במשנא מסכת בבא קמא (פרק ט" משנה ה") אומרים חז"ל: הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי!

ומבארים המפרשים שאין לו כפרה עד שיחזיר לנגזל עצמו.

יש להבין שאל הגאון מווילנה מדוע נקט התנא ואמר: "אפילו למדי", מה הרבותא שיש במדי יותר מבשאר המקומות, ומה בא התנא להשמיענו מכך?

אלא השיב הגר"א בפסוק בישעיה (פרק י"ג פסוק י"ז) נאמר: "הנני מעיר עליהם את מדי אשר כספ לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו", ללמדנו בא שאפילו בגזילה כזו שלגבי הנגזל אינה חשובה לכלום, כגון שהוא במדי אשר שם כסף וזהב מצויים לרוב ולא נחשבים למאומה, גם אז מחוייב הגזלן להשיב את אשר גזל!