור לחולין, למלאכה, לעסקים תחשוב כאילו
וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר (כ ,א)
עם שהה "השרף מבריסק", הגאון הקדוש מהרי"ל דיסקין זצ"ל, בבית המדרש. לפתע נכנס שוטר ופנה אל השמש. אמר לו דבר מה, והשנ
ויצא משה לקראת חותנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום (יח ,ז)
באר רש"י בשם המכילתא וזה לשונו - איני יודע מי השתחווה למי, כשהוא אומר "איש לרעהו" , מי קרוי איש? זה משה שנאמר "והא
וישמע יתרו כהן מדין חותן משה ( י)
ש"י: מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. יש לשאול, והרי מתן תורה עולה על כולם, ומדוע לא מזכיר רש"י ששמע יתרו על מתן תורה? וכ