מובא בספר "אוצר אפרים" פרוש נפלא בענין זה. כי הרי צריך להבין מדוע כתבה התורה לחם לאכול והרי ברור שבגד לובשים ולחם אוכלים?

אבל אפשר לפרש כך: יש אדם שהולך למכולת ורוצה לקנות לילד מאכל טעים אך מאכל זה הוא יקר, ועושה חשבון שאם יקנה מאכל זה, הרי לא יוכל לקנות לו מגפים לחורף.

וכשהולך לקנות מגפים, מציע לו המוכר מגפים מעור עם פרוה מחממת, אבל הוא עושה חשבון שאם יקנה מגפים כאלו, לא ישאר לו כסף לקנות במכולת לחם וחלב.

יוצא שאדם זה אוכל מגפים ולובש את מה שלא יכל לקנות במכולת.

ולזה ביקש יעקב אבינו: "ונתן לי לחם לאכול", שהלחם יהיה מאכילה ולא מלבוש, ושהבגד יהיה לבוש ולא מאכל.