הלוח העברי, מסודר כך, שתמיד קוראים את פרשת: 'מִקֵּץ' (בה מסופר סיפור הצלחת יוסף), בחג חֲנֻכָּה:
156=יוֹסֵף =גבוה-מעל  =מֶלֶךְ-יָוָן =אַנְּטִיוֹכֻס

מדרש:
כדי לבייש ולדכא את היהודים ; היוונים ציוו עליהם  לכתוב על קַרְנֵי הַשּׁוֹר: "אין לכם חלק באלוקי ישראל", ולהצעיד את הַשְּׁוָרִים בחוצות העיר.

בחרו את הַשּׁוֹר כי הוא מזכיר את יוֹסֵף הצדיק (דברים לג:יג,יז): וּלְיוֹסֵף אָמַר.. בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו.

אבל - למעשה, התוכנית של אַנְּטִיוֹכֻס  הרשע  נכשלה. כי, יוֹסֵף הצדיק שמר את השבת, למרות היותו משנה למלך מצרים וחי כמצרי בארמון המלך.
לכן, כשיהודי ראה את הַשּׁוֹר, הוא נזכר ביוֹסֵף הצדיק, שהיה נאמן לדת ישראל למרות שכביכול התמזג בחברה המצרית.

ונהפוך-הוא...
הַשּׁוֹר עודד אותם להתגבר על הדיכוי היווני
ולחיות כיהודים מאמינים נגד כל הסיכויים.