רש"י מביא דברי מדרש אגדה שמא שאמר הכתוב "ובניהם" אין הכוונה בניהם ממש אלא "בנאיהם", דהיינו זכרים, ששלח לו שלושים זכרים כנגד שלושים נקבות.

יש להבין שאל הרבי ר העשיל מקראקא, בעל "חנוכת התורה" מדוע שינה המדרש את הפשט הפשוט ודרש שהכוונה לזכרים, והרי בפסוק כתוב "בניהם" ולא "בנאיהם".

אלא תירץ הרבי ר העשיל בגמרא מסכת בבא בתרא (דף ע"ח עמוד ב) מבואר שאם אדם אמר לחבירו: "פרה מניקה אני מוכר לך", לא מכר לו גם את וולד הפרה, כיון שחלב הפרה כשר וראוי לשתיה, ומשום כך ציין שמוכר פרה מניקה שהיא בעלת חלב.

לעומת זאת אם אמר אדם לחבירו: "חמור מניקה אני מוכר לך", בוודאי עיקר כוונתו היתה למכור גם את הוולד, כי חלב בחמור טמא ואינו ראוי לשתיה.

לפי זה אמר הרבי ר העשיל מובנים היטב דברי המדרש כאשר אמר הפסוק: "גמלים מניקות", ודאי שהתכוון לכלול בזה גם את ולדיהן, שהרי חלבן טמא ומשום כך כאשר ממשיך הכתוב ואומר: "ובניהם שלשים", אין הכוונה לולדות שהרי כבר נאמרו, על כרחך שהכוונה לזכרים שהם "בנאיהם".