כך אנו אומרים אצלנו בהגדה. לעומת זאת כתוב ב"על הניסים" של חנוכה ש"קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה".

מקשה ר' אשר ויס בספרו "מנחת אשר" מה השוני בין חנוכה להגדה, שבהגדה כתוב קודם הודאה ואח"כ הלל, ובחנוכה קודם הלל ואח"כ הודאה?

ועונה שהודאה זה על הנס הפרטי שאתה מודה לקב"ה (בינך לבין ה'), ולעומת זאת הלל זה פרסום הנס לאנשים.

בחנוכה אנו לא מרגישים חלק מהנס אלא רק לפרסם את הנס ולכן כתוב קודם להלל, אבל הפסח חייב אדם להרגיש את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ולכן כתוב קודם להודות כי אתה חלק מהנס, ואתה צריך להודות בפרטיות ואח"כ לפרסם.