|
ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי
כאשר פונה אברהם אבינו לקב"ה ומבקש ממנו שייתן לו בן , אומר אברהם :
{א} אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד:
{ב} ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר:
{ג} ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי: {ד} והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך:
לכאורה, אברהם דואג מה יהיה עם הרכוש , או לחילופין אברהם מקשה איך יהיה לו שכר הרבה מאוד כמו שאומר לו השם , אם תאוותו ורצונו הגדול ביותר הוא לבן ? שהרי אם הקב"ה לא נתן לו זרע אז אפילו הרכוש שלו הולך לאליעזר !
אבל נתחדש לי בס"ד , שבאמת מה שדואג אברהם אבינו באצילות נפשו הוא לתורה אותה הוא למד, את כל התורה שאותה תלמידו אליעזר היה גם כן מלמד לתלמידים, כמו שאמרו חז"ל על מה שכתוב בפסוק "דמשק אליעזר", נוטריקון שדולה ומשקה מתורת רבו, ועל כך היה מיצר ודואג אברהם, מה יהיה על התורה של עם ישראל, האם היא נדונה חלילה להיות מורשת לעבד כנעני ?
שהרי התורה קרויה ירושה שנאמר : "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" ואמרו חז"ל היא ירושה לנו, אם כך לכך היה דואג אברהם במה שאמר :
"....והנה בן ביתי יורש אתי" שזה מכוון על התורה שאליעזר עלול לרשת אותה.
וכן מייד בהמשך הפרשה לאחר שהקב"ה מבטיח לו שאת התורה שלו ירש מי שיצא ממעיו ולא תעבור לעם אחר אז ממשיך ושואל אברהם במה אדע כי ירשנה על ארץ ישראל ,
{ה} ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך: {ו} והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה: {ז} ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה: {ח} ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה:
כמו שאמרו חז"ל שרצה לדעת במה הארץ מובטחת גם לבני בניו אם חלילה יחטאו במה אז ירשו את הארץ כי שמא החטא יגרום !
כעת מובן יותר עומק השאלה של אברהם , שאם כעת הוא מובטח על התורה שלא תהה מורשת לעם אחר אז יש טעם בבקשה ודאגה לרשת גם את ארץ ישראל לבני הבנים, שיוכלו ללמוד בה את התורה הקדושה בכל מצב, שאוירה של ארץ ישראל מחכים.
מכל זאת עולה, שכל דאגתו של אברהם אבינו עליו השלום הייתה על התורה הקדושה שתהה מורשת ומועברת בעם ישראל דווקא,
ושיזכה וילמד אותה במקום הראוי ביותר האפשרי, בארץ ישראל וממילא יתקיימו בעם ישראל כל הברכות האין סופיות ללמודי התורה.
|
|