ואתחנן אל ה' (ג, כג)
אומרת הגמ' (סוטה יד.) "דרש ר' שילא: מפני מה נתאווה משה ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה מוא צריך?
או לשבוע מטובה הוא צריך?. אלא כך אמר מדה: הרבה מצוות נצתוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל - אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן ע"י "
"הכתב סופר" בפירושו על התורה שואל: שאלת הגמ' צריכה ביאור.
מהו הלשון "וכי לאכול מפריה הוא צריך" והרי לכאורה היה צריך לשאות וכי לאכול מפריה הוא רוצה, וגם כפל הלשון לאכול מפריה ולשבוע מטובה אומר דרשיני
ואפשר להבין את הדברים ע"פ דברי הרמב"ם שאומר שכל הברכות המוזכרות בתורה וכן ישיבת א"י מטרה אחת להן: שלא יהיו לנו שום הפרעות וטרדות העלולות להפריע לנו בעבודת ה'. רואים איפה שהשפע והברכה וכן ישיבת א"י מהווים הכנה והכשרה לעבודת ה'.
כמו שאנו גם מברכים בברכת מעיין שלוש " לאכול מפריה ולשבוע מטובה" שע"י אכילת פירות א"י נוכל לרומם את נפשינו בארה"ק ולהחכים עצמינו בתורה, שהרי "אווירה דא"י מחכים".
תכלית זו של אכילת פירות א"י מיותרת הייתה אצל משה רבינו ע"ה שבמדרגתו הרוחנית הגבוהה יכול היה להגיע לשלמותו הרוחנית גם בחו"ל. א"כ לא היה לו איפה צורך בקדושת א"י וא באווירה המחכים.
וגם לשובע פירותיה לא נזקק כיוון שכל הדאגות והחסרונות לא הפריעוהו בעבודת ה'.
ושאלת הגמ' "וכי לאכול מפריה ולשבוע מטובה הוא צריך "מובנת א"כ כך: וכי ענק רוח כמשה רבינו זקוק היה לאכילת פירות א"י כדי לרומם את נפשו?
וע"ז באה התשובה: שצריך היה ליכנס לא"י כיוון שרצה לקיים את המצוותהתלויות בארץ. וע"ז התחנן והרבה תפילה
