WikiVort Mobile

פרשה מגלה לנו את המערכה על הדיבור, דיבור טוב ודיבור רע, ברכה וקללה. דיבור של דעת שלמה שיוצר חיבורים ודיבור של קליפת הדעת שיוצר פרודים. הבחירה מה לעשות

קום לך אתם... ויחר אף אלקים כי הולך - מה חטאו של בלעם ? (כב ,כ- כב)

קושיות בפרשה זו רבות כאשר העולה מכולן היא התמיהה מהו בעצם חטאו של בלעם והיכן נהג שלא כשורה? שהרי בתחילה כשבאו שרי בלק לבלעם עם הצעת בלק,

כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ, הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב! (כג ,ט)

lt;h3> "וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" - סוד הקיום של העם היהודי! הברכה הראשונה שאנו מברכים בתפילת העמידה היא: &qu

וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבואו אל בלעם / כח הדיבור נובע ממעלת האדם עצמו (כב ,ז)

תוב ברש"י: וקסמים בידם - קסם זה נטלו בידם זקני מדין, אמרו: אם יבא עמנו בפעם הזאת יש בו ממש, ואם ידחנו אין בו תועלת, לפיכך כ

ויפתח ה' את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי כי הכתני זה שלוש רגלים / שלוחי מצוה אינן נזוקין (כב ,כח)

amp;quot;ויפתח ה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי כי היכתני זה שלוש רגלים" (כב. כח) רמז לו: "אתה מבקש לעק

כל המיצר לישראל נעשה ראש

amp;quot;וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי. ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא, ויקץ מואב מפני בני ישראל; ויאמר

ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן (כה ,ב)

תקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן (כה, ב) היֹה היה מעשה בשני בני אדם שהיו הולכים מעיר לעיר, ולנים פעם כאן ופעם כאן לצורך פרנסתם. והנה ב

להאמין במקור

amp;rdquo;הוא עומד למות. הרב חייב לברך אותו“, צעק בהיסטריה בנו של החולה לאחד מאותם ’מקובלים‘ שרלטנים ומעמידי פנים. הבאבא

כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל (כג ,כג)

מגיד מדובנא מבאר את כוונת הדברים באמצעות משל: אדם אחד שמע שבכפר נידח ביבשת רחוקה המציא מישהו משחה מיוחדת, אשר כל המורח אותה

כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל (כג ,כג)

כאורה יעקב וישראל הם אותו הדבר, מדוע, אפוא, נאמר "ליעקב ולישראל" ולא "ליעקב או ישראל"?

האמנם לא אוכל כבדך (כב ,לז)

lt;h4> ברש"י: נתנבא שסופו לצאת מעמו בקלון. כיצד ידע בלק מראש, שבלעם יצא בקלון?

קום לך אתם... ויחר אף אלקים כי הולך הוא (כב ,כ-כב)

דוע אחרי שנתן הקב"ה לבלעם רשות מפרשת ללכת ואמר לו "קום לך אתם" הוא כועס עליו על שעושה כן? מבאר ר

ויאמר אלקים אל בלעם לא תלך עמהם... ויבא אלקים אל בלעם לילה ויאמר לו, אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם (כב ,י-כ)

ה פשר ההנהגה הזאת עם בלעם – שבתחילה אמר לו ה' שלא ילך עם שרי מואב, ולבסוף שינה את הוראתו ואמר לו: "אם לקרא לך באו האנשים, ק

וירא בלק בן צפור... ויגר מואב מפני העם.... (כב ,ב-ד)

lt;h4> וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי. ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל. ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הק

ויקח רומח בידו - האם מותר להכניס נשק לבית המדרש? (כה ,ז)

בותינו אמרו (סנהדרין פב.) ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו, "מכאן שאין נכנסין בכלי זיין לבית המדרש". ופירש"י: ויקם ויקח, מכלל ד

בלעם הרשע - קרקס אמיתי (כד ,י)

lt;h1> מעוניין בסגולה בדוקה להצלחה בחינוך הילדים? תתפלא לשמוע, אבל יש דבר כזה! וַיִּחַר אַף בָּלָק... וַיֹּאמֶר... אֶל בִ

ההסכן הסכנתי לעשות לך כה - הקב"ה חס על כבוד בריותיו (כב ,ל)

מדרש רבה דרשו חז"ל על פסוק זה: חס הקב"ה על כבודו של אותו רשע שלא יאמרו זו האתון סילקה את בלעם. ואם חס הקב

כי ידעתי את אשר תברך מבורך - האם לבלעם אכן היה כח לברך? (כב ,ו)

ש להבין- שאל הצדיק רבי שמחה בונים מפשיסחא- הרי כל כוחו של בלעם היה אך ורק לקלל, כי ידע לכוון את הרגע שבו הקב"ה כ

ה' אלקיו עימו ותרועת מלך בו חשיבותה של אחדות (כג ,כא)

'פלנגות', שם מוכר. כך נקראו פלוגות הצבא בלבנון. במקורו, השם יווני. הפלנקות היו סוד הצלחתה של האימפריה המקדונית, ובעזרתן הדביר אלכסנדר

ובגוים לא יתחשב (כג ,ט)

אזינו נא למעשה נדיר, ושאלה מרתקת בצידו: ביום שבת קודש באחד הבתי כנסיות בעיר רמלה, נעצר לפתע הבעל קורא באמצע קריאתו בתורה, מחמת ספק בנוגע לכשרותה של אח

מה אזעם לא זעם ה' (כג ,ח)

lt;h4> למען דעת צדקת ה' מציאה מצאנו בספרו של הגאון רבי איצלה מוולוז'ין זצ"ל "מילי דאבות", ע

מה טובו אוהלך יעקב משכנותך ישראל (כד ,ה)

גמ' (סנהדרין קה, ב) אמרינן אמר רבי אבא בר כהנא כולם חזרו לקללה ופרש"י כל הברכות של בלעם חזרו לקללה כמו שהיה כוונתו מתחילה, חוץ מבתי כ

מה אקוב לא קבה קל (כג ,ח)

במד"ר (פ"כ יט) בברכות הוא בעצמו מברכן שנאמר (דברים כח) ונתנך ה' עליון, ידו ה' אתך את הברכה, ובקללות לא היה טובען, שכ

לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו (כג ,א)

גמ' (קידושין מ, א) איתא 'אמר רב אסי אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מ

מה טבו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל. כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה' כארזים עלי מים. יזל מים מדליו וזרעו במים רבים (כד ,ה-ז)

ובמפרשים שנו כי מברכותיו של בלעם אנו למידין מה היה בלבו לקללם (עי' כלי יקר כג, כח), ויש לעיין האיך רואים אנו בברכות אלו מה נתכוין לקלל והרי כל

וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן ויקח רומח בידו (כה ,ז)

בגמ' (סנהדרין פב, א) וירא פנחס מאי ראה, ראה שנתעלמה הלכה וכו' אמר משה אחי אבי אבא לא כך למדתני ברדתך מהר סיני הבועל ארמית קנאין פוגעים

ויבוא אחר איש ישראל אל הקובה וידקור את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה (כה ,ח)

ברש"י והרבה ניסים נעשו לו ע"כ. ובתרגום יונתן ב"ע מונה הניסים ובתוך הדברים איתא נס חדסראי, דאתקריש אדמיהון ולא נפיל עלויה ע&

ויחר אף אלוקים כי הולך הוא וגו' (כב ,כב)

קוב"ש דן באדם שעושה דבר שהקב"ה לא ציוה להדיא שלא לעשותו, אלא שידוע הדבר שאין זה רצון השי"ת, האם זה עבירה או לאו, ולכאורה יש

ויחר אף אלוקים כי הולך הוא ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו והוא רוכב על אתונו (כב ,כב)

הנה בגמ' (ברכות ז, א) דבלעם היה מכוין השעה שהקב"ה כועס ואז מקלל, והקב"ה עשה צדקה עם ישראל ולא כעס באותן הימים, וזהו שאמר בלע

וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם (כב ,ז)

ברש"י ד"א קסם זה נטלו בידם זקני מדין, אמרו אם יבא ממנו בפעם הזאת יש בו ממש ואם ידחנו אין בו תועלת, לפיכך כשאמר להם לינו פה הלילה אמר

כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר (כב ,ו)

ש לדקדק דאצל הברכה נקט מבורך דהיינו מעכשיו אך אצל הקללה נקט יואר כלומר לעתיד וצ"ב. ויש לבאר, דהנה כתב הרמב&quo

ויגר מואב מפני העם מאוד (כב ,ג)

יגר מואב מפני העם מאוד מעיון הפרשה נראה שבלק היה רשע גדול מבלעם, שכן חפץ היה להשמיד את העם ולאבדו, ואילו בלעם לא ניאות לעשו

וירא בלק בן ציפור (כב ,ב)

ירא בלק בן ציפור ובבעל הטורים שראה שעמדה לו חמה למשה, ע"כ. ויש להתבונן מה ראה בנס זה טפי מכל הניסים שנעשו עד כאן.&

אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור ( כב , יח)

lt;br /> ואומר רש"י: "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים". לכאורה קשה, הרי מצינו שר' יוסי בן קסמא גם אמר לשון דו

לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא ( כב , יא)

ברש"י על המקום "אמר לו אם כן אקללם במקומי. אמר לו לא תאור את העם. אמר לו אם כן אברכם. אמר לו אינם צריכין לברכתך, כי ברוך הוא. משל או