פירש"י: 'וירא' - שמא ייהרג, 'ויצר לו' - שמא יהרוג אחרים.

צריך להבין, ממה חשש יעקב אבינו, מילא חשש שמא ימות, אך מדוע חשש שמא יהרוג את עשיו, והרי מותר לו להציל את עצמו בהריגת רוצח – עשיו, שהרי 'הבא להרגך השכם להורגו'?

כששלחה אותו, אמרה רבקה ליעקב: "למה אשכל גם שניכם ביום אחד (כז, מה), ופירש רש"י שרוח הקודש נזרקה בה והיתה מתנבאה שביום אחד ימותו שניהם.

לפי זה יתפרש היטב שיעקב לא פחד על מות עשיו, אלא פחד על עצמו, שידע ששניהם ימותו ביום אחד, וחשש שאם יהרוג את עשיו, הרי שגם הוא ימות באותו יום, כנבואת רבקה. אם כן יעקב ירא שמא ייהרג הוא. אם יהרוג את עשיו – הוא עלול למות באותו יום.