החכמת בצלאל על מסכת נדה (פרק רביעי דף לח.) מביא מדרש רבה פרשה יג' שהיה זיו איקונין של יצחק דומה לשל אברהם שלא יאמרו שמאבימלך נתעברה שרה. ואח''כ מביא המדרש רב יודן אמר לתשעה  חדשים ילדה כדי שלא יאמרו שמאבימלך נתעברה שרה.

ולכאורה שתי המדרשים חולקים.

ושואל החכמת בצלאל על שני הטעמים ,שהרי המעשה של אבימלך היה בליל פסח וכך אומרים בפיוט בשבת הגדול בהגדה של פסח דנת מלך גרר בחלום לילה, ומיירי שם בליל פסח. והרי לכו''ע יצחק נולד בפסח א''כ איך אפשר לחשוד שמאבימלך נתעברה הרי היה שנה אח''כ וירחי העיבור הם תשעה חדשים?

וכן קשה על הטעם שזיו איקונין שלו דומה לאברהם הרי כשאישה מזנה תחת בעלה זוכרת את בעלה וא''כ תלד ולד בצורת בעלה ומה ראיה יש?

וי''ל שכו''ע מודו דמעשה דאבימלך היה בפסח ויצחק נולד בפסח שלאחריו וא''כ הוי יב' חודש אלא שהיה מקום לפקפק ולומר שיש את שיטת 'רבה תוספאה' וכן פסק בשו''ע אבהע''ז סימן ד' שוולד יכול להשתהות בבטן עד יב' חודש ואולי מאבימלך נתעברה?

לכן אומר המדרש טעם שזיו איקונין של יצחק דומה לשל אברהם.

ואילו ר' יודן אחז שזיו איקונין עדיין יש מקום לפקפק שמא חשבה על בעלה בשעת תשמיש.

לכן כתוב שילדה לתשעה חדשים וכתוב במדרש שאותה שנה הייתה שנה מעוברת וא''כ היה יג' חודשים מהמעשה של אבימלך וממילא לא יתכן שמאבימלך נתעברה כי הולד לא יכול להשתהות בבטן יותר מג' חודשים וע''כ שהיה בן  לאברהם.