פירש רש``י: `מה תלמוד לומר איש, אפילו כעוג מלך הבשן`. הקב``ה מבטיח לעמו ישראל: ``אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת ה` אֱלֹקֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ`` אז לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה` אֱלֹקֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ``. הבטחה זו הבטחה היא לכלל ואף לפרט. גם יחידים הדבקים בהקב``ה ועושים מצוותיו באמת ובתמים, מובטחים הם בהבטחה, שלאו יאונה לצדיק כל רע ולא יהא הצדיק נעזב.

רבנו החיד``א בספרו `שם הגדולים`, בערך 'מוה``ר רבי חיים ויטאל זצ``ל', הביא: שהפצירו בו לספר מעשה מיוחד שהיה עם רבנו חיים ויטאל ואף שאין ברצונו לכתוב מעשיות, מ``מ להפצרתם, אמר לגלות מה שקבל מרבני זקני עה``ק ירושלים ת``ו.

וזה ספור המעשה: ידוע שחזקיה המלך ע``ה, מפני סנחריב, סתם את מי הגיחון ועד היום מידי יום ששי בחצות נסגרים פתחי שערי ירושלים, כי כל הישמעאלים הולכים בעוה``ר לבית המקדש ונשארת העיר כמעט ריקנית, על כן סוגרים השערים וההולך שם אצל שער אחד אשר הוא סמוך למגדל, שומע קול מים רבים שהולכים מתחת לארץ.

ובזמן שהרב מהרח``ו היה בעה``ק ירושלים, בא שר אחד תקיף הנקרא באו סיפי``ן, שידע שמלך ישראל סתם מי גיחון ושאל: ``אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו``? ואמרו לו הגוים: ``יש חכם אחד, שהוא אלקי ושמו רבי חיים ויטאל, ודאי שהוא יכול לפתחו``. ושלח אחריו ביום הששי ואמר לו: ``גוזרני עליך, שבעוד שאני הולך לבית המקדש, פתוח תפתח את הנהר הזה שסתם המלך שלכם והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפתחו ואם אין, דמך בראשך``!.
ומהרח``ו עשה קפיצת הדרך וברח לדמשק. ובא אליו רבנו האר``י זצ``ל, בחלום ידבר בו ואמר לו: ``הסכלת עשו, כי זה השר, היה גלגול סנחריב וכן נקרא אבו סיפי``ן, שבערבי פירושו; `אבי התרבות` ואתה יש בך נצוץ חזקיה המלך והיתה שעת הכושר לתקן ולפתוח מי גיחון, כי שלא ברצון חכמים עשה חזקיה המלך ע``ה, שהוא מהדברים שלא הודו, כמבואר במסכת `ברכות` (י) ובזה שהיית פותח מי גיחון, היה נעשה אתחלתא דגאולה``.

והשיבו מהרח``ו: ``לא רציתי להשתמש בשמות הקדש``. אמר לו האר``י ז``ל: ``אם לא היית משתמש בשמות הקדש לבא לדמשק החרשתי, אבל מאחר שנשתמשת לזה, היית יכול להשתמש לפותחו והיה נעשה קדוש השם ותקון גדול``. אמר לו מהרח``ו: ``אם כן, אחזור כעת לירושלים לפתחו``. אמר לו האריז``ל: ``כבר חליף שעתא ולאו זימניה הוא``.