שם הוי"ה במשכן

תמיד ניסיתי לחפש את החוקיות, את החוט החורז, בפרטי המשכן. אפשר לומר שבמבנה המשכן יש שני חלקים מרכזיים: הקירות והגג (כמו בסוכה: הדפנות והסכך). כל אחד מהם מתחלק לשניים.

הקירות עשויות מקרשים ואדנים, וגם הגג עשוי מיריעות וקרסים.
סה"כ ארבעה פרטים, שרומזים כולם לם אל אותיות שם הוי"ה בצורה הבאה:

הקרסים- כנגד אות י'. צורתם קטנה כמו האות י', והם נוצצים לעומת היריעות (כמו כובים הנוצצים בשמים) כמו ספירת החכמה, התנוצצות וראשית אור ה' שנקרא חכמה- כח מה, כח כלשהו.

היריעות- כנגד אות ה'. ספירת הבינה היא התרחבות רבה לעומת טיפת החכמה. כך היריעות הם כעין התרחבות מהקרסים (להיפך מהחשיבה הרגילה שהקרסים הם בשביל היריעות).

הקרשים- כנגד אות ו' (וכנגד שש הספירות חג"ת נה"י) וכמו צורת הקרש שהיא משוכה מלמעלה למטה. ענינה של אות ו' היא המשכת אור ה' מלמעלה למטה וכך גם ענינו של המשכן כולו, המשכה של אור והשכנתו בתוך בנ"י.  

האדנים- כנגד אות ה' אחרונה וכנגד ספירת המלכות. המלכות היא אחרונה, וכך גם האדנים הם קרובים לארץ. המלכות מוציאה לפועל את כל הספירות שמעליה ונותנת להם ביטוי וקיום, וכך גם האדנים שמעמידים את המשכן כולו.
(עוד יש להוסיף, מאה האדנים רומזים למאה ברכות (כמבוא בספר 'שיחות התחזקות'). כמו שהאדנים שמעמידות את המשכן, כך מאה הברכות, באות להעמיד את היהודי במצב של קרבת ה' ושהוא יהיה בכל יום משכן לה'. בכל ברכה אנו מזכירים את מלכות ה', מלך העולם).  

אם כן כמו שהקב"ה שוכן במשכן, כך גם אותיות שם ה' רמוזות בבניין המשכן.

העיר לי חבר יקר: בעניין האדנים אפשר להוסיף שהיה בהם משהו מהותי בכך שהם נתרמו מכלל ישראל. יש כאן ביטוי ל'מלכות' שזה הנוקבא-כנסת ישראל. בנוסף, האדנים נעשו ממחצית השקל. ענין ה'מחצית' מבטא את הצורך בהשלמה מאחר, של 'מקבל' שמבקש אור שיכנס לתוכו וישלים אותו (כמו הקרש שנכנס לתוך האדן).

אולי גם את ה'ו' של הקרשים אפשר לפרט אותו ל6 מרכיבים:
שני בריחים מלמעלה, בריח תיכון, שני בריחים מלמטה, והחלק שנכנס לתוך האדן.
מבחינת הספירות, ניתן לראות בכך הקבלה ברורה לחג"ת נה"י. בתור השערה.