שואל הרב'ה מרוז'ין (שהיארצייט שלו יחול בשב"ק הקרוב ג' חשון) שלכאו' למה לא כתוב 'כי מלאה הארץ גזל' מה הפשט 'חמס'?

אומר דבר נפלא, שיש שני שורשים של רע בעולם, אחד זה 'נחש' והשני זה ה'ס"מ', אבל בשניהם הקב"ה עשה גדרות וסייגים כדי שהרוע לא ישלוט לגמרי.
אז אומר, שהנחש השורש הרע שלו זה החי"ת, האות חי"ת שהיא מסמלת על 'חורבן' כמו שהגמ' אומרת בסנהדרין ש'ארס נחש בין שיניו, בין השי"ן לנו"ן, הוא עומד', דהיינו שהאות חי"ת שהיא האמצעית היא הארס האמיתי, והשי"ן והנו"ן שומרים עליו שהוא לא יצא לגמרי ויגרום את החורבן.
אותו דבר גם הס"מ שזה לא טוב, אבל האל"ף והלמ"ד שומרים עליו כדי שיהיה 'חסד ק-ל כל היום'. א"כ, הרשעים של דור המבול הם לקחו את כל הרע – 'כי מלאה הארץ חמס' – הם לקחו את החי"ת של הנחש ואת הסמ"ך והמ"ם מהס"מ, ממילא נהיה 'חמס' ולכן נאמר 'כי מלאה הארץ חמס' דוקא שהם גרמו שרק השורשים הרעים ישלטו.

אז כדי לתקן את זה, הקב"ה אמר לנח 'עשה לך תיבה שלוש מאות אמה אורכה' – כמה זה 300? שי"ן. ממילא הוא החזיר את השי"ן שיש ב'נחש', ו'חמישים אמה רוחבה' כמה זה חמישים? נו"ן, ממילא הוא החזיר את הנו"ן של הנחש, אז כבר יש לנו נו"ן ושי"ן. 'ושלושים אמה קומתה' שלושים זה הרי למ"ד, 'ואל אמה תכלנה מלמעלה' אמה אחת זה אל"ף אז ממילא נהיה מזה 'ק-ל', דהיינו שע"י בניית התיבה, נח החזיר את כל החסדים בחזרה.