הקליקו או סירקו את הברקוד כדי להוריד את האפליקציה שלנו לאנדרואיד



קרח
כניסה יציאה
19:13 20:30
   
תשעה באב
   
 

דינים הנוהגים בערב תשעה באב, סעודה מפסקת ותשעה באב

ערב תשעה באב בשחרית אומרים "מזמור לתודה".

ברית מילה ופדיון הבן שחל בערב תשעה באב, עושין הסעודה קודם חצות היום.

אחר חצות אין ללמוד דברי תורה רק בדברים הרעים, ומותר להורות הוראה אף שאין צריכה לו עכשיו.

מותר לומר תהילים בערב תשעה באב.

מנהג העולם לאכול סעודה קבועה קודם מנחה.

מהראוי להתנות לפני סעודה מפסקת שאינו מקבל עליו התענית עד זמן תחילת הצום, דהיינו עד השקיעה.

נהגו לישב בשעת הסעודה על גבי קרקע בהפסק של שק או מפה, או על גבי כסא קטן.

יש להזהר שלא ישבו שלשה לאכול ביחד סעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו לברך במזומן, ואם אירע שישבו כאחד לא יזמנו.

המנהג לטבל הפת או הביצה באפר ולאכול.

מסירים הפרוכת מעל ארון הקודש ומתפללים מעריב לאחר צאת הכוכבים ולא אחר פלג המנחה.
אחרי "ברכו" יושבים לארץ ומתפללים מעריב.

אחר ערבית קורין מגילת "איכה" ולאחריה אומרים סדר הקינות המודפסות לליל ט' באב.

בשעת הקינות לא ישיח ולא יצא לחוץ לדבר, כדי שלא יפסיק לבו מהאבילות.

אבל תוך שבעה יוצא לבית הכנסת ביום לומר הקינות ואחר הקינות תיכף יחזור לביתו. ואם מתפלל לפני התיבה, רשאי להשאר עד גמר התפילה.
אחר הקינות אומרים סדר קדושה ומתחיל מ"ואתה קדוש", ואומרים קדיש בלי "תתקבל".

בשחרית, נוטלים ידיים ג' פעמים עד קשרי אצבעותיו, ואין צריך לצמצם בדיוק עד קשרי אצבעותיו. לפני הניגוב מעביר האצבעות על עיניו להסיר הלפלוף מהעיניים.

אין לשטוף את הפה בבוקר וכן אין לנקות את השיניים עם מים, ומי שיש לו צער גדול יש להקל, אך יזהר שלא יזובו המים לתוך הגרון.

אין מתעטפים בטלית ואין מניחים תפילין בתפילת שחרית אלא במנחה
וכן מי שמניח תפילין דר"ת, יניחם במנחה.

בשחרית אומרים "מזמור לתודה". אין אומרים תחנון, א-ל ארך אפים, למנצח ולא פיטום הקטורת.

יש נוהגים במנחה להשלים "שיר של יום" ו"פיטום הקטורת".

אין היחיד אומר "עננו" בשחרית, והספרדים נהגו לאמרו, וכן אין אומרים "נחם" בשחרית, והספרדים אומרים בכל התפילות.

קריאת התורה בשחרית "כי תוליד בנים" (דברים ד'). במנחה "ויחל משה" (שמות לב').

הקורא והעולה לתורה לא יתעטפו בשחרית בטלית, אך לא יגלו ידיהם ורגליהם.

לכתחילה לא יעלה לתורה מי שאינו מתענה.

הנועל מנעלים של עור, אין ליתן לו עליה לתורה.

אין עושין מי שבירך בשחרית ואף ליולדת ולרך העומד לימול, אלא במנחה, ולחולה עושים מי שבירך. מי שצריך לברך ברכת הגומל, טוב שיברך במנחה.

נער שנעשה בר מצוה בתשעה באב, מהראוי להעלותו לתורה במנחה, ואז יברך האב 'ברוך שפטרני'.

המגביה את ספר התורה לאחר הקריאה, יכול לשבת על ספסל כרגיל.

לאחר קריאת התורה יושבים על הארץ, או כסא נמוך ואומרים סדר הקינות מתוך צער על חורבן בית המקדש והסתלקות השכינה.

הפיוט "אלי ציון ועריה", נוהגים לומר הש"ץ והקהל פיסקא ופיסקא. יש האומרים אותו בעמידה ויש האומרים בישיבה.

אחר הקינות אומרים "אשרי", ואין אומרים "למנצח יענך" ואומרים "ובא לציון" ומדלגים הפסוק "ואני זאת בריתי", ואומרים קדיש שלם בלא "תתקבל".

יש נוהגים שלא ליקח הקינות לבתיהם אחר התפילה, רק משאירים בבית הכנסת.

חולה שעבר ניתוח ונתרפא, אך עדיין חלוש הוא מאד, אין צריך להתענות.

חולה הצריך לאכול פעם אחת, לא יאכל שתי פעמים, וכן אם די לו בשתיה, לא יאכל, ולהיפך.

מי שאוכל לחם – נוטל ידיו כדרכו עד פרק ידו, היות והנטילה למצוה ולא לתענוג. לפני ברכת המזון - ירחוץ ידיו למים אחרונים כהרגלו.

מהראוי שמי שמוכרח לאכול, שיאכל רק מיני מזונות ולא סעודת לחם.

הצריך לקחת תרופות, יקח בלי מים או שיקח מים מרים ויבלע בדרך זו את התרופות.

קטנים מגיל תשע נוהגים לחנכם לצום לשעות, עד הגיעם לגיל י"ג שאז חובתם כגדולים.

מעוברות ומניקות מתענות, אך בשעת הצורך כשמתעוררת בעיה רפואית, יש להתיר להן אכילה ושתיה במידת הצורך.

יולדת, כל שלשים יום אינה צריכה מהדין להתענות, אך בזמנינו שהיולדות מחלימות מהר מהלידה, יש להחמיר אחר שבעה ימים מהלידה, כל זמן שאינה מרגישה חולשה יתירה.

הנוסע בתשעה באב מארץ ישראל לארה"ב, צריך להמתין עד צאת הכוכבים שבמקומו החדש, ואם מרגיש חולשה יתירה, יש להקל לאכול בזמן צאת הכוכבים בארץ ישראל, בעודו במטוס, שאז עדיין לא חלים עליו חומרי מקום שבא לשם.

מי שאוכל בתשעה באב יאמר "נחם" בברכת המזון לפני "ובנה ירושלים" בכל פעם שמברך.

נטילת ידיים לפני התפילה וביציאה מבית הכסא, וההולך לבית הקברות להלוויה ל"ע, או ששהה בתוך ד' אמות של המיטה, נוטל עד קשרי אצבעותיו.

נשים המתעסקות במאכל לאחר חצות היום (12.45), רוחצות המאכל כדרכו אפילו שנרחצות גם ידיהם.

מותר להסתרק במסרק, שאין זה לתענוג, וכן מותר להתיז מי בושם על הגוף מפני הזיעה.

אסור לנעול מנעל של עור וכן מנעל עץ המחופה בעור, אלא מותר רק במנעל העשוי מגומי או מבד.

מדרסים העשויים מחיפוי עור וקשה לו בלעדם, מותרים לילך עמהם.

אסור ללמוד ולהרהר בדברי תורה, בין אנשים ובין נשים, וכן אסור לישא וליתן בהלכה.

מותר ללמוד דברים הרעים שבנביא ירמיה ואיוב, וכן במדרש איכה ובאגדות החורבן. כמו כן מותר ללמוד בהלכות ט' באב ובהלכות אבילות, וכן בספרי מוסר.

יש המתירים לומר תהילים למי שרגיל בכך, כל היום.

מותר לבקר את החולה, וכן מותר לנחם אבלים, ולכתחילה ינחם אחר חצות, דאז הוא זמן נחמה.

מהראוי לשנות מעט מההרגל בשינה בליל תשעה באב.

מהראוי להחמיר ושלא לעשות מלאכה כל היום כדי שלא יסיח דעתו מהאבלות. נוהגים שלא לפתוח את החנויות לפני חצות היום, חוץ מחנויות מזון המיועדות לצרכי הרבים שניתן לפתחם אף קודם חצות.

מי שעלול להפסיד את משכורתו אם לא יעבוד בתשעה באב, מותר לו לעבוד, אך יזהר שלא לדבר אלא לצורך, כדי שיזכור אבילות היום.

אסור לשטוף הרצפה בתשעה באב, רק מקום המטונף או לצורך חולה.

אין לשאול בשלום חברו בתשעה באב, ואם שואלו חברו לשלומו, יענה לו בשפה רפה.

בליל תשעה באב וביומו עד לאחר חצות היום יושבים על הארץ או על גבי שרפרף קטן.

מי שקשה עליו הישיבה, רשאי לישב על כסא רגיל, וכן היושבים באוטובוס או ברכב יושבים כדרכם.

מינקת בשעה שמניקה, מותרת לישב על הכסא כרגיל.

תפילת מנחה

לפני תפילת מנחה רוחצים ידיים עד קשרי האצבעות.

מתעטפים בטלית ומניחים תפילין, ואומרים שיר של יום ומשלימים שאר הדברים שחסרו בשחרית.

קריאת התורה ב"ויחל" שבפרשת כי תשא, ולאחר הקריאה מפטירים "דרשו" שבספר ישעיה.

בשמונה עשרה אומר כל אחד (אף מי שאינו מתענה) "נחם" בברכת "בונה ירושלים", ואף מי שאינו מתענה אומרה. שכח ולא אמר "נחם" ונזכר קודם שאמר "שומע תפילה" - יאמר שם אחר "עננו" ויחתום "שומע תפילה", ואם נזכר קודם "ועל כולם" - יאמר שם, ואם סיים התפילה – אינו חוזר.

דינים הנוהגים במוצאי תשעה באב

במוצאי תשעה באב לפני תפילת מעריב יטול ידיו כדבעי כיון שכל היום נטל עד קשרי אצבעותיו.

מתפללים תפילת ערבית בזמן, כדי שבשעה שיצאו מבית הכנסת יגיע הזמן המותר באכילה.

מי שחלש, יכול לטעום קצת תיכף כשיגיע הזמן, אף לפני תפילת ערבית.

נוהגים לקדש הלבנה לאחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב.

אין אוכלים בשר ואין שותים יין וכן אין עושים שאר דברים שאסורים קודם ט' באב, עד למחרת בחצות היום.

כשעושים סעודת מילה ופדיון הבן וסעודת בר מצוה במוצאי תשעה באב, מותרים הקרואים בבשר ויין, וכן בסעודה שעושים לכבוד סיום מסכת.

תשעה באב - טיפול שורש פנימי וחברתי

מבוא
תשעה באב הוא אחד הימים החשובים ביותר במעגל השנה. אחד מחמשת הצומות המרכזיים של העם היהודי. באופן רשמי התענית של תשעה באב מציינת את חורבנם של שני בתי המקדש. בית המקדש הראשון שנחרב בידי נבוכדנצר מלך בבל, ובית המקדש השני שנחרב בידי טיטוס הרומאי. למרבה הפלא שני הבתים נחרבו בדיוק באותו התאריך. תשעה באב הוא גם השיא של תקופת 'בין המצרים' והוא יום של דין קשה והסתרה גדולה לעם ישראל. יש מקומות שבהם הוא נקרא יום שכולו חושך, היום של הנחש, ואכן מאז חורבן בתי המקדש אירעו או התחילו מאורעות קשים רבים לעם היהודי דווקא ביום זה.
עלינו להבין כי בעולמנו, כל דבר מורכב מפנימיות וחיצוניות, קליפה ופרי. בחיצוניות, כל הדברים הנוראים שקרו בתשעה באב, קרו כתוצאה מהחורבן של בית המקדש, אולם בפנימיות, השורש לכך עמוק הרבה יותר. עלינו לחזור לאירוע קדום יותר שהתרחש ביום הזה, חטא המרגלים. אבל גם שם לא ממש נמצא את הסיבה להיות יום זה מועד לפורענות. לשם כך, עלינו להבין את השורש הרוחני של היום הזה, במסגרת הכללית של תיקון העולם. במאמר זה ננסה להבין את הסיבות להיותו של ט' באב יום של הסתרה כל כך גדולה ונראה כיצד הוא יכול למעשה להפוך למפתח לתיקון וגאולה, ואיזה חלק יש לנו במהפך הרוחני של היום הזה.

טיפול שורש
הכל מתחיל באדם. בכל אדם קיימת בחינה של גדלות ובחינה של קטנות, ובכל רגע אנחנו  נבחנים כיצד אנחנו אוחזים במציאות. האם ממקום של גדלות או ח"ו ממקום של קטנות וצרות. בטבעו, האדם רואה את העולם מתוך נקודת המבט הצרה שלו, איך העולם נראה לו ואיך העולם משרת אותו ומספק את כל רצונותיו. צר היא מילה נרדפת לאויב. האויב הגדול ביותר שלנו הוא הצרות – צרות העין, צרות הראיה, צרות הדעת והתפיסה.
מעולם לא חסרו לנו אויבים חיצוניים וגם בימינו הם רבים ומסוכנים. התורה אמנם מצוה אותנו, "אם בא להורגך השכם להורגו", אנו מצווים להלחם באויבים החיצוניים בעת הצורך ולהגן על עצמנו. אולם, תורת הקבלה מלמדת אותנו, שעיקר המלחמה שלנו אינה באויבים החיצוניים, אלא באויבים הפנימיים. העבודה האמיתית היא תמיד בשורש הפנימי הרוחני של הדברים. אם רוצים לעקור עשבים שוטים מהגינה, לא מספיק לקצוץ אותם, צריך לעקור מהשורש, לעשות טיפול שורש, אחרת הם ישובו ויגדלו. אם אנו רוצים לצאת מהקטנות, המקומות הצרים והמאיימים של חיינו, אנו חייבים לעשות עבודה רוחנית בשורש ולהגיע לגדלות אמיתית. השורש של כל האויבים החיצוניים נמצא תמיד בקטנות ובצרות הפנימית של כל אחד מאיתנו.

בסוד התקופה
שלושת השבועות של תקופת בין המיצרים אף פעם אינם קלים. מעצם תכונתה הרוחנית של תקופה זו, באופן טבעי, כולנו נוטים לראות את המציאות סביבנו כקשה ובעייתית. כדי להבין זאת צריך להתבונן בסוד החודשים של תקופת בין המיצרים, תמוז ואב (נביא את הדברים בקצרה מפני שהם מפורטים במאמרי החודשים באתר).
ידוע כי לכל חודש ישנו צירוף שם הוי-ה המיוחד לו. השם המפורש נחלק לאותיות י' ו-ו' שהן אותיות זכריות המבטאות מילוי של אור ושפע, ואותיות ה' ו-ה' שהן אותיות נקביות שמייצגות את הכלי לקבלת השפע ומשום כך גם מייצגות את הגבלת השפע. סדר ההשתלשלות הנכון הוא קודם אור ואחר כך כלי, קודם השפעה ואחר כך קבלה. הסדר הזה מופיע רק בחודש ניסן ויוצא מהראשי תיבות של הפסוק, "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ" (תהילים צ"ו י"א). הסדר הזה מצביע על שליטת מידת הרחמים בעולם.
לעומת זאת, בחודש תמוז הצירוף הוא בסדר הפוך של הוי-ה ויוצא מסופי התיבות של הפסוק, "זֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי" (אסתר ה' י"ג). סדר שכזה מצביע על שליטת מידת הדין בעולם, הכלי קודם לאור, החיסרון קודם למילוי, זהו סדר של דין מוחלט.
בספר היצירה כתוב גם שלכל חודש, יש תכונה בנפש ואות מסוימת שמאפיינת אותו. תכונתו של חודש תמוז בנפש היא הראיה והאות שלו היא האות ח'. האות ח' מופיעה לראשונה בספר בראשית במילה חושך, ואכן, מבחינת החיצוניות, בתקופת בין המיצרים רואים בעיקר חושך. יוצא שעיקר העבודה בחודש הזה קשורה בראיה, להוציא את האור מהחושך, לראות שהקב"ה טוב ומיטיב גם אם המציאות לכאורה מראה אחרת.
תקופת בין המיצרים ממשיכה לתוך חודש אב. תכונתו של חודש אב בנפש היא השמיעה והאות שלו היא האות ט'. תכונת השמיעה היא היכולת של חיבור בין דברים, השמיעה מקושרת לספירת בינה. בינה היא אחת משלוש הספירות שנקראות ראש. זהו המקום שבו אין מסכים וגבולות, מקום שבו מתגלה האחדות. לרוב, השמיעה שלנו תלויה ברצון לשמוע. בקטנות, אנו יכולים להתנהג כמו ילד שכאשר אינו רוצה לשמוע, אוזניו כביכול נאטמות. בגדלות, אפשר כמובן לשדרג את הרצון ולהפעיל את השמיעה החיצונית והפנימית, לשמוע טוב.
צירוף שם הוי-ה של חודש אב הוא ק.ו.י.ק. היוצא מראשי התיבות של הפסוק, "הַסְכֵּת וּשְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם"(דברים כ"ז ט'). חציו הראשון של החודש עד לט"ו באב, מהותו דין ולכן ה' קודם ל- ו', כלי קודם לאור. חציו השני מהותו רחמים ולכן י' קודם ל- ה', אור קודם לכלי. הצירוף מייצג את המעבר מהקטנות הקשה של בין המיצרים ותשעה באב לגדלות וההארה של ט"ו באב, בו אנו שבים לראות ולשמוע ממקום של אחדות.

הכלי לקבלת האור
כתוב בספר שמות, "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה ח'). לכאורה יש כאן טעות דקדוקית, בעברית נכונה צריך לומר, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו. על זה אומרים המפרשים, "ושכנתי בתוכם", הכוונה בתוך לבם, בתוך כל אחד מהם. כשעם ישראל בונים מקדש, הם בונים כלי שלם לקבלת האור האלוקי, מקום להשראת השכינה הקדושה שהיא האור של כלל נשמות ישראל.
במהלך מסעות בני ישראל במדבר כתוב תמיד, "ויחנו, וייסעו", ואילו לפני מתן תורה כתוב, "וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל" (שמות י"ט ב') בלשון יחיד. רש"י מפרש שם, "כאיש אחד בלב אחד". הכלי השלם הוא האחדות. כשעם ישראל באחדות אז אפשר לקבל תורה, האור יכול להתגלות.
מדי שנה ביום הכיפורים היה הכהן הגדול אומר את השם המפורש, בקול רם, בתוך קודש הקודשים. בדרך כלל אסור בתכלית להגות את השם המפורש מפני שזה גורם לכניסת אור גדול לכלים קטנים וגורם לשבירת הכלים. אולם בפעם היחידה הזאת בשנה, בזמן מסוים, במקום מסוים, וע"י אדם מסוים, נפתח חלון מיוחד שבו יכול האור לעבור בשלמות. לכן הכהן הגדול היה יכול להגות את השם המפורש בקול, והכלי הכללי של כלל ישראל היה יכול לקבל את האור בשלמות.
נאמר שברגע זה היו כל עם ישראל שעמדו צפופים בבית המקדש, משתחווים, ולכל אחד ואחד היה די מקום להשתחוות, "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים" (אבות ה' ד'). מתוך אחדות רוחנית שלמה, הכלי התרחב וגדל מספיק כדי לקלוט לתוכו את האור בשלמות.

בסוד חותם ונחתם
תורת הקבלה מלמדת אותנו שכל המציאות הגשמית בעולמנו היא השתקפות של מציאות רוחנית עליונה. המציאות הגשמית משתלשלת ממציאות רוחנית עליונה בדרך של חותם ונחתם. זאת אומרת, כפי שיש צורה בעליונים כך ישנה צורה בגשמיות שהיא העתק מוחלט של הצורה בעליונים, רק שהיא יורדת והופכת לגשמית יותר ויותר ממדרגה למדרגה. בתחילה היה אור אינסוף פשוט ממלא כל המציאות ולאחר הצמצום נבראו העולמות - עולם אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. כל אחד מהעולמות נחתם מהעולם העליון לו, והדרך שלנו ללמוד על העולמות העליונים היא להתבונן בעולמנו. 
האדם נברא בצלם אלוקים ולכן הוא השתקפות גשמית של מציאות רוחנית שנקראת אדם, צלם של העולמות העליונים. בגוף האדם קיימים תרי"ג אברים שהם כנגד תרי"ג אברים רוחניים בנשמה ותרי"ג צינורות של שפע שמחברים את האברים הרוחניים לגשמיים, צינורות אלה הם תרי"ג המצוות שבאמצעותן יכול האור הרוחני של הנשמה לשרות בגוף הגשמי. מבנה בית המקדש גם הוא היה העתק גשמי מדויק של המבנה הרוחני של השכינה הקדושה, וכך אפילו במבנה גשמי יכול היה לשרות האור הרוחני של השכינה הקדושה.
מסופר על אפלטון שחי בתקופת חורבן בית ראשון ועבר ליד בית המקדש החרב. הוא ראה שם את ירמיהו הנביא מתאבל ובוכה ושאל אותו על מה הוא מתאבל כל כך, ענה לו ירמיהו, על הבית הקדוש אשר היה לשריפת אש. שאל אותו אפלטון בתמיהה, איך חכם כמוך בוכה על עצים ואבנים? השיב לו ירמיהו בשאלה – האם יש לך שאלות וחקירות בפילוסופיה שעדיין לא הצלחת לפתור? ענה אפלטון, ודאי, והעלה בפניו מספר בעיות בהן התלבט. מיד ענה לו ירמיהו תשובות מדויקות לכל הבעיות שהעלה. אפלטון נדהם ושאל אותו מאין שאב את החכמה הזאת. ענה לו ירמיהו – את החכמה הזאת והרבה מעבר שאבתי מהעצים והאבנים שעל חורבנם אני מקונן. לא עצים ואבנים אבדו לנו, כי אם מקור חכמה וקרבת אלוקים מופלאה.
אולם גוף גשמי תקין ומקדש מפואר אינם מספיקים. כדי שהאור האלוקי יתלבש בכלי, צריך גם מידות מתוקנות, מעשים נכונים, דיבור נכון - להשתמש בקבלת האור על מנת להשפיע אותו לאחרים. ההקבלה בין מבנה העולמות העליונים, מבנה האדם ומבנה בית המקדש, בדרך של חותם ונחתם, גורמת לכך שיש לכל אחד מאתנו אחריות עצומה ושלכל פעולה ומעשה של כל אדם יהודי ישנה השפעה על אחדות השכינה ולכן גם על קיומו של בית המקדש.

שורש התיקון
נאמר, שדור שבו לא נבנה בית המקדש, כאילו נחרב בו בית המקדש. אם אנחנו עושים השתדלות מצדנו ובונים מציאות רוחנית שבה יש כלי לאור, האור מיד יתלבש בכלי. אין עיכוב על האור מצד הבורא, כגודל הכלי כך כמות האור שתיכנס בו. לכן, כשנראה לנו שיש מסביב אויבים שמתנכלים לנו ומאיימים להשמיד אותנו, אנו צריכים להבין שזה נובע מתוכנו, מחוסר השלמות של הכלי שלנו. ללא אחדות, אהבת חינם ובנית כלי רוחני שלם, האור ימשיך לשכון מחוצה לנו ובית המקדש ימשיך להיחרב מדור לדור כשכמות האויבים והאיומים מסביבנו רק תגדל ח"ו. בנו תלוי הדבר! כולנו יחד ככלי אחד גדול וכל אחד מאיתנו, ככלי קטן, בתוך הכלי הכללי, יכול להביא את השכינה לשכון שוב בתוכנו.

חטא המרגלים
הזכרנו בהתחלה את חטא המרגלים. ידוע שברוחניות אין זמן ומקום, לכן כל מאורע שקורה, טבוע במציאות וחוזר על עצמו מדי שנה בזמן קבוע. שנה מלשון שונה, חוזר על עצמו, עם האפשרות לשנות ולתקן. השורש הוא המאורע שארע פעם אחת וממנו נגזרת המציאות שחוזרת מדי שנה בשנה ונותנת לנו את האפשרות לתקנה.
השורש הנגלה של תשעה באב טמון בחטא המרגלים, באותו יום בו חזרו המרגלים משליחותם והוציאו את דיבת הארץ רעה. באותו יום כל העם בכה על מר גורלו ורצה לחזור למצרים, חזרה אל צרות הנפש. כתוב,"ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו", וכתוב בגמרא, "אמר רבה אמר רבי יוחנן, אותו היום ערב תשעה באב היה. אמר הקב"ה, הם בכו בכיה של חינם, ואני אקבע להם בכיה לדורות" (סוטה ל"ה).
חטא המרגלים גרם לפגם שורשי ועמוק ביכולת של הכלי לקבל אור והפגם הזה הפך להיות חלק מהמציאות לדורות, ביום תשעה באב. במציאות של המדבר נגזר על עם ישראל לנדוד ארבעים שנה, במקום להיכנס מיד לארץ ישראל, ולאורך ארבעים שנות הנדודים, מדי שנה בשנה בערב תשעה באב, היו בני אותו דור חופרים קברים ונכנסים לישון בהם. בבוקר, מי שלא התעורר, כיסו אותו בחול וכך הוא נקבר והלך לעולמו. במשך ארבעים שנה הלכו לעולמם כל אותו דור שהיו שותפים לפגם הזה ורק אז נתאפשרה לעם ישראל הזדמנות חדשה לבניית כלי חדש ומתאים לכניסה לארץ ישראל.
מהדברים מסתמן כי כל הפורעניות של תשעה באב הן תולדות של הפגם שעשו המרגלים ואנשי אותו הדור. בקטנות שלהם, בצרות נפשם, גרמו להסתלקות האור מהכלי של יום תשעה באב.
השורש של חטא המרגלים גרם לתוצאה של יום, שאין בו אפשרות לתיקון, עד גמר התיקון. זהו היום היחידי בשנה שבו אסור ללמוד תורה, מכיוון שאי אפשר להעלות בו ניצוצות. לדור המדבר היתה אפשרות להיכנס מיידית למקום אור גדול, לארץ זבת חלב ודבש. אבל ההסתרה והצרות שהם כפו על המציאות, גרמה להם לראות את האור הגדול כחושך גדול. צריך להבין, שמול כל אחת משש מאות אלף הנשמות שיצאו מנשמת אדם הראשון לאחר שבירת הכלים, ישנה אות אחת בתורה. אם רק אות אחת בספר תורה נפגמת, כל הספר פסול. האור האלוקי אינו יכול לשכון בתוכנו אם כלל נשמות ישראל הן בפירוד. כך גם עלייתו הרוחנית של כל אדם נמדדת באחדות הרצונות שבתוכו, כשכל הכוחות והרצונות מופנים למטרה רוחנית ממוקדת, לאחדות ודבקות בקב"ה, האור יכול לשכון בתוכו ואז הוא נמצא בקדושה ולמעשה בנה בתוכו את בית המקדש הפנימי שלו. בית לשכינה הקדושה לשכון בתוכו.
אולם, כפי שאמרנו בהתחלה, השורש הרוחני לנפילת אותו הדור דוקא בתשעה באב הוא עמוק יותר מזה. חטא המרגלים קרה בתשעה באב מפני שיום זה היה מועד לפורענות עוד מבריאת העולם, מעצם טבעו הרוחני. זהו יום של חסרון גדול ולכן יום שיכול לגלות אור גדול, או ח"ו, לגרום לנפילה גדולה, כפי שקרה בחטא המרגלים.

היום של הנחש
על מנת להבין את טבעו הרוחני של יום תשעה באב, עלינו ראשית להתבונן בסדר המופתי אשר עליו מושתתת כל הבריאה. ישנם שלוש מאות שישים וחמישה ימים בשנה, כנגדם יש שס"ה (365) מצוות 'לא תעשה' וכנגדן יש שס"ה גידים בגוף האדם. כשכל גיד בגוף שלנו הוא כנגד מצות 'לא תעשה' וכנגד יום בשנה. חכמי הסוד יודעים את כל הקשרים על פרטיהם. אנו יודעים בודאות רק על קשר אחד, החשוב מאוד לעניינו של תשעה באב.
בספר בראשית מתואר מאבק אימתני שנאבק יעקב אבינו במלאך מסתורי, "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (בראשית ל"ב כ"ה). בהמשך כתוב, "וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ" (שם). יעקב מנצח את המלאך והמלאך מברך אותו, אבל הפגיעה שפגע בו המלאך בכף ירכו נשארת ויעקב יוצא משם צולע. אז אומרת התורה, "עַל-כֵּן לֹא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-גִּיד הַנָּשֶׁה, אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי נָגַע בְּכַף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּגִיד הַנָּשֶׁה" (שם). נראה איך זה בדיוק קשור לעניינינו.
אומרים המפרשים, שאותו מלאך היה השר הרוחני של עשו, היצר הרע בעצמו. גם אמרו, שכל אבריו של יעקב, נלחמו במלאך אותו הלילה, חוץ מגיד אחד, גיד הנשה. ידוע מתורת הקבלה, שדומה מתחבר עם דומה. גיד הנשה הוא הגיד היחידי בגופנו ששייך ליצר הרע ולכן רק שם היה לאותו מלאך אחיזה. על כן אנו מצווים במצוה החמורה, שלא לאכול את גיד הנשה והוא אפילו אסור בהנאה כלשהי ואסור אפילו לתת אותו למאכל כלב. הכל כדי להרחיקנו, ממקום החיבור, לכח הרוחני שהוא מייצג.
כנגד גיד הנשה, עומד היום של תשעה באב בשנה. הוא נקרא גם היום של הנחש - יצר הרע. למדנו כבר שרע זה ראשי תיבות 'רצון עצמי', הכח המשחית של הרצון לקבל המקולקל, האגואיזם שעסוק רק בעצמו. מהכח הזה וכל מה שמייצג אותו אנו מצווים להתרחק כמו מאש. לכן גם כתוב בהלכה שכל מי שאוכל בתשעה באב כאילו אכל את גיד הנשה. היינו, שהכניס לתוכו את התמצית המרוכזת שרק מחזקת את כוחו של היצר הרע ומרחיקה אותנו עוד מהתכלית של חיי השפעה.
הענין הוא ש'נחש' בגימטרייה שווה 'משיח'. דוקא המקום של ההסתרה הכי גדולה, דוקא ביום של הנחש, יכול להיוולד משיח. כגודל הפרי, כך עובי הקליפה. כגודל ההסתרה, כך עוצמת האור הטמון בתוכה. אלה הם החוקים הרוחניים של הבריאה, בסוד, הקליפה קדמה לפרי.   

החורבן
מסופר בגמרא (גיטין), על סעודה שערך אדם אחד מחשובי ירושלים בתקופת בית שני. הוא ביקש ממשרתו להזמין לסעודה את חברו הטוב, קמצא. המשרת הלך לחפש את קמצא ובטעות הזמין את בר-קמצא שהיה אויבו של בעל הסעודה. במהלך הסעודה ראה בעל הסעודה את בר קמצא יושב בין האורחים הנכבדים. הוא ניגש אליו ורצה לסלקו מהסעודה. אמר לו בר קמצא, אל תבייש אותי, אני אשלם עבור מה שאוכל ואשתה. אולם בעל השמחה התעקש לסלקו. בר קמצא המבויש ניסה שוב והציע לשלם את עלות הסעודה כולה, אך בעל הסעודה התעקש וגרש אותו משם. באירוע נכחו ראשי החכמים של ירושלים. כולם היו עדים לתקרית אבל אף אחד מהם לא עשה דבר בכדי לפשר בין השניים ולהציל את כבודו של בר-קמצא.
באותה תקופה עם ישראל כבר היה במציאות רוחנית קרובה לשבירה, אבל עדיין איכשהו הצליחו להכיל את האור האלוקי ששכן בבית המקדש. המאורע הזה, שבו הייתה שנאת חינם כל כך גדולה, בנוכחות חכמים שלא מחאו, היה למעשה הקש ששבר את המציאות הרוחנית השברירית של אותה תקופה. חכמי הדור אמורים להיות עיני הדור ולהיות במקום של גדלות ולהוביל את העם לכך, ומכיוון שגם אצלם הופיעה צרות ראיה, נשבר הכלי והסתלקה שכינה מעם ישראל.

פתח לשכינה
אולם השכינה לעולם לא מסתלקת לגמרי. יש תמיד חלק אלוק ממעל, שמחייה כל דבר שקיים בעולם. כך הכותל המערבי, השריד האחרון של בית המקדש, עומד על כנו לאורך כל שנות הגלות. למעשה, מהווה סדק לשכינה להמשיך ולהציץ בנו ולוודא שאנו מתקדמים בדרך הנכונה. נאמר בשיר השירים, "...הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד, אַחַר כָּתְלֵנוּ--מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים" (שה"ש ב' ט'), זהו הכותל שלא הסתלקה ממנו שכינה מעולם.
אמרנו שעל פי ספרי הסוד, דווקא יום תשעה באב הוא שורש התיקון שלנו ובו ייוולד משיח צדקנו! ולמה? מכיוון שכגודל החושך, כך גודל ההשתוקקות, הכנת הכלי. לכן חשוב ביום תשעה באב להתחבר לחסרון ביהמ"ק ברמה הפנימית העמוקה ביותר, להשתוקק לאור ולבנות רצון אמיתי לקבלת האור ע"י אהבת חינם, שאותה מגדיר "בעל הסולם", כנתינה והשפעה, ללא קבלת שכר או טובת הנאה, אלא רק לשם שמיים. ע"י כך יהפוך הסדק לכלי שלם וגדול.

זכרון נצחי
נאמר בגמרא (ברכות ל"ב), שמיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, אך שערי דמעה לא ננעלו. מסופר על נפוליון שהגיע במסעותיו לעיר אחת בדיוק בערב תשעה באב. בעוברו ליד בית כנסת גדול שמע קול בכי מר עולה מתוכו, הציץ פנימה וראה את כל המתפללים יושבים על הרצפה ממררים בבכי וקוראים קינות. הוא שאל את עוזריו, האם קרה איזה אסון ליהודים שככה הם בוכים והם ענו לו שהיהודים מתאבלים עכשיו על בית מקדשם שנחרב. שאל, מתי נחרב? ענו לו, לפני כ-2000 שנה. נפוליון מאוד התפעל מכך ואמר לפמלייתו, עם שככה בוכה על ביתו שנחרב לפני 2000 שנה, עתיד ביתו להיבנות מחדש.

נבואת העתיד
כתוב, שמי שמצטער בצער הציבור, שמח בשמחת הצבור, כי כך הוא מעורר רחמי שמיים ומביא אור ושמחה לעולם. כפי ששנאת חינם גרמה לחורבנו של בית המקדש, כך אהבת חינם תבנה את בית המקדש ותשעה באב ותקופת בין המיצרים יהפכו מתקופה של אבל למקור של שמחה גדולה.
מסופר בגמרא (מכות כ"ד), מעשה ברבי עקיבא וחכמים שעלו לאחר החורבן לירושלים, כשהגיעו להר הצופים קרעו את בגדיהם. כשהגיעו להר הבית ראו שועל יוצא מבית קודש הקדשים. התחילו החכמים לבכות ורבי עקיבא צחק. שאלו אותו מדוע הוא צוחק, השיב להם, מדוע אתם בוכים? אמרו לו, מקום שנאמר בו, "וְהַזָּר הַקָּרֵב, יוּמָת" (במדבר א' נ"א), עכשיו שועלים מהלכים בו, ולא נבכה? ענה להם שלכן הוא צוחק, שעכשיו שנתקיימה נבואתו של מיכה, "לָכֵן, בִּגְלַלְכֶם, צִיּוֹן, שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ..." (מיכה ג' י"ח), זוהי הוכחה גמורה שכל הנבואות עתידות להתגשם. כולל נבואתו של זכריה, "... עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם... וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ, יְלָדִים וִילָדוֹת, מְשַׂחֲקִים, בִּרְחֹבֹתֶיהָ... כֹּה אָמַר ה' צְבָקוֹת, הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת-עַמִּי... וְהֵבֵאתִי אֹתָם, וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְהָיוּ-לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים--בֶּאֱמֶת, וּבִצְדָקָה" (זכריה ח'). נבואתו של זכריה שרירה ותתקיים, לנו נותר רק לזרז את בואה במעשים הנכונים.

ביום תשעה באב הקרוב, מעבר לצום הכולל חמישה איסורים: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, ביאה, ונעילת הסנדל, מעבר לכל ההלכות של יום זה, רצוי שנקבל כולנו על עצמנו, להתבונן בעמקות, בפנימיות של היום הזה. שנעצור לרגע ממרוץ החיים המטורף ונתבונן באמת בחסרון הנורא, שאין לנו בית מקדש ושהשכינה בגלות. מתוך כך, תעלה שוועתנו ותפילתנו השמיימה וב"ה נזכה לגאולה מיידית ובנין הבית השלישי לנצח נצחים.

דינים הנוהגים מראש חודש עד תשעה באב

משנכנס אב ממעטין בשמחה, ויש להוסיף בימים אלו בעניני שמחה המותרים כלימוד תורה ושמחה של מצוה.

כל הדברים האסורים מראש חודש עד תשעה באב, אסורים מתחילת השקיעה בראש חודש.

לאשכנזים, אסור ללבוש בגדים חדשים מראש חודש אב, ויש מתירין אם לבשן פעם אחת לפני ראש חודש.

אסור לקנות בגדים אפילו כדי ללבשן אחר ט' באב.

יש מתירין לקנות בד לעשות ממנו מלבושים.

מי שאין לו נעלי ט' באב, רשאי לקנותם אחר ראש חודש.

בעלי ברית אסורים ללבוש בגדים חדשים, אך מותר לקנות בגדים חדשים כדי להלביש את התינוק בשעת המילה, וכן כדי להלביש את התינוק בשעת פדיון הבן.

בחור שנעשה בר מצוה, אסור לו ללבוש בגדים חדשים, ואם אין לו בגדים אחרים, מותר ללבוש חדשים.
נעשה בר מצוה בשבת, מותר לו ללבוש בגד חדש של שבת.

מי שהזמין חפץ חשוב או בגד חדש והביאו לו בדואר אחר ראש חודש, רשאי לקבלו, אך אין לחדשו או להשתמש בו עד אחר ט' באב.

מותר להחליף בימים אלו בגדים הצמודים לגוף וכן מותר להחליף חולצה ומכנסים אם הכינם לפני ראש חודש.

בחור ההולך להפגש בימים אלו לצורך שידוך, מותר לו אפילו ללבוש בגד חדש.

כבוס וגהוץ אסורים בימים אלו, ואפילו אם הפעיל את מכונת הכביסה קודם ראש חודש והכבוס ממשיך לאחר ראש חודש, יש להמנע משום מראית עין.

בגדי ילדים ותינוקות נהגו להקל ולהתיר לכבס אך ישתדל לייבשם בתוך ביתו או במכונה לייבוש כביסה.

כשמכבס בגדי קטנים במכונת כביסה, אסור להוסיף בגדי גדולים לכבסם בבת אחת.

מותר לקחת בגדים מהמכבסה כשכובסו לפני ר"ח.

מותר לנקות שטיחים עם שואב אבק, אך לא ירחצם.

אסור לתפור או לתקן בגדים חדשים וכן לסיים בגדים חדשים. אך לתפור קרעים או כפתורים בבגד שאינו חדש מותר ואפילו על ידי מכונת תפירה.

מותר לתפור כדי להתלמד.

אומן התופר בגדים חדשים מותר לעסוק במלאכתו, אם נותנים לו לפני ר"ח אב, עד שבוע שחל בו ט' באב.

אסור לסייד או לצבוע חדרי הבית ואפילו התחיל לפני ראש חודש.

אין לתלות וילונות חדשים בימים אלו, על הקיר או החלון.

אסור לנטוע אילנות וגינות ופרחים לשם נוי, והוא הדין דאסור לפרוש דשא סינטטי.

מותר להשקות את הפרחים והאילנות שניטעו לפני ר"ח.

מותר לרחוץ את המכונית בימים אלו.

מותר לתקן רהיטים שנשברו כגון כסא ושולחן.

מותר לקנות בימים אלו כלים הנצרכים לתשמישי הבית, וכן מותר לקנות בימים אלו מזגן וכן משחקים לתינוקות ע"מ להרגיעם.

אין לקנות בימים אלו מכונית חדשה, אך אם היא לצורך פרנסה, מותר.

מותר לבקר בימים אלו בחנויות על מנת לבדוק מחירם של כלים ובגדים האסורים לקניה, על דעת לקנותם אחר ט' באב.

אסור לאכול בשר ולשתות יין וכן מיץ ענבים מראש חודש עצמואילך, ובשבת מותר. מותר לתת לתינוקות בני שנה ושנתיים בשר כיון שמועיל לבריאותם, ואינם בכלל חינוך לאבילות.

מותר לבשל מאכל "פרווה" בסיר בשר ואפי' הסיר בן יומו. כמו כן מותר לאכול בימים אלו מאכל "פרווה" שנראה כבשר.

מעוברת או מינקת עד ל' יום, וכן מי שמאכלי חלב מזיקים לו, יש להקל להם לאכול בשר עוף.

מותר לקנות בשר מראש חודש, על מנת לאכלו לאחר ט' באב.

מותר לטעום מתבשיל של בשר בערב שבת "חזון" לראות באם הוא מתובל היטב.

בירך על בשר ונזכר שאסור לאכלו, יטעום מהבשר כדי שלא תהא ברכתו לבטלה.

אין שוחטים בימים אלו, אלא לצורך מצוה, כגון: שבת, מילה או חולה.

יי"ש המברך עליו "שהכל", אפי' מעורב בשמרי יין, מותר לשתות.

מזונות שלשים עם יין או מיץ ענבים, נכון ליזהר שלא לאכלם מראש חודש עד לאחר ט' באב.

ברכת המזון (שלא בסעודת מצוה) יברך בלי כוס, ואם מברך בשלשה או יותר, יתן לקטן לברך ולשתות, ואם אין תינוק, יכול לשתות בעצמו.

יין של הבדלה – אם יש קטן מגיל שש עד תשע, נותנים לו לשתות, ואם אין – ישתה בעצמו, וכן נהגו בכוס יין של ברכה של הברית.

בסעודת מצוה כברית מילה, פדיון הבן, בר מצוה, אם אומרים דרשה יש המתירים לכל השייכים לסעודה לאכול בשר ולשתות יין.

הנוהגים לעשות סעודה ביום השלישי למילה, אין לעשותה בבשר ויין.

בסעודת סיום מסכת, מותרים בבשר ויין כל השייכים לסעודה, וכן המחזיקים בידי הלומדים בממונם, וכן אשת בעל הסיום ובנותיו.

קינות לליל תשעה באב (א-ה)

א:

זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ אוֹי. הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים אוֹי. בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב אוֹי. אִמּוֹתֵינוּ מְקוֹנְנוֹת בְּחֹדֶשׁ אָב. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ אוֹי. כִּי נִסּוּךְ הַמַּיִם בָּזִינוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ אוֹי. כִּי שִׂנְאַת חִנָּם רָדָפְנוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אוי. וְאַשּׁוּר צָדוּנוּ כְּצַיָּד. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם אוי. וַאֲנַחְנוּ סוֹבְלִים אֶת עֲוֹנָם. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ אוי. כִּי שִׁלּוּחַ עֲבָדִים בִּטַּלְנוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ אוי. כִּי קָפַצְנוּ מֵעָנִי יָדֵינוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ אוי. כִּי כְבוֹדָם בְּקָלוֹן הֵמִירוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ אוֹי. כִּי אִישׁ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמְּאוּ וְזִנּוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ אוֹי. כִּי גְּזֵלַת הֶעָנִי חָמְסוּ וְגָזְלוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ אוֹי. כִּי בְּבֵית זוֹנָה נִמְצָאוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ אוֹי. כִּי מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה עִוְּתוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ אוֹי. כִּי נִבְטְלוּ עוֹלֵי רְגָלֵינוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אוֹי. כִּי נִשְׂרַף בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ אוֹי. כִּי נֻטַּל כְּבוֹד בֵּית מַאֲוָיֵנוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם אוֹי. כִּי נִתַּן עָלָיו שִׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

אַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר:

לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים:

הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:

כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד:

הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:

ב:

קינה לליל תשעה באב שחל במוצאי שבת:

אֵיךְ מִפִּי בֵּן וּבַת. הֲגוֹת קִינִים רַבַּת. תְּמוּר שִׁירִים וְחֶדְוַת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:

אוֹי כִּי נִגְזְרָה גְּזֵרָה. בָּחֳרִי אַף וְגַם עֶבְרָה. וְאַפּוֹ בָּנוּ חָרָה. וּבָעֲרָה חֲמָתוֹ כְּלַבַּת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:

אוֹי כִּי בָתֵּינוּ שִׁנּוּ. וּבְתוּלוֹתֵינוּ עִנּוּ. וּפָנֵינוּ נִשְׁתַּנּוּ. וְגַם הֻשְׁחֲרוּ כְּמַחֲבַת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:

אוֹי כִּי שַׁדּוּנוּ. וְגַם הִפִּילוּ בָנוּ פְּגָרִים. בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים. הָיוּ נְצוּרִים כְּבָבַת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:

אוֹי כִּי נָפְלָה עֲטֶרֶת. וְגָבְרָה כָּתֵף סוֹרֶרֶת. וְחָדַל הוֹד תִּפְאֶרֶת. צִמְצוּם שֶׁכֶן חִבַּת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:

אוֹי כִּי נֻטְּלָה מְנוֹרָה. וּקְטֹרֶת לְבֹנָה הַטְּהוֹרָה. וְנִבְזָה גָּזִית מְיֻקָּרָה. אָכְלָה אֶרֶץ זָבַת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:


ג:

בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי. בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי. וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי. וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ:

בְּלֵיל זֶה תְּיַלֵּל מַר עֲנִיָּה נֶחְדֶּלֶת. וּמִבֵּית אָבִיהָ בַּחַיִּים מֻבְדֶּלֶת. וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת. וְהָלְכָה בַּשִּׁבְיָה בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת. בְּיוֹם שֻׁלְּחָה בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. וְאֵשׁ עִם גַּחֶלֶת. יָצְאָה מֵאֵת יְיָ. בליל זה:

בְּלֵיל זֶה הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה. רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי בֵּיתִי נֶחְרְבָה. וְעוֹד לֹא רֻחָמָה בַּת הַשּׁוֹבָבָה. הֻשְׁקְתָה מֵי רוֹשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה. וְשֻׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ וְגַם נָשְׁתָה טוֹבָה. גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ. וּכְאַלְמְנוּת חַיּוּת כְּאִשָּׁה נֶעֱזָבָה. וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְיָ. בליל זה:

בְּלֵיל זֶה קָדַרְתִּי וְחָשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת. לְחֻרְבַּן בֵּית קָדְשִׁי וּבִטּוּל מִשְׁמָרוֹת. בְּלֵיל זֶה סַבּוּנִי אֲפָפוּנִי צָרוֹת. וְגַם קָרָא מוֹעֵד בְּדִין חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת. בְּכִי חִנָּם בָּכוּ וְנִקְבַּע לְדוֹרוֹת. יַעַן כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת יְיָ. בליל זה:

בְּלֵיל זֶה אֵרְעוּ בוֹ חָמֵשׁ מְאוֹרָעוֹת. גָּזַר עַל אָבוֹת בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת. וְדָבְקוּ בוֹ צָרוֹת מְצֵרוֹת וְגַם רָעוֹת. יוֹם מוּכָן הָיָה בִּפְגֹּעַ פְּגָעוֹת. וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת. קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְיָ. בליל זה:

ד:

שֹׁמְרוֹן קוֹל תִּתֵּן:

"מְצָאוּנִי עֲוֹנַי! לְאֶרֶץ אַחֶרֶת יְצָאוּנִי בָנַי!"
וְאָהֳלִיבָה תִּזְעַק:

"נִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי!" וַתֹּאמֶר צִיּוֹן: "עֲזָבַנִי יְיָ!"
"לֹא לָךְ, אָהֳלִיבָה, חֲשׁׂב עָנְיֵךְ כְּעָנְיִי. הֲתַמְשִׁילִי חָלְיֵיךְ לְשִׁבְרִי וּלְחָלְיִי?!
אֲנִי אָהֳלָה סוּרָה בָּגַדְתִּי בְקָשְׁיִי, וְקָם עָלַי כַּחֲשִׁי וְעָנָה בִי מֶרְיִי,
וּלְמִקְצָת הַיָּמִים שִׁלַּמְתִּי נִשְׁיִי, וְתִגְלַת פִּלְאֶסֶר אָכַל אֶת פִּרְיִי,
חֶמְדָּתִי פָּשַׁט וְהִצִּיל אֶת עֶדְיִי, וְלַחֲלַח וְחָבוֹר נָשָׂא אֶת שִׁבְיִי.
דֹּמִי, אָהֳלִיבָה, וְאַל תִּבְכִּי כְּבִכְיִי.! שְׁנָתַיִךְ אָרְכוּ, וְלֹא אָרְכוּ שָׁנַי!" ואהליבה:
מְשִׁיבָה אָהֳלִיבָה:

"אֲנִי כֵן נֶעֱקַשְׁתִּי, וּבְאַלּוּף נְעוּרַי כְּאָהֳלָה בָּגַדְתִּי.
דֹּמִי, אָהֳלָה, כִּי יְגוֹנִי זָכַרְתִּי! נָדַדְתְּ אַתְּ אַחַת, וְרַבּוֹת נָדַדְתִּי.
הִנֵּה, בְּיַד הַכַּשְׂדִּים פַּעֲמַיִם נִלְכַּדְתִּי, וּשְׁבִיָּה עֲנִיָּה לְבָבֶל יָרַדְתִּי,
וְנִשְׂרַף הַהֵיכָל אֲשֶׁר בּוֹ נִכְבַּדְתִּי, וּלְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּבָבֶל נִפְקַדְתִּי,
וְשַׁבְתִּי לְצִיּוֹן עוֹד וְהֵיכָל יָסַדְתִּי, גַּם זֹאת הַפַּעַם מְעַט לֹא עָמַדְתִּי,
עַד לְקָחַנִי אֱדוֹם וְכִמְעַט אָבַדְתִּי, וְעַל כָּל הָאֲרָצוֹת נָפְצוּ הֲמוֹנַי! ואהליבה:
הַחוֹמֵל עַל דַּל,

חֲמֹל עַל דַּלּוּתָם, וּרְאֵה שׁוֹמְמוּתָם וְאֹרֶךְ גָּלוּתָם!
אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד, וּרְאֵה שִׁפְלוּתָם,
וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עֲוֹנָם וְסִכְלוּתָם!
רְפָא נָא אֶת שִׁבְרָם, וְנַחֵם אֲבֵלוּתָם,
כִּי אַתָּה שִׂבְרָם וְאַתָּה אֱיָלוּתָם!
חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כִּימֵי קַדְמוֹנַי, כְּנָאֳמֶךָ: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ:"!

ה:

עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם. תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם:

אָז בַּחֲטָאֵינוּ חָרַב מִקְדָּשׁ וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִשְׂרַף הֵיכָל. בְּאֶרֶץ חֻבְּרָה לָהּ קָשְׁרָה מִסְפֵּד. וּצְבָא הַשָּׁמַיִם נָשְׂאוּ קִינָה: עד אנה:

גַּם בָּכוּ בְּמֶרֶר שִׁבְטֵי יַעֲקֹב. וְאַף מַזָּלוֹת יִזְּלוּ דִּמְעָה. דִּגְלֵי יְשֻׁרוּן חָפוּ רֹאשָׁם. וְכִימָה וּכְסִיל קָדְרוּ פְּנֵיהֶם. עד אנה:

הֶעְתִּירוּ אָבוֹת וְלֹא שָׁמַע אֵל. צָעֲקוּ בָנִים וְלֹא עָנָה אָב. וְקוֹל הַתֹּר נִשְׁמַע בַּמָּרוֹם. וְרוֹעֶה נֶאֱמָן לֹא הִטָּה אֹזֶן. עד אנה:

זֶרַע קֹדֶשׁ לָבְשׁוּ שַׂקִּים. וּצְבָא הַשָּׁמַיִם גַּם הֵם שַׂק הוּשַׂם כְּסוּתָם. חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדַר. וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אָסְפוּ נָגְהָם. עד אנה:

טָלֶה רִאשׁוֹן בָּכָה בְּמַר נֶפֶשׁ. עַל כִּי כְבָשָׂיו לָטֶבַח הוּבָלוּ. יְלָלָה הִשְׁמִיעַ שׁוֹר בַּמְּרוֹמִים. כִּי עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדַּפְנוּ כֻּלָּנוּ. עד אנה:

כּוֹכַב תְּאוֹמִים נִרְאָה חָלוּק. כִּי דַּם אַחִים נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם. לָאָרֶץ בִּקֵּשׁ לִפֹּל סַרְטָן. כִּי נִתְעַלַּפְנוּ מִפְּנֵי צָמָא. עד אנה:

מָרוֹם נִבְעַת מִפְּנֵי אַרְיֵה. כִּי שַׁאֲגָתֵנוּ לֹא עָלְתָה לַמָּרוֹם. נֶהֶרְגוּ בְתוּלוֹת וְגַם בַּחוּרִים. כִּי עַל כֵּן בְּתוּלָה קָדְרָה פָּנֶיהָ. עד אנה:

סִבֵּב מֹאזְנַיִם וּבִקֵּשׁ תְּחִנָּה. כִּי נִבְחַר לָנוּ מָוֶת מֵחַיִּים. עַקְרָב לָבַשׁ פַּחַד וּרְעָדָה. כִּי בְּחֶרֶב וּבְרָעָב שְׁפָטָנוּ צוּרֵנוּ. עד אנה:

פַּלְגֵי מַיִם הוֹרִידוּ דִּמְעָה כַּנַּחַל. כִּי אוֹת בַּקֶּשֶׁת לֹא נִתַּן לָנוּ. צָפוּ מַיִם עַל רֹאשֵׁנוּ. וּבִדְלִי מָלֵא חִכֵּנוּ יָבֵשׁ. עד אנה:

קֵרַבְנוּ קָרְבָּן וְלֹא נִתְקַבֵּל. וּגְדִי פָּסַק שְׂעִיר חַטֹּאתֵינוּ. רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵּיהֶן. וּמַזַּל דָּגִים הֶעֱלִים עֵינָיו. עד אנה:

שָׁכַחְנוּ שַׁבָּת בְּלִבּוֹת שׁוֹבָבִים. שַׁדַּי שִׁכַּח כָּל צִדְקוֹתֵינוּ. תְּקַנֵּא לְצִיּוֹן קִנְאָה גְּדוֹלָה. וְתָאִיר לְרַבָּתִי עָם מֵאוֹר נָגְהֶךָ:

תְּרַחֵם צִיּוֹן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ וּתְכוֹנְנֶהָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. תְּמַהֵר יְשׁוּעָה וְתָחִישׁ גְּאֻלָּה וְתָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים רַבִּים: כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם: וְנֶאֱמַר. עוֹד קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת עוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי מִטּוֹב וְנִחַם יְיָ עוֹד אֶת צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָיִם: וְנֶאֱמַר כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה:

קינות לתשעה באב ביום (ו-מה)

ו

מחבר: רבי אלעזר הקליר.

שָׁבַת סוּרוּ מֶנִּי שִׁמְעוּנִי עוֹבְרַי (נ"א עוֹכְרַי). סְחִי וּמָאוֹס הֱשִׂימוּנִי בְּעֶדְרֵי חֲבֵרַי. סַכּוֹתָה מִשְׁכָּן מִסְּכוֹת דְּבִירַי. סַכּוֹתָ וְהֻבְלָגוּ גִּבּוֹרַי. סָפְקוּ כַף וּמָעֲדוּ אֵבָרַי. כְּסִלָּה כָל אַבִּירַי:
נָפְלָה עוֹדֵינוּ בְּצוּל דְּכוּיָה. עֵינִי חִכְּתָה לַחֲזוֹן בֶּן בֶּרֶכְיָה. עַד פִּלְאֵי גִּלְגָּל חֲבוּיָה. עֵינִי מְעוֹלֶלֶת בִּיוָנִית נְכוּיָה. עָשָׂה וְנִחַם וַיִּקְרָא לַבְּכִיָּה. וְנָם עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה:
עַל פְּנֵי פְרָת נֻפְּצוּ חֲסִידֶיהָ. פַּלְגֵי סוּף זָכְרָה כְּעָרוּ יְסוֹדֶיהָ. פַּחַד חֵטְא שִׁילֹה תָּכַף סוֹדֶיהָ. פָּצוּ חֲזִירֵי יַעַר אַיֵּה חֲסִידֶיהָ. פָּצוּ מַעֲשֵׂה עֶרְיָה לְנִדֶּיהָ. פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ:
עַל הַר צִיּוֹן צָדוּ שְׁאוֹנֵי מְדָנַי. צָפוּ עַל רֹאשִׁי זְדוֹנַי. צָמְתוּ בְנֹב לַעֲמֹד זְדוֹנַי. צֹד נָצַרְתָּ לְעוֹרֵר מְדָנַי. צָעַק עַמִּי בִּימֵי בֶן דִּינַי. צַדִּיק הוּא יְיָ:
אַתָּה קַלִּים הִכְבַּדְתָּ וּמֵעֶדְיִי עֵרְמוּנִי. קֵרַבְתָּ בֹּא אֵלַי וַיַּחֲרִימוּנִי. קָרָאתִי לְיוֹשְׁבֵי גִּבְעוֹן עוֹד הֵם זֵרְמוּנִי. קוֹלִי לְהַשְׁמִיעַ בַּעֲרָב הִגְרִימוּנִי. קוּמִי עֲבוֹרִי בְּהָתֵל הֶעֱרִימוּנִי. קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי:
לָמָּה רוּחַ אַפֵּינוּ לָטֶבַח שָׁמָרוּ. רָאִיתָ כִּי כְתַנּוּר עוֹרֵנוּ כָּמָרוּ. רָאִיתָ כִּי עָמָל וָכַעַס בְּאִוּוּיָךְ גָּמָרוּ. רַבְתָּ בְּיַד יְחֶזְקֵאל לִנְקֹם כְּמוֹ מָרוּ. רְאֵה וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי אָמָרוּ. רְאֵה יְיָ כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ:
הֲשִׁיבֵנוּ שִׂישִׂי שִׁמַּע לְגוֹי צֵאָנִי. שִׁבְתָּם רְמוֹס חֲצֵרַי לְהַדְכִּיאֵנִי. שִׂפְתֵי מְשׁוֹרְרֵי דְבִיר דָּמְמוּ לְהַדְאִיבֵנִי. שָׁמַעְתָּ זְמוֹרוֹת אַף הֵכִין לְטַאְטְאֵנִי. שָׁכְבוּ וְנָדוּ חָצָץ לְהַבְרִיאֵנִי. שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי:
כִּי תָּם חַקְתָּ בְּכֵס אוֹפַנֶּיךָ. תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל כְּאָז חֲזוֹת פָּנֶיךָ. תִּרְדּוֹף לְצַלְמוֹן יוֹעֲצֵי (רַע) עַל צְפוּנֶיךָ. תִּתֵּן לְהַבְהַב נוֹתְצֵי פְּנִינֶיךָ. תִּקְרָא לְשַׁכְּרָם כּוֹס כָּמוּס בְּפָנֶיךָ. תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ:
תָּבֹא אֶל צַר אֲשֶׁר כִּלָּנוּ. לִמְבוֹא חֲמָת בְּחֵמָה נִהֲלָנוּ. עַד לַחֲלַח וְחָבוֹר הִגְלָנוּ. זָקֵן וּבָחוּר וּבְתוּלָה כְּבָלָנוּ. רָם הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻּלָּנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:

ז

מחבר: רבי אלעזר הקליר

אֵיכָה אַצְתָּ בְּאַפֶּךָ לְאַבֵּד בְּיַד אֲדוֹמִים אֱמוּנֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים אֲשֶׁר בֵּרַרְתָּ לִבְחוּנֶיךָ. וּבְכֵן בִּטִּינוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה גָּעַרְתָּ בְּגַעֲרָתֶךָ לַגְלוֹת בְּיַד גֵּאִים גְּאוּלֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ דְּלִיגַת דִּלּוּג דֶּרֶךְ אֲשֶׁר דָּלַגְתָּ לִדְגָלֶיךָ. וּבְכֵן דִּבַּרְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה הַגְתָּ בְּהֶגְיוֹנֶךָ לַהֲדוֹף בְּיַד הוֹלְלִים הֲמוֹנֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ וִעוּד וֶתֶק וֶסֶת אֲשֶׁר וִעַדְתָּ לִוְעוּדֶיךָ. וּבְכֵן וְקוֹנֵנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה זָנַחְתָּ בְּזַעֲמֶךָ לְזַלְזֵל בְּיַד זָרִים זְבוּלֶךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ חִתּוּן חֻקֵּי חוֹרֵב אֲשֶׁר חָקַקְתָּ לַחֲמוּלֶיךָ. וּבְכֵן חִוִּינוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה טָרַחְתָּ בְּטָרְחֶךָ לִטְרוֹף בְּיַד טְמֵאִים טְלָאֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ יְקַר יְדִידוּת יֹשֶׁר אֲשֶׁר יִחַדְתָּ לְיוֹדְעֶיךָ. וּבְכֵן יָלַלְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה כִּוַּנְתָּ בְּכַעֲסֶךָ לְכַלּוֹת בְּיַד כְּפִירִים כַּרְמֶךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ לֹא לִזְנוֹחַ לְעוֹלָם אֲשֶׁר לִמַּדְתָּ לִלְקוּחֶיךָ. וּבְכֵן לָהַגְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה מִלַּלְתָּ בְּמָאֳסֶךָ לִמְחוֹת בְּיַד מוֹנִים מְנַשְּׂאֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ נְשִׂיאַת נוֹצַת נֶשֶׁר אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לִנְשׂוּאֶיךָ. וּבְכֵן נָהִינוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה שַׂחְתָּ בְּסַעֲרֶךָ לְסַגֵּר בְּיַד סֵעֲפִים סַהֲדֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ עֹז עֲדִי עֲדָיִים אֲשֶׁר עִטַּרְתָּ לַעֲבָדֶיךָ. וּבְכֵן עָנִינוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה פַּצְתָּ בְּפַחְדֶּךָ לְפַגֵּר בְּיַד פָּרִיצִים פְּלָאֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ צַהֲלַת צְבִי צַדִּיק אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִצְבָאֶיךָ. וּבְכֵן צָעַקְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה קָרָאתָ בִּקְרִיאָתֶךָ לִקְנוֹת בְּיַד קָמִים קְרוּאֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ רֶגֶשׁ רֶכֶב רִבּוֹתַיִם אֲשֶׁר רָצִיתָ לְרֵעֶיךָ. וּבְכֵן רָגַנְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
אֵיכָה שָׁאַפְתָּ בְּשַׁאֲפֶךָ לִשְׁלוֹת בְּיַד שׁוֹדְדִים שְׁלֵמֶיךָ.
וְלֹא זָכַרְתָּ תֹּקֶף תַּלְתַּלֵּי תֹּאַר אֲשֶׁר תִּכַּנְתָּ לִתְמִימֶיךָ. וּבְכֵן תָּאַנְנוּ. זְכוֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ:
תָּאַנְנוּ לִשְׁפּוֹךְ [דְּמָעוֹת] כַּמַּיִם. עַל מָה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַּעֲמַיִם. זָכְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם. רָגַנְתִּי, וְעַתָּה אַאֲדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם:


ח

מחבר: רבי אלעזר הקליר
מסודר לפי אקרוסטיכון א"ת ב"ש

אַאֲדֶה עַד חוּג שָׁמַיִם. אַאֲלֶה אִתִּי שָׁמַיִם. אָאֹר יוֹם מַחֲרִיבִי פַּעֲמַיִם. אֶתְאוֹנֵן מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם:
אַבְחִין בִּבְכִי יְלֵל מִדְבָּר. אֶבְחֲנָה לֵיל מִלֵּיל וּמִדְבָּר מִמִּדְבָּר. אֲבַכֶּה אִתִּי עוֹלַת מִדְבָּר. אֶשְׁאַג מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר:
אֶגָּדַע וְאֶנָּשֵׁל כְּנֹקֶף זַיִת. אֲגָרֶה אִתִּי כָּל בְּנֵי בַיִת. אֶגְרֹם שֶׁיֹּאמַר בַּעַל הַבַּיִת. אֵרָשֶׁה מִי יִתְּנֵנִי שָׁמִיר וָשַׁיִת:
אַדְוֶה בְּכָל לֵב לְהַמְצִיאֵהוּ. אֵדְעָה מִלִּין בָּם לְאַמְּצֵהוּ. אֶדְאַג אַיֵּה רוֹעֶה וְלֹא אֶמְצָאֵהוּ. אֲקוֹנֵן מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי אֶמְצָאֵהוּ:
אֵהָפְכָה וְאֶתְהַפְּכָה כְּאוֹפָן בְּמִלַּי. אֶהְגֶּה פָּנִים בְּפָנִים לְתַנּוֹת עֲמָלַי. אָהֲהוּ חֶרֶס וְסַהַר מִלְּהַגִּיהַּ לְמוּלַי. אֶצְרַח מִי יִתֵּן אֵפוֹא וְיִכָּתְבוּן מִלָּי:
אוֹרַח מִשְׁפְּטֵי גּוֹנְבֵי עֲלִי. אוֹדִיעַ בְּבִצְעִי וּמַעֲלִי. אוּמְלְלוּ מַזָּלוֹת בְּקָרְעִי מְעִילִי. אֶפְעֶה מִי יִתֵּן שׁוֹמֵעַ לִי:
אָזְדָה כְּהוּפְרָה הָאֲבִיּוֹנָה. אֶזְכְּרָה כִּי הָיִיתִי מְחֻתָּנָה. אַזִּיל פְּלָגִים כִּבְרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה. אֶעֱגוֹר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה:
אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז אֶל צֹר. אָחוּ בְּלִי מַיִם בְּאַף לַעֲצֹר. אָחַז קָמוֹת לִקְצֹר וְעוֹלְלוֹת לִבְצֹר. אָשִׂיחָה מִי יוֹבִילֵנִי עִיר מָצוֹר:
אֶטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנִי בְּצַלְמָוֶת. אָטוּסָה וְאֶשְׁכֹּנָה עַד חֲצַר מָוֶת. אֶטָּפֵל אֶת הַמְּחַכִּים לַמָּוֶת. אֶנְהֶה מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת:
אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי תַּרְתִּי חֲזוֹת. אֲיוּמָתִי בְּכָל שָׁנָה אוֹמֶרֶת הִיא הַשָּׁנָה הַזֹּאת. אֲיַדַּע לַכֹּל כִּי מוּדַעַת זֹאת. אִם לֹא כִּי יַד יְיָ עָשְׂתָה זֹאת:
אֶכֹּף לְךָ רֹאשׁ יְיָ חֵילִי. אֶכְרַע לְךָ בֶּרֶךְ לְחַתֵּל מַחֲלִי. אַכְתִּירְךָ בְּשִׁיר מִשִּׁירֵי מְחוֹלִי. אֲכַוֵּן מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי:
אַל תִּשְׁכַּח צַעֲקַת אֲרִיאֵל. אֵלָיו לֶאֱגֹר יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲשֶׁר מָסַר אֵל. לֵאמֹר מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל:
יִשְׂרָאֵל מֵעֵת בִּדְרָכַי לֹא הָלָכוּ. עֲזָבוּנִי וַעֲזַבְתִּים וּפָנַי מֵהֶם נֶהְפָּכוּ. רָגַנְתִּי וְהֵילַלְתִּי וּמֵעַי וְלִבִּי נִשְׁפָּכוּ. אֵיכָה תִּפְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ:


ט

מחבר: רבי אלעזר הקליר, מסודר לפי תשר"ק, ובראש כל בית תיבה מפסוקי איכה ב (שמסודרים לפי א"ב בהקדמת פ' ל-ע'), ובסופו פסוק מפרשת בחוקותי.

אֵיכָה תִּפְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ. וּכְנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד צֶלֶם הִמְלִיכוּ. בְּחַלְּלִי תְּנַאי אֲשֶׁר חוֹזַי נִמְלָכוּ. וְנָם אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ:
לָמָּה תָּרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם. חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם. מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹאת לָכֶם:
בִּלַּע שׁוֹפְטַי בְּמוֹעֲצוֹת עִוְּתָם. וּפָנִים הִסְתִּיר מֵהֶם כְּשָׁר עַוָּתָתָם. וַיּוּמַר לְאָבָק מִטְרָם לְהַבְעִיתָם. חֵלֶף וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם:
סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי. כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי. נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי:
גָּדַע רוֹם קַרְנָם וַעֲלוּמָם הִקְצִיר. וּבְאִבְחַת חֶרֶב שַׁעֲרֵיהֶם הֵצִיר. מְזֵי רָעָב עָשׂ בַּקָּצִיר. תְּמוּר וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר:
דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וְכִלָּה בְחֶרֶץ. וְכַבַּרְזֶל עִפֵּל שְׁמֵי עֶרֶץ. פְּרָצַנִי שְׁלָשׁ עֶשְׂרֵה פָּרֶץ. תַּחַת וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ:
הָיָה צוּרְכֶם וּמָעֻזְּכֶם וּמִשְׂגַּבְּכֶם. הָפַךְ לְאַכְזָר וְנִלְחַם בָּכֶם. הַנּוֹצַרְכֶם רִחַקְכֶם, חוֹשַׁקְכֶם תִּעַבְכֶם. וְאַיֵּה הַבְטָחַת וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם:
וַיַּחְמֹס פִּנַּת צֶדֶק מְלֵאָה. כִּי בְּמַשְׂכִּיּוֹתָהּ מָצָא כָּל טֻמְאָה. וּמְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כְּדָוָה מְטֻמָּאָה. בְּשִׁנּוּי וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה:
זָנַח עֶלְיוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵיכֶם. וְהֶאֱבִיל שַׁעֲרֵי חֵל עֲמִידַת רַגְלֵיכֶם. מִי בִקֶּשׁ זֹאת פָּץ וְהִגְלְכֶם. וְגָמַר אֹמֶר וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם:
חָשַׁב שְׂנֹא אוֹם לֻקַּט כַּשּׁוֹשָׁן. וּמֵחֵלֶב עוֹלָלֶיהָ אוֹתָהּ דִּשַּׁן. קִיטוֹר חֻפָּתָהּ הֹעֲלָה כַּכִּבְשָׁן. וְשָׁאֲלוּ אַיֵּה דָגָן תְּמוּר וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן:
טָבְעוּ נִכְסוּ רוֹבְדֵי דּוּכָנִי. בְּגֵיא חֲמָת כְּנִקְטַל מְכַהֲנִי. הֲרֵי כַּמֶּה שָׁנִים גָּלָה יְסוֹד מְכוֹנִי. וְסָע מִתּוֹכִי אֹמֶר וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי:
יָשְׁבוּ מְבַכִּים מִנַּאַק מֵתֵיכֶם. בְּאַרְבַּע מִיתוֹת הִפִּיל מְתֵיכֶם. חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה וָדֶבֶר שִׁחַתְכֶם. כְּסָר צִלָּם פָּץ וְהִתְהַלַּכְתִּי בְתוֹכְכֶם:
כָּלוּ לְשׁוֹד כְּרֶגַע אָהֳלֵיכֶם. וּבָכֶם נִשְׁבְּעוּ מְהוֹלְלֵיכֶם. לְחֵיקְכֶם נִשְׁפְּכוּ נַפְשׁוֹת עוֹלְלֵיכֶם. בְּמָאָסְכֶם שִׂיחַ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם:
לְאִמּוֹתָם כִּלְכּוּל אָנָּא שִׁוְּעוּ. וְצוּר לְמַלְאָכָיו שָׂח מֶנִי שְׁעוּ. אֶרֶץ הַכַּרְמֶל הֲבֵאתִים וְשֻׁעַשְׁעוּ. וְשָׂנְאוּ מוֹכִיחַ וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ:
מָה אֲעִידֵךְ, יְשִׁישַׁיִךְ עִם גּוּרַיִךְ בּוֹסָסוּ. אוֹמְרִים עַל סוּס נָנוּס עַל כֵּן נָסוּ. נִלְאֵיתִי נְשׂׂא עֲוֹנוֹתֵיכֶם כְּהֻעֲמָסוּ. וָאֲיַסֶּרְכֶם כְּנַמְתִּי אִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ:
נְבִיאַיִךְ תָּעוּ תַּרְמִית שָׁוְא חֲזוֹת. וָאֶדְרֹשׁ לִסְלֹחַ וּפַצְתִּי אִי לָזֹאת. פִּתִּיתִים וּכְנֶגְדִּי הֵשִׁיבוּ עַזּוֹת. וְאָנַפְתִּי וְשַׂחְתִּי אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת:
סָפְקוּ חָרְקוּ שָׁרְקוּ מוֹנַי. מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ לְהַצְמִית אֱמוּנַי. כִּי בְּנֵי זֵדִים חִלְּלוּ צְפוּנַי. לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה נָם וְנָתַתִּי פָנַי:
פָּצוּ זֵדִים: לִפְנֵי מִי תְּחַלֶּה? עַם כֶּבֶד עָוֹן פָּקַד וַיִּלְאֶה. לֹא תְּחַכּוּ עוֹד אוֹת וּמוֹפֵת וָפֶלֶא. אָנַף וְנָסַע וְנָם וְאִם עַד אֵלֶּה:
עָשָׂה וַיָּרֶם קָדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן. וְדָמִי שִׁכְּרַנִי בְּגֵיא צִמָּאוֹן. וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הוֹסִיף יָגוֹן עַל אוֹן. מֵעֵת כָּעַס וְנָם וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן:
צָעַק הוֹי הוֹי וְאַשְׁפָּתוֹ הֵרִיק. מִפֹּה וּמִפֹּה הֵבִיא עָלַי מַעֲרִיק. וּבְלַעֲגֵי מָעוֹג שִׁנֵּי צָר הֶחֱרִיק. וְכִלָּה כֹּחִי בִּנְאֻם וְתַם לָרִיק:
קוּמִי דָּפְקִי שַׁוְּעִי אַל דֳּמִי. וּתְנִי כָאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וָדוֹמִי. מֵי רוֹשׁ הִשְׁקַנִי וְהִדְמִי. וְחָשַׁךְ הִלּוּכִי בִּנְאֻם וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי:
רְאֵה גּוֹרָל אִוִּיתָ הוּשַׂם לְרוֹעִים לְעָיַת. וְלִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי דְּמוּיַת. גּוֹלָה גְּנוּיַת וְסוּרָה כְּנוּיַת. בְּשָׁמְעִי וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת:
שָׁכְבוּ בְּעִלּוּף כְּתוֹא מִכְמָר וְאֵין דּוֹלֶה. הַמְלֵאִים גַּעַר וְאֵין מַרְפֵּא עוֹלֶה. הֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים הֲמָמַנִי לְהִתְכַּלֶּה. אֲנוּשִׁים בְּוִכּוּחַ וְאִם בְּאֵלֶּה:
תִּקְרָא אֵיד עוֹלַלְתָּ עַל אַדְמוֹנִי. לְסָחֳפוֹ וּלְשַׁסְּפוֹ שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹנִי. תָּהֹם צָרַי בְּצֵאת קוֹל מֵאַרְמוֹנִי. כְּנֶהֱמַמְתִּי בְּרִיב וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי:
אַף אֲנִי לֻכַּד בְּיֹקֶשׁ שִׁכָּרוֹן. עָרְבָה שִׂמְחָה וְהִשְׁבִּית חָרוֹן. לָאָרֶץ אֵשֵׁב וְאֶהְגֶּה בְגָרוֹן. אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן:

י

אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן. וְדָמַם רוֹן מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן. וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. כְּנִמְסַר הַבַּיִת בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן:

בָּכוֹ תִבְכֶּה מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים. כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְּרָחִים כִּצְפִירִים. וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים. כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים:

גָּלְּתָה מֵאַרְצָהּ כַּלָּה מְקֻשָּׁטָה. בַּעֲוֹן מַעְשְׂרוֹת וּשְׁמִטָּה. וּבְאַרְבַּעַת שְׁפָטִים הֻשְׁפָּטָה. וּמֵעֶדְיָהּ הֻפְשָׁטָה. מִשְׁמֶרֶת מִפְשָׁטָה:

דַּרְכֵי הֵיכָל דָּמְמוּ כְּנִפְרַץ כָּתְלוֹ. וְהַמְּעִיל כְּנִקְרַע פְּתִילוֹ. הוּרַד וְהֻתַּךְ וְהֻשְׁפַּל מִתִּלּוֹ. וְנָע מִשְּׁתִילוֹ. כֹּהֵן עַיְתָה לוֹ:

הָיוּ אוֹיְבִים מַלְעִיבִים בְּלוֹחֲמֵי לֶחֶם. כְּבִטְּלוּ הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לֶחֶם. וְהֻרְעֲבוּ וְהֻצְמְאוּ מִמַּיִם וּמִלֶּחֶם. כְּבֻטְּלוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. מִבֵּית לֶחֶם:

וַיֵּצֵא הֲדַר אוֹם בַּכֶּסֶף נֶחְפָּת. וּתְמוּרוֹ אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ חֻפָּת. וְנֵרוֹת נִכְבּוּ וּמְנוֹרָה נִכְפָּת. כְּפָשְׁעוּ בְּלֶחֶם וּפַת. נִלְכְּדָה יוֹדְפַת:

זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ. וְעַתָּה עֲנוֹת אָמֵן לֹא אָבוּ. לַעֲנָה וָרוֹשׁ שֻׂבְּעוּ וְרָווּ. וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ. כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ:

חֵטְא חָטְאָה וְאָמְרָה לָאֱלִיל "זֶה אֵל". וְהִלְעִיגָה וְתִעְתְּעָה בְּחוֹזֵי אֵל. עֲבוּר כֵּן הֻקְנְאָה בְּמַרְגִּיזֵי אֵל. וַיֵּצֵא מִמְּעוֹן אֵל. כְּפַר עֻזִּיאֵל:

טֻמְאָתָהּ הֶחֱנִיפָה תֵבֵל. וְנַעֲלָה רַב הַחוֹבֵל. וַעֲנַן אֲבַק רַגְלָיו כְּאָבֵל. וְאֵין מִתְכַּרְבֵּל. בְּכֹהֲנֵי אַרְבֵּל:

יָדוֹ פָּרַשֹ צָר בְּבֵית זְבוּל. כִּי כְלָיָה חֻיַּבְתִּי כְּדוֹר הַמַּבּוּל. כִּסְאוֹ הֵשִׁית לְחִבּוּל וְנִבּוּל. וַיֵּצֵא בְּכֶבֶל כָּבוּל. כֹּהֵן כָּבוּל:

כָּל עַמָּהּ קוֹנְנוּ קִינָה. כִּי הִכְעִיסוּ לְאֵל קַנָּא. כְּגוֹי נָבָל אוֹתָם קִנָּא. וְנָדְדָה מִקִּנָּהּ. מִשְׁמֶרֶת אֶלְקָנָה:

לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת. וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפַּת. וּבְחִזּוּק מוּסָר הֻרְפָּת. וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת. כֹּהֵן צְפָת:

מִמָּרוֹם הִשְׁמִיעַ נִלְאֵיתִי טְעוֹן. וְהִכַּנִי בְּעִוָּרוֹן וּבְשִׁגָּעוֹן. וּפָקַד עָלַי עֲוֹן נוֹב וְגִבְעוֹן. וְנָעָה מִמָּעוֹן. מִשְׁמֶרֶת בֵּית[1] כֹּהֵן מְעוֹן:

נִשְׂקַד עֹל עָוֹן וְנִכְאַב. כְּהוּשַׁבְתִּי אֲנוּנָה מִבְּלִי אָב. וְדוֹמַמְתִּי מִלְּצַפְצֵף בְּמִנִּים וְעֻגָב. וְנָשְׂאָה עָלַי קִינָה מִשְׁמֶרֶת יֶשֶׁבְאָב:

סִלָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה. וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מוֹרִיָּה. וּמֵרֹב מֶרֶד וּמֶרְיָה. הֻצְּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִשְׁמֶרֶת מַעַרְיָה:

עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים וְהֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית. וְהֵרִיקוּ עָלַי חֶרֶב וַחֲנִית. וְהִרְבֵּיתִי צוֹמוֹת וְתַעֲנִית. וּמִצּוּרַת תָּכְנִית יָצְאָה יְוָנִית:

פֵּרְשָׂה וְאֵין יָד שׁוֹלֵחַ. כִּי לֹא הֶאֱמִינָה בְּהַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ. וְהֻשְׁבְּתָה בְּרִית מֶלַח. וְאֵין שֶׁמֶן מְמֻלָּח בְּרֹאשׁ מַמְלָח:

צַדִּיק הוּא יְיָ כִּי פִיהוּ מָרַת. וְעָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ הֻעֲרָת. וּתְמוּר עָזִּי וְזִמְרָת קִינִים עָלֶיהָ נֶחֱרַת. וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ נִזְרָת מִשְׁמֶרֶת נָצְרַת:

קָרָאתִי לְצוּרִי וְקוֹלִי לֹא עָרַב. וְקוֹנַנְתִּי בְּיַעַר בַּעֲרָב. וְכָבָה נֵר הַדּוֹלֵק בַּמַּעֲרָב. וְרֵיחַ לֹא עָרַב מֵאַכְלָה עֲרָב:

רְאֵה כִּי הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה. בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. וּקְהָלִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה. וְנָעָה מֵחֲנוּיָה מִגְדַּל נוּנְיָה:

שָׁמְעוּ כִּי יָצָאתִי בַּשִּׁבְיָה. וְנִשְׂרְפָה דַּת מָרוֹם שְׁבוּיָה. וְהוּשַׁתִּי לְשַׁמָּה וְעִרְבּוּבְיָה. וּמֵהֶסְתֵּר חֲבוּיָה נָדָה בֵּית חוֹבִיָּה:

שָׁמְעוּ כִּי נִזְהַמְתִּי בְּצַחֲנָה. וְסָתַם מֶנִּי תְּחִנָּה. וְלֹא נָתַן לִי רַחֲמִים וַחֲנִינָה. וּמִקִּרְיַת חָנָה נָעָה כְּפַר יוּחֲנָה:

תָּבֹא רָעַת שָׂמוּנִי הַדָּמִין. וְשָׁתוּ שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין. וְהֵשִׁיב אָחוֹר יָמִין. וּבַעֲוֹן צְלָמִין נָעָה גִּנְּתוֹן צַלְמִין:

תָּבֹא תַּמְרִיחַ וְחָשְׁכִּי תַּזְרִיחַ. וְכַדֶּשֶׁא עַצְמוֹתֵינוּ תַּפְרִיחַ. וְרֵיחַ נִיחוֹחֵנוּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ. וּמִשֻּׁלְחָנְךָ תַּאֲרִיחַ שׁוּלֵי חֲמַת אָרִיחַ:

יא

וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ:

אֵיכָה אֱלִי קוֹנְנוּ מֵאֵלָיו. בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנָה הֵחֵל לִדְרֹשׁ מֵאֱלֹהָיו. בְּנֵי חָם בְּעָבְרָם חָנוּ עָלָיו. וְלֹא הֻזְכַּר לוֹ שִׁנּוּי מִפְעָלָיו:

גַּם בְּכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר קָמוּ לִגְדֹּר. לֹא קָם כָּמוֹהוּ מִימוֹת אֲבִיגְדוֹר. דָּבַק בּוֹ חֵטְא לֵיצָנֵי הַדּוֹר. אֲשֶׁר קָמוּ אַחַר הַדֶּלֶת לִסְדֹּר:

הָאוֹכְלִים זֶרַע שִׁיחוֹר. כִּתְמוֹ הַטּוֹב פִּחֲמוּ מִשְּׁחוֹר. וַיִּגְדַּל עָוֹן וְהֵשִׁיב יָמִין אָחוֹר. וְעוֹד לֹא שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר:

זַכּוּ אֲמָרָיו כְּנָם דָּת לְהָקִים. בִּצַּע אֶמְרָתוֹ בְּאָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים. חָשַׁךְ תָּאֳרוֹ כְּנִאֲצוּ רְחוֹקִים. בְּבֶצַע מוֹאֲסֵי דָּת וְחֻקִּים:

טוֹבִים רָעִים נִקְרְאוּ בְּשָׁלְחוֹ מַלְאָךְ. מַה לִּי וָלָךְ הַיּוֹם לְתַלְּאָךְ. יְדֵי עַם הָאָרֶץ דָּמִים בְּמַלְּאָךְ. תֵּעָנֵשׁ בְּבָצְעִי אֶת פִּלְאָךְ:

כִּלָּה הֲמוֹנַי לֶכֶת אֲרַם נַהֲרַיִם. לְמַעַן לֹא תַעֲבֹר חֶרֶב כָּל שֶׁהוּא בְּאֶפְרַיִם. וְלֹא שָׁמַע לְחוֹזֶה לָשׁוּב אֲחוֹרַיִם. כִּי גְּזֵרָה נִגְזְרָה לְסַכְסֵךְ מִצְרַיִם בְּמִצְרָיִם:

מֵחַטֹּאת סְתִירַת מְזוּזוֹת. חֲזוֹן עַנְתוֹתִי הֵחֵלּוּ לִבְזוֹת. נָעוּ עֲנָמִים לְחוּמוֹ לְהַבְזוֹת. וְלֹא הֵסֵב פָּנָיו וְסָפְדוּ עַל זֹאת:

סוּרוּ הֵעִידוּ עַד לֹא שְׁאִיָּה. וַיְמָאֲנוּ סוּר וּמָט יְסוֹד נְשִׁיָּה. פְּנֵי קְרָב כְּקָרַב וְלֹא עָלְתָה לוֹ רְטִיָּה. וַיוֹרוּ הַמּוֹרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּה:

עוֹדֶנּוּ עוֹצֵם עֵינָיו בְּגֶוְיוֹ נוֹחֲצִים. חֵץ אַחַר חֵץ מוֹרִים וְלוֹחֲצִים. צָדוּהוּ וְשָׂמוּהוּ כַּמַּטָּרָה לַחִצִּים. וַיִּזְרְקוּ בּוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת חִצִּים:

קַלִּים הִטּוּ אַחֲרָיו אֱזוֹן מוֹצָא פִיהוּ. וְעַד מִצּוּי נֶפֶשׁ מַעֲשָׂיו הֵפִיהוּ. רוּחַ שְׂפָתָיו הִפְצָה מִפִּיהוּ. צַדִּיק הוּא יְיָ כִּי מָרִיתִי פִּיהוּ:

שִׂישִׂי נוֹף כִּי קִנֵּא זַעַם. לְשַׁלֵּם שְׁאוֹנָם בַּעֲוֹן בִּצְעָם. תַּם כֶּתֶם הַטּוֹב עַם זוּ בְּפִשְׁעָם. וַיְקוֹנֵן עָלָיו כָּל אֵיכָה יוּעַם:

תַּם בְּמִקְרֶה אֶחָד כּוֹס מְגִדּוֹ לִשְׁתּוֹת. בְּמוֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה כְּנָע הַקְהֵל לֶאֱתוֹת. תָּלָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם מֵהֲרֹס שָׁתוֹת. כִּי סָפְדוּ לוֹ אֵיכָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת:

אוֹתוֹת קִינוֹת לֻבָּטָה מְחוֹלִי. עֵת כִּי שָׁכַחְתִּי מְחוֹלְלִי. זַמּוֹתִי כִּי לָעַד יַאֲהִילִי. רָשַׁעְתִּי וְנָסַעְתִּי וְנֻטַּשׁ אָהֳלִי:

יב

אָהֳלִי אֲשֶׁר תָּאַבְתָּ עַד לֹא בְרֵאשִׁית עִם כִּסֵּא כָבוֹד לְצָרְפוֹ. לָמָּה לָנֶצַח שֻׁדַּד בְּיַד שׁוֹדְדִים. וְנִהְיֵיתָ כְּרוֹעֶה בְּעֹטְיָהּ וְרָעַשְׁתָּ וְרָגַנְתָּ. וְעַתָּה מַה לִּי פֹה:

אָהֳלִי אֲשֶׁר קוֹמַמְתָּ לְאֵיתָנֵי אֶרֶץ בְּחֶרְדַּת מִי אֵפוֹא. לָמָּה לָנֶצַח צֻמַּת בְּיַד צָרִים. וְנִהְיֵיתָ כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גַּג מַר צוֹרֵחַ. מַה לִּידִידִי פֹּה:

אָהֳלִי אֲשֶׁר פַּצְתָּ לְמַעֲנוֹ לְצִיר. וְאַתָּה עֲמֹד עִמָּדִי פֹּה. לָמָּה לָנֶצַח עֻרְעַר בְּיַד עֲרֵלִים. וְנִהְיֵיתָ כְּשֹוֹנֵא וְצָר. וְאַיֵּה אִוּוּי מוֹשָׁב פֹּה:

אָהֳלִי אֲשֶׁר נָחִית בְּעַנְנֵי הוֹד. לְזֹאת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה. לָמָּה לָנֶצַח מֹאַס בְּיַד מוֹרְדִים. וְנִהְיֵיתָ כְּגִּבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ. מַה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה:

אָהֳלִי אֲשֶׁר כּוֹנַנְתָּ מוּל מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ לְחוֹפֵף לְחֻפּוֹ. לָמָּה לָנֶצַח יֻעָה בְּיַד יְהִירִים. וְנִהְיֵיתָ כְּטָס בֶּחָלָל וְאֵין עוֹד נָבִיא. וְנַמְתָּ הַאֵין פֹּה:

אָהֳלִי אֲשֶׁר חָנִיתָ מֵאָז בְּתָאָיו מִפֹּה וּמִפֹּה. לָמָּה לָנֶצַח זֻנַּח בְּיַד זָרִים. וְנִהְיֵיתָ כְּוָתִיק יוֹצֵא חוּצָה. וְלֹא עָבַר פֹּה:

אָהֳלִי אֲשֶׁר הֵכַנְתָּ לְהַשְׁלִיךְ בּוֹ לְפָנֶיךָ גּוֹרָל פֹּה. לָמָּה לָנֶצַח דֹּחָה בְּיַד דָּמִים. וְנִהְיֵיתָ כְּגֵר בָּאָרֶץ. וְנַמְתָּ כִּי לֹא נָסוֹב עַד בּוֹאוֹ פֹּה:

אָהֳלִי אֲשֶׁר בַּעֲוֹן בִּצְעִי חָשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ. לָמָּה לָנֶצַח אֻפַּל בְּיַד אֻמּוֹת. וְנִהְיֵיתָ כְּאוֹרֵחַ בְּמָלוֹן. וְעוֹד מִי לְךָ פֹּה:

אָחוֹר וָקֶדֶם מִפֹּה וּמִפֹּה. לְכָל דּוֹר וָדוֹר נוֹדַע קִצְפּוֹ וְחֻפּוֹ. עַל מָה מִכָּל אוֹם שָׁת עָלַי כַּפּוֹ. זֹאת בַּעֲלִיל כִּי פִּיד חָקוּק בְּכַפּוֹ. רְפוּאָתִי בְּטוּחָה כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ. וְעַד עַתָּה אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ:

יג

אֵי כֹּה אֹמֶר כּוֹרֵת לְאָב בְּפֶצַח. בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים כֹּה יִהְיֶה לָנֶצַח. וְהֵן עַתָּה בֻּלְּעוּ עֲצָמַי בְּרֶצַח. לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח:

אֵי כֹּה גָּשׁ כְּשֶׂה לְעוֹלָה לְרַצּוֹתֶךָ. נֵלְכָה עַד כֹּה פִּתּוּ בְּעֵדוֹתֶיךָ. וְהֵן עַתָּה דָּקְרוּ כְּפֶלַח רַעְיָתֶךָ. יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ:

אֵי כֹּה הַבְטָחַת עֲקֻדִּים נְקֻדִּים בְּמַשּׂוֹאוֹת. אִם כֹּה יֹאמַר כֹּה יוּחַשׁ אוֹת. וְהֵן עַתָּה וִכַּחְתָּ עִיר מְלֵאָה תְּשׁוּאוֹת. הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת:

אֵי כֹּה זָם וְהָרַג מִצְרִי בְּגַן נָעוּל בַּקֹּדֶשׁ. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה חֻתַּם בַּעֲדַת קֹדֶשׁ. וְהֵן עַתָּה חֶלְקָם אָכַל חֹדֶשׁ. כָּל הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ:

אֵי כֹּה טוֹב כְּשֻׁלַּח גְּאֹל עֲבָדֶיךָ. כֹּה תֹאמַר לְשַׁלֵּחַ עַם לְעָבְדֶּךָ. וְהֵן עַתָּה יָשְׁבוּ בּוֹגְדִים בְּבֵית וִעוּדֶךָ. שָׁאֲגוּ צוֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶיךָ:

אֵי כֹּה כְּרִיתוּת חֲדָשׁוֹת בְּרִיתוֹת. בְּכֹה אָמַר כַּחֲצוֹת לַיְלָה בְּמוֹפְתֵי אוֹתוֹת. וְהֵן עַתָּה לֻהָקוּ בְּנַעֲלֵיהֶם לֶאֱתוֹת. שָׂמוּ אוֹתוֹתָם אוֹתוֹת:

אֵי כֹּה מִשְׁמַע וּמֹשֶׁה עָלָה. כֹּה תֹאמַר לִנְוַת בַּיִת מְעֻלָּה. וְהֵן עַתָּה נִאֲצוּהָ בְּנֵי עַוְלָה. יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמַעְלָה:

אֵי כֹּה שִׂיחַ שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת הַקְּדוּמוֹת. כֹּה תְבָרְכוּ לְשִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים דּוֹמוֹת. וְהֵן עַתָּה עָתְקוּ רְדוּמוֹת. בִּסְבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת:

אֵי כֹּה פָּץ לָקֹב עָם וּבֵרַךְ עַם קְדוֹשֶׁךָ. בְּשׁוּב וְכֹה תְדַבֵּר הוּמַר לִקְדוֹשֶׁךָ. וְהֵן עַתָּה צָרוּ עַל עִיר קָדְשֶׁךָ. שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ:

אֵי כֹּה קִיחַת לְוִיִּם שְׁלֵמֶיךָ. כֹּה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם לְבֵית עוֹלָמֶךָ. וְהֵן עַתָּה רָעֲשׁוּ וְהִרְעִישׁוּ שָׁמֶיךָ. לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ:

אֵי כֹּה שִׁבְעַת שׁוֹפְרוֹת עֶרֶץ. כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים לְהַפִּיל חוֹמָה לָאָרֶץ. וְהֵן עַתָּה שְׁעָרִים טָבְעוּ בָאָרֶץ. שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ:

אֵי כֹּה תְּשׁוּעוֹת אֲסָמֵי אוֹצָר. בְּכֹה אָמַר אֲשֶׁר לַחוֹזִים נָצָר. וְהֵן עַתָּה תֻּפְּחוּ פְּרָחַי בַּחֲצַר. עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר:

יד

אֵיכָה אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ. תָּבַע מֶנִּי לִגְבּוֹת נִשְׁיֵהוּ. אֲשֶׁר עַד לֹא שְׁחָקִים נִמְתָּחוּ. בְּשֶׁלִּי רָמַז וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ:

בִּלַּע בְּאוֹת עַרְבִית וְשַׁחֲרִית. גֵּאֶה מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. בָּנוּי וְחָרֵב וּבָנוּי בְּאַחֲרִית. וּמֵחוֹבִי קַלְקָלָתוֹ הֶחֱרִית:

הֶחֱרִית אִישׁוֹן וְחֹשֶׁך מְיֻדַּע. וְקַדמוֹנִים חָזוּהוּ מְגֻדָּע. אָז לְרָאשֵׁי דוֹרוֹת נִתּוּצוֹ נוֹדַע. עַד לֹא עָשׂוּי קַרְנוֹתָיו גָּדַע:

גָּדַע גֹּבַהּ קוֹמַת יְצִיר צָר. זֶה סֵפֶר לְפָנָיו הֻבְצַר. גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ הָפְצַר. כְּהֶעֱבִיר לְפָנָיו כָּל נֶעֱצָר:

דָּרַך דֻּחַף מִבֵּית הָאוֹצָר. וְהֶרְאָהוּ כִּי הַמַּצָּע קָצָר. דָּוֶה לִבּוֹ כְּבָט בּיאַת בָּנָיו בְּיַד צָר. וַיְקוֹנֵן עָלָיו אֵיכָה בְּאַיֶּכָּה בְּעֵת צָר:

צוּר הֶרְאָה לוֹ מַה שֶּׁהָיָה. נֻתַּץ קִיר נָטוּי וְגָדֵר הַדְּחוּיָה. לַדּוֹרוֹת לִמֵּד נְהוֹת נְהִי וְנִהְיָה. עַל שֶׁבֶר אֲשֶׁר הָיָה:

הָיָה הַנּוֹעַר מִמִּזְרָח. בֵּין בְּתָרִים אוֹרוֹ כְּזָרַח. וְהֶרְאָהוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת בְּרֶדֶם וְצָרַח. כִּי טָבַע שַׁעַר הַמִּזְרָח:

וַיַּחְמֹס וַיְנַצֵל זֵרָהּ. וַיַּרְא הַשְׁלָכַת נִזְרָהּ. וְאֵימָה נֹפֶלֶת עָלָיו כְּבִזְּרָהּ. וְצִדֵּק מִדַּת הַדִּין כְּאָז רָאָהּ:

רָאָה עֵרֹם וְעֶרְיָה וְנֶאֱנַח. וְלַעֲקוּדוֹ סוֹד זֶה פִּעֲנַח. עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינוֹ וְלֹא נָח. מֵרְאוֹת גִּזְעוֹ טוֹב זָנַח:

זָנַח זֹהַר תָּם בַּמַּחֲזֶה. כִּי לֹא הֶאֱמִין בִּנְאֻם זֶה. זָן עֵינוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. וְשָׁר שִׁמּוּמוֹ וַיְקוֹנֵן אֵין זֶה:

חָשַׁב חֲשֹׁשׁ בְּעוֹלִים וְיוֹרְדִים. וַיָּבֶן כִּי בוֹ יְהוּ רוֹדִים. חֲנִיכָיו עַל מֶה בְּדִינוֹ חֲרֵדִים. וּמֵהֶם תָּבַע זְבוּל מוֹרְדִים:

מוֹרְדִים זְבוּל וּמַצְפּוּנָיו נִבָעוּ. וּמַסְמְרוֹת נְעָלֵימוֹ בְּקַרְקָעִיתוֹ קָבָעוּ. זִיו שְׁעָרָיו מֶנִּי מַה נִּתְבָּעוּ. וְהִנָּם טְמוּנִים בָּאָרֶץ כִּי טָבָעוּ:

טָבְעוּ טוֹרְדִים לֵידַע זְמָן. כִּי לְגַלּוֹת קֵץ אָב זֻמָּן. טוֹב מִשֶּׁגִּלָּה לוֹ קֵץ מְזֻמָּן. הָשַׁע וְהִבְלִיג וְקֵץ כָּמָן:

יָשְׁבוּ וְשָׁאֲלוּ לְאָב לֵידַע. קֵץ הַפְּלָאוֹת מָתַי יִתְוַדַּע. יְקַוּוּ לְיוֹם יְשׁוּעָה וְלֹא נוֹדַע. עַד כִּי בְעִתּוֹ יוּחַשׁ וְיִתְוַדַּע:

יִתְוַדַּע רָז לְעָם בְּךָ נִסְתַּכָּלוּ. וְנִכְסָה מֵהֶם וְלֹא יוּכָלוּ. רֵעֶיךָ מִקִּנְאַת בֵּיתְךָ נֶאֱכָלוּ. וּבְיָגוֹן חַיֵּימוֹ כָּלוּ:

כָּלוּ כִּסְלֵי צִיר כְּשֻׁלָּח. וְנָם שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. כִּי מַה בֶּצַע לִי לְהִשְׁתַּלָּח. וְאַחֲרַי גִּלְעָדִי יְשֻׁלָּח:

לְאִמֹּתָם לִבְּבוּ עוֹלְלֵי סוּף. אֵי זֶה יוֹם הַכָּסוּף. לִבָּם הֵכִין לְשׁוֹרֵר מִסּוּף. יְיָ יִמְלֹךְ בִּזְרוֹעַ חָשׂוּף:

חָשׂוּף זְרוֹעוֹ בְּיָד רָמָה. נִגְלָה בִּימִין רוֹמֵמָה. בָּנִים כְּשָׁרוּ חֵמָה זְרוּמָה. קָצְרָה נַפְשָׁם בְּגֵיא אֱדוֹם לָדַעַת עַל מָה:

מַה מָּצָאתָ עַוְלָתָה בִּי. כִּי בָגוֹד בָּגַדְתָּ בִּי. מִמִּדְבָּר הֵמַרְתָּ בִּי. וְעַד עַתָּה לֹא הֶאֱמַנְתָּ בִּי:

נְבִיאַיִךְ נִטְעֵי אֲבִיגְדוֹר. נִשְׁתַּבְּרוּ פְּרָצוֹת לִגְדוֹר. נִגְלֵיתִי בְיוֹם נָקָם לִסְדּוֹר. וְלֹא קֻדְּשׁוּ פְּרִיצֵי הַדּוֹר:

הַדּוֹר יָזְמוּ דַּעַת סוֹד וְדָפָקוּ. הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם שָׁמְעוּ וּפָקָקוּ. יַעַן כְּשָׁמְעָם זֹאת נִתְמַקְמָקוּ. וְעַל כַּפַּיִם סָפָקוּ:

סָפְקוּ שָׂשׂוּ בָּאֵי הָאָרֶץ. כְּנָפְלוּ בְּיָדָם מַלְכֵי אָרֶץ. סִבְּרוּ כִּי יִשְׁעָם יִרֶץ. וְעַל יָדָם יִתְכּוֹנֵן מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ:

פָּצוּ פִיהֶם חַג לַייָ בְּשִׁילֹה. דִמּוּ כִּי לָעַד יִהְיֶה שָׁם מוֹשְׁלוֹ. פָּעֲלוּ שֶׁקֶר וְהֵשִׁילוֹ. עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה:

שִׁילֹה רִצָּה כְּחַלָּה מֵעִסָּה. וְנִמְאַס כַּאֲשֶׁר בּוֹ נַעֲשָׂה. רְאוּ מָה עֲבֵרָה עוֹשָׂה. לְכֹל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה:

עָשָׂה עִמִּי אוֹת בְּצִבְיוֹן. וּלְעִתּוֹ חָשׁ עֲלֵי קִשְׁיוֹן. עֻלַּפְתִּי כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן. עַד אֲשֶׁר יוֹפִיעַ אֱלֹהִים מִצִּיּוֹן:

צִיּוֹן צָעַק אֵיךְ נָתַן. לָשׂוּם עָלַי גּוֹי אֵיתָן. צָהַל וְרָקַע עַל הַמִּפְתָּן. וּבַחֲמָתוֹ חִתִּיתוֹ נָתָן:

נָתַן בִּעֲתוּתוֹ עֵת הוֹבִילַנִי רוֹקְמִי. תַּרְתִּי לָעַד בָּהּ לְקוֹמְמִי. בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי בֵּל בַּהֲקִימִי. וּבַחֲרוֹן אַף נָם לִי קוּמִי:

קוּמִי קָשַׁבְתִּי בְּהַזְנָחָה. קוּמִי וּלְכִי כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה. קַצְתִּי בְחַיַּי מֵאֲנָחָה. וְהִגַּשְׁתִּי וְלֹא עָרְבָה מִנְחָה:

רְאֵה רוֹעַ נַפְשִׁי זְנוּחָה. מִשָּׁלוֹם וּמִשַּׁלְוָה וּמֵהֲנָחָה. רְטוּשָׁה בְּהָרֵי נֶשֶׁף אֲנוּחָה. גַּם שָׁם לֹא נָחָה:

נָחָה יָדוֹ בָּם וּבָהּ נִכְווּ. אֱנוֹשִׁים עַל רֹאשָׁם כְּרָכְבוּ. יָגְעוּ עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל כְּנִתְעַכְּבוּ. וּכְעוֹלְלוּ עוֹלָלוּ חוּצָה שָׁכְבוּ:

שָׁכְבוּ שׁוֹבִים גֶּוְיָם מַדְקִירִים. מִתְעוֹלְלִים בָּמוֹ כְּמוֹ בְקָרִים. שֶׁהֵם יָזֻבוּ מְדֻקָּרִים. וּמֵי פְרָת קְרָבֵימוֹ דוֹקְרִים:

תִּקְרָא תֹּקֶף טֶבַח וּמֶסֶךְ לְמַבְקִירִים. קִיר עֵרָה מְקַרְקְרִים. וְכָל עָם וְלָשׁוֹן בָּם סוֹקְרִים. וַעֲלֵיהֶם מְקוֹנְנִים בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים:

הַיְקָרִים קוֹל בְּרָמָה הִשְׁמִיעוּ לִבְכֹּה. לָמָּה זֶה וְעַל מַה זֶּה הִקְרָנוּ כֹּה. יַחַד זֶה אוֹמֵר בְּכֹה וְזֶה אוֹמֵר בְּכֹה. רָגְנוּ לְהָמִיר לְשׁוֹן אֵיכָה בִּלְשׁוֹן אֵי כֹּה:

טו

אָיכָה אַשְׁפָּתוֹ פָּתוּחַ כְּקֶבֶר וּלרוֹדִי בְּאַף הוֹסִיף אֶבֶר אֲנִי הַגֶּבֶר: אֵיכָה אֶשָׂא עָוֺן הָג וְחוּסַם פִּי מִפֶּלֶל לַהַג אוֹתִי נָהַג: אֵיכָה אָץ זַעְמוֹ לִשְׁפּוֹךְ הָכִיל נִלִאֵיתי וְנָם שְׁפֺךְ אַךְ בִּי יָשֻׁב יֲַפֺךְ: זְכוֹר אפִיפָתִי בַּשֶּׁרֶב וְנָם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב וְהֵבֵאתִי עַלֵיכֶם חָרֶב:

בָּכוֹ תִבְכֶּה בְּעֵת כֺּל חָסְּרִי וּכְעָזְבִי אֺרַח יִסְּרִי בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי: בִּלַּע בַּית לָרוֹם מֻזְקָף וְכַבַּרְזֶל סִבְכִי נִקַּף בּנָה עָלַי וַיַּקַּף: בְּנֵי בִטְנִי לֶאֱכוֹל הִקְשִׁיבַנִי מִנִּי צָר אָחוֹר הֱשִׁיבַנִי בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי: נַחֲלָתֵנוּ כְּנֻטְּשָׁוּ בְּיַד לוֹחֵם נָם לֹא אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם:

גָּלְתָה גְהוּצָה לְשַׁנּוֹת עֶדִי מֵחֻפָּה לְגָלוּת בְּהִתְעַתְּדִי גָּדַר בַּעֲדִי: גָּדַע גְּאוֹן נָדִיב וָשׁוֹעַ וְהֵשִׁיב יָמִין אָחוֹר מִלְּהוֹשִׁיעַ גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשֶׁוֵּעַ: גַּם גָּבַר עָלַי פּוֹרְכַי וּבְנַאֲקִי סָתַם חֲרַכַּי גָּדַר דְּרָכַי: יְתוֹמִים גְּרוּשִׁים מֵאֲחֻזּוֹת וְלֹא שָׁב אַפּוֹ בְּכָל זֺאת וְאָמַר אִם בּזֺאת:

דַּרְכֵי דִיץ סָךְ לְהַאֲבִילִי וּלְגָלוּת שֵׁשַׁךְ הוֹבִילִי דֺב אֺרֵב הוּא לִי: דָּרַךְ דּוֹחֵק עַל בָּמוֹתַי לְהִשְׂתָּרֵר שְׁעוּ מִנִּי בִּבְכִי אֲמָרֵר דּרָכַי סוֹרֵר: דָּבַק דּוֹלֵק וְצָדַנִי בְּרִשְׁתּוֹ עָלַי לִלְטוֹשׁ מַחֲרַשְׁתּוֹ דָּרַךְ קַשׁתּוֹ: מֵימֵינוּ דָלַח וְנָם אֲשִׁמְּכֶם גֵּיא גָּלוּת אֲטִילְכֶם לְהַכְלִימְכֶם וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם:

הוֹי הָהּ לַיוֹם בְּכִיּוֹתָי וְצָרֶבֶת אֵשׁ כְּוִיּוֹתָי הֵבִיא בּכִליֺתָי: הָיָה הוֹלֵךְ לְפָנַי מַזְעִימִי וְכֶעָסִיס דָּמִי הִטְעִימִי הָיִיתִי שְׂחֺק לְכָל עַמִּי: הָאֺכְלִים הֶקְדֵּשׁ פֶּסַח בְּלֵיל שִׁמֻּרִים הֶאֱכִילָם בְּכָפָן רָאשֵׁי חֲמוֹרִים הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים: עַל צֶוָּארֵנוּ הִשְׂרִיג וְחִלֵּל שֶׁכֶם ונָם אֶפקוֹד עַל עֲוֹנוֹתֵיכֶם וַאַכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵֵיכֶם:

וַיֵּצֵא וְקָדְקֺד שִׂפַּח וְרִצָּץ וְחִזֵּק מוּסָרִי כִּי אֶתְלוֹצָץ וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ: וַיַּחְמֺּס וַיְנַצֵל מֵעֶדְיִי לְהַכְפִּישִׁי וּמִגֺּבַהּ לִתְהוֹם הִרפִּישִׁי וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם פְשִׁי: וַיִּגְדַּל וְכָבֵד נַאַק רִצְחִי וּבְקָדְקֳדִי עָלָה צְוָחִי וָאֺמַר אָבַד נִצְחִי: מִצְרַיִם וְכוּשׁ שָׂח אֲשִׁיבְכֶם וְאֶשְׁפָּטְכֶם כְּזִמּוֹתְכֶם וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֺתֵיכֶם:

זָכְרָה זֺאת כִּי נִבְאַשׁ נִרְדִּי וּלְכַלָּה פָּץ מִכָּבוֹד רְדִי זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי: זָנַח זְבוּל וְלֵב הִקְשִׁיחַ וּבְהִתְעַבְּרוֹ עִם מָשִׁיחַ זָכוֹר תִּזְכּוֹר ותָשׁוּחַ: זַכּוּ זְקֵנַי וּפָעֳלָם אָבִיא כִּי בְּכֵן פָּרַץ נְתִיבִי זֺאת אָשִׁיב אֶל לִּבִּי: אֲבוֹתֵינוּ זָעֲקוּ וְכָלוּ מִדִּבָּה וְשָׂח עַל רָעָתֵנוּ כִּי רַבָּה ונָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה:

חֵטְא חָז כִּי בְּעָוֺן נִכְתָּמְנוּ תְּמוּר כִּי בְצִחְיוֹן נִזְהָמְנוּ חַסְדֵי יהוה כִּי לֹא תָמְנוּ: חָשַׁב חוֹרְשִׁי לְקַרְקֵר קִיר יְקָרִים וּמַר יִבְכָּיוּן מַכָּתִי סוֹקְרִים חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים: חָשַׁךְ חָזוֹן מַגִּישֵׁי אִשִּׁי קִיר כְּעִוֵּר לְגַשְּׁשִׁי חֶלקִי יהוה אָמרָה נַפְשִׁי: עֲבָדִים חִסְּמוּנִי מִלִּגְדֺּר פֶּרֶץ וְתוֹכָחוֹת קָשׁוֹת פָּץ בְּחֶרֶץ וַהֲשִׁמֺּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ:

טֻמְאָתָהּ טָפְלָה וְנָטָה קָו וְלֹא נָסוֹג אָחוֹר מִקֺּוָיו טוֹב יהוה לְקֺוָיו: טָָבְעוּ טִירוֹתַי וּפִי צַר דָּמָם וְכֺל עֺבֵר עָלַי שָׁרַק וְשָׁמָם טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם: טוֹבִים טַפִּים נִכּלוּ בְּהוֹסִיפִי לִמְעוֹל וּכְמַעֲלָלִי חָרָה בִי לִפְעוֹל טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָֺּא עֺל: בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא טֶרֶף נִכְרֶה כִּי כְּמוֹ בָּרַחַת וּבַמִּזְרֶה נָם וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה:

יָדוֹ יָרָה בִי אוּר כִּסְדוֹם וְעַל כָּל אֵלֶּה הוֹנָאַתְנִי בַּת אֱדוֹם יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֺּם: יָשְׁבוּ יְגוֹנִים בָּנַי עֲלֵי חוֹפֵהוּ כִּי כָבֵד עָלַי אַכְפֵּהוּ יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ: יְדֵי יוֹסְרִי שָׁתוּ בִי מְחִי וְקָשַׁבְתִּי מִפִּי צָר שְׁחִי יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי: עוֹרֵנוּ יוּעַם כְּחֶרֶשׂ בְּקֶרֶץ וּגְוִיּוֹתֵינוּ שַׂמְנוּ בָאָרֶץ אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ:

כָּל כְּבוֹד תָּאֳרֵנוּ הָכְלָם וְצוּר אֺרְחוֹתָיו חֶסֶד כֻּלָּם כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם: כָּלוּ כִמְעַט כִּ בִי נִלְחַם וְעַל הָרָעָה הוּא נִחַם כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם: כִּלָּה כַעְסּוֹ וְהִצִית לֶהָבוֹ וּבְתַכְלִת שִׁשָּׁה מְאוֹרֵי כִּבּוֹ כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ: נָשִׁים כִּפְרוּעוֹת יוֹשְׁבוֹת שַׁמָּה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מַזְכִּירוֹת אַשׁמְמָה כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה:

לֹא אַלֵיכֶם לוֹחֲצֵי גִילָיו וְעַל בָּנָיו הֶעֱבִיר גַּלָּיו לְדַכֶּא תַּחַת רַגְלָיו: לְאִמֺּתָם עֵת כָּמָהוּ מִשֶּׁבֶר יַעַן כִּי גָרוֹן פָּתְחוּ כְּקֶּבֶר לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גָּבֶר: לֹא לִמְחוֹת פָּץ לְעַם קְרוֹבוֹ ואֵיךְ מִתַּעַר הוֹצִיא חַרְבּוֹ לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ: שָׂרִים לְכוּדִים הוֹצִיא מִשְּׁעָרִים תֵּת כַּתְּאֵנִים הַשֺּׁעָרִים לְעוֹלֵל אֶת הַנִּשְׁאָרִים:

מִמָּרוֹם מְגִלָּה כָּתַב וָנֶהִי קִינִים וָהֶגֶה וָהִי מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי: מָה אֲעִידֵךְ מְאוּמָה מִלְּהֵרָצֵה נְתוּנָה בְּיַד מֵרִיב וּמִתְנַצֶּה מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵה: מֵחַטֺּאת מַדִּיחֵי שָׁוְא אֲקוֹנֵן מְנַחֲמִי כְּמִיַּיִן מִתְרוֹנֵן מַה יִּתְאוֹנֵן: בַּחוּרִים מוֹטָטוּ כּוֹשֵׁל בִּי לְהָרֵב וּשְׁכִינָה הֺעֲלָה מִקֶּרֶב וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב:

נִשְׂקַד נֵטֶל עֺל פּוֹרכֵינוּ וַיְתָעֵב שַׁי עוֹרְכֵינוּ נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ: נְבִיאַיִךְ נִאֲצוּ לִקְרוֹץ עַפְעַפַּיִם וְאִכְזְרוּ עָלֵינוּ אַרֶךְ אַפַּיִם נִשָֺּא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם: נָעוּ וְנָדוּ רֺאשׁ בְּמַהֲמוֹרֵינוּ רְשָׁעִים מַפִּילִים בְּמַכְמוֹרֵינוּ נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ: זְקֵנִים וְנִינָם לַרֺב שְׂגוּיִם אֲכָלוּם וְהֵשִׁיתוּם מָשָׁל בַּגּוֹיִם כְּנָם וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם:

סִלָּה שָׂמֵי קְטוֹרָה בְּאַף וָאֶפְעַר פִּי וָאֶשְׁאַף סַכֺּתָה בָאַף: סָפְקוּ שׂוֹטְנַי כַּף וָאֶשְׁתּוֹנָן וָאֶזְעַק חָמָס וָאֶתְאוֹנָן סַכֺּתָ וֶעָנָן: סוּרוּ טָמֵא שָׂחוּ מַאֲשִׁימֵינוּ בְּהִנָּתֵן כַּבַּרְזֶל שָׁמֵינוּ סחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ: שָׁבַת מְשׂוֹשׂ שִׂמְחַת מְשׁוֹרְרִים וְרוֹדְפַי קַלּוּ מִנּשָׁרִים לְאַבֶּד הַנִּשְׁאָרִים:

עַל אֵלֶּה עֲשָׁקוּנוּ בְּחֵרוּפֵיהֶם והִגְדִּילוּ שְׁאוֹן גִּדּוּפֵיהֶם פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם: פָּצוּ פָּעֲרוּ פֶה מִבְּעֵר שַׁחַת וְאִטְּרוּ עָלַי בְּתוֹכַחַת פַּחַד וָפַחַת: פּנֵי פְאֵר חֻפַּת מְעוֹנִי הִקְמִיל וְהֵקִים מְעַנִּי פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי: נָפְלָה עֲטֶרֶת עֺז מַשְׁעֵנָם וְצָר בְּשִׁבְעָה דְרָכִים עִנָּם וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֺנָם:

פֵּרְשָׂה פָּצְתָה אוֹי כִּי סֻגָּרָה תְּמוּר עֺז בְּמָתְנֶיהָ שַׂק חָגָרָה עֵינִי נִגְּרָה: עָשָׂה עֶבְרָתוֹ וַיֶּחֶרֶה וְעָרַף אֶת מָדוֹן מְגָרֶה עַד יַשְׁקִיף וְיִרֶא: עוֹדֵינּוּ עָף כָּבוֹד וְעָלָה וְעֶשֶׂר מַסָּעוֹת נַעֲלָה עֵינִי עוֹלֲלָה: עַל זֶה פָּסַק נוֹי נָעֳמָם וְשָׂח לֹא אֶעֶזְבֵם בְּכַף זוְֹעֲמָם אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם:

צַדִּיק צָר צְעָדַי לִסְפּוֹר וּכְעִקַּלְתִּי יֺשֶׁר וָאֶכפּוֹר צוֹד צָדוּנִי כַּצִפֺּר: צָעַק צוּרִי וְסִכֵּךְ מֵעֲבוֹר וּבְחַלֲלִי עָרַךְ לִשְׁבֺּר צָמְתוּ בַבּוֹר: צָדוּ צַעֲדִי וְסָע דוֹרְשִׁי וְכַעֲלוֹתָם עָלַי כֵּיָּם לְגָרְשִׁי צָפוּ מַיִם עַל רֺאשִׁי: עַל הַר צִיּוֹן צָבְאוּ לְהַכְרִיתִי וצוּר שָׂח אֶחְמוֹל עַל שְׁאֵרִיתִי וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי:

קָרָאתִי קְשׁוֹב חֶרְפַּט מוֹנַי עַל הַלֶּחִי מַכִּים בָּנַי קָרָאתִי שִׁמְךָ יהוה: קוּמִי קִרְאִי כִּי לֹא יַכָּלֵם עַל יֶתֶר לְּמַקְנִיאַי יְשַׁלֵּם קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵּם: קַלִּים קְדָחוּנִי וְעִלַּמְתָּ מַרְאֶךָ הָשֵׁת בַּגּוֹיִם מוֹרָאֶךָ קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקרָאֶךָּ: אַתָּה יהוה קֵץ אַל תְּכַזֵּב עַד מָתַי כַּחֺרֶשׁ אֵעָזֵב וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב:

רְאֵה רֺגֶז מַכּת אֱנוּשִׁי וְאוֹמַר בְּהִנָּטְשִׁי בַנֶּשִׁי רַבְתָּ אֲדֺנָי רִיבֵי נַפְשִׁי: רְאֵה רֺב בִּעֲתוּתִי הֲשִׁמּוֹתָ כָּל עֲדָתִי רָאִיתָה יהוה עַוָּתָתִי: רוּחַ רָפְתָה בִּי מֵאֵימָתָם לְבַלְּעִי הֶעֱלוּ חֲמָתָם רָאִיתָה כָּל נִקְמָתָם: לָמָּה רָחוֹק תַּעֲמוֹד בְּדַבְּרָם עַזּוֹת נַמְתָּ הַנְשַׁמָּה אוֹשִׁיב פְּרָזוֹת וְאַף גַּם זֺאת:

שָׁמְעוּ שֶׁנּוֹקַשְׁתִּי בִּדְחִיפָתָם וּכְיֶלֶק עָלָה עֵיפָתָם שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם: שָׁכְבוּ שׁוֹחֲחִים בָּנַי מִיגוֹנָם וְשׁוֹבֶיהֶם גָּאָה מְאֺד גּאוֹנָם שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם: שִׂישִׂי שׁוֹסִיתִי כִּי בִי יַד מָטָה מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל מָטָּה שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה: הֲשִׁיבֵנוּ שָׁלֵם שִׁלּוּם שָׁנִים וְתֺאמַר אֶפְדֵּם מִשְּׁאוֹנִים וְזָּכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשׁוֹנִים:

תָּבֺא תָשׁוּר מְעַנַּי לָמוּל הֵם שָׂגְבוּ חַיִל וְאִוּוּיָךְ אָמוּל תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל: תִּקְרָא תְגַלֶּה יוֹם כָּמוּס בְּלֵב וּמְחַפְּשֵׂי עוֹלֹת לִפְעוֹל מִלֵב תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב: תַּם תֶּכְלִית תָּקְפָּם לְלָכְדֵם יִפְּלוּ בְּלִי לְהַעֲמִידֵם תִּרְדֺּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם: כִּי תָמִיד דּוֹקְרִים וְשׂוֹחֲקִים וּמִתּוֹרָתְךָ אָנוּ לֹא רְחוֹקִים הֲשִׁבֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵלֶּה הַחֻקִּים:

טז

זְכֺר אֲשֶׁר עָשָׂה (נ"א עָשׂ) צָר בְּפִנִּים (נ"א בִּפְנִים). שָׁלַף חַרְבּוֹ וּבָא לִפְנַי וְלִפְנִים. נַחֲלָתֵנוּ בִּעֵת כְּטִמֵּא לֶחֶם הַפָּנִים. וְגִדֵּר פָּרֺכֶת בַּעֲלַת שְׁתֵּי פָנִים:
יְתוֹמִים גִּעֵל בְּמָגֵן מְאָדָּם. וַיְמַדֵּד קָו כְּמַרְאֶה אֲדַמְדָּם. מֵימֵינוּ דָלַח וְהִשְׁכִּיר חִצָּיו מִדָּם. כְּיָצָא מִן הַבַּיִת וְחַרְבּוֹ מְלֵאָה דָם:
עַל הֲגוֹתוֹ הַוּוֹת גָּבֶר. וְנָטָה אֶל אֵל יָדוֹ לְמוּלוֹ לְגַבֵּר. מִצְרַיִם וְכָל לְאֺם אֲשֶׁר בָּם עָבַר (נ"א אִם בָּם גָּבַר). וַאֲנִי (נ"א אֲנִי) בְּתוֹךְ אִוּוּיוֹ אָרוּץ אֵלָיו בְּצַוָּאר:
אֲבוֹתֵינוּ זָרָה כְּהִכְנִיסוּ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ. וְזֶה צֺעָה זוֺנָה (נ"א זוֹנָה צוֹעָה) הִכְנִיס וְלֹא נִכְוָה בָּאֵשׁ. עֲבָדִים חִתּוּ בְּתוֹכוֹ לַבַּת אֵשׁ. וְעַל מֶה בְּבֵית אֵשׁ מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ:
בְּנַפְשֵׁנוּ טָבַעְנוּ כְּהוֹצִיא כְּלֵי שָׁרֵת. וְשָׂמָם בָּאֳנִי שַׁיִט בָּם לְהִשָּׁרֵת (נ"א לְהַשְׁרֵת). עוֹרֵנוּ נָמַק כְּהִשְׁכִּים מְשָׁרֵת. וְלֹא מָצָא תִּשְׁעִים וּשְׁלשָׁה כְּלֵי שָׁרֵת:
נָשִׁים כְּשָׁרוּ כִּי בָא עָרִיץ. בְּקַרְקַע הַבַּיִת נְעָלָיו הֶחֱרִיץ. שָׂרִים לֻפָּתוּ כְּבוֹא (נ"א בְּבוֹא) פָּרִיץ. בְּבֵית קֺדֶש הַקֳּדָשִׁים צַחֲנָתוֹ הִשְׁרִיץ:
בַּחוּרִים מִבַּחוּץ צָגוּ מְחֻזָּקִים. וְתָרוּ כִּי יֻזַּק בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא מַזִּיקִים. זְקֵנִים נִבְעָתוּ כְּהִרְשׁוּהוּ מִשְּׁחָקִים (נ"א מֵחֲזָקִים). עֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים:
שָׁבַת סוֹטֵן וַיָּבֺא אַדְמוֹן. וַיְסַבֵּב חוֺמָה וַיְעַוֵּת הָמוֹן. נָפְלָה עֶבְרָה עַל נִינֵי פִּצֵּל לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן. עַד כִּי נֻטַּשׁ מִדּוֹק אַרְמוֹן:
עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת הֵחֵל לָבֹא. בְּיַד אַרְבָּעָה רָאשֵׁי טַפְסְרָיו לְהַחֲרִיבוֹ. עַל צַד מַעֲרָבִי לְזֵכֶר הִשְׂרִיד בּוֹ. וְצָג אַחַר כָּתְלֵנוּ וְלֹא רָב רִיבוֹ:
אַתָּה קָצַפְתָּ וְהִרְשֵׁיתָ לְפַנּוֹת. יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מאוּם מִשָּׁם לְהַפְנוֹת. לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וְלֹא שַׁעְתָּ אֶל הַמִּנְחָה פְּנוֹת. וְשִׁלְּחוּם לְאֶרֶץ כּוּשׁ (נ"א בְּאֶרֶץ עוּץ) בְּשָׁלֹשׁ סְפִינוֹת:
הֲשִׁיבֵנוּ שִׁוְּעוּ כְּבָאוּ בְּנִבְכֵי יָם. וְשִׁתְּפוּ עַצְמָם יַחַד לִנְפּוֹל בַּיָּם. שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת שׁוֹרְרוּ כְּעַל יָם. כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ בִּמְצוּלוֹת יָם:
כִּי תְהוֹמוֹת בָּאוּ עַד נַפְשָׁן. כָּל זֺאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ חִלּוּ לְמַמָּשָׁן. תִּקְוָתָם נָתְנוּ לְמֵשִׁיב מִבָּשָׁן. וּבַת קוֹל נִשְׁמְעָה עוּרָה לָמָּה תִישָׁן:

יז

אִם תֺּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עוֹלְלֵי טִפּוּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תְּבַשֵּׁלְנָה נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת יַלְדֵיהֶן (נ"א יְלָדִים) הַמְּדוּדִים טְפָחִים טְפָחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תִּגּוֹזְנָה (נ"א תָּגוֹזְנָה) פְּאַת רֺאשָׁם וְתִקָּשַׁרְנָה לְסוּסִים פּוֹרְחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תִּדְבַּק לְשׁוֹן יוֹנֵק לְחֵךְ בְּצִמְאוֹן צְחִיחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תֵּהֺמְנָה (נ"א תְּהוֹמֶינָה) זוֹ לְעֻמַּת זוֹ בּוֹאִי וּנְבַשֵּׁל אֶת בָּנֵינוּ צוֹרְחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תִּוָּעַדְנָה זוֹ לְזוֹ תְּנִי בְנֵךְ וְהוּא חָבוּי מְנֻתָּח נְתָחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תַּזְמִין (נ"א תַּזְמֵינָה) בְּשַׂר אָבוֹת לַבָּנִים בִּמְעָרוֹת וְשִׁיחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תְּחֻיַּבְנָה הַבָּנוֹת (נ"א בָּנוֹת) אֶל חֵיק אִמּוֹתָם נִתְפָּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תִּטּוֹסְנָה רוּחוֹת עוֹלְלִים בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה תְּפוּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תְּיַקֵּרְנָה בְּשִׁכּוּל רֶחֶם וְצִמּוּק שָׁדַיִם וְאֵם עַל בָּנִים שָׁחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תִּכָּשַׁלְנָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מָגִנִּים בַּעֲרַב אֲלוּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תְּלוּהַטְנָה רוּחָם בְּמִינֵי מְלוּחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תִּמָּעַטְנָה מֵאֶלֶף מֵאָה וּמִמֵּאָה עֲשָׂרָה עַד אֶחָד לְמַפָּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תָּנוֹסְנָה לְמָסַךְ הֵיכָל שְׁמוֹנִים אֶלֶף כֺּהֲנִים פְּרָחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תִּשָּׂרַפְנָה שָׁם כָּל אוֹתָם (נ"א אוֹתָן) הַנְּפָשׁוֹת כְּקוֹצִים כְּסוּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תֵּעָרַפְנָה עַל דָּם נָקִי שְׁמוֹנִים אֶלֶף כֺּהֲנִים מְשׁוּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תִּפַּחְנָה נְפָשׁוֹת מְדֻקָּרִים מֵרֵיחַ תְּנוּבוֹת שִׂיחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תִּצָּבַרְנָה עַל אֶבֶן אַחַת תִּשְׁעָה קַבִּין מוֹחֵי יְלָדִים מֻנָּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תֻּקַּעְנָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יוֹנְקִים עַל שׂוֹכָה אַחַת מְתוּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תֵּרָאֶינָה רַכּוֹת וַעֲנֻגּוֹת כְּבוּלוֹת עַל יַד רַב טַבָּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תִּשְׁכַּבְנָה בֵּין שְׁפַתַּיִם בְּנוֹת מְלָכִים מְשֻׁבָּחִים. אַלְלַי לִי:
אִם תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלוֹת וְהַבַּחוּרִים בּצִמְאוֹן צְחִיחִים. אַלְלַי לִי:

וְרוּחַ הַקֺּדֶשׁ לְמוּלָם מַרְעִים. הוֹי עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים. מַה שֶּׁהִקְרָאָם מוֹדִיעִים. וְאֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ לֹא מוֹדִיעִים. אִם תֺּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם מַשְׁמִיעִים. וְאִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ יְיָ כֺּהֵן וְנָבִיא לֹא מַשְׁמִיעִים:

יח

וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ. וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמָּךְ. וְלָמָּה בְּנֵי בְלִיַּעַל חִלְּלוּ שְׁמָךְ. וְלֹא שָׁפַכְתָּ עֲלֵיהֶם זַעְמָךְ:
אַתָּה גִּדַּלְתָּ וְרוֹמַמְתָּ בָּנִים לְהָנֵק. כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק. וְלָמָּה דּוֹדָנִים דָּצוּ (נ"א צָחוּם) לְזַנֵּק. וְאַרְיֵה (בְּדֵי) (נ"א אינו גֺרוֹתָיו לְחַנֵּק:
אַתָּה הֵינַקְתָּ דְּבַשׁ מִסֶּלַע. וַתּוֹצִיא נוֹזְלִים מִסֶּלַע. וְלָמָּה שׁוֹפְטֵיהֶם נִשְׁמְטוּ בּידֵי סֶלַע. וְעוֹלְלֵיהֶם נֻפְּצוּ אֶל הַסָּלַע:
אַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאַס כָּל גּוֹי. וְלָקַחְתָּ לְךָ (נ"א לָקַחַת) גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי. וְלָמָּה חָשׁ וְעָלָה עַל אַרְצִי גּוֹי. וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי:
אַתָּה טִאטֵּאתָ שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנִים. לְהָבִיא גּוֹי שֺׁמֵר אֱמוּנִים. וְלָמָּה יָזְמוּ מוֹאָבִים וְעַמּוֹנִים. לְעַם זוּ בַּכּוֹכָבִים נִמְנִים (נ"א בַּכְּרוּבִים מוֹנִים):
אַתָּה כִּוַּנְתָּ (נ"א כּוֹנַנְתָּ) לְשֶׁבֶת הוֹדֶךָ. הַר זֶה קָנְתָה יְמִינְךָ וְיָדֶךָ. וְלָמָּה לְאָחוֹר הֵשַׁבְתָּ יְמִין הוֹדֶךָ. וַתְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ:
אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם יְיָ וְרִאשׁוֹן. כּוֹנַנְתָּ מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן. וְלָמָּה נִאֵץ רָשָׁע בְּפֶה וְלָשׁוֹן. עַד כִּי נָגַע צָר בְּאִישׁוֹן:
אַתָּה שַׂשְׂתָּ לְטוֹב עָלֵימוֹ. בְּשִׂיחַ תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ. וְלָמָּה עָרִיץ חֵרֵף וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ. אֲשֶׁר יֺאכַל חֵלֶב זְבָחֵימוֹ:
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם. וַתָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם. וְלָמָּה צָלַלְתִּי עַד נִבְכֵי יָם. וַיִּגְדַּל שִׁבְרִי כַּיָּם:
אַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת קְדוֹשִׁים. בְּקֶרֶב (נ"א בְּסוֹד) יְשִׁישִׁים הַמְקֻדָּשִׁים. וְלָמָּה רָגְשׁוּ גּוֹיִם קְדֵשִׁים. וְהֵשִׁימוּ בֵּית קֺדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:
אַתָּה שָׁמַעְתָּ (נ"א שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ) כִּי הָיִינוּ חֶרְפָּה. וְסֻכָּתְךָ בָּאֵשׁ נִשְׂרְפָה. וְלָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת חֻפָּה. תַּצְמִיחַ תְּרוּפָה וְעָלֵינוּ חוֹפְפָה:
אַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא. לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה וְנַצְדִּיקְךָ בְחִבָּה. וְלָמָּה נָהִינוּ וְלָנוּ הַדִּבָּה. כִּי כָל זֺאת בָּאַתְנוּ בְּחוֹבָה:

יט

לְךָ יהוה הַצְּדָקָה בְּאוֹתוֹת אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ מֵאָז וְעַד עָתָּה,
וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים בִּבְחִינָה אֲשֶׁר נִצְרַפְנוּ וְאוֹתָנוּ תִּעָבְתָּ:

לךָ יהוה הַצּדָקָה בְּגוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי לָקַחְתָּ בְּמַסּוֹת,
וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים בְּדֺפִי אֲשֶׁר נִמְצָא בָנוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם עֲשׂוֹת:

לךָ יהוה הַצּדָקָה בְּהָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם,
וְלָנוּ בּשַׁת הַפָּנִים בְּוַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף גּוֹי בֵּאלֹהָיו בְּפָשְׁעָם:

לךָ יהוה הַצַּדָקָה בְּזֵכֶר וְאַתֶּם עֵדַי וַאֲנִי אֱלֹהִים,
וְלָנוּ בּשֶׁת הפָּנִים בְּחָרְפֵנוּ בְּסִין קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים:

לךָ יהוה הַצְּדָקָה בְּטַעַם שֶׁהִטְעַמְתָּנוּ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ,
וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים בּיוֹם הִקְרַבְנוּ לְפָנָיו סֺלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבָשׁ:

לךָ יהוה הַצְּדָקָה בְּכִלְכּוּל מָן וּבְאֵר וְעַמּוּד עָנָן,
וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים בְּלֶחֶם הַקְּלֹקֶל אֲבוֹתֵינוּ בְּאָהֳלֵיהֶם בְּרָגְנָן:

לךָ יהוה הַצְּדָקָה בַּמִּדְבָּר לֹא חָסַרְנוּ דָּבָר,
וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים בְּנִאֲצוֹת לָבָן וְחֲצֵרֺת וְדִי זָהָב כִּמְדֻבָּר:

לךָ יהוה הַצְּדָקָה בְּסִיחוֹן וְעוֹג וְכֺל מַלְכֵי כְנָעַן,
וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים בְּעָכָן אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרַם בְּלִי מְצֺא מַעַן:

לְךָ יהוה הַצְּדָקָה בְּפֺעַל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר מוֹשִׁיעִים,
וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים בְּצֶלֶם מִיכָה כִּי בוֹ אֲנַחְנוּ פוֹשְׁעִים:

לךָ יהוה הַצְּדָקָה בְּקִימַת שִׁילֹה וְנוֹב וְגִבְעוֹן וּבֵית עוֹלָמִים,
וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים בְּרֶשַׁע שֶׁנִּמְצָא בָנוּ שֶׁחָרְבוּ וּבָם אָנוּ נִכְלָמִים:

לךָ יהוה הַצְּדָקָה בִּשְׁנֵי חָרְבָּנוֹת שֶׁחָרְבוּ בְּבִצְעֵנוּ וְאָנוּ קַיָּמִים,
וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים בְּשׁוּבֵנוּ אֵלֶיךָ בְּכָָל לֵב שֶׁתָּשׁוּב אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים:

לךָ יהוה הַצְּדָקָה בִּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁהָיְתָה שִׂנְאָה כְּבוּשָׁה מִלְּהִשָּׁמַע,
וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כְּתָבַע אִשׁ חַמוּדוֹת וְשִׁוַּע הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע:

כ

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לְתִפְלֶצֶת מְנַאֶצֶת מִי לִי בַשָּׁמָיִם וּשֲׁמָע שַׁאֲגַת צוֹרֲרֶיךָ הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד שַׁעַר הַשָּׁמָיִם:
הַטֶּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לְרִגְשַׁת הַדּוֹבֶרֶת עַל צַדִּיק עָתָק וּשֲׁמָע קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר בְּחֵמָה שְׁפוּכָה לְשַׁתַּק:
הַטֶּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לְצִיר שֻׁלָּח וְנָם קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה וּשֲׁמָע פַּלָּצוֹת הוֹמִים בָּא הָעֵת אִתּוֹ בְּבֵיתוֹ לְהִלָּחֲמָה:
הַטֶּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לְעֻצּוּ עֵצָה וְחָשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל יוּכָלוּ וּשֲׁמָע שִׂיחַת נוְֹעַצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ עֲלוֹת נִסְתַּכָּלוּ:
הַטֶּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לְנִאֲצוּ וְשִׁלְּחוּ בָאֵשׁ מִקְדַּשׁ הַמּוֹרָא וּשֲׁמָע מְחָרַפֶיךָ מַדְמִימֵי תוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה:
הַטֶּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לַלֵּצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּשֲׁמָע כָּל חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ וְהַפֵּל אֵימָתְךָ עֲלֵיהֶם:
הַטֶּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לְיָהְרַוּ וְהוֹצִיאוּ הַכְּרוּבִים בִּרְחובוֹת מְחַזְּרִים וּשֲׁמָע טַרְחוֹת טִנּוּפָם כְּהֶעֱלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ חֲזִירִים:
הַטֶּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לְחִלְּלוּ וְטִנְּפוּ בֵּית קֺדֶשׁ הַקדוֹשִׁים וּשֲׁמָע זֵדִים מְזָרְקִים לְמוּלְךָ מִילוֹת קְדוֹשִׁים:
הַטֶּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לְלוֹעֲזִים מְעִזִּים מֶצַח לְכוּ וְנִלָּחֲמָה אִתּוֹ בְּבֵיתוֹ וּשֲׁמָע הַוּוֹת הוֹלֲלִים מְהַלֲלִים כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ:
הַטֶּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לְדוֹבֶרֶת אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד וּשֲׁמָע גִּדּוּפֶיהָ וְחֵרוּפֶיהָ מִשְׁתַּחֶצֶת עַד כִּסְאֲךָ עוֹד:
הַטֶּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לְבוֹזָה וּמַלְעֶגֶת מַה תּוֹחִילִי וְאֵינוֹ נִבְנֶה וּשֲׁמָע בְּכִיַּת מַסְפִּידִים וְקוֹרְעִים וּמְחַכִּים מָתַי יִבָּנֶה:
הַטֶּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ לְאוֹמְרִים עֻזַּב וְשֻׁכַּח וְנֻטַּשׁ וְלָעַד שׁוֹמֵם וּשֲׁמָע אֶנְקָתֵנוּ וְקַנֵּא קִנְאָתֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם:

כא

אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן אַדִּירֵי הַתּוֹרָה. בַּעֲלֵי תְרֵיסִין בְּמִשְׁנָה וּבִגְמָרָא. גִּבּוֹרֵי כֺחַ עֲמָלֶיהָ בְּטָהֳרָה. דָּמָם נִשְׁפַּךְ וְנָשְׁתָה גְּבוּרָה:

הִנָּם קְדוֹשֵׁי הֲרוּגֵי מַלְכוּת עֲשָׂרָה. וְעַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכִיָּה וְעֵינִי נִגְּרָה. זֹאת בְּזָכְרִי אֶזְעַק בְּמָרָה. חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ נֵזֶר וַעֲטָרָה:

טְהוֹרֵי לֵב קְדוֹשִׁים מֵתוּ בְּמִיתָה חֲמוּרָה. יַדּוּ גּוֹרָל מִי רִאשׁוֹן לַחֶרֶב בְּרוּרָה. כִּנְפוֹל גּוֹרָל עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן פָּשַׁט צַוָּארוֹ וּבָכָה כְּנִגְזְרָה גְזֵרָה לְרַבָּן שִׁמעוֹן חָזַר הַשַּׁר לְהָרְגוֹ בְּנֶפֶשׁ נְצוּרָה:

מִזֶּרַע אַהֲרֺן שָׁאַל בְּבַקָּשָׁה לִבְכּוֹת עַל בֶּן הַגְּבִירָה נָטַל רֺאשׁו וּנְתָנוֹ עַל אַרְכֻּבּוֹתָיו מְנוֹרָה הַטְּהוֹרָה שָׂם עֵינָיו עַל עֵינָיו וּפִיו עַל פּיו בְּאַהֲבָה גְמוּרָה עָנָה וְאָמַר פֶּה הַמִּתְגַבֵּר בַּתּוֹרָה פִּתאוֹם נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה מְשֻׁנָּה וַחֲמוּרָה:

צִוָּה לְהַפְשִׁיט אֶת רֺאשׁוֹ בְּתַעַר הַשְֺּכִירָה קִיַּם בְּעוֹרוֹ אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֺרָה רָשָׁע הַפּוֹשֵׁט עֵת הִגִּיעַ לִמְקוֹם תְּפִלִּין מִצְוַת בָּרָה צָעַק צְעָקָה וְנִזְדַעְזְעָה עוֹלָם וְאֶרֶץ הִתְפּוֹרָרָה:

מֵאַחֲרָיו הֵבִיאוּ אֶת רִבִּי עֲקִיבָה עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָן זוֹ בְּזוֹ בִּסְבָרָה וְסָרְקוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרֵק בַּרְזֶל לְהִשְׁתַּבְּרָה יָצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶחָד וּבת קוֹל אָמְרָה אַשְׁרֶיךָ רִבִּי עֲקִיבָה גּוּפְךָ טָהוֹר בְּכָל מִינֵי טָהֳרָה:

בֶּן בָּבָא רִבִּי יְהוּדָה אַחֲרָיו הֵבִיאוּ בְּשִׁבַרוֹן לֵב וְאַזְהָרָה נֶהֱרַג בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה בִּידֵי אֲרוּרָה יוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית הָיָה נָקִי וְחָסִיד בִּמְלַאכְתּוֹ לְמַהֲרָה:

רִבִּי חֲנֶנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אַחֲרָיו מַקְהִיל קְהִלּוֹת בְּצִּוֹן שָׁעְרָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ וְהִקִּיפוּהוּ בַּחֲבִילֵי זְמוֹרָה אֶת הָאוֹר הִצִּיתוּ בָהֶם וּכְרָכֻהוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר הִנִּיהוּ עַל לִבּוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת מְהֵרָה:

חָסִיד רִבִּי יֶשֶׁבָב הַסּוֹפֵר הֲרָגוּהוּ עַם עֲמוֹרָה זְרָקוּהוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ לַכְּלָבִים וְלֹא הָקְבַּר בִּקְבוּרָה יָצְתָה בַּת קוֹל עָלָיו שֶׁלֹּא הִנִּיחַ כְּלוּם מִתּוֹרַת משֶׁה לְשָׁמְרָה:

וְאַחֲרָיו רִבִּי חוּצְפִּית בְּיוֹם עֶבְרָה עוֹף הַפּוֹרֶחַ נִשְׂרַף בַּהֲבֵל פִּיו כְּבַמְדוּרָה:

צַדִּיק רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ בָּאַחֲרוֹנָה נֶהֳרַג בְּמַדְקֵרָה יוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה זְמַן קִדּוּשׁ וְיְקַדֵּשׁ וְיִּקְרָא חֶרֶב שָׁלפוּ עָלָיו וְלֹא הִנִּחוּהוּ בֶּחֶיִּים לְגָמְרָה יָצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּבָרָא אֱלֹהִים יוֹצֵר וְצָר צוּרָה:

כָּהֵנָּה וַכָהֵנָּה הוֹסִיפוּ בְּנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹת בִּגְעָרָה בִּסְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק מִי יוּכַל לְשׁעֲרָה נוֹתרֶת מִמֶּנָּה יֺאכְלוּ אֲרָיוֹת שֶׂה פזוּרָה חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְשׁוֹק הַתְּרוּמָה טָרְפוּ אַרְיֵה וְהַכְּפִירָה:

יֵיטִיב יהוה וְלֹא יוֹסִיף עוֹד לְיַסְּרָה אַמֵּץ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת חֵלֶק יַעֲקֺב וּמוֹשִׁיעַ בְּעֵת צָרָה:

לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ יֺאמַר שָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ לְאוֹרוֹ נִסַּע וְנֵלֵךְ:

כב

הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי וַאֲדַבֵּרָה וְיַעַבֺר עָלַי מָה חָמָס אֶזְעַק וָשֺׁד לְךָ שׁוֹכֵן שָׁמַיְמָה הֱצִיקַתְנִי רוּחִי וְלֹא אוּכַל אֶדּוֹמָה כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשְׁאַף וְאֶשּׁוֹמָה מִסְפֵּד מַר אֶעֱשֶׂה וַאֲקוֹנֵן בִּנְהִימָה דִּבְרֵי שַׁאֲגוֹתַי יִתְּכוּ כַּיָּמָה סִפְדִי עַל עֲדָתִי אֲשׁר נִתְּנָה לְשַׁמָּה אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה וְקוֹל נְהִי אָרִימָה:

אֵיךְ שָׁבַת מָשׂוֹשׂ וְעָרְבָה שִֺּמְחָה כָּל פָּנִים פָּארוּר וְכָל רֺאשׁ קָרְחָה וְכָל זָקָן גְּרוּעָה וְעַל כָּל לֵב אֲנָחָה מֵאָז נִתְעוֹרֵר גּוֹי עַז דּוֹרֵשׁ שׁוּחָה סִלָּה אַבִּירַי הוֹגֵי עֺז מִבְטֶחָה בְּתוּלוֹתַי וּבַחוּרַי נָסַח בִּנְסִיהָה בְּרֺאשׁ כָּל חוּצוֹת נִבְלָתָם כְּסוּחָה עוֹלָלַי וְטַפַּי נֶחְשְׁבוּ כְּצֺאן טִבְחָה אֵילִילָה עַל זֺאת וְדִמְעָתִי עַל לֶחָה הֵאָסְפוּ אֵלַי דְּווּיֶי צֺאן נִדָּחָה לְהַרְבּוֹת הַבְּכִי וּלְהָרִים צְוָחָה הֵילִילוּ שָׁמַיִם וְזַעֱקִי אֲדָמָה אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה וְקוֹל נְהִי אָרִימָה:

אֶרְאֶלִּים צְאוּ וְצַעֲקוּ מָרָה סְפוֹד תַּמְרוּר הֵאָגְדוּ בַּחֲבוּרָה קוֹל כְּחוֹלָה צָרָה כְּמַבְכִּירָה הִתְאוֹנֲנוּ עַל עֲדַת שֶׂה פְזוּרָה עָלֵימוֹ כִּי נִגְזְרָה גְזֵרָה בָּחֳרִי אַף וְזַעַם וְעֶבְרָה וְנִתְוַעֲדוּ בִּפְרִישׁוּת וּבְטָהֳרָה לְקַדֵּשׁ שֵׁם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָה וְאִישׁ אֶת אָחִיו חִזְּקוּ בְּעֶזַרָה לְדַבֶּק בְּיִרְאָה טְהוֹרָה בְּלִי לַעֲבוֹד זָרָה וְלֹא חָסוּ גֶּבֶר וּגְבִירָה עַל פָּנִים צְפִירַת תִּפְאָרָה אֲבָל אָזְרוּ גְּבוּרָה יְתֵרָה לַהֲלוֹם רֺאשׁ וְלִקְרוֹץ שֶׁדְרָה וְאֵלֵימוֹ דִּבְּרוּ בַּאֲמִירָה לֹא זָכִינוּ לְגַדֶּלְכֶם לְתּוֹרָה נַקְרִיבְכֶם כְּעוֹלָה וְהַקְטָרָה וְנִזְכֶּה עִמָּכֶם לְאוֹרָה הַצְּפוּנָה מֵעֵין כֺּל וַעֲלוּמָה אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה וְקוֹל נְהִי אָרִימָה:

אָז הִסְכִּימוּ גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה דִּין שׁוֹכֵן מְעוֹנִים וּזְקֵנִים דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים הֵם הָיוּ תְּחִלָּה נִדּוֹנִים וְיָצְאוּ לִקְרָאתָם עַזֵּי פָנִים וְנֶהֶרְגוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים וְנִתְעָרְבוּ פְּדָרִים עִם פַּרְשְׁדוֹנִים וְהָאָבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ רַחֲמָנִים נֶהֶפְכוּ לְאַכְזָר כַּיְּעֵנִים וְהֵפִיסוּ עַל אָבוֹת וְעַל בָּנִים וּמִי שֶׁגּוֹרָל עָלָה לוֹ רִאשׁוֹנִים הוּא נִשְׁחַט בְּחַלָּפוֹת וְסַכִּינִים וּבַחוּרִים עֲלֵי תוֹלָע אֱמוּנִים הֵם לָחֲכוּ עָפָר כְּתַנִּינִים וְהַכַּלּוֹת לְבוּשׁוֹת שָׁנִים מְעֻלָּפוֹת בּזְרוֹעוֹת חֲתָנִים מְנֻתָּחוֹת בְּחֶרֶב וְכִידוֹנִים זִכְרוּ זֺאת קְהַל עֲדת נְבוֹנִים וְאַל תֶּחֱשׁוּ מֵהַרְבּוֹת קִינִים וְהַסְפִּידוּ עַל חֲסִידִים וַהֲגוּנִים אֲשֶׁר צָלֲלוּ בַּמַּיִם הַזֵּידוֹנִים לְזֵכֶר זֺאת נַפְשִׁי עֲגוּמָה אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה וְקוֹל נְהִי אָרִימָה:

תּוֹרָה תּוֹרָה חִגְרִי שַׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בֲַּפָרִים אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי לָךְ מִסְפַּד תַּמְרוּרִים עַל תּוֹפְשֵׂי מָשׁוֹטַּיִךְ וּפוֹרְשֵׂי מִכְמוֹרִים מַלָּחַיִךְ וְחוֹבְלַיִךְ בְּמַיִם אַדִּירִים עוֹרְכֵי מַעֲרָכֵךְ מְיַשְּׁרֵי הֲדוּרִים מְפַעְנחֵי צְפוּנַיִךְ וּמְגַלֵּי מִסְתּוֹרִים מִי יְקַצֶּה בִּגְבָעוֹת וּמִי יְסַתּעת בֶּהָרִים מִי יְפָרֵק הֲוַיּוֹת וּמִי יְתָרֵץ שְׁבָרִים מִי יַפְלִיא נְזִירוֹת וּמִי יַעֲרוֹךְ נְדָרִים מִי יְשַׂדֵּד מַעֲמַקַּיִךְ וְחַתּוּ אִכָּרִים וּמִי יִלְחוֹם מִלְחַמְתֶּךְ וְיָשׁוּב לַשְּׁעִָים כְּלֵי מִלְחָמָה אָבְדוּ וְנָפְלוּ גִבּוֹרִים אַשְׁרֵיהֶם מַשְׂכִּילִים כָּרָקִיעַ זוֹהֲרִים בִּמְנוּחוֹת שָׁלוֹם נָחוּ ישָׁרִים אוֹי וַאֲבוֹי וְשֺׁד וְשַׁבֶר לְנוֹתָרִים לִמְדִיבַת נֶפֶשׁ וַחֲבָלִים וְצִירִים לְכִלְיוֹן עֵינַיִם צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים עֶרֶב אוֹמְרִים מִי יִתֵּן צְפָרִים וּבֺקַר מְצַפִּים מִי יְגַלֶּה אוֹרִים מִמַּרְאֵה עֵינֵימוֹ אֲשֶׁר חֵמָּה שָׁרִים מִחוּץ שִׁכְּלָה חֶרֶב וְאֵימָה מֵחֲדָרִים עַד מָתַי תַּבִּט רוֹאֶה כָּל סְתָרִים צְפֵה עֶלְבּוֹן תּוֹרָתְךָ אֲשֶׁר שְׂרָפוּהָ זָרִים קְלָאוּהָ פְרָעוּהָ קְרָעוּהָ לִגְזָרִים כְּסִירִים סְבוּכִים הִגְדִּילוּ הַמְּדוּרִים הַעַל אֵלֶּה תִּתְאַפַּק אֲדוֹן כָּל יְצוּרִים תִּנְקוֹם לְדָם הַנִּשְׁפָּךְ כַּמַּיִם הַנִּגָּרִים מִשֺּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת סְעוּרִים עַם שָׁבֵי פֶשַׁע לְעוּנִים וּמְרוּרִים קוּמָה לְעֶזְרָתִי אַדִּיר בָּאַדִּירִים פְּעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת הָרִימָה אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה וְקוֹל נְהִי אָרִימָה:

כג

וְאֶת נָוִי חַטָּאתִי הִשְׁמִימָה וְדִמְעָתִי עַל לֶחְיִי אַזְרִימָה וּבְיוֹם זֶה נְהִי וְנִהְיָה אָרִימָה וְאָהִימָה מִיָּמִים יָמִימָה

אֶבֶל לֵב וְנִחוּם חָדַל חָדוֹל וּמִכָּל כְּאֵב צִירִי נִבְדַּל בָּדוֹל עַל בֵּן וּבַת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כֺּהֵן גָּדוֹל זִכְרָם יְקוֹד בִּלְבָבִי אָשִׂמָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

עֵת נִשְׁבּוּ וְנָפְלוּ לִשְׁנֵי אֲדוֹנִים וְהֵם שְׁכֵנִים זֶה לְעֻמֶּת זֶה חוֹנִים וַיְסַפְּרוּ זֶה לָזֶה עִנְיָנִים זֶה אָמַר מִשִּׁבְיַת צִיּוֹנִים שָׁבִיתִי שִׁפְחָה לְכוּשַׁת שָׁנִים כַּלְּבָנָה בְּזִיו וּקְלַסְתֵּר פָּנִים וּבְתֺאַר כִּקְצִיעָה וִימִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

רֵעֵהוּ סִפֶּר לוֹ בַּכִפְלַיִם וַאֲנִי בָא מִשְּׁבִי יְרוּשָׁלַיִם שָׁבִיתִי עַבֶד יְפֵה עֵינַיִם כּשֶּׁמֶשׁ בְּתָקְפּוֹ עֵת צָהֳרַיִם וְסַהַר עֵת זְמַנָּהּ הִשְׁלִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

בֺּא וּנְזַוְּגשׁם וְנַחַלְקָה בֵּינוֹתַיִם בִּוְלָדוֹת כְּמוֹ כוֹכַבֵי שָׁמַיִם לְשֵׁמַע זֺאת תִּצַּלְנָה אָזְנַיִם לְזֵכֶר זֺאת אֶת מַדַּי אַפְרִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

כְּהִסְכִּימוּ עַל זֺאת שְׁנֵיהַם יַחַד לָעֶרֶב זִוְּגוּם בְּחֶדֶר אֶחָד וְהָאֲדוֹנִים מִבַּחוּץ לִבָּם כְּאֶחָד וְהֵם בּוֹכִים בְּמַר נֶפֶשׁ וָפַחַד עַד בֺּקֶר בְּכִיָּתָם לֹא הִדְמִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

זֶה יִסְפּוֹד בְּחִיל לֵבָב יִמְסֶה נִין אַהֲרֺן אֵיךְ שִּׁפְחָ יְהִי נוֹשֵׂא וְהִיא גַם הִיא תְּיַלֵל בְּתִגְרַת שׁוֹסֶה בַּת יוֹכֶבֶד אֵיךְ לְעֶבֶד תִּנָּשֵׂא אוֹי כִּי זֺאת גָּזַר אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה לְזֺאת יִבְכּוּעָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

אוֹר בֺקֶר זֶה אֶת זֶה כְּהִכִּירוּ הוֹי אָח וְהוֹי אָחוֹת הִגְבִּירוּ וְנִתְחַבְּקוּ יַחַד וְנִתְחַבָּרוּ עַד יָצְאָה נִשְׁמָתָם בִּנְשִׁימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

לְזֺאת יְקוֹנֵן יִרְמְיָה בִּשְׁאִיָּה גְּזֵרָה זֺאת אֲנִי תָּמִיד בּוֹכִיָּה וּבִלְבָבִי יֵקַד יְקוֹד וּכְוִיָּה עַל בֵּן וּבַת מִסְפֵּד רַב אַעֲצִּימָה וְאָהִימָה מִיָּמִים יָמִימָה אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה וְקוֹל נְהִי אָרִימָה:

כד

עַל חָרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כִּי הֺרַס וְכִי הוּדַשׁ אֶסְפּוֹד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מִסְפְּד חָדָשׁ עַל הַקֺּדֶשׁ וְעַל הַמִּקָּשׁ:

תִּסָּתֵר לְאַלֵּם תַּרְשִׁישִׁים מֵרֺן כְּזִעְזַעְתָּ עוֹלָם מִפְּנֵי חָרוֹן כְּלִהֲטָה אֵשׁ בֵּין שְׁנֵי בַדֵּי אָרוֹן:

שְׁנֵי מִקְדָּשִׁים אֲשׁר בְּמַעְלָּה וּבְמַטָּה זֶה עַל גַּבֵּי זֶה הָאֳפָלוּ בַּעֲלָטָה וְנַמְתָּ אַחֲרִישׁ אֶתְאַפַּק וְאַבִּיטָה:

רָאשֵׁי הַבַּדּים כְּנִגְנְזוּ מִבֵּית הַפָּרְכֺת וְאַרְבַּע גֶּחָלִים בַּדְּבִיר מְהַלְּכוֹת וְאַרְבָּעִים יְסוֹד עַַד תְּהוֹם מְלַחֲכוֹת:

קֺדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִבִּתֵּי קֺדֶשׁ כְּנִבְדַּד סַחְתָּ וְהֵילַלְתָּ אָהֳלִי שֻׁדַּד וְנַמְתָּ אַכֶּה כַּף אֶל כַּף וְשָׁאַגְתָּ הֵידָד:

צְפִירַת תִּפְאַרְתְּךָ כְּנִתְּנָה בְּיַד צָר וְכָל כְּלִי חֶמְדָּה אִוּוּי בֵּית הָאוֹצָר וּלְךָ הַכֺּחַ וְהַגְּבוּרָה וְנָמוּ לֹא עָצָר:

פְּנֵי הַכִּסֵּא אָז אֻפָּלוּ וְגָבְהֵי שָׁמַיִם לְקַדְרוּת הֻשְׁפָּלוּ יָכִין וּבֺעַז לְהִשְׁתַּבֵּר כְּנָפָלוּ:

עֶשֶׂר שֻׁלְחָנוֹת אָז שׁוֹלָלוּ וּלְעוֹרְכֵיהֶם נָמוּ אַיֵּה אֲדוֹן אֵלּוּ לְאוֹצַר שִׁנְעָר לַקְּדֵשִׁים כְּהֻנְחָלוּ:

שְׂרָפִים עֺמְדִים נָעוּ מִמַּעֲמָד כְּנַהַרְסוּ מְכוֹנוֹת מִבֵּית מַחֲמֶד זָריִם קָרְאוּ לִימֵי הַשְּׁמָד:

נְחשֶׁת יָם וַעֲשָׂרָה כִיֺּרוֹת כְּנִמְסְרוּ לַבֵּל וְהִנָּם שְׁבוּרוֹת וּשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת מֵאָז קְדוּרוֹת:

מַעֲשֵׂה אָאוֹפַנִּים אֲשׁר בַּמֶּרְכָּבָה כְּהוּרְדוּ לָאָרֶץ זֺהַר הָרָקִיע כָּבָה חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם לִפְנֵי כְרוּבִים בָּא:

לוֹיוֹת הַמּוֹרָד מֵעֵת הוּרָדוּ הַטְּלָלִים עוֹד לִבְרָכָה לֹא יָרָדוּ כְּלָבִים רָעִים עַל בָמֳתֵי עָב דֻּדּוּ:

כָּל כְּלֵי הַכֶּסֶף וּכְלֵי הַזָּהָב קֻצְּצוּ וְֺסּוּ מִבֵּית הַלַּהַב בְּצֵאת הֶהָדָר שָׁחֲחוּ עֺזְרֵי רָהַב:

יוֹם אֲשֶׁר נִקְרָא מְהוּמָה וּמְבוּכָה לַהֲקַת מַלְאָכִים כְּאִשָּׁה מְצֵרָה נָבוֹכָה דִּבּוּר פָּתַח וְעָנוּ אַחֲרָיו אֵיכָה:

טָס עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי וְהוֹצִיאוּ הַכְּרוּבִים וּבִכְלִבָה הָיוּ בָם מְסוֹבֲבִים הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה חֲשׁוּבִים:

חֵיל שַׂרְפֵי מעֲלָה חֻלַּף מִגְּדֻלָּתוֹ וְאֵל אַדִּיר שְׁמוֹ לֹא אָבָה תְהִלָּתוֹ לְגַלִּים כְּחוּשַׁת בֵּת תִּפְאַרְתּוֹ:

זַמָּרֵי שַׁחֵק הֶחֱשׁוּ מִנֺּעַם וְנָם מַה לָּכֶם פֺה אֵין הַיּוֹם טַעַם מַה תְּקַלְּסוּ לַמֶּלֶךְ בַּשַׁעַת הַזָּעַם:

וְהַכּוֹהֲנִים וְהַלְוִיִּם עַל מִשְׁמְרוֹתָם נִשְׁחָטִים וְעַל מַחְלְקוֹתָם עָמְדוּ שַׁעֲטַת אִסְטַרְדִּיוֹטִים וְנָמוּ אַיֵּה מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים:

הַכֵּלִים וְהַמְשַׁמְּשִׁים בַּשְּׁבִי הוֹלְכִים הַשָּׁרִים וְהַסְּגָנִים בַּכֶּבֶל מְַשׁוּכִים וּתְמוּר בַּדִּים שַׂק חָגְרוּ מַלְאָכִים:

דָּץ לָביא וּפָקַח עֵינָיו וְהִנֵּה מִיכָאֵל מְהַלֵּךְ לְפָנָיו וְשָׂרִים הוֹלְכִים כַּעֲבָדִים חָזוּ הֲמוֹנָיו:

גֶּאֲוָה עָטָּה וְכִבָּה אֶת הַמְּנוֹרָה וְנָטָה יָדוֹ אֶל אֵל הַמּוֹרָא וַיַּחֲשִּׁיךְ אוֹר עֺטֶה אוֹרָה:

בְּשַׁאֲגוֹ כַאֲרִי בַּדְּבִיר בֵּל בָּרַח דּוֹדִי כְּעַל מֵת מִתְאַבֵּל פִּקְדוֹן הָרוּחוֹת בּוֹ בַלַּיְלָה לֹא קִבֵּל:

אָמַר לַמַּשְׁחִיתִים חֲמָתִי הִתַּכְתִּי אֶת יְדִידוּת נַפְשִׁי בְּכַף אוֹיְבֶיהָ נָתַתִּי עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְנַחֲלָתִי נָטָשְׁתִּי:

כה

מאת רבי קלונימוס בן יהודה:

מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר נוֹזְלַי, וְאֶבְכֶּה כָּל יְמוֹתַי וְלֵילַי, עַל חַלְלַי טַפַּי וְעוֹלָלַי, וִישִׁישֵׁי קְהָלַי, וְאַתֶּם עֲנוּ אֲבוֹי וְאוֹי וְאַלְלַי, וּבְכֵן בָּכֹה בֶכֶה רַב וְהֶרֶב.


עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל עַם יְיָ כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב:


וְדָמוֹעַ תִּדְמַע עֵינִי וְאֵלְכָה לִי שְׂדֵה בוֹכִים, וַאֲבַכֶּה עִמִּי מָרֵי לֵבָב הַנְּבוֹכִים, עַל בְּתוּלוֹת הַיָּפוֹת וִילָדִים הָרַכִּים בְּסִפְרֵיהֶם נִכְרָכִים, וְלַטֶּבַח נִמְשָׁכִים, אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּירִים וְנוֹפְכִים, כְּמוֹ טִיט חוּצוֹת נִדָּשִׁים וְנִשְׁלָכִים, סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ מִלְּקָרֵב.


עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל עַם יְיָ כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב:


וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה וְאֵילִילָה וְאָנוּדָה, וְלִבְכִי וְלַחֲגֹר שַׂק אֶקְרָא לְהַסְפִּידָה, מִפָּז יְקָרָה וְזָהָב חֲמוּדָה, פְּנִימָה כְּבוּדָהּ כְּבוֹד כָּל כְּלִי חֶמְדָּה, רָאוּהָ קְרוּעָה שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה, הַתּוֹרָה הַמִּקְרָא הַמִּשְׁנָה וְהָאַגָּדָה, עֲנוּ וְקוֹנְנוּ זֹאת לְהַגִּידָה, אֵי תוֹרָה תַּלְמִיד וְהַלוֹמְדָהּ, הֲלֹא מָקוֹם מֵאֵין יוֹשֵׁב חָרֵב.


עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל עַם יְיָ כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב:


וְעַפְעַפַּי יִזְּלוּ מַיִם דֶּמַע לְהַגִירָה, וַאֲקוֹנֵן מַר עֲלֵי הֲרוּגֵי אַשְׁפִּירָה, בַּשֵּׁנִי בִּשְׁמוֹנָה בוֹ בְּיוֹם מַרְגּוֹעַ הוּקְרָה, מַרְגּוֹעַ לִרְגּוֹעַ נֶחְלְפוּ לְהַבְעִירָה, נֶהֶרְגוּ בַּחוּרֵי חֶמֶד וִישִׁישֵׁי הַדָּרָה, נֶאֶסְפוּ יַחַד נַפְשָׁם הִשְׁלִימוּ בְּמוֹרָא, עַל יִחוּד שֵׁם מְיֻחָד יִחֲדוּ שֵׁם בִּגְבוּרָה, גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ לְמַהֲרָה, וְכֹהֲנֵי וַעֲלָמַי נִגְוְעוּ כֻּלְּהֶם עֲשָׂרָה, וּבְמַר יְגוֹנִי וְעָצְבִי יֶלֶל אַחְבִּירָה, קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ הֲרִיגָתָם הַיּוֹם בְּזָכְרָה, קְהַל וָרְמַיְזָא בְּחוּנָה וּבְחוּרָה, גְּאוֹנֵי אֶרֶץ וּנְקִיֵּי טָהֳרָה, פַּעֲמַיִם קִדְּשׁוּ שֵׁם הַמְּיֻחָד בְּמוֹרָא, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בְּחֹדֶשׁ זִיו לְטָהֳרָה, וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי בִּקְרִיאַת הַלֵּל לְשׁוֹרְרָה, הִשְׁלִימוּ נַפְשָׁם בְּאַהֲבָה קְשׁוּרָה, אָהִימָה עֲלֵיהֶם בִּבְכִי יֶלֶל לְחַשְּׁרָה, כְּלוּלֵי כֶתֶר עַל רֹאשָׁם לַעֲטָרָה, וְעַל אַדִּירֵי קְהַל מַגֶּנְצָא הַהֲדוּרָה. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת לְהִתְגַּבְּרָה, הִשְׁלִימוּ נַפְשָׁם עַל יִחוּד שֵׁם הַנּוֹרָא, וַעֲלֵיהֶם זַעֲקַת שֶׁבֶר אֶשְׂעָרָה, עַל שְׁנֵי מִקְדָּשַׁי יְסוֹדָם כְּהַיּוֹם עֻרְעֲרָה, וְעַל חָרְבוֹת מְעַט מִקְדָּשַׁי וּמִדְרְשֵׁי הַתּוֹרָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי בַּשְּׁלִישִׁי נוֹסַף לְדַאֲבוֹן וּמְאִירָה, הַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְיָגוֹן וְצָרָה, בְּיוֹם מַתַּן דָּת סָבַרְתִּי לְהִתְאַשְּׁרָה, וּבְיוֹם נְתִינָתָהּ כְּמוֹ כֵּן אָז חָזְרָה, עָלְתָה לָהּ לַמָּרוֹם לִמְקוֹם מְדוֹרָהּ, עִם תִּיקָהּ וְנַרְתִּיקָהּ וְהַדוֹרְשָׁהּ וְחוֹקְרָהּ, לוֹמְדֶיהָ וְשׁוֹנֶיהָ בְּאִישׁוֹן כְּמוֹ בָאוֹרָה, שִׂימוּ נָא עַל לְבַבְכֶם מִסְפֵּד מַר לְקָשְׁרָה, כִּי שְׁקוּלָה הֲרִיגָתָם לְהִתְאַבֵּל וּלְהִתְעַפְרָה, כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ האולם וְהַבִּירָה, וְכִי אֵין לְהוֹסִיף מוֹעֵד שֶׁבֶר וְתַבְעֵרָה, וְאֵין לְהַקְדִּים זוּלָתִי לְאַחֲרָהּ, תַּחַת כֵּן הַיּוֹם לִוְיָתִי אֲעוֹרְרָה, וְאֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה וְאֶבְכֶּה בְּנֶפֶשׁ מָרָה, וְאַנְחָתִי כָּבְדָה מִבֹּקֶר עַד עָרֶב.


עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל עַם יְיָ כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב:


וְעַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה וְלִבִּי נֹהֵם נְהִימוֹת, וְאֶקְרָא לַמְקוֹנְנוֹת וְאֶל הַחֲכָמוֹת, אֱלִי וְאֶלְיָה כֻּלָּם הוֹמוֹת, הֲיֵשׁ מַכְאוֹב לְמַכְאוֹבִי לְדַמּוֹת, מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימוֹת, חֲלָלַי חַלְלֵי חֶרֶב מֻטָּלִים עֲרֻמִּים וְעֲרֻמּוֹת, נִבְלָתָם כְּסוּחָה לְחַיַּת אֶרֶץ וּבְהֵמוֹת, יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה עֲלָמִים וַעֲלָמוֹת, מְתַעְתְּעִים בָּמוֹ מוֹנַי וּמַרְבִּים כְּלִמּוֹת, אַיֵּה אֱלֹהֵימוֹ אָמְרוּ צוּר חָסָיוּ בוֹ עַד מוֹת, יָבֹא וְיוֹשִׁיעַ וְיַחֲזִיר נְשָׁמוֹת, חֲסִין יָהּ מִי כָמוֹךָ נוֹשֵׂא אֲלֻמּוֹת, תֶּחֱשֶׁה וְתִתְאַפַּק וְלֹא תַּחְגֹּר חֵמוֹת, בֶּאֱמוֹר אֵלַי מַלְעִיגַי וְאִם אֱלֹהִים הוּא יָרֶב.


עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל עַם יְיָ כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב:


וְעֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מַיִם כִּי נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְשׁוֹרֵר, וְעֻגָבִי לְקֹל בּוֹכִים לַהֲפֹךְ וּלְקָרֵר מִי יָנוּד לִי וּמִי מַחֲזִיק לְהִתְעוֹרֵר, חֵמָה בִי יָצְאָה וְסַעַר מִתְגּוֹרֵר, אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי הַצַּר הַצּוֹרֵר, שִׁבַּר עַצְמוֹתַי זוֹרֵר וּמְפֹרֵר, סִלָּה כָּל אַבִּירַי הַטַּבּוּר וְהַשָׁרֵר, רְטִיָּה וּמָזוֹן אֵין לְבָרֵר, מַכָּתִי אֲנוּשָׁה בְּאֵין מַתְעִיל וּמְזוֹרֵר, עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מֶנִּי אֲמָרֵר, בִּבְכִי דִמְעָתִי עַל לֶחֱיִי לְצָרֵב.


עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל עַם יְיָ כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב:

כו

אָז בַּהֲלוֹךְ יִרְמְיָהוּ עַל קִבְרֵי אָבוֹת וְנָם עֲצָמוֹת חֲבִיבוֹת מָה אַתֶּם שׁוֹכְבוֹת בְּנֵיכֶם גָּלוּ וּבָתֵּיהֶם חֲרֵבוֹת וְאַיֵּה זְכוּת אָבוֹת בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת:

גָּעוּ כֻלָּם בְּקִינִים עַל חֶסְרוֹן בָּנִים דּוֹבַבוּ בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים וְאַיֵּה הַבְטָחַת וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשׁוֹנִים:

הֵם הֵמִירוּ כְבוֹדִי בְּתֺהוּ וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא רָהוּ וָאַעְלִּים עֵינַי מֵהֶם וְלֹא נָהוּ וְלֹא שָׁהוּ וְאֵיךְ אֶתְאַפַּק עַל אֲמִירַת לֹא הוּא:

זָעַק אַב הֲמוֹן בַּעֲבוּרָם וְחִנֵּן פְּנֵי אֵל רָם חִנָּם נֻסֵּיתִי עֶשֶׂר בְּחִינוֹת עֲבוּרָם וְהֵן חָזִיתִי שִׁבְרָם וְאַיֵּה הַבְטָחַת אַל תִּירָא אַבְרָם:

טָעוּ לְהִזָּרוֹת בַּעבוֹדוֹת זָרוֹת יָעֲצוּ לַחְצֺב בֺּארוֹת בֺּארֺת נִשְׁבָּרוֹת וְאֵיךְ אֶתְאַפַּק עַל בִּטּוּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְרוֹת:

כֺּה צָוַח יִצְחָק פְּנֵי שׁוֹכֵן שַׁחַק לַשָּׁוְא בִּי טֶּבַח הוּחַק וְהֵן זַרְעִי נִשְּׁחַק וְנִמְחַק וְאַיֵּה הַבְטָחַת וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק:

מָרוּ בְּיִרְמְיָה וְטִמְּאוּ הַר הַמֺּרִיָּה נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא גְעָיָּה עוֹלָה לִי מִנְּשִׁיָּה וְאֵיךְ אֶתְאַפַּק בַּהֲרִיגַת זְכַרְיָה:

סָח יֻלּד בְּתֶלֶף דְּמָעוֹת כְּתַנִּין זוֹלֵף עולָלַי שֶׁטִּפַּחְתִּי בְּעֶלֶף אֵיךְ גָּזוּ מֶנִּי בְּחֶלֶף וְאֵיךְ הָפְרַע מֶנִּי דָּמִים בְּדָמִים כַּמָּה אָלֶף:

פָּץ רוֹעַה נֶאֱמָן כָּפוּשׁ בָּאֵפֶר וּמֻדְמָן צֺאן אֲשֶׁר בְּחֵיקִי הָאֳמָן וְאֵיךְ גָּזוּ בְּלֹא זְמָן וְאַיֵּה הַבְטָחַת כִּי לֹא אַלְמָן:

קוֹל בְּכִי לֵאָה מְתוֹפֶפֶת עַל לְבָבֶהָ רָחֵל אֲחוֹתָהּ מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ זִלְפָּה מַכָּה פָּנֶיהָ בִּלְהָה מְקוֹנֶנֶת בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ:

שׁוּבוּ תְמִימִים לִמְנוּחַתְכֶם מַלֵּא אֲמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָּבֶלָה לְמַעַנְכֶם הִנְנִי מְשׁוֹבֵב גָּלוּת בְּניכֶם:

כז

אָז בִּמְלֹאת סֶפֶק יָפָה כְּתִרְצָה הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה: בֶּן חִלְקִיָּהוּ מֵאַרְמוֹן כְּיָצָא אִשָּׁה יְפַת תֺּאַר מְנֻוֶּלֶת מָצָא: גּוֹזַרְנִי עָלַיִךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים וְאָדָם אִם שֵׁד לַשֵּׁדִים אַתְּ אוֹ לִבְנֵי אָדָם דְּמוּת יָפְיֵךְ כְּבָשָׂר וָדָם פַּחְדֵּךְ וְיִרְאָתֵךְ כְּמַלְאָכִים לְבַדָּם: הֵן לֹא שֵׁד אָנִי וְלֹא גֺלֶם פָּחַת יְדוּעָה הָיִיתִי בְּשׁוּבָה וָנָחַת: וְהֵן לְשָׁלשׁ אֲנִי וּלְשִׁבְעִים וְאֶחָד וְלִשְׁנֵים עָשָׂר וְשׁישִּׁים וְאֶחָד: זֶה הָאֶחָד אַבְרָהָם הָיָה וּבֶן הַשְּׁלשָׁה אָבוֹת שְׁלִישִׁיָּה: חֺק שְׁנֵים עָשָׂר וְהֵן שִׁבְטֵי יָהּ וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא וְשִׁבְעִים וְאֶחָד סַנְהֶדְרֵי יָהּ: טַעֲמִי הַקְשִׁיבִי וַעֲשִֺּי תְשׁוּבָה יַעַן הֱיוֹתֵךְ כָּל כָּךְ חֲשׁוּבָה: יָפָה לִכִי בְּעֶלֶץ וְלִשְׂמוֹחַ בְּטוֹבָה וְלֹא תִקָּרֵא עוֹד בַּת הַשּׁוֹבֵבָה: כִּי אֵיךְ אֶשְׂמַח וְקוֹלִי מַה אָרִים הֵן עוֹלָלַי נִתְּנוּ בְּיַד צָריִם: לָקוּ נְבִיאַי וְדָמָם מֻגָּרִים גָּלוּ מְלָכַי וְשָׂרַי וְכֺהֲנַי בְּקוֹלָרִים: מְלוֹן מִקְדָּשִׁי בַּעֲוֺנִי נָדָד דּוֹדִי מֵאָז בָּרַח וַיֻּדָּד: נֺעַם אָהֳלִי בְּעַל כָּרְחִי שֻׁדַּד רַבָּתִי עָם אֵיכָה יָשְבָה בָדָד: סָחָה הָאִשָּׁה לַנָּבִיא יִרְמְיָה שַׂח לֵאלֹהֶיךָ בְּעַד מַכַּת סֺעֲרָה עֲנִיָּה: עַד יַעֲנֶה אֵל וְיֺמַר דַּיָּה וְיַצִּילֵּנִי מֵחֶרֶב וְשִׁבְיָה: פִּלֵּל תְּחִנָּה לִפְנֵי קוֹנוֹ מָלֵא רַחֲמִים חוּס כְּאָב עַל בְּנוֹ: צָעַק מַה לָּאָב שֶׁהֶנְלָה בְנוֹ וְגַם אוֹי לַבֵּן שֶׁבְּשֻׁלְחַן אָב אֵינוֹ: קוּם לָךְ יְִמְיָה לָמָּה תֶחֱשֶׁה לֵךְ קְרָא לְאָבוֹת וְאַהֲרֺן וּמֺשֶׁה: רוֹעִים יָבוֹאוּ קִינָה לְהִנָּשֵׂא כִּי זְאֵבֵי עֶרֶב טָרְפוּ אֶת הַשֶֺּה: שׁואֵג הָיָה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל מַכְפֵּלָה נוֹהֵם כְּלָבִיא: תְּנוּ קוֹל בִּבְכִי אֲבוֹת הַצֶּבִי תָּעוּ בְנֵיכֶם וְהִנָּם בַּשֶּׁבִי: אִם כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית אַיֵּה זְכוּת כְּרוּתֵי בְרִית: מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם בָּנַי גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שָׁמֵם מִקְדָּשׁ מִבְלִי בָאֵי מוֹעֵד עַל כִּי יְדִידִים נִתְּנוּ לְהִמָּעֵד: תְּשִׁיבֵם כְּמֵאָז סוֹמֵךְ וְסוֹעֵד תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָא מוֹעֵד:

כח

אֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הֶבֶל וְכִנּוֹרִי נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל בְּנַחֲלַת חֶבֶל כָּבֵד עָלַי עֺל סֶבֶל וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

בָּזֶה יוֹם בְּכָל שָׁנָה עִדָּן עָלַי שִׁנָּה וְהִנְנִי עֲגוּמָה וְעֲגוּנָה יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנָה וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

גָּבַר חָרוֹן וְנִגְנַז אָרוֹן בְּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

דִּירָתִי חֲרֵבָה וְעֶדְרִי נִשְׁבָּה וְרַבַּת אָהֳלִיבָה בָּדָד יָשְׁבָה וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

הוֹעַל אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ עַל אֲרִיאֵל וְהִסְבִּיכוֹ וְהֶגְלָה מִסֻּכּוֹ מִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

וְהָרַג הֲמוֹנִים מְשׁוּחֵי שְׁמָנִים בְּאִוּוּי נִמְנִים פִּרְחֵי כֺּהֲנִים אֲלָפִים שְׁמוֹנִים וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

זִנְּבָם כְּחִוִּי וְהִדְבִּיא בַּעֲזָרַת הַמַּלְבִּיא אַרְיוֹךְ כְּמוֹ לָבִיא עַל דַּם כֺּהֵן וְנָבִיא וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

חָרַשׁ לְמָשּׁוּאוֹת עִיר מְלֵאָה תְשׁוּאוֹת וּבָתֵּי סוֹפְרִים וּמִשְׁנָיוֹת יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

טָסָה מָדַי לְאַבֵּד חֲמוּדַי וּמָשְׁלָה בְּמַחֲמַדַּי בְּקָרְעִי מַדָּי וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

יָעֲצָה לְחַנֵּק בְּנֵי גוּר מְזַנֵּק בְּפֶה אֶחָד לְשַׁנֵּק זָקֵן וְיָשִׁישׁ עוֹלֵל וְיוֹנֵק וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

כָּבְדָה שְׁלִישִׁית עַל קֺדֶשׁ רֵאשִׁית בְּשֶׁצֶף חֲרִישִׁית בָּתָה לְהָשִׁית וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

לָחֲצָה לְחַלֵּק בְּנֵי חָלָק וְחוֹלֵק שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בְּשֵׁם אֵל דּוֹלֵק וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

מָרְדָה אֱדוֹם עֲדוּשַׁת אָדוֹם וְאָצָה בְּזָדוֹן לְאַבֵּד כֵּס וַהֲדוֹם וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

נוֹעֲדוּ עִם אַדְמוֹן מוֹאָב וְעַמּוֹן לְהַשְׁבִּית אָמוֹן וּלְהַחֲרִיב אַרְמוֹן וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

סִלָּה כָל אַבִּירַי וְעֶדְרֵי חֲבֵרַי וְהֻבְלְגוּ גִּבּוֹרַי לְעֵין כָּל עוֹבְרַי וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֺרְגִים לְמִסְפַּר הַהֲרוּגִים כְּאַיָּל עוֹרְגִים וְעָלֶיךָ נֶהֶרָגִים וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

פֻּלְּצוּ בְּיוֹם קְרָב בְּמִזְרָח וּבְמַעֲרָב דָּמָם מְעֺרָב קָהָל וְעָם רָב וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

צָרוֹת עַל צָרוֹת זוּ מִזּוּ מְצֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת אֲרֻכּוֹת וְלֹא קְצָרוֹת וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

קָשְׁרוּ צִנָּתָם וְחָגְרוּ חֲנִיתָם וְאָסְפוּ מַחֲנוֹתָם וְהֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

רַבּוֹת אַנְחוֹתַי וַַעֲצוּמוֹת שִׂיחוֹתַי רַבּוּ נַהֲמוֹתַי וְאַתָּה יהוה עַד מָתַי וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם חֵרְפוּנִי בִּשְׂפָתָם שׁיבְתָּם וְקִימָתָם אֲנִי מַנְגִּינָתָם וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

תִּקְוַתְכֶם אֵפוֹא מַה לָּכֶם פֺּה חָרָה אַפּוֹ וְאֵין עוֹד לִרְפּוֹא וְאֵיךְ אֶנָּחֵם:

תְּשׁוּבוֹתֵיכֶם נִשְׁאֲרוּ מָעַל הוֹנוּנִי עוֹבְדֵי הַבָּעַל עַד יַשְׁקִיף וְיִרֶא מִמָּעַל מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל וְאָז אֶנְּחֵם:

כט

אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי בִּבְכִי אֲמָרֵר מַר נַפְשִׁי וְרוּחִי אֲקָרֵר עִם לִוְיָתָן הָעֲתִידִים לְעוֹרֵר:

בִּבְכִי יַעְזֵּר עֲלֵי יְגוֹנֵךְ בַּת עַמִּי הִתְאַבְּכִי בְגִינֵךְ אַל תִּתְּנִי פוּגַת לֵךְ אַל תִּדֺּם בַּת עֵינֵךְ:

גְּעִי בִּבְכִיָּה מְעֻטֶּרֶת בַּעֲלִיזוֹת הָיִיתְ מִקֶּדֶם וְהִנָּךְ לְבִזּוֹת אֵיכָה נִהְיְתָה הָרָעָה הַזֺּאת:

דֳּמִי אַל תִּתְּנִי פְּלֵטָה הַנִּשְׁאָרָה הָרִימִי קוֹל וְזַעֲקִי מָרָה כִּי שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא:

הֵן לְאֻמִּים עֵת נִקְבָּצוּ חַי עָלֶיךָ כְּרוֹת בְּרִית כְּחָפָצוּ עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ:

וְנִכְּלוּ מְזִמּוֹת נְטוֹת אֲשׁוּרַי לִמְעוֹד אֶחֲרֵי הַהֶבֶל לְהַהְבִּיל וּמִפָּנָיו לִרְעוֹד אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד:

זֺאת הִשְׁמִיעוּ בְּנֵי מְקֺרָאָיו לוֹ נְיַחֵל אִם יִקְטְלֵנוּ נַעֲרִיץ לְמוֹרָאָיו הֵכִין יהוה זֶבַח הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו:

חֲלָלַי אָז הִרְבּוּ וְהָרְגוּ טוֹבַי יִסְּרוּנִי קָשׁוֹת צָרַי וְאוֹיְבַי הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי:

טֶנֶף צַחֲנָתָם מֵאַנְתִּי בָּם לְהִשְׁתַּתֵּף הִשְׁמִידוּ גִבּוֹרַי כֻּלָּם בְּחֶתֶף כָּל נֶתַח טוֹב יָרֶךְ וְכָתֵף:

יַחַד לָטֶבַח הוּבָלוּ כִּטְלָאִים וּגְדָיִים בָּנוֹת מְחֻטָּבוֹת מְשֻׁבָּצוֹת עֲדִי עֲדָיִים גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם:

כָּבַשׁ הָאָב רַחֲמָיו לִזְבֺּחַ יְלָדִים הִשְׁלִים כְּכָרִים לִטְבֺּחַ הֵכִין לְבָנָיו מַטְבֵחַ:

לְאִמּוֹתָם נוֹאֲמִים הִנֶּנוּ ןִשְׁחָטִים וְנִטְבָּחִים כְּהִקְדִּישׁוּם לָטֶבַח וְהִתִּיקוּם לַאֲבָחִים נָשִׁים פִּרְיָם עֺלֲלֵי טִפֻּחִים:

מִי יִשְׁמַע וְלֹא יִדְמַע הַבֵּן נִשְׁחָט וְהָאָב קוֹרֵא אֶת שְׁמַע מִי רָאָה כָזֺאת מִי שָׁמָע:

נְוַת בַּיִת הַיָּפָה בְּתוּלַת בַּת יְהוּדָה צַוָּארָהּ פָּשְׁטָה וּמַאֲכֶלֶת הִשְׁחִיזָה וְחִדְּדָה עַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידָהּ:

סֻגְּפָה הָאֵם וּפָרְחָה רוּחָהּ וְנַפְשָׁהּ הִשְׁלִימָה לָטֶבַח אֲרוּחָה כְּאָרְחָה אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה:

עָלְצוּ הַבָּנוֹת כְּנוּסוֹת וַאֲרוּשׂוֹת לְאִבְחַת חֶרֶב לְקַדֵּם דָּצוֹת וְשָׂשׂוֹת דָּמָם עַל צְחִיחַ סֶלַע לְבִלְתִּי הִכָּסוֹת:

פּוֹנֶה הָאָב בִּבְכִי וִלֶֶלָה עַצְמוֹ עַל חַרְבּוֹ לִדְקוֹר וּלְהַפִּילָה וְהוּא מִתְגֺּלֵל בַּדָּם בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה:

צִדְּקָה דִינָהּ פּוֹרִיָּה בְּהַקְרִיבָהּ עֲנָפֶיהָ וּתְמוּר מִזְרָק דָּם קִבְּלָה בִּכְנָפֶיהָ תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ:

קוֹרוֹתַי מִי יָנוּד שׁוֹד וָשֶׁבֶר יִשְׂתָּרֵג מַחֲמַד עֵינַי כְּנִמְסַר לְחֵרֶַם וּלְהָרָג אִם כְּהֶרֶג הֲרֻגָיו הֺרָג:

רַעְיוֹנַי נִבְהֲלוּ וַאֲחָזַתְנִי פַּלָּצוּת וָשֶׁבֶר בְּאַחַת נִמְצָא הַכָּתוּב בּוֹ תִּקְוָה וָסֶבֶר כִּי זֶה לְבַדּוֹ יָבֺא לְיָרָבְעָם אֶל קָבר:

שָׁלֵם נִמְצָא בְּכָל פָּעֳלוֹ נַפְשׁוֹ לָטֶבַח הִשְׁלִים מִפַּחַד חֵילוֹ וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ:

תַּתִּי לִבִּי מְצֺא תֺּכֶן עִנְיָנָיו יָדַעְתִּי אֲנִי צֶדֶק וְישֶׁר דִּינָיו וְיִהְיֶה טוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יִירְאוּ מִלְּפָנָיו:

קְדֺשָׁיו לֹא יַאֲמִין הִשְׁלִים עֲוֺנוֹתָם לְשַׂעֲרָה סִמָּן טוֹב לְאָדָם שֶׁלֹּא נִסְפַּד וְנִקְבַּר כַּשּׁוּרָה בְּיוֹם רָעָה לֹא יִירָא:

לְֹזֺאת יֶחֱרַד לִבִּי יִתַּר בְּחַלְחָלָה גִּבּוֹרַי נִרְעֲצוּ וְנִכְנְעוּ לְהַשְׁפִּילָה כִּנפוֹל לִפְנֵי בְנֵי עַוְלָה

וְעַד מָתַי תִּהְיֶה כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ לְעֵינֵינוּ תּוֹדִיעַ אֵל נְקָמוֹת יהוה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ:

נְקוֹם נִקְמָתִי מֵאֵת מְעַנַּי עֵת נְקָמָה הִיא לָדוּן דִּינַי אֵל קַנּוֹא וְנֺקֵם יהוה:

יהוה כַּגִּבּוֹר צֵא יְדֵי חוֹבְךָ פְּרַע שׁובֵר כְּתוֹב שְׁטַר חוֹב תִּקְרַע שְׁבֺר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע:

מִמָּרוֹם כְּהִסִּיק אֵשׁ בְּמַעֲזִיבָה וְתִקְרָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב שּׁוֹמִירָה וּבֵית דִּירָה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה:

וּכְעַל גְּמוּלוֹת נָא שֵׁלֵּם אוֹיְבַי תַּפִּיל מְהֵרָה וּתְכַלֵּם כִּי אֵל גְּמֻלוֹת יהוה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם:

שׂוֹנְאֶיךָ תַּצְמִית סַף רַעַל תַּשְׁקֵם הַמֵּת תַּחַת יָדוֹ נָקֺם יִנָּקֵם אִם בְּכָזֵה לֹא תִתְנַקֵּם:

הַעַל כֵּן נִקְרֵאתָ אִשׁ מִלְחָמָה צָרֶיךָ לְכַלּוֹת וּבָהֶם לְהִנָּקֵמָה נֺקֵם יהוה וּבַעַל חֵמָה:

קַנֵּא לְשִׁמְךָ עֲבוּרְךָ הָאֵל וּלְדַם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ וּלְחָרְבוֹת אֲרִיאֵל נְקֺם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

טִפֵּי דָמַי אַחַת לְאַחַת מְנוּיוֹת וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדֶיךָ בְּפֻדְפּוּרְךָ הֱיוֹת יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת:

נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא אֵת כָּל הַתְּלָאָה תָּחִישׁ גְּאֻלָּתִי וּמַהֵר הַמַּרְאָה כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה:

ל

מְעוֹנעֵי שָׁמַיִם שְׁחָקִים יִזְבְּלוּךָ מְלֵאִים מֵהוֹדְךָ וְהֵם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבָּיִת:

מַטּוֹב וּמַה נָּעִים שִׁבְתְּךָ עִם רֵעִים בְּכַנְפֵי צַעֲצֻעִים יַעַן הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת הַבָּיִת:

נָאוֹר אַהֲבָתְךָ הֶרְעֵיתָ לְעַמְּךָ כִּי הֵם נַחֲלָתְךָ וְלֵידַע כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבָּיִת:

נָכְרִים שָׁם בָּאוּ וְעַמִּים יִקְרָאוּ וְאוֹתוֹתָיו רָאוּ לְמַעַן יִירָאוּ וּכְבוֹד יהוה עַל הַבָּיִת:

חֲטָאַי כִּי עָצְמוּ אֲכָלַתְנִי קִנְאָה וְעָרָה צָר הַיְסוֹד שָׂמַנִי שׁוֹאָה וְנָתַץ אֶת הַבָּיִת:

חֲמוּדֵי אוֹצָר הֵן הֱבִיאוּם בְּהֵיכְלֵיהֶן מִלְּאוּ כְרֵסֵיהֶן וְצִוָּה הַכֺּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבָּיִת:

מַדּוּעַ נִתָּכָה הֵמָה לֹא שָׁכָכָה עַל מֶה עָשָׂה צורֵנוּ כָּכָה לָאָרֶץ הַזֺּאת וְלַבָּיִת:

מְקוֹם כֺהֲנֵי נִגְּשׁוּ וְשָׁם יִתְקַדָּשׁוּ וְהֵם כָּעֵת רָפְסוּ הֲמוֹן גּוֹיִם רָגְשׁוּ נָסַבּוּ עַל הַבָּיִת:

בַּת קוֹל הִיא עוֹנאָה מַה תִּתְמְהוּ פֶּגַע סֵמֶל הַקִּנְאָה הֲבֵאתֶם וּכְנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת:

רְבִיצַת עוֹלָם מְלֹא שׁוֹכֵן בְּהֵיכָלוֹ הֲתַעֲשׂוּ צָרָה לוֹ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת:

יַעַן הִשְׁחַתֶּם מְצָאוּנְכֶם רָעוֹת חֻלַּל הַמִּקְדָּשׁ וְהִנֵּה מִגְרָעוֹת נָתַן לַבָּיִת:

קָדוֹשׁ יִתְעֶשֵּׁת אֱמֶת לָנוּ בשֶׁת יִשְׁלַח תַּחְּבֺּשֶׁת וְחטָּאת אַל יָשֶׁת וְחִטֵּא אֶת הַבָּיִת:

בְּמָקוֹר הַנִּפְתָּח וּמַעֲלֶה עַל שָׂפָה מְבַכֵּר לָחֳדָשָׁיו וְעָלֶה לִתְרוּפָה מִתַּחַת מִפְתַּן הַבָּיִת:

חֲמוֹל עִיר הַחֲרֵבָה תְּמוּר מוֹקֵד שְׁבִיבָהּ חוֹמַת אֵשׁ סוֹבֲבָהּ לְכָבוֹד תִּהְיֶה בָּהּ אֶל דְּבִיר הַבָּיִת:

זְרֵה וְהַעבֵר טֻמְאָה מִבֵּיתְךָ מַלְכִּי אֱלִיל כָּלִיל תַּחֲלוֹף וְתִקְרָא אָנֺכִי פִּנִּיתִי הַבָּיִת:

קַדֵּשׁ בֵּית מְעוֹנַי וְתָשׁוּב לִמְלוֹנַי וְנִקְבְּצוּ לִגְיוֹנַי וְהִנֵּי כְבוֹד יהוה בָּא אֶל הַבָּיִת:

לא

אֵשׁ תּוּקַד בְּקִרְבִּי, בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

קִינִים אָעִירָה, לְמַעַן אַזְכִּירָה - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
אָז יָשִׁיר משֶׁה, שִׁיר לֹא יִנָּשֶׁה - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָה, וְנָהָה נְהִי נִהְיָה - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
בֵּיתִי הִתְכּוֹנַן, וְשָׁכַן הֶעָנָן - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

וַחֲמַת אֵל שָׁכְנָה, עָלַי כַּעֲנָנָה - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
גַּלֵּי יָם הָמוּ, וְכַחוֹמָה קָמוּ - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

זְדוֹנִים שָׁטָפוּ, וְעַל רֹאשִׁי צָפוּ - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
דָּגָן מִשָּׁמַיִם, וְצוּר יָזוּב מַיִם - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

לַעֲנָה וְתַמְרוּרִים, וּמַיִם הַמָּרִים - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב, סְבִיבוֹת הַר חוֹרֵב - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

קָרוּא אֱלֵי אֵבֶל, עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
וּמַרְאֶה כְּבוֹד יְיָ, כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת לְפָנַי - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

וְחֶרֶב לְטוּשָׁה, לַטֶּבַח נְטוּשָׁה - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
זֶבַח וּמִנְחָה, וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

סְגֻלַּת אֵל לְקוּחָה, כַּצּאֹן לַטִּבְחָה - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
חַגִּים וְשַׁבָּתוֹת, וּמוֹפְתִים וְאוֹתוֹת - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

תַּעֲנִית וָאֵבֶל, וּרְדֹף הַהֶבֶל - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
טוֹבוּ אֹהָלִים, לְאַרְבַּע הַדְּגָלִים - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

אָהֳלֵי יִשְׁמְעֵאלִים, וּמַחֲנוֹת עֲרֵלִים - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
יוֹבֵל וּשְׁמִטָּה, וְאֶרֶץ שׁוֹקֵטָה - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

מָכוּר לִצְמִיתוּת, וְכָתוּב לִכְרִיתוּת - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
כַּפֹּרֶת וְאָרוֹן, וְאַבְנֵי זִכָּרוֹן - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

וְאַבְנֵי הַקֶּלַע, וּכְלֵי הַבֶּלַע - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
לְוִיִּים וְאַהֲרֹנִים, וְשִׁבְעִים זְקֵנִים - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

נוֹגְשִׂים וּמוֹנִים, מוֹכְרִים וְקוֹנִים - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
מֹשֶׁה יִרְעֵנִי, וְאַהֲרֹן יַנְחֵנִי - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

וּנְבוּכַדְנֶצַּר הָרַע, וְטִיטוּס הָרָשָׁע - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
נַעֲרֹךְ מִלְחָמָה, וַייָ שָׁמָּה - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

רָחַק מִמֶּנּוּ, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
סִתְרֵי פָרֹכֶת, וְסִדְרֵי מַעֲרָכֶת - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

חֵמָה נִתֶּכֶת, עָלַי סוֹבֶכֶת - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
עוֹלוֹת וּזְבָחִים, וְאִשֵּׁי נִיחוֹחִים - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

בַּחֶרֶב מְדֻקָּרִים, בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
פַּאֲרֵי מִגְבָּעוֹת, לְכָבוֹד נִקְבָּעוֹת - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

שְׁרִיקוֹת וּתְרוּעוֹת, לְקָלוֹן וּזְוָעוֹת - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
צִיצַת הַזָּהָב, וְהַמְשַׁל וָרַהַב - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

אָפֵס הָעֵזֶר, וְהֻשְׁלַךְ הַנֵּזֶר - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
קְדֻשָּׁה וּנְבוּאָה, וּשְׁכִינָה נוֹרָאָה - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

נִגְאָלָה וּמוֹרְאָה, וְדָוָה וּטְמֵאָה - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
רִנָּה וִישׁוּעָה, וַחֲצוֹצְרוֹת תְּרוּעָה - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

זַעֲקַת עוֹלָל, עִם נַאֲקַת חָלָל - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה, וְכָלִיל וּקְטוֹרָה - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

וֶאֱלִיל וְתוֹעֵבָה, וּפֶסֶל מַצֵּבָה - בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
תּוֹרָה וּתְעוּדָה, וּכְלֵי הַחֶמְדָה - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם

שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה, בְּשׁוּבִי לִירוּשָׁלָיִם

לב

אֶצְבְּעוֹתַי שָׁפְלוּ וְאָשְׁיוֹתַי נָפְלוּ
אוֹיָה:
בְּנֵי צִיּוֹן גָּלוּ וְכָל אוֹיְבֵי שָׁלוּ
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

בַּיִת וַעֲזָרוֹת בְּיוֹם אַף נִגָּרוֹת
אוֹיָה:
פְּנֵי שָׂרִים וְשָׂרוֹת כְּמוֹ שׁוּלֵי קְדֵרוֹת
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

גֻלַּת הַכֺּתֶרֶת כְּנֶבֶל נִשְׁבֶּרֶת
אוֹיָה:
עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לָאָרֶץ נִגְרֶרֶת
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

דַּרכֵי עִיר אֲבֵלוֹת וַיַּחְדְּלוּ הַקֺּלוֹת
אוֹיָה:
אֳרָחוֹת הַסְּלוּלוֹת חֲשֵׁכוֹת וַאֲפֵלוֹת
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

הֵיכָל וּכְתָלָיו מֵעַי הָמוּ עָלָיו
אוֹיָה:
וְעַל שֻׁלְחָן וְכֵלָיו וּמְעִיל עַל שּׁוּלָיו
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

וָוֵי הָעַמּוּדִים בְּיַד בְּנֵי עֲבָדִים
אוֹיָה:
וְהַקֵּף רוֹבְדִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

זְבָחִים וּמְנָחוֹת לְמַשּׁוּאוֹת וּמַדּוּחוֹת
אוֹיָה:
הֲדַר מִזְבְּחוֹת בְּיָגוֹן וַאֲנָחוֹת
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

חֵל וְהַסּוֹרָג לְחֶרֶב וּלְהָרָג
אוֹיָה:
בִּנְיָן הַנֶּאֱרָג נָדוֹשׁ בְּמוֹרָג
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

טְלָאִים מְבֻקָּרִים מֶנִּי נֶעְדָּרִים
אוֹיָה:
וְטַבָּעוֹת סְדוּרִים וְנַנָּסִין הַהֲדוּרִים
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

יֺפִי נִבְרֶכֶת אֵיכָה נֶהְפֶּכֶת
אוֹיָה:
וְגֶפֶן וּפָרֺכֶת וּמִנְחַת מֻרְבֶּכֶת
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

כִּיּוֹר עִם כַּנּוֹ הֲתָעִיף בּוֹ וְאֵינוֹ
אוֹיָה:
הַנֵּר עִם שַׁמְנוֹ לֻקַּח מִמְּכוֹנוֹ
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

לֶחֶם הַפָּנִים שְׂאוּ עָלָיו קִינִים
אוֹיָה:
וְטוּרֵי רִמּוֹנִים לְמִרְמָס נְתוּנִים
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

מְנוֹרָה הַטְּהוֹרָה אוֹרָהּ נֶעְדָּרָה
אוֹיָה:
וּמַגְרֵפָה יְקָרָה נְטוּלָה וַחֲסֵרָה
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

נוֹי יַם הַנְּחשֶׁת לְעוֹבְדִים לַבּשֶׁת
אוֹיָה:
וּמַעֲשֵׂה הָרֶשֶׁת וְחַלּוֹת מַרְחֶשֶׁת
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

סְלָתוֹת וּנְסָכִים מֶנּוּ נֶחֱשָׂכִים
אוֹיָה
וּבֺעַז וְיָכִין לָאָרֶץ נִשְׁלָכִים
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

עַל מַחְתָּה וּמִזְרָק אוֹיֵב שֵׁן חָרָק
אוֹיָה:
טֶנִי גַּם כּוּז זָרַק וְאֶת חַרְבּוֹ הִבְרַק
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

פִּשְׁפָּשִׁים וּשְׁעָרִים אַרְצָה נִגְרָרִים
אוֹיָה:
הַתֻּמִּים וְהָאוּרִים אֵיכָה נִסְתָּרִים
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

צְפִירַת מַעֲטָפוֹת בְּאֵיבָה נֶהְדָּפוֹת
אוֹיָה
לְשָּׁכוֹת הַיָּפוֹת וּבֵית הַחֲלִיפוֹת
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

קִיר מָגֵן וְקירְקֵר הָהָרָה
אוֹיָה:
וְזָרְקוּ הַמָּרָה וְשָׂרְפוּ הַבִּירָה
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

רָאשֵׁי מִשְׁמָרוֹת סְבוּכִים בַּצָּרוֹת
אוֹיָה:
וְשָׂרֵי הָעֲשָׂרוֹת בַּיַד בַּעֲלֵי חֲטָרוֹת
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

שַׁעַר בַּת רַבִּים לִזְאֵבֵי עֲרָבִים
אוֹיָה:
לָקְחוּ הַכְּרוּבִים תֻּפִּים וְאַבּוּבִים
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

תָּאִים הַנָּאִים לַבָּנִים הַשְֺּנוּאִים
אוֹיָה:
בַּפָּז מְסֻלָּאִים לְחֻלְדוֹת הַסְּנָאִים
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

בָּנִים הַיְקָרִים בַּחֲרָבוֹת נִדְקָרִים
אוֹיָה:
לְוִיִּם הַמְשְׁרַרִים וְכֺהֲנִים מַקְטִירִים
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

רוֹבִים וּפְרָחִים לְחִצִּים וּשְׁלָחִים
אוֹיָה:
בְּכוֹרוֹת וּטְפוּחִים בְּיָגוֹן נֶאֱנָחִים
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

וּמַפְתֵּחוֹת זָרָקוּ בְּשׁוּרָם כִּי לָקוּ
אוֹיָה:
בֶּעָוֹן נָמַקּוּ וְכַפַּיִם סָפָקוּ
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

כַּפּוֹת וּבְזִיכִים מֶנִּי נִפְסָקִים
אוֹיָה:
וּבָנַי נֶאֱנָקִים בְּאֶרֶץ מֶרְחַקִּים
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

חַי חוֹבוֹ גָבָה וְצִיץ טָהוֹר נִשְׁבָּה
אוֹיָה:
נֵר מַעֲרָב כָּבָה וְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

זֵדֵים בְּנֵי עֲדִנָה עַל בְּנֵי מִי מָנָה
אוֹיָה:
פְּאֵר בִּגְדֵי כְהֻנָּה בְּיָדָם נִתָּנָה
אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

קְטֺרֶת נֶעְדֶּרֶת וְאָרוֹן וְכַפֺּרֶת
אוֹיָה:
תִּכֵּן בַּזֶּרֶת תְּקַבֵּץ נִפְזֶרֶת עֺז מְהֵרָה תִּהְיֶה לָּנוּ:

לג

מחבר:רבי מנחם בן מכיר

אֵבֶל אֲעוֹרֵר, אֲנִינוּת אֲגָרֵר אוֹיָה לִי

בִּבְכִי אֲמָרֵר, בַּחֲמַת צוֹרֵר דְּרָכַי סוֹרֵר, אַלְלַי לִי

גָּלוּת אָרַךְ , וְלִבִּי הֵרַךְ אוֹיָה לִי

דָּרַךְ וּפָרַךְ, נָח שְׁרַךְ וְצֵידוֹ חָרַךְ, אַלְלַי לִי

הַמְעַט מַבְאִישַׁי , וְחִלְּלוּ מִקְדָּשַּׁי אוֹיָה לִי

וְהִבְזוּ קָדָשַׁי, הֵחֵלּוּ מִמִּקְדָּשָׁי וְזִחֲלוּ קְדוֹשָׁי, אַלְלַי לִי

זְמַן שְׁנַת תַּתְּנ"וּ , בְּיָ"א לְמַחְזוֹר רָנּ"וּ אוֹיָה לִי

חֲיָלוֹת זִיְּנוּ , מְקוֹמָם פִּנּוּ כָּאַרְבֶּה נִמְנוּ, אַלְלַי לִי

טָעוּת בִּקְשׁוּ , וְעֻלִּי הִקְשׁוּ אוֹיָה לִי

יִרְאָתָם קִשְׁקְשׁוּ , וְאוֹתוֹת הִקִּישׁוּ וְאוֹתִי עִקֵּשׁוּ, אַלְלַי לִי

כֹּפֶר מָאֲסוּ, נְפָשׁוֹת חָמְסוּ אוֹיָה לִי

לְוִיַּי בּוֹסְסוּ, כֹּהֲנַי בּוֹשְׁסוּ צְנוּעַי אָנְסוּ, אַלְלַי לִי

מְתֵי חֶרֶב מְהֻדָּמִים, בְּאֶפֶס דָּמִים אוֹיָה לִי

נִבְלַת תְּמִימִים, בְּלִי מוּמִים הָיוּ שׁוֹמְמִים, אַלְלַי לִי

סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ, עָרוֹם וְלַכְלֵךְ אוֹיָה לִי

עוֹבְדֵי מֹלֶךְ, חֵיל יָרֶב מֶלֶךְ וְרָדוּ בְּפֶלֶךְ, אַלְלַי לִי

פְּרִיעָה וּפְרִימָה , עַל תּוֹרָה תְּמִימָה אוֹיָה לִי

צָר בְּיָד רָמָה, הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה נָם לְהַחֲרִימָה, אַלְלַי לִי

קוֹל בָּתֵּי כְּנֵסִיוֹת , וּבָתֵּי תּוּשִׁיּוֹת אוֹיָה לִי

רַחֲמָנִיּוֹת , בִּידֵיהֶן נְקִיּוֹת זִבְחֵי רְאִיּוֹת, אַלְלַי לִי

שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת, חֲתָנִים וְכַלּוֹת אוֹיָה לִי

תּוֹדוֹת וּבְלִילוֹת, בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת וְטוֹבֵי קְהִלּוֹת, אַלְלַי לִי

אַחִים גַּם יַחַד, נִשְׁפַּךְ דָּמָם כְּאֶחָד אוֹיָה לִי

כֵּן אֲחָיוֹת בְּפַחַד, יִרְאַת שֵׁם הַמְיֻחָד לַטֶּבַח לְהֵאָחַד, אַלְלַי לִי

מְלֻמְּדֵי סֵפֶר, נֶשֶׁף וָצֶפֶר אוֹיָה לִי

חֵךְ אִמְרֵי שֶׁפֶר, מָלֵא חָצָץ וָאֵפֶר וְאַיֵּה שׁוֹקֵל וְסוֹפֵר, אַלְלַי לִי

הֶהָיְתָה זֹאת מֵאָז, עָלָה גּוֹי עָז אוֹיָה לִי

לְהַשְׁמִיד הוּעָז, וְאָסַף עַם נוֹעָז בְּנֵי נָבָל וְלַעַז, אַלְלַי לִי

בִּקֵּשׁ עֵקֶר, רַק לַעֲקוֹר וּלְעַקֵּר אוֹיָה לִי

בְּקַו אַרְמָי מְשַׁקֵּר , יָזַם אֲרָמִּי לְעַקֵּר וְלֹא לְגָרֵם לַבֹּקֶר, אַלְלַי לִי

מְקַיֵּם הַבְּרִית , לוּלֵי הוֹתִיר שְׁאֵרִית בְּגֵיא נָכְרִית, אוֹיָה לִי

כְּשָׁר שַׁעֲרוּרִית, יְדִידוּת עִבְרִית רִחֲמָם מֵהַכְרִית , וְיֵשׁ תִּקְוָה וְאַחֲרִית


לד

יוֹם אַכְפִּי הִכְבַּדְתִּי וַיִּכְפְּלוּ עֲוֺנַי בְּשָׁלְחִי יָד בְּדַם נָבִיא וּבָא אֶל מִקְדַּשׁ יהוה וְלֹא כִסַּתְהוּ אֲדָמָה עַד בֺּא חֶרֶב מוֹנַי וְלֹא שָׁקַט עֲדֵי הֻקַּם דַּם הַנָּבִיא זְכַרְיָה וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה:

הָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר עַד בֺּא רַב טַבָּחִים וּבָא אֶל מִקְדַּשׁ יהוה וּמָצָא דָמִים רוֹתְחִים וַיִּשְׁאַל לְבַעֲבוּר זֶה הַכֺּהֲנִים הַזּוֹבְחִים וַיַּעֲנוּהוּ כִּי זֶה הוּא דַּם קָרְבָּן הַזְּבָחִים וַיְנַסֶּה בְּדַם פָּרִים וְדַם אֵילִים וְדַם מֵחִים וְגַם זָבְחוּ זֶבַח רַב לַחֲקֺד מֶה הָיָה וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה:

וּבְכָל זֺאת לֹא שָׁקַט וְעוֹדוֹ כַּיָּם נִגְרָשׁ וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וְיִּמָּצֵא מְפֺרָשׁ כִּי הוּא דַּם אִישׁ הָאֱלֹהִים עַל לֹא חָמָס שֺׁרָשׁ וַיֺּאמֶר נְבוּזַרְאֲדָן גַּם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ אִסְפוּ לִי הַכֺּהֲנִים וְהוֹצִיאוּם מִבֵּית יָהּ כִּי לֹא אֶשְׁקוֹט עֲדֵי יִשְׁקוֹט דַּם הַנָּבִיא זְכַרְיָה וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה:

דָּקַר יְשִׁישִׁים לְמֵאוֹת וּבַחוּרִים לְרִבּוֹאוֹת וַיּוֹרֶד לָטֶבַח כֺּהֲנֵי יהוה צְבָאוֹת וְאֵין שֶׁקֶט לְדַם נָבִיא וַיְהִי לְמוֹפֵת וְאוֹת וְהַבָּנִים נִשְׁחָטִים וְעֵינֵי אָבוֹת רוֹאוֹת וְאִמּוֹתָם לָטֶבַח גַּם אַחֲרֵיהֶם בָּאוֹת וָאוֹמַר לְנַפְשִׁי זֶה חַטָּאתֵךְ וְזֶה פִּרְיָהּ וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה:

הוֹסִיף לַהֲרוֹג נָשִׁים עִם יוֹנְקֵי שָׁדַיִם וְדָם עוֹלַה בֵּינֵיהֶם כְּדַם יְאוֹר מִצְרַיִם עַד אֲשֶׁר נֲָשָׂא נְבוּזַרְאֲדָן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם וַיֺּמֶר הַאֵין דַּי בִּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם הֲכָלָה אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת שְׁאֵרִית הַשִּׁבְיָה וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה:

לה

שׁכֻרַת לֹא מִיַּיִן הַשְׁלִיכִי תֻפַּיִךְ קָרְחִי נָא וָגֺזִּי וְְהַשְׁחִיתִי אַפַּיִךְ שְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה וְסֺבִּי כָּל אֲגַפַּיִךְ וְזַעֲקִי לִפְנֵי יהוה עַל חָרְבַּן סִפַּיִךְ עַל חֺרֶב סִפַּיִךְ שְׂאִי אֵלָיו כַּפָּיִךְ:

אֵיכָה בָּצַר וְאוֹיֵב בְּצִיּוֹן עִיר מַמְלֶכֶת אֵיכָה רֶגֶל זֵדֵים אַדְמַת צְבִי דּוֹרֶכֶת בְּבוֹאָם מָצְאוּ כֺהֲנִים שׁוֹמְרֵי הַמַּעֲרֶכֶת וְעַל מִשְׁמְרוֹתָם עָמְדוּ וְלֹא אַזְבוּ הַמְּלֶכֶת עַד אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ דָּמָם כְּמֵימֵי הַמַּהְפֶּכֶת וּבָא כָּל עָרֵל וְטָמֵא מִבֵּית לַפָּרֺכֶת מְקוֹם אֲשֶׁר כֺּהֵן גָּדוֹל יָרֵא שָׁם לָלֶכֶת וְהֶחֱרִיבוּ סְעִפַּיִךְ וְחַלּוֹנֵי שְׁקוּפַיִךְ וְזַּעֲקִי לִפְנֵי יהוה עַל חָרְבַּן סִפַּיִךְ עַל חֺרֶב סִפַּיִךְ אֵלָיו כַּפָּיִךְ:

קוֹל יִלֲלֶת בַּת צִיּוֹן מֵרָחוֹק נִשְׁמַעַת תִּזְעַק זַעֲקַת חֶשְׁבּוֹן תִּבְכֶּה בְּכִי מֵיפָעַת אֲהָהּ כִּי כוֹס שָׁתִיתִי וּמָצִיתִי קֻבַּעַת אֲכָלוּנִי שְׁנֵי אֲרָיוֹת חַדּוּדֵי מַלְתַּעַת בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה וּבַת אֲדוֹם הַמִּרְשַׁעַת מַה תִּתְאוֹנֲנִי צִיּוֹן וְחַטָּאתֵךְ נוֹדַעַת עַל רֺב עֲוֺנֵךְ גָּלָה עַמֵּךְ מִבְּלִי דַעַת עַל עָזְבֵךְ צוֹפַיִךְ לִשְׁאוֹל בִּתְרָפַיִךְ וְזַּעֲקִי לִפְנֵי יהוה עַל חָרְבַּן סִפַּיִךְ עַל חֺרֶב סִפַּיִךְ אֵלָיו כַּפָּיִךְ:

אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי עַל כִּי נִשְׁבַּר קַרְנִי כִִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי וַיהוה עֲזָרַנִי הִנֵּה יַאַסְפֵנִי שַׁדַּי אֲשֶׁר פִּזְּרַנִי וְיִגְאָלֵנִי מִמֵּךְ צוּרִי אֲשֶׁר מְכָרַנִי וִינַחֵם וִינַחֵם יְנַחֲמֵנִי אֱלֹהַי אֲשֶׁר עֲכָרָנִי:


לו

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ, דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ: מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן שְׁלוֹם רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ: וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ: לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ: לִבִּי לְבֵית אֵל וְלִפְנִיאֵל מְאֹד יֶהֱמֶה וּלְמַחֲנַיִם וְכֹל פִּגְעֵי טְהוֹרָיִךְ, שָׁם הַשְּׁכִינָה שְׁכֵנָה לָךְ, וְהַיּוֹצְרֵךְ פָּתַח לְמוּל שַׁעֲרֵי שַׁחַק שְׁעָרָיִךְ, וּכְבוֹד אֲדֹנָי לְבַד הָיָה מְאוֹרֵךְ, וְאֵין שֶׁמֶשׁ וְסַהַר וְכוֹכָבִים מְאִירָיִךְ. אֶבְחַר לְנַפְשִׁי לְהִשְׁתַּפֵּךְ בְּמָקוֹם אֲשֶר רוּחַ אֱלֹהִים שְׁפוּכָה עַל בְּחִירָיִךְ. אַתְּ בֵּית מְלוּכָה וְאַתְּ כִּסֵּא אֲדֹנָי, וְאֵיךְ יָשְׁבוּ עֲבָדִים עֲלֵי כִסְאוֹת גְּבִירָיִךְ? מִי יִתְּנֵנִי מְשׁוֹטֵט בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר נִגְלוּ אֱלֹהִים לְחוֹזַיִךְ וְצִירָיִךְ! מִי יַעֲשֶׂה לִי כְנָפַיִם וְאַרְחִיק נְדוֹד, אָנִיד לְבִתְרֵי לְבָבִי בֵּין בְּתָרָיִךְ! אֶפֹּל לְאַפַּי עֲלֵי אַרְצֵךְ וְאֶרְצֶה אֲבָנַיִךְ מְאֹד וַאֲחֹנֵן אֶת-עֲפָרָיִךְ, אַף כִּי בְעָמְדִי עֲלֵי קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶשְׁתּוֹמֵם בְּחֶבְרוֹן עֲלֵי מִבְחַר קְבָרָיִךְ! אֶעְבֹר בְּיַעְרֵךְ וְכַרְמִלֵּךְ וְאֶעְמֹד בְּגִלְעָדֵךְ וְאֶשְׁתּוֹמֲמָה אֶל הַר עֲבָרָיִךְ, הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר, אֲשֶׁר שָׁם שְׁנֵי אוֹרִים גְּדוֹלִים מְאִירַיִךְ וּמוֹרָיִךְ. חַיֵּי נְשָׁמוֹת – אֲוִיר אַרְצֵךְ, וּמִמָּר דְרוֹר אַבְקַת עֲפָרֵךְ, וְנֹפֶת צוּף – נְהָרָיִךְ! יִנְעַם לְנַפְשִׁי הֲלֹךְ עָרֹם וְיָחֵף עֲלֵי חָרְבוֹת שְׁמָמָה אֲשֶׁר הָיוּ דְבִירָיִךְ, בִּמְקוֹם אֲרוֹנֵךְ אֲשֶׁר נִגְנַז, וּבִמְקוֹם כְּרוּבַיִךְ אֲשֶׁר שָׁכְנוּ חַדְרֵי חֲדָרָיִךְ! אָגֹז וְאַשְׁלִיךְ פְּאֵר נִזְרִי וְאֶקֹּב זְמָן, חִלֵּל בְּאֶרֶץ טְמֵאָה אֶת-נְזִירָיִךְ– אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֲכֹל וּשְׁתוֹת בְּעֵת אֶחֱזֶה, כִּי יִּסְחֲבוּ הַכְּלָבִים אֶת-כְּפִירָיִךְ? אוֹ אֵיךְ מְאוֹר יוֹם יְהִי מָתוֹק לְעֵינַי בְּעוֹד אֶרְאֶה בְּפִי עֹרְבִים פִּגְרֵי נְשָׁרָיִךְ? כּוֹס הַיְגוֹנִים, לְאַט! הַרְפִּי מְעַט, כִּי כְבָר מָלְאוּ כְסָלַי וְנַפְשִׁי מַמְּרוֹרָיִךְ. עֵת אֶזְכְּרָה אָהֳלָה – אֶשְׁתֶּה חֲמָתֵךְ, וְאֶזְכֹּר אָהֳלִיבָה – וְאֶמְצֶה אֶת-שְׁמָרָיִךְ! צִיּוֹן כְּלִילַת יֳפִי, אַהְבָה וְחֵן תִּקְשְׁרִי מֵאָז, וּבָךְ נִקְשְׁרוּ נַפְשׁוֹת חֲבֵרָיִךְ– הֵם הַשְּׂמֵחִים לְשַׁלְוָתֵךְ וְהַכּוֹאֲבִים עַל שׁוֹמֲמוּתֵךְ וּבוֹכִים עַל שְׁבָרָיִךְ. מִבּוֹר שְׁבִי שׁוֹאֲפִים נֶגְדֵּךְ וּמִשְׁתַּחֲוִים אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ אֱלֵי נֹכַח שְׁעָרָיִךְ, עֶדְרֵי הֲמוֹנֵךְ, אֲשֶׁר גָּלוּ וְהִתְפַּזְּרוּ מֵהַר לְגִבְעָה וְלֹא שָׁכְחוּ גְדֵרָיִךְ, הַמַּחֲזִיקִים בְּשׁוּלַיִךְ וּמִתְאַמְּצִים לַעְלוֹת וְלֶאְחֹז בְּסַנְסִנֵּי תְּמָרָיִךְ. שִׁנְעָר וּפַתְרוֹס הֲיַעַרְכוּךְ בְּגָדְלָם, וְאִם הֶבְלָם יְדַמּוּ לְתֻמַּיִךְ וְאוּרָיִךְ? אֶל מִי יְדַמּוּ מְשִׁיחַיִךְ וְאֶל מִי נְבִיאַיִךְ וְאֶל מִי לְוִיַּיִךְ וְשָׁרָיִךְ? יִשְׁנֶה וְיַחְלֹף כְּלִיל כָּל-מַמְלְכוֹת הָאֱלִיל.חָסְנֵךְ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדוֹר נְזָרָיִךְ. אִוָּךְ לְמוֹשָׁב אֱלֹהַיִךְ, וְאַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יִבְחַר יְקָרֵב וְיִשְׁכֹּן בַּחֲצֵרָיִךְ! אַשְׁרֵי מְחַכֶּה וְיַגִּיעַ וְיִרְאֶה עֲלוֹת אוֹרֵךְ וְיִבָּקְעוּ עָלָיו שְׁחָרָיִךְ, לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירַיִךְ וְלַעְלֹז בְּשִׂמְחָתֵךְ בְּשׁוּבֵךְ אֱלֵי קַדְמַת נְעוּרָיִךְ!


לז

צִיּוֹן קְחִי כָּל צֳרִי גִלְעָד לְצִירָיִךְ אֵין דַּי לְמַעַן כְּיָם גָּדְלוּ שְׁבָרָיִךְ:
אֶרֶץ צְבִי אַתְּ בְּתוֹךְ גּוֹיִם נְתוּנָה וּמִן עֵדֶן מְקוֹם כָּל יְקָר יָצְאוּ נְהָרָיִךְ:
וַיְהִי לְאוֹת נַעֲמָן רָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמֵי יַרְדֵּן אֲזַי נֶאֶסַף אַף כִּי טְהוֹרָיִךְ:
אַף לֹא יְסֻלֶּה עֲפַר אַרְצֵךְ בְּזָהָב וּפָז יָקָר כְּמוֹ יַהֲלוֹם מַחְצַב הֲרָרָיִךְ:
כָּל תַּעֲנוּגִים בְּבֺא בָסְרֵךְ וְלֹא קָהֲתָה הַשֵּׁן וְאוּלָם כְּצוּף מָתְקוּ מְרוֹרָיִךְ:
פִּרְיֵךְ לְמַרְפֵּא וְכָל עָלֶה תְּעָלֶה הֲלֹא וּכְיַעֲרַת הַדְּבָשׁ הָיוּ יְעָרָיִךְ:
עִם הַפְּתָנִים בְּרִית כָּרְתוּ מְתַיִךְ וְאֵין שָׂטָן אֲבָל הָשְׁלְמוּ לָהֶם כְּפִירָיִךְ:
בָּךְ כָּל בְּהֵמָה וְעוֹף חָכְמוּ עֲדֵי כַּחֲמוֹר הָיָה לְפָנִים לְבֶן יָאִיר חֲמוֹרָיִךְ:
בָּךְ אֵל לְבַדּוֹ וְאֵין בִּלְתּוֹ וְיָצָא שְׁמֵךְ כִּי שֵׁם אֱלֹהֵי אֱמֶת נוֹדַע בְּשִׁירָיִךְ:
מַה טּוֹב וְנָעִים בְּבֺא שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֺב שׁלָשׁ פְּעָמִים בְּכָל שָנָה שְׁעָרָיִךְ:
בָּךְ סוֹד תְּעוּדָה וְסוֹד חָכְמוֹת וּבָאוּ בְנֵי קֶדֶם וְחַכְמֵי שְׁבָא לִכְתּוֹב סְפָרָיִךְ:
מֶלֶךְ בְּקִרבֵּךְ וּבָךְ שָׂרֵי חֲיָלִים בְּכָל נֶשֶׁק וְעַל כָּל לְאֺם גָּבְרוּ גְבִירָיִךְ:
שׁוֹטְרִים בְּכָל הַגְּבוּל שׁוֹפְטִים בְּכָל עִיר וְעִיר זִקְנֵי אֱמֶת הֵם וְאֵין מוֹרַה כְּמוֹרָיִךְ:
בִּימֵי בְחוּרוֹת הֱיוֹת קֺדֶשׁ לְאֵל נִבְחֲרוּ וּבְנֵי נְבִיאִים בְּנֵי אֵל חַי נְעָרָיִךְ:
בָּךְ הַתְּקוּפָה עֲלֵי קַו הָאֱמֶת נִשְׁקֳלָה תֺּכֶן שְׁנוֹת דּוֹר וְדוֹר בִּשְׁנֵי אֲדָרָיִךְ:
מוֹלַד לְבָנָה כְּפִי אָרְכֵּךְ וְהַמַּחֲזֶה שׂוּמָה לְרָחְבֵּךְ וּבָהּ הֶרְאֵית סְתָרָיִךְ:
נִראָה בְתַמּוּז כְּסִיל בָּךְ יַעֲלֶה כִּי שְׁאָר כָּל הֶחֳדָשִׁים לְבַד זֶה בַּחֲדָרָיִךְ:
אַיֵּה דְבִירֵךְ מְקוֹם אָרוֹן וְאַיֵּה הֲדַר הֵיכָל וְהַמִּזְבְּחוֹת אַיֵּה חֲצֵרָיִךְ:
אַיֵּה מְשִׁיחֵךְ בְּעַד עַמֵּךְ יְכַפֵּר וּמֶה הָיָה לְיַלְדֵי קְהָת אַיֵּה נְזִירָיִךְ:
אֵיפֺה נְבִיאִים בְּנֵי עֶלְיוֹן וְכָל יוֹעֲצֵךְ אָבְדוּ וְהָלְכוּ שְׁבִי מַלְכִּיךְ וְשָׂרָיִךְ:
הָיִיתָ יְפֵה נוֹף לְרֺאשׁ תֵּבֵל בְּרוֹשֵׁךְ לְנֵס חֶטְאֵךְ לְבַד סֵעֲפֵךְ קָצַר קְצִירָיִךְ:
אֶרֶץ מְאָסֵךְ וּמֵי זָרִים שְׁטָפוּךְ וְכָל רוּחַ הֱפִיצֵךְ וְאֵשׁ בָּעֲרָה בְּעָרָיִךְ:
מָרִית בְּצוּרֵךְ אֲשֶׁר מִצַּר נְצָרֵךְ וְאָז זָרִים עֲכָרוּךְ וְאַתְּ הָיִית בְּעוֹכְרָיִךְ:
אֵל הֶאֱמִירֵךְ עֲדֵי נִקְרֵאת אֲרִיאֵל וְאֵיךְ עָבַר בְּנָוָךְ אֲרִי טוֹרֵף עֲדָרָיִךְ שׁוּבִי לְאֵל בוֹעֲלֵךְ אַל תִּתְּנִי לוֹ דֳּמִי עַד שׁוּב כְּבוֹדוֹ וְעַד יִבְנֶה גְּדֵרָיִךְ:
נַפְשִׁי מְאֺד נִכְסְפָה לִרְאוֹת בְּזִיו זָהֳרֵךְ שָׁלוֹם יְהִי לָךְ ורֺב שָׁלוֹם לְעֺזְרָיִךְ:



לח

צִיּוֹן עֲטֶרֶת צְבִי שִׂמְחַת הֲמוֹנַיִךְ שָׁלוֹם כְּנָהָר קְחִי מֵאֵת אֲדוֹנָיִךְ:

אֵלֵי שְׁחָקִים אֲשֶׁר שׁוֹמְרִים לְחוֹמוֹת וְחֵל לַיְלָה וְיוֹם יִדְרְשׁוּן שָׁלוֹם לְמַחֲנָיִךְ:

גָּם הַנְּפוֹצִים בְּכָל אַרְבַּע קְצָווֹת וְהֵם דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ בְּנוֹתַיִךְ וּבָנָיִךְ:

שׁוֹכְנֵי קְבָרִים מְחַכִּים וּמְצַפִּים לְיוֹם יִשְׁעֵךְ וְאָז יִצְמְחוּ יִחְיוּ יְשֵׁנָיִךְ:

וַאֲנִי בְּשָׁאֳלִי שְׁלוֹמֵךְ אֶקְרָא קוֹל בְּרֺאשׁ הָרִים וְאֶדְמֶה לְעוֹף עַל רַעֲנַנָּיִךְ:

שָׁלוֹם לְצִיּוֹן נְוֵה צֶדֶק וְשָׁלוֹם עֲלֵי חֵלֵךְ וְחוֹמוֹת יְקָר אַבְנֵי פְנִינָיִךְ:

שָׁלוֹם לְאֶרֶץ צְבִי שָׁלוֹם לְכָל הַגְּבוּל גִּלְעָד וְשׁוֹמְרוֹן וְכָל יֶתֶר שְׁכֵנָיִךְ:

צִיּוֹן לְפָנִים הֲלֹא הָיִית יְפַת מַרְאֶה אֵיךְ נֶהְפְּכוּ לִשְׁחוֹר תָּאֳרֵךְ וּפָנָיִךְ:

כִּבְנוֹת מְלָכִים יְקָר עָטִית תְּהִלָּה וְאֵיךְ שַׂק תַּחְגְּרִי עַל חֲלָצַיִךְ וּמָתְנָיִךְ:

לַחְמִּי אֲנָחָה בְּעֵת תַּעְדִּי לְתַחַת פְּאֵר אֵפֶר וְאֶשְׁתֶּה יְגוֹנִי עַל יְגוֹנָיִךְ:

קוּמִי וְנִשָֺּא נְהִי נִבְכֶּה דְמָעוֹת כְּיָם יִזְּלוּ נְהָרוֹת לְמִן עֵינַי לְעֵינָיִךְ:

עַל אַלְמְנוּתֵךְ אֲשֶׁר הָלַךְ יְדִידֵךְ וְהוּא הֶחֱרִיב דְּבִירוֹ וְכָל סִתְרֵי צְפוּנָיִךְ:

עֵת אֶרְאֶה יָפְיֵךְ אֶקְרָא מְשׁוְֹרַרִים בְּשִׁיר עֵת אֶחֱזֶה עָנְיֵךְ אֶקְרָא מְקוְֹנַנָיִךְ:

אֶבְחַר לְקָאָת וְקִפֺּד יִשְׁכְּנוּ בָךְ וְאוֹי לִי אִם אֱדוֹם וַעֲרָב קִנְנוּ בְּקִנָּיִךְ:

עִיר הַמְּלוּכָה לְדָוִד וּשְׁלֹמֺה בְּנוֹ הָיִית בְּנוּיָה וְהֵם קֶדֶם מְכוֹנֲנָּיִךְ:

אַתְּ הִיא לְמִקְדָּשׁ לְאֵל אַתְּ הִיא מְנוּחָה לְצוּר אַתְּ הִיא אֲשֶׁר יוֹם בְּיוֹם יָרַד לְגַנָּיִךְ:

שָׁם שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה וְאֲרוֹן הַבְּרִית אֵל בֵּין שְׁדֵי אַהֲבָה לָן בִּמְלוֹנָיִךְ:

עַל מִזְבְּחֵךְ כֺּהֲנִים עָמְדוּ מְשָׁרְתִים בְּמוֹ זֶבַח וְעוֹלָה לְכַפֵּר עַל עֲוֺנָיִךְ:

רֺאשׁ הַכְּהֻנָּה אֲשֶׁר אָפוּד לְבוּשֵׁי יְקָר נִשְׁמַע בְּשׁוּלֵי מְעִיל קוֹל פַּעֲמוֹנָיִךְ:

אַחַת בְּשָׁנָה פְּנִים הָלַךְ לְחַדְרֵי דְבִיר הֵבִיא קְטֺרֶת מְלֹא קֻמְצוֹ וְחָפְנָיִךְ:

קִדָּה וְקָנֶה וְכָל רָאשֵׁי בְשָׂמִים עֲדֵי עִיר הַתְּמָרִים בְּבוֹא רֵיחַ שְׁמָנָיִךְ:

אַף הַלְוִיִּם אֲשֶׁר שׁוֹמְרִים שְׁעָרִים וְגַם הַמְשׁוְֹרַרִים שִׁיר בְּפֶה עִם כָּל רְנָנָיִךְ:

נֶגְדָּם בְּנֵי מַעֲמָד עוֹרְכִים תְּפִלָּה וְלָךְ יַעֲלֶה הֲמוֹנֵךְ בְּכָל פַּעֲמֵי זְמַנָּיִךְ:

בָּךְ הַנְּבִיאִים הֲלֹא הָיוּ בְּסוֹד אֵל וּבָךְ חַכְמֵי תְכוּנָה וּבָךְ שִׁבְעִים זְקֵנָיִךְ:

אַרְצֵךְ מְלֵאָה בְּמוֹ עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת וְכָל מַעְשַֺׂר תְּרוּמָה וְגַם מִבְחַר דְּגָנָיִךְ:

עַתָּה שְׁמָמָה בְּלִי בָנִים וּבָנוֹת וְאָן מַלְכֵּךְ נְבִיאֵךְ לְוִיַּיִךְ וְכֺהֲנָיִךְ:

מָתַי יְשׁוּבוּן וְיָבוֹאוּ בְּתוֹךְ אָהֳלֵךְ הֵם הַתְּאֵבִים שְׁכוֹן תַּחַת עֲנָנָיִךְ:

מִי יִתְּנֵנִי לְעֵת תֵּלְדִי יְלָדִים כְּמוֹ שִׁפְרָה וּפוּעָה מְיַלֶּדֶת בְּאָבְנָיִךְ:

מִי יִתְּנֵנִי לְעֵת אֶתְאַו לְיוֹם חוֹתְנֵךְ יָבוֹא וְאַתְּ תַּעְדִי כַּלָּה עֲדָנָיִךְ:

לִבִּי יְאַוֶּה לְחַבֵּק בִּזְרוֹעוֹת עֲפַר אַרְצֵךְ וְאֶחְשׁוֹק בְּפִי נַשֵּׁק אֲבָנָיִךְ:

עֵת אֶרְאֵךְ בִּהְיוֹת נִבְנֵית בְּנֺפֶךְ וּפוּךְ יֵרָא לְצָפוֹן וְיָם גֺּבַהּ קְרָנָיךְ:

אֶכְסוֹף וְאֶחְמֺּד לְנֶחָמָה וְתִשְׁמַעְנָה דִּבְרֵי מְבַשֵֺּר בְּקוֹל אָזְנַי וְאָזְנָיִךְ:

הִתְעוְֹרַרִי לִקְרַאת דּוֹדֵךְ וְהִתְנַעֲרִי מִן הָאֲדָמָה בְּשׁוּבוֹ אֶל מְעוֹנָיִךְ:

לט

צִיּוֹן תְּקוֹנְנִי עֲלֵי בֵיתֵךְ אֲשֶׁר נִשְׂרַף צָרְחִי בְּמֶרֶר עֲלֵי שׁוֹמֲמוֹת גְּפָנָיִךְ:

צִיּוֹן תְּעוְֹרַרִי כְּאַלְמָנָה אֲשׁר הָיְתָה לָמַס לְכָל עוֹבְרִים מֵרֺב עֲוֺנָיִךְ:

עַל הַגְּבָעוֹת שְׂאִי קִינָה וְתַמְרוּר וְגַם נֶהִי בְּקוֹל רָם אֲשֶׁר הֻכּוּ הֲמוֹנָיִךְ:

אֵיכָה לְמוֹאָב בְּנֵי צִיּוֹן בְּאַף חוֹלֲלוּ עַל רֺב גְּאוֹנֵךְ וְקִרְאִי אֶל מְקוֹנְנָיִךְ:

הֵילֵל וְקִינָה שְׂאִי צִיּוֹן בְּמַר וּנְהִי וּבְכִי שְׁמָמוֹת עֲלֵי שׁוֹמֲמוֹת מְעוֹנָיִךְ:

קוֹנְנִי וְאַל תִּדְמִי קוֹלֵךְ בְּבֶכִי שְׂאִי דֶּבֶר וְחֶרֶב אֲשֶׁר שֻׁלַּח לְמַחֲנָיִךְ:

צָדוּ כְצִפּוֹר וְאֵין עוֹזֵר לְנֶגְדּוֹ אֲשֶּׁר פַּרְשׂוּ רְשָׁתוֹת לְגַלּוֹת אֶת קְלוֹנָיִךְ:

אֵיךְ הִשְׁלִיךְ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא זָכַר שְׁבוּעָה אֲשֶׁר כָּרַת לְאוֹמְנָיִךְ:

קוֹלֵךְ כְּקוֹל נַהֲמַת תַּנִּים נְוֹת יַעֲקֺב בֶּכִי וְקִינָה שְׂאִי עַל רֺב תְּלוּנָּיִךְ:

גָּזִּי לְנִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי לְרֺאשֵׁךְ עֲלֵי אֶרֶץ וְשַׂק תִּקְשְׁרִי עָצְרִי בְּמָתְנָיִךְ:

קוֹנְנִי בְּפֶשַׁע וְאַל תִּתְּנִי מְנוּחָה וְקִינָה עַל שְׁפָיִים שְׂאִי מֵרֺב מְעַנָּיִךְ:

אֶרֶץ צְבִי צִבְאוֹת קִינָה וְנֶהִי תְּעוֹרֲרִי אַל שְׁפָיִים הֲלֹא תַּחַת שְׂשׂוֹנָיִךְ:

קוֹנְנוּ מְלָכִים וְהֵילִילוּ קְצִינִים וְכָל מִזְרַח וְכָל מַעֲרָב עַל שִׂמְלוֹנָיִךְ:

פָּשְּׁטִי מְעִילֵךְ וְהַשְׁלִיכִי לְאֶרֶץ וְחִגְרִי שַׂק וְגַם תֶּהֱמִי תַּחַת סְדִינָיִךְ:

בָּחוּר וְזָקֵן וְגַם עוֹלֵל וְיוֹנֵק שְׂאוּ תַּמְרוּר לְנֶפֶשׁ לְעֵינֵי כָּל זְקֵנָיִךְ:

צִיּוֹן שְׂשׂוֹנֵךְ הֲלֹא עָבַר כְּקוֹצִים עֲלֵי מַיִם וְנֶהֶפְכוּ מֵרֺב זְדוֹנָיִךְ:

חָשְׁכוּ מְאוֹרוֹת וְגַם כָּל הַשְּׁחָקִים וְכָל דֶּרֶךְ מְאֺד נַחֱשַׁךְ סָתוּם לְפָנָיִך:

כִּי הַשְּׁחָקִים מְאֺד זֺרוּ וְאָסְפוּ לְאוֹרָם לִפְנֵי כָּל שְׁאוֹן עַל רֺב יְגוֹנָיִךְ:

צִיּוֹן בְּשׁוֹפָר תְּקַע עַל הַר וְגַבַע רְאִי צָרְחִי בְּמַר וּבְכִי עַל מוֹת סְרָנָיִךְ:

שִׁלְחוּ שְׁלָלֵךְ בְּאֵשׁ צִיּוֹן לְמִרְמָס הֲלֹא טָבְעוּ שְׁעָרֵךְ בְּתוֹךְ אֶרֶץ אֲדָנָיִךְ:

הִנֵּה לְמִרְמָס נְתוּנָה בַּת יְהוּדָה וְאֵין מֵשִׁיב לְנַפְשָׁהּ עֲלֵי שׁוֹמֲמוֹת שְׁמָנָיִךְ:

צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכִּי מֵאֵין מְנַחֵם אֲשֶׁר רָחַק מְאֺד מִקְּרוֹב נַחֵם בְּחוּנָיִךְ:

קוֹלֵךְ כְּקוֹל יָם וְגַם תַּנִּין וְיַעֲנָה וְקוֹל נֶהִי וּבֶכִי אֲשֶׁר תַּחַת סְלוֹנָיִךְ:

צִיּוֹן לְמָרוֹם שְׂאִי עֵינֵךְ וְגַם תִּרְאִי סִפְדִי וְהֵילְלִי עֲלֵי עָזְבֵךְ תְּאֵנָיִךְ:

צִיּוֹן תְּקוֹנְנִי אֱלֵי אָבוֹת ושַׁאֲלִי מְכוֹן בֵּיתֵךְ וְגַם עֶזְרֵךְ חֺסֶן קְצִינָיִךְ:

אֶל הַמְּעָרָה לְכִי צָרְחִי בְּמַר וּבְכִי עִנּוּ בְנוֹתֵךְ וּבָנַיִךְ וְנִינָיִךְ:

שָׂרָה כְּשָׁמְעַה לְקוֹלֵךְ גַּם מְבַכָּה עַלֵי בָנִים אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ אֶל כָּל שְׁכֵנָיִךְ:

רָחֵל וְלֵאָה בְּכוּ בִּלְהָה וְזִלפָּה הֲלֹא קוֹנְנוּ וְקִרְאוּ בְּקוֹל מָחִי בְּפָנָיִךְ:

כִּי הָאֱלֹהִים הֲלֹא נֶצַח וְלֹא יִזְנַח כִּי תִקְוָה הִיא וְרֺב שָׁלוֹם לְבָנָיִךְ:

מ

צִיּוֹן יְדִידוּת יְדִיד צָעִיר לְשָׂרַיִךְ שֶׁכְנַת כְּתֵבָיו בְרֺב עַנְוַת הֲדָרָיִךְ:

צִיּוֹן הֲדַר כֺּל חֲדַר מִטּוֹת וְכָל מִשְׁכַּב דֺּדִים יְדִידֵךְ בְּבֺא חַדְרֵי חֲדָרָיִךְ:

צִיּוֹן בְּרָכָה עֶלְיוֹנָה עֲלֵי רֺאשֶׁךְ לְמוּלֵךְ מְחֻטָּבִים שְׁעָרָיִךְ:

צִיּוֹן יְרֻשַּׁת זְאֵב עֶרֶב שְׁבִי פַּאֲרֵךְ בַּעֲדִי עֲדָיִים עֲדֵי עָלוּ כְּתָרָיִך:

יָפִיתְ בְּרֺב הוֹן וְחֵן רָבִיתְ בְדֵעוֹת וְהֵן מִזִּקְנֵי צֺעֲנִים חָכְמוּ נְעָרָיִךְ:

הָיִיתְ יְפִי מִכְלָל נָאוָה בְּכָל מַהֲלָל עָלִיתְ וְשָׁבִיתְ שְׁלַל מַלְכֵי מְגוּרָיִךְ:

בָּךְ בִּרְוָחָה אֱנוֹשׁ לָן מִבְלִי חֵטְא בְּהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבַּן תְּמִידַיִךְ מְכַפְּרָיִךְ:

יֻסַּדְתְּ בְּזִיו לַפְּאֵר חָרַבְתְּ בְּתוֹךְ אָב בְּאַף אֶשְׁאַף לְזֺאת אֶשְׁאַב מֵי תַמְרוּרָיִך:

נִרְאוּ בְּעִירֵךְ פְּנֵי קוֹנֶה בְּנֵי מַחֲנֶה רָצוֹן לְשׁכְנִי סְנֶה בִּשְׁנֵי חֲצֵרָיִךְ:

עוֹשֵׂי מְלַאכְתֵּךְ בְּחוּט הִתְעַשְּׁרוּ בִּרְכוּשׁ כָּל הוֹן יְקָר נִמְצָא לִקְהַל עֲשִׁירָיִךְ:

נִבְחַר מְקוֹמֵךְ לְצוּר בָּחַר בְּאֺם בֺחֲרָיו בָּחַר בְּמוֹצְאֵךְ וּבַכֺּהֲנִים בְּחִירָיִךְ:

בָּךְ דָּר בְּגִיל נֶהֱדָר אַדְּרֵךְ בְּכָל דֺּר וְדֺר עֶרְכֵּךְ בְּבֺא לַעֲדוֹר עֶדְרֵי חֲבֵרָיִךְ:

עָלָה גְבוּלֵךְ דְּבִר צֵלַע יְבוּס לֹא לְעֵין עֵיטָם לְבִלְתּי שְׂאֵת כִּתְפוֹת דְּבִירָיִךְ:

קָרָא יהוה שְׁמֵךְ עַל שֵׁם שְׁנֵי כֺהֲנִים דָּוִד מְצֵָךְ בְּחֵיל בִּשְׂדֵה יְעָרָיִךְ:

בָּנָה מְעוֹנֵךְ בְּנוֹ וַיְחַנְּכֵךְ שֵׁם בְּשֵׁם אָבִיו אֲשֶׁר קִדְּמוֹ נֶחְתַּם בְּשִׁירָיִךְ:

וּבְמַחְשְׁבוֹת בּוֹרְאֵךְ עָלִיתְ בְּטֶרֶם בְּרֺא תֵבֵל וְשַׁחַק וְעוֹלָם עַל עֲפָרָיִךְ:

וּבְמֵי מְרִיבָה בְּיוֹם זַעַם אֲזַי טָהֳרָה אַרְצֵךְ וְלֹא גֻשְּׁמָה בִּכְלוֹת יְצוּרָיִךְ:

יָרַד בְּעִתּוֹ מְטַר אַרְצֵךְ זְמַן לַיְלָה בָּא לִבְרָכָה וְטַל לָן בִּקְצִירָיִךְ:

הָיִיתְ לְשִׁית חוּג יְסוֹד מִמֵּךְ תְּעוּדָה וְסוֹד קִדּוּשׁ יְרֵחֵךְ לְפִי עֵדִים מְעַבְּרָיִךְ:

בָּנִים וּבָנוֹת תְּשׁוּקָה שׁוֹקֲקוּ שָׂחֲקוּ בַשּׁוּק וְהִשְׁתַּקְשְׁקוּ בַּסָּךְ עֲבָרָיִךְ:

בֶּחָג בְּפַז נִפְלְאוּ בַּפַּשׁ בְּפַס פֻּלְּאוּ טַל אוֹר וְחֵן נִמְלְאוּ זַכּוּ נְזִירָיִךְ:

אֵיךְ אֶשְׂמְחָה עוֹד בְּחַג אֵיךְ אֶעֳלוֹז עוֹד בְּפוּר עַד כִּי יְבוֹאוּן יְמֵי שָׂשׂוֹן לְפוּרָיִךְ:

אַרְצֵךְ חֲמוּדָה מְאֺד לֹא נֶחְמְדָה בַּעֲלוֹת בָּנִים חֲמוּדִים לְבֵית מַחְמַד מְגוּרָיִךְ:

נַעְלָה עֲנַן הַקְּטֺרֶת מִמְּקוֹם מִקְדְּשֵׁךְ יָצָא מְקוֹמוֹ עֲשַׁן אֵשׁ מִנְּחִרָיִךְ:

בִּקְרוֹב מְרֵעִים בְּעִיר שִׁלְחוּ בְּכַרְמֵךְ בְּעִיר עָרוּ וְעוֹרְרוּ בְּעִיר קַדִּישׁ בְּעָרָיִךְ:

בַּרְזֶל בְּלִי נִשְׁמַע קֺלוֹ בְּעֵת נִבְנֵיתְ אֵיךְ חַרְבוֹת צוּר בְּךָ תָקְעוּ מְצֵרָיִךְ:

עַל זֺאת בְּשַׂק עוֹבְרִים עִבְרִים אֲבָל בּוֹטְחִים כִּי יִשְׂמְחוּ אַחֲרֵי הַתּוֹר בְּתוֹרָיִךְ:

בִּילֵל לְקוֹלִי אֱלִי אֵיךְ תִּתְאַפְּקִי הֲלֹא קָרָא לְשַׂק וּבְכִי אַלּוּף נְעוּרָיִךְ:

לֵב מַדְוֶה יֶחֱלֶה לַתַּאֲוָה יִכְלֶה יִישָׁן עֲדֵי יַעֲלֶה עֶמּוּד שְׁחָרָיִךְ:

אָקוּם חֲצוֹת לַיְלָה עַל מִשְׁמְרוֹת מַאֲפֵל לִשְׁמוֹ לְאוֹר יֶאֱתֶה בֺּקֶר לְשׁוֹמְרָיִךְ:

אָז תִּמְצְאִי צוּף דְּבַשׁ אָז לֹא תְקוֹנֲנִי בְּרֺאשׁ כִּי תִתְכּוֹנֲנִי בְּרֺאשׁ הָרֵי הֲרָרָיִךְ:

יָבֺא כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן לָךְ וְתִתְלַבְּנִי כִּבְנֵי עֲדָרִים בְּנֵי אֶדֶר גְּדֶרָיִךְ:

עוּרִי וְהִתְנַעֲרִי עִרַךְ יְעַר נוְֹעֲרִים נַעַר יְתָו אוֹת לְעֵץ יַעַר חֲזִירָיִךְ:

קוּמִי וְאוֹרִי לְכָל חוֹשְׁקֵי מְאוֹרֵךְ וְהֵם הוֹלְכֵי בְחֺשֶׁךְ עֲדֵי אוֹרוּ מְאוֹרָיִךְ:

צִיּוֹן לְצִיּוּן וְאוֹת עֺז עוֹד תְּהִי וּלְנֵס עַמִּים וְתִגְבַּהְנָה רַגְלֵי מְבַשְֺּרָיִךְ:

נַצְּלִי עֲדִי הָעֳנִי וּתְנִי לְבוּשֵׁךְ שְׁנִי תוֹלָע כְּכַלָּה עֲדִי לִקְשׁוֹר קְשָׁרָיִךְ:

אַל תֺּאמְרִי לִי אֲשֶׁר זָקַנְתְּ הֱיוֹתֵךְ לְאִישׁ עוֹד תִּתְעַדְּנִי חֲלוֹץ הַשַּׁד לְגוּרָיִךְ:

תֶּלְדִי בְּנֵי שַׁעֲשׁוּעַיִךְ בְּעֵת עֶדְנָה תִּתְחַדְּשִׁי בִּנְעוּרִים כִּנְשָׁרָיִךְ:

יַטֶּה לְטוֹב יִצְרֵךְ צוּר יוֹצְרֵךְ יִצְּרֵךְ תִּהְיִ נצוּרָה כְּעִיר חֻבְּרָה לְמוֹרָיִךְ:

יִגְאַל בְּעֺז מִשְּׁבִי מִיַּד חֲזִיר חַצְּבי וִיהִי עֲטֶרֶת צְבִי לִשְׁאָר עֲדָרָיִךְ:


מא

שַׁאֲלִי שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ לִשְׁלוֹם אֲבֵלַיִךְ הַמִּתְאַוִּים שְׁכֹן בַּחֲצַר זְבֻלָיִךְ:
הַשּׁוֹאֲפִים עַל עָפָר אֶרֶץ וְהַכּוֹאֲבִים הָמִּשְׁתּוֹמְמִים עָלֵי מוֹקֵד גְּלִילַיִךְ:
הוֹלְכִים חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ, וְקַוִּים לְאוֹר יוֹמָם, עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר יִזְרַח וְעָלֶיךְ:
וְשָׁלוֹם אֱנוֹשׁ נֶאֱנָח, בּוֹכֶה בְּלֵב נִשְׁבָּר תָּמִיד מְקוֹנֵן עָלי צירֵי חֲבָלָיִךְ:
וַיִּתְאוֹנֵן כְּתַנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה וַיִּקְרָא מִסְפֵּד מַר בִּגְלָלָיִךְ:
אֵיכָה נְתוּנָה בְּאֵשׁ אוֹכְלָה תְּאֻכַּל בְּאֵשׁ בָּשָׂר וְלֹא נִכְווּ זָרִים בְּגַחֲלָיִךְ:
עַד אָן עֲדִינָה תְּהִי שׁוֹכְנָה בְּרֺב הַשְׁקֵט וּפְנֵי פְרָחַי הֲלֹא כָסּוּ חֲרֻלָּיִךְ:
תֵּשֵׁב בְּרֺב גַּאֲוָה לִּשְׁפּוֹט בְּנֵי אֵל בְּכָל הַמִּשְׁפָּטִים וְתָבִיא בִּפְלִילָיִךְ:
עוֹד תִּגְזוֹר לִשְּׂרוֹף דָּת אֵשׁ וְחֻקִּים וְלָכֵן אַשְׁרֵי שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ גְּמוּלָיִךְ:
צוּרִי בְּלַפִּיד וְאֵשׁ הַלְבַעֲבוּר זֶה נְתָנֵךְ כִּי בְּאַחֲרִית תְּלַהֵט אֵשׁ בְּשׁוּלָיִךְ:
סִינַי הֲלָכֵן בְּךָ בָּחַר אֱלֹהִים וּמָאַס בִּגְדוֹלִים וְזָרַח בִּגְבוּלָיִךְ:
לִהְיוֹת לְמוֹפֵת לְדָת כִּי תִתְמַעֵט וְתֵרֵד מִכְּבוֹדָהּ וְהֵן אֶמְשׁוֹל מְשָׁלָיִךְ:
מָשָׁל לְמֶלֶךְ אֲשֶׁר בָּכָה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ צָפָה אֲשֶׁר יִגְוַע כֵּן אַתְּ בְּמִלָּיִךְ:
תַּחַת מְעִיל תִּתְכַּס סִינַי לְבוּשֵׁךְ בְּשַׂק תַּעְטֶה לְבוּשׁ אַלְמְנוּת תַּחֲלִיף שְׂמָלָיִךְ:
אוֹרִיד דְּמָעוֹת עֲדֵי יִהְיוּ כְנַחַל וְיַגִּיעוּ לְקִבְרוֹת שְׁנֵי שָׂרֵי אֲצִילָיִךְ:
משֶׁה וְאַהֲרֺן בְּהֺר הָהָר וְאֶשְׁאַל הֲיֵשׁ תּוֹרָה חֲדָשָׁה בְּכֵן נִשְׂרְפוּ גְלִילָיִךְ:
חֺדֶשׁ שְׁלִישִׁי וְהֻקְשַׁר הָרְבִיעִי לְהַשְׁחִית חַמְדָּתֵךְ וְכָל יֺפִי כְּלִילָיִךְ:
גָּדַע לְלוּחוֹת וְעוֹד שָׁנָה בְּאֵוַּלְתּוֹ לִשְׂרוֹף בְּאֵשׁ דָּת הֲזֶה תַּשְׁלוּם כְּפֵלָיִךְ:
אֶתְמַהּ לְנַפְשִׁי וְאֵיךְ יֶעֱרַב לְחִכִּי אֲכוֹל אחֲרֵי רְאוֹתִי אֲשֶׁר אָסְפוּ שְׁלָלָיִךְ:
אֶל תּוֹךְ רְחוֹבָהּ כְּנִדַּחַת וְשָׂרְפוּ שְׁלַל עַלְיוֹן אֲשֶׁר תִּמְאַס לָבוֹא קְהָלָיִךְ:
לֹא אֵדְעָע לִמְצוֹא דֶּרֶךְ סְלוּלָּיִךְ הָיוּ אֲבֵלוֹת נְתִיב ישֶׁר מְסִלָּיִךְ:
יֻמְתַּק בְּפִי מִדְּבַשׁ לִמְסוֹךְ בְּמַשְׁקֶה דְּמָעוֹת וּלְרַגְלִי הֱיוֹת כָּבוּל כְּבָלָיִךְ:
יֶעֶרַב לְעֵינַי שְׁאוֹב מֵימֵי דְּמָעַי עֲדֵי כִלּוּ לְכָל מַחֲזִיק בִּכְנַף מְעִילָיִךְ:
אַךְ יֶחֱרָבוּ בַּרִדְתָּם עַל לְחָיַי עֲבוּר כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמַי לִנְדוֹד בְּעָלָיִךְ:
לָקַח צְרוֹר כַּסְפּוֹ הָלַךְ בְּדֶרַךְ לְמֵרָחוֹק וְעִמּוֹ הֲלֹא נָסוּ צְלָלָיִךְ:
וַאֲנִי כְּשָׁכוּל וְגַלְמוּד נִשְׁאַרְתִּי לְבַד מֵהֶם כְּתֺרֶן בְּרֺאשׁ הַר מִגְדָּלָיִךְ:
לֹא אֶשְׁמַע עוֹד לְקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת עֲלֵי כִּי נִתְּקוּ מֵיתְרֵי תֻפֵּי חֲלִילָיִךְ:
אֶלְבַּשׁ וְאתְכַּס בְּשַׂק כִּי לִי מְאֺד יָקְרוּ עָצְמוּ כְּחוֹל יִרְבְּיוּן נַפְשׁוֹת חֲלָלָיִךְ:
אֶתְמַהּ מְאֺד עַל מְאוֹר הַיּוֹם אֲשֶׁר יִזְרַח אַל כֺּל אֲבָל יַחֲשִׁיִךְ אֵלַי וְאֵלָיִךְ:
זַעֲקִי בְּקוֹל מַר לְצוּר עַל שִׁבְרוֹנֵךְ וְעַל חָלְיֵךְ וְלוּ יִזְכּוֹר אַהֲבַת כְּלוּלָיִךְ:
חִגְרִי לְבוּשׁ שַׂק עֲלֵי הַהַבְעָרָה אֲשֶׁר יָצְתָה לְחַלֵּק וְסַפְתָה אֶת תְּלוּלָיִךְ:
כִּימוֹת עֱנוּתֵךְ יְנַחְמֵךְ צוּר וְיָשִׁיב שְׁבוּת שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן וְיָרִים אֶת שְׁפָלָיִךְ:
עוֹד תַּעֲדִי בַּעֲדִי שָׁנִי וְתֺף תִּקְחִי תֵּלְכִי בְּמָחוֹל וְצַהֲלִי בִּמְחוֹלָיִךְ:
יָרוּם לְבָבִי בְּעֵת יָאִיר לְךָ צוּר וְיַגִּיהַּ לְחָשְׁכֵּךְ וְיָאִירוּ אֲפֵלָיִךְ:


מב

צִיּוֹן צְפִירַת פְּאֵר חֶדְוַת אֲגוּדַיִךְ זַעֲקִי בְּרָמָה בְּקוֹלֵךְ עַל אֲבוּדָיִךְ:

אֶל הַבְּנוּיָה לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן לְאֵל שָׁלוֹם שְׁפוֹת לָהּ וְגַם לִבְנֵי בְחִירָיִךְ:

בַּעַל בְּחִירֵךְ אֲשֶׁר לָךְ אַהֲבָתוֹ לְזָר נֶהְפַּךְ לְנֶגְדֵּךְ וְגַם נֶגֶד גְּדוּדָיִךְ:

גֻּלַּף וּפֻתַּח בְּלוּחַ לֵב אֲזַי נִשְׁקַטְתְּ בֶּטַח בְּשַׁלְוָה שְׁדוּכָה עַל דְּרָדָיִךְ:

דַּבְּרִי נְכֺחוֹת לְרֵעַיִךְ לְהָלִיץ עֲבוּרֵךְ אַף תְּצַפְצֵף לְהָרִים קוֹל הֲדָרָיִךְ:

הָשֵׁב יְדִידֵךְ לְמִטָּתֵךְ וְלָלוּן בְּצִלֵּךְ וּלְטַיֵּל בְּסוּגַת גַּן וַרָדָיִךְ:

ווּעַד בְּמֺהַר וְקִדּוּשִׁין וְגַם בִּכְתֻבָּה לָךְ לְעָזְרֵךְ וְהֵן בֵּרוּר זְבָדָיִךְ:

זֶרַע וּבָנִים מְחֻטָּבִים לְאִישֵׁךְ הֲלֹא יָלַדְתְּ וְאֵיךְ נִשְׁכַּלְתְּ מִכָּל חֲסִידָיִךְ:

חָמַק וְעָבַר וְגָז מִמֵּךְ וְלֹא נִשְׁלַחְתְּ לֹא בָא בְּיָדֵךְ שְׁטַר סֵפֶר טְרוּדָיִךְ:

טוֹעֵן בְּטַעֲנַת מְמָאֶנֶת בְּמֶרֶד עֲלֵי כֵן נִתְקַלַּסְתְּ וְהָשְׁפַּל עַם יְדִידָיִךְ:

יוֹשַׁבְתְּ בְּדוּדָה דְּמוּמָה כִּי חֲשׂוּפָה קְלוֹן שׁוּלֵיךְ וְנִגְלֵיתְ וְנִדְלָלוּ כְּבוֹדָיִךְ:

כָּל מַחֲזִיקִים בְּנִזְרֵךְ הֵם יְצָאוּךְ דְּחוּפִים וּבְהוּלִים וְהֵם הָיוּ לְבוּדָיִךְ:

לִבִּי הֲלֹא נַחֱלָל מֵאֵין הֲפוּגוֹת אֲשֶׁר הוּמַר וְנֶחְלַף לְמַר מֶתֶק מְגָדָיִךְ:

מָלֵא דְּמָעוֹת כְּמַיִם נִשְׁטְפוּ נִמְלְאוּ דִּמְעוֹת לְחָיַי וְכָל עֵינֵי נְגִידָיִךְ:

נַפְשִׁי עֲטוּפָה בְּעֵת זָכְרִי לְאִשֵּׁךְ הֲלֹא נִכְבָּה וְלֹא יָכְלוּ לֶאֱפוֹת סְמִידָיִךְ:

סֶמֶךְ אֲשִׁישֵׁי עֲנָב מָהוּל בְּמַיִם וּפָס מִן הָרְפָתִים בְּקַר זִבְחֵי עֲבָדָיִךְ:

עֻדַּר וְנַחְרַשׁ יְסוֹדֵךְ לִשְׁדֵה בּוּר וְנִיר לִחֲכָה וְאָכְלָה סְבִיבֵךְ אֵשׁ פְּלָדָיִךְ:

פֶּלֶץ וְשָׁבָץ לְבָשׁוּנִי בְּעֵת אֶחֱזֶה מוֹנַי שְׁקֵטִים וְהֵם צָדוּ צְעָדָיִךְ:

צוֹעֵק אֲנִי לִמְקוֹנֲנוֹת לִבְכּוֹת וּבְמַר לִזְעוֹק נְהִי נִהְיָה הוֹי עַל קְפָדָיִךְ:

קַלּוּ יְמֵי עָנְיִי עֵת אֶחֱזֶה עָנְיֵךְ שׁוֹמְרִים מְצָאוּךְ וְהֵם נָשְׂאוּ רְדִידָיִךְ:

רָחֲפוּ עֲצָמַי עֲלֵי בָנִים יְקָרִים אֲשֶׁר כַּסִּיד שְׂרוּפִים בְּאוֹר אוּדֵי שְׂרִידָיִךְ:

שָׁקְדוּ וְיָקְדוּ גְוִילֵי דָת מְשַׂנְאַי וְאוֹי אֵיכָה מְשׁוּלוֹת אֱלֵי פַטִּישׁ תְּעוּדָיִךְ:

תּוֹהֶה לְבָבִי אֲשֶׁר נִרְצָה בְּאֶרֶץ טְמֵאָה לִנְדָבָה לְנִסּוּךְ יֵין תְּמִידָיִךְ:

צִיּוֹן עֲדֵי אָן מְשִׂימָה אַתְּ לְפֶה אֶת יְדֵךְ אֵיכָה בְּיַד אוֹיְבֵךְ נָפְלוּ נְגִידָיִךְ:

מִמֵּךְ אֲבוּדִים יְלָדַיִךְ חֲמוּדִים כְּפָז עַל זֺאת בְּמֶרֶר בְּכִי יִלְלַת מְרוּדָיִךְ:

אֵיכָה מְעֻכָּב זְמַן לְדְתֵּךְ וְעַד אָן תְּהִי אַתְּ נִקְשֶׁרֶת בְּחִיל צִירֵי אֲחוּדָָיִךְ:

יוֹלְדוֹת לְתִשְׁעָה יְרָחִים עֵת נְשֵׁי כֺל וְאֵיךְ רַבּוּ שְׁנוֹתֵךְ אֲשֶׁר הָרִיתְ יְלָדָיִךְ:

רֺנִּי לְשׁוֹמֵר לְאַיָּלָה חֲבָלִים וְהוּא יַתִּיר לְצִיּרֵךְ עֲלֵי רֶבֶד רְפִידָיִךְ:

חוֹשֵׁב זְמַן יַעֲלֵי סֶלַה לְהַתִּיר וְלֹא חָשַׁב זְמַנֵּךְ לְהָסִיר כָּל חֲרָדָיִךְ:

זֻמַּן בְּיָדוֹ פְּתַח אַרְבַּע נְעוּלִים וְגַם כֵּן יִפְתַּח גִּנְזֵי אוֹצַר זְבוּדָיִךְ:

קֺל יַשְׁמִיעַ לְקַבֵּץ הָאֱמוּנִים דְּלָתָיו אָז פְּתַח יַפְקִידֵם עַל קְלִידָיִךְ:

צִיּוֹן מְעֻשִֺּים בְּצַעֲרֵךְ וּבְיָפְיֵךְ מְעֻשָּׁתִים אֲשֶׁר יִזְרַח חֶרֶס חֲדוּדָיִךְ:

צִיּוֹן בְּמִנְחה יְכַפְּרוּן אֶת פְּנֵי זַעְמֵּךְ אָז יִשְׁתַּחֲווּ לְכַף רַגְלֵךְ חֲרַדָיִךְ:

ציּוֹן עֲדִי עֶדְיֵךְ רִקְמַת בְּגָדֵךְ וְגַם עֺז וּזְרוֹעַ פְּאֵר בִּגְדֵי חֲמוּדָיִךְ:

מג

צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט לְכִי לָךְ עִם מְעוֹנְנַיִךְ הִתְעוּךְ בְּכָזָב וְלֹא גִלּוּ עֲוֺנֲיִךְ:

אָכֵן בְּנֵי עַוְלָה עִנּוּךְ וְיִרְשׁוּךְ נְוֵה צֶדֶק וְהָיִיתְ שְׂחוֹק אֶל כָּל שְׁכֵנָיִךְ:

בָּזִיתְ מְלַמְּדֵךְ וְלֹא הִקְשַׁבְתְּ לְמוֹרֵךְ לְטוֹב בִּשְׁכּוֹן בְּאַרְצֵךְ קְדוֹשֵׁךְ בִּמְלוֹנָיִךְ:

גִּלִּיתְ קְלוֹנֵךְ וְטֻמְאָתֵךְ בְּשׁוּלֵךְ וְגַם טִמֵּאתְ דְּרָכֵךְ מְאֺד הִרְבֵּית זְנוּנָיִךְ:

דֶּרֶךְ אֲחוֹתֵךְ הֲלֹא הָלַכְתְּ וְזָנִיתְ בְּתַזְנוּתָהּ וְהִזְנִיתְ בְּנוֹתַיִךְ וּבָנָיִךְ:

הֶכֵּיתְ וְנֻגַּפְתְּ לְאֵין מַרְפֵּא וְהָשְׁלַכְתְּ כְּטִיט חוּצוֹת וְהִנָּךְ שְׂחוֹק לִבְנֵי מְעַנָּיִךְ:

וַתְּהִי נְגִינָה בְּפִי זֵדִים מְרִידִים אֲשֶׁר אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי הָרוֹס לְשִׁנָּיִךְ:

זָכְרִי עֲנִיָּה בְּלֵב נִשְׁבָּר וְזַעֲקִי עֲלֵי מַכֵּךְ וְנוֹגְשֵׂךְ אֲשֶׁר גָּדַע קְרָנָיִךְ:

חַכִּי לְאֵל בֶּאֱמֶת צוּרֵךְ וּבוֹרְאֵךְ וְהוֹחִילִי לְמַלְכֵּךְ לְבַד כִּי הוּא אֲדוֹנָיִךְ:

טַהֲרִי לְבָבֵךְ וְכַפַּיִךְ וְשׁוּבִי עֲדֵי אִישֵׁךְ קְדוֹשֵׁךְ וְלוֹ הַרְבִּי רְנָנָיִךְ:

יוֹמָם וְלַיְלָה תְּנִי קוֹל בִּבְכִי מַר עֲלֵי קִרְיַת מְלוּכָה ועַל תֵּל אַרְמְנוֹתָיִךְ:

כָּבוֹד וְהָדָר וְרֺב יֺפִי בַּתוֹכֵךְ הֲלֹא נִמְצָא קְדוֹשֵׁךְ וְהֵן נִתַּן לְעוֹיְנָיִךְ:

לָמָּה לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים וּמוֹרַשׁ קְאַת מִדְבָּר וְגַם אַגְמֵי מֵי מַעֲיָנָיִךְ:

מֵאַנְתְּ שְׁמוֹעַ לְקוֹל מוּסַר מְיַסְּרֵךְ בְּכֵן שָׁתִיתְ וּמָצִיתְ שְׁמָנַיִךְ שְׁמָרָיִךְ:

נֺכַח פְּנֵי עֶלְיוֹן שִׁפְכִי לְבָבֵךְ כְּמֵי נָהָר וְאַל תִּתְּנִי פוּגַת לְעֵינָיִךְ:

סֺבִּי וְהֺמִי בְּעִיר קִרְאִי מְקוֹנְנוֹת וְכָל נָשִׁים מְבַכּוֹת בְּכִי גָדוֹל מְקוֹנְנָיִךְ:

עֶדִי צְנִיף מַלְכֵּךְ עַד אָן לְמִרְמָס יְהִי עַד מָה בְּיַד צָר בְּנֵי שָׂרִים סְגָנָיִךְ:

פֶּתַח לְבָנוֹן שְׁעָרַיִךְ אֲשֶׁר טָבְעוּ אֶרֶץ נְשִׁיָּה וְאֵין מָלוֹן לְכֺהֲנָיִךְ:

צִיּוֹן עֲלֵיהֶם נְהִי נִהְיָה וְלֹא תֶחֱשִׁי אִסְפִי וְקִבְצִי זְקֵנוֹת וּזְקֵנָיִךְ:

קָרְחִי וְגֺזִי כְּנֶשֶׁר עַל בְּנֵי תַעֲנוּגַיִךְ וְעַל כָּל נְשִׂיאַיִךְ וְרוֹזְנָיִךְ:

רָמוּ וְגָדְלוּ כְּמוֹ גַלִּים בְּלֶב יָם מְזֺרַיִךְ בְּלֵיל שֻׁדֲדוּ טוּרֵי אֲבָנָיִךְ:

שֻׁדַּד מְלוֹנֵךְ וְכָל מַחְמַד יְקָרֵךְ בְּאֵין אוּרִים וְתֻמִּים אֲשֶׁר גִּלּוּ צְפוֹנָיִךְ:

תָּבוֹר וְכַרְמֶל כְּהָרֵי גִלְבֺּעַ בְּלִי טַלֵּךְ וּמִטְרֵךְ וְלֹא אוֹר בַּעֲנָנָיִךְ:

צִיּוֹן יְגוֹנֵךְ נְשִׁי טַהֲרִי וְהִתְקַדְּשִׁי עֶדִי יְקָר לִבְשִׁי תַּמְרוּק שְׁמָנָיִךְ:

צִיּוֹן וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ בְּשָׂשׂוֹן וְגִיל כִּי תַּם עֲוֺנֵךְ וּמִשְׁנֶה שִׁבְרוֹנָיִךְ:

צִיּוֹן סְגֻלַּת מְלָכִים וּמְדִינוֹת תְּהִי עוֹד יִזְּלוּ מֵי מְנוּחוֹת מַעֲיָנָיִךְ:

צִיּוֹן פְּדוּתֵךְ צְפִי עוֹד יִקְרְאוּ לָךְ צְפִירַת תִּפְאֶרֶת בְּפִי שָׁרִים וְנוֹגְנָיִךְ:

צִיּוֹן בְּרָכָה וְחַיִּים בָּךְ אֲבִיר יַעֲקֺב צִוָּה לְעוֹלָם וְעוֹד יֺאמְרוּ בְּאָזְנָיִךְ:

צִיּוֹן הֲמוֹן כֺּהֲנִים הֵמָּה יְשָׁרְתוּךְ וְגַם יוֹסִיף יהוה קְנוֹת שֵׁנִית קְצִינָיִךְ:

מד

צִיּוֹן גְּבֶרֶת לְמַמְלָכוֹת מְצִירַיִךְ רֻבֵּי ישְׁלוֹמִים שְׂאִי מֵאֵת אֲסִירָיִךְ:

יֶחְמַּץ לְבָבִי לְקוֹל נָתְנוּ רְאֵמִים בְּנֵי שֵׂעִיר וּמואָב בְּתוֹךְ הִֵכַל דְּבִירָיִךְ:

לְבְסוּ מְשִׁיחַי בְּדָם קָדְקֺד סְגָנִים טְרוֹף שׁוֹעַ וְקוֹעַ רְמוֹס עַמִּי בְּחִירָיִךְ:

עָרִים בְּצוּרוֹת תְּפוֹשׂ דָּיֵק וְסוֹלֵל שְׁפוֹךְ אַרְזֵי לְבָנוֹן כְּרוֹת מֵעֲצֵי יְעָרָיִךְ:

חָזוּ נְבִיאִים בְּשָׁוְא דַּבֵּר בְּשֵׁם עִיר קְדוֹשׁ יַעֲקֺב לְשָׁלוֹם וְלֹא חֻבְּשׁוּ מְזוֹרָיִךְ:

יִתַּר לְבָבִי עֲלֵי אָרוֹן וּמִשְׁכַּן וְצִיץ זָהָב וְאֵפוֹד וְשֵׁם קֺדֶשׁ סְתָרָיִךְ:

אִיִּים יְחַוּוּ לְרָז אוֹתוֹת וּמוֹפֵת עֲלֵי שׁיבְרֵךְ יְרַפְּאוּ אֱלֵי מִשְׁנֶה שְׁבָרָיִךְ:

שֶׁמֶשׁ וְכָל כּוֹכְבֵי שַׁחַק בְּעֵמֶק דְּמוּ קוֹלֵךְ בְּרָמָה שְׂאִי קוֹל תַּמְרוּרָיִךְ:

סַהַר וְכִימָה וְעָשׁ וּכְסִיל לְזֺאת יִכְבּוּ נָגְהָם אֲשֶׁר אָסְפוּ כּוֹכְבֵי שְׁחרָיִךְ:

מַטֵּה רְשָׁעִים כְּקָם שָׂרִים בְּיָדָם תְּלוֹת שָׁבַת מְשׂוֹשֵׂךְ וְגִיל וּכְלֵי זְמָרָיִךְ:

אָבַל לְבָנוֹן וְגִיל כַּרְמֶל בְּלִי נִשְׁמַע חָפְרוּ סְגָנִים בְּבֺא צָר בִּשְׁעָרָיִךְ:

חָכְמַת נְבוֹנִים בְּיוֹם אָבְדָה וְאֻסְּרוּ קְצִינַיִךְ וְשָׁחוּ בְּנֵי צִיּוֹן יְקָרָיִךְ:

מִכְלַל מְלָכִים לְבוּשׁ בָּנוֹת רְעָלוֹת פְּאֵר רָאמוֹת וְגָבִישׁ וְאַף סַפִּיר גְּזִירָיִךְ:

בָּזְאוּ נְהָרִים בְּתוֹךְ קִרְיָה עֲלִיזָה לְאֵין קֵץ לִתְכוּנָה וְסוֹף פָּרְצוּ גְדֵרָיִךְ:

גִּבְעָה וְעֵץ רַעֲנָן אֵלָה וְאַלּוֹן מְקוֹם פִּגּוּל מְלֵאִים חֲלָלַיִךְ פְּגָרָיִךְ:

יֶהֱמוּ קְרָבַי כְּיָם יִזְּלוּ דְמָעַי כְּמֵי נִמְרִים לְבָאִים בְּיוֹם טָרְפוּ כְּפִירָיִךְ:

יִסְעַר לְבָבִי כְּמוֹ סוּפָה וְסַעַר כְּמֺץ גֺּרֶן יְסֺעַר עֲלֵי אַשְׁמוֹת כְּמָרָיִךְ:

הֵמַר בְּשָׂרִי לְיוֹם נִאֵר קְדוֹשׁ יַעֲקֺב מִקְדָּשׁ וּמִזְבַּח בְּלִי בוֹא בַּחֲצֵרָיִךְ:

שׂוֹרֵק נְטַע נַעֲמָן הָיִיתְ וּבֺקֶר כְּצָץ פֶּרַח וְנִצָּה תְּשַׂגְשֵׂגִי זְמוֹרָיִךְ:

שׁוּבִי צְבִיָּה לְאֵל יוֹצְרֵךְ יְכוְֹנַנֵךְ לְדוֹר וָדוֹר בְּתוֹכֵךְ שְׁכוֹן בַּעַל נְעוּרָיִךְ:

אַרְיֵה בְּנָוָךְ לְבַל יַעֲלֶה מְסִלּוֹת וְצִי אַדִּיר וְשַׁיִט לְבַל יַעֲבוֹר יְאוֹרָיִךְ:

נַַפְשִׁי שְׁלוֹמֵךְ דְּרוֹשׁ אִוְּתָה כְּחֺם צַח עֲלֵי אוֹרוֹת כְּעָב טַל בְּחֺם יוֹם נֵד קְצִירָיִךְ:

אֶשְׂמַח וְאָשִׂישׂ בְּיוֹם אֶשְׁמַע מְבַשֵֺּר בְּקוֹל שָׁלוֹם מְנוּחָה דְּרוֹשׁ וּשְׁלוֹם אֲסִירָיִךְ:


מה

אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ, וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק, עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ
עֲלֵי אַרְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ, בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ,

וְעַל בִּיאַת מְחָרְפֵי אֵל, בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶיהָ.
עֲלֵי גָלוּת מְשָׁרְתֵי אֵל, נְעִימֵי שִׁיר זְמָרֶיהָ,

וְעַל דָּמָם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ כְּמוֹ מֵימֵי יְאוֹרֶיהָ.
עֲלֵי הֶגְיוֹן מְחוֹלֶיהָ, אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶיהָ,

וְעַל וַעַד אֲשֶׁר שָׁמַם וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶיהָ.
עֲלֵי זִבְחֵי תְמִידֶיהָ וּפִדְיוֹנֵי בְּכוֹרֶיהָ,

וְעַל חִלּוּל כְּלֵי הֵיכָל וּמִזְבֵּחַ קְטוֹרֶיהָ.
עֲלֵי טַפֵּי מְלָכֶיהָ בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶיהָ,

וְעַל יָפְיָם אֲשֶׁר חָשַׁךְ בְּעֵת סָרוּ כְּתָרֶיהָ.
עֲלֵי כָבוֹד אֲשֶׁר גָּלָה בְּעֵת חָרְבַּן דְּבִירֶיהָ,

וְעַל לוֹחֵץ אֲשֶׁר לָחַץ וְשָׂם שַׂקִּים חֲגוֹרֶיהָ:
עֲלֵי מַחַץ וְרֹב מַכּוֹת אֲשֶׁר הֻכּוּ נְזִירֶיהָ,

וְעַל נִפּוּץ אֱלֵי סֶלַע עֲוִילֶיהָ נְעָרֶיהָ.
עֲלֵי שִׂמְחַת מְשַׂנְאֶיהָ בְּשָׂחְקָם עַל שְׁבָרֶיהָ,

וְעַל עִנּוּי בְּנֵי חוֹרִין נְדִיבֶיהָ טְהוֹרֶיהָ.
עֲלֵי פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲשׁוּרֶיהָ,

וְעַל צִבְאוֹת קְהָלֶיהָ שְׁזוּפֶיהָ שְׁחוֹרֶיהָ.
עֲלֵי קוֹלוֹת מְחָרְפֶיהָ בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶיהָ,

וְעַל רִגְשַׁת מְגַדְפֶיהָ בְּתוֹך מִשְׁכַּן חֲצֵרֶיהָ.
עֲלֵי שִׁמְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל בְּפִי קָמֵי מְצֵרֶיהָ,

וְעַל תַּחַן יְצַוְּחוּ לָךְ קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ.
אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ, וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק, עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

בכה תבכה בלילה

"מקדש ראשון מפני מה חרב, מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים ... אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם, ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד ג' עבירות ... רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו: ראשונים שנתגלה עוונם – נתגלה קצם, אחרונים שלא נתגלה עוונם – לא נתגלה קצם" (יומא ט' ע"ב).

ובהמשך: "אמר רבי יוחנן: טובה צפורנן של ראשונים מכריסם של אחרונים. אמר ליה ריש לקיש: אדרבא, אחרונים עדיפי אף על גב דאיכא שעבוד מלכויות – קא עסקי בתורה. אמר לו: בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים".

במדרש לסוף פרשת האזינו מובא: "בשעת הכעס, נתעלה וישב במרום מרומים, וצועקין ישראל ואין עונה להן, ובוכין ואם קולם נשמע, וגוזרים צום יושבין ומתפלשין בעפר, ומתכסין שקין ומורידין דמעות כנחלי מים, ובוכין מגדולים ועד קטנים, ואינן נשמעים. וכל כך למה? – מפני שנאת חנם שהוא קשה מלפני הקדוש ברוך הוא מכל עוונות וחטאים שבעולם".

דורות הראשונים עמדו בנסיונות קשים ונכשלו בשלוש עבירות חמורות שהביאו לחורבן הבית, אך עוונם היה בגלוי ולא מתוך רצון פנימי, ועל כן ענשם היה בגלות של 70 שנה, אך דורות האחרונים למרות שעסקו בתורה וגמילות חסדים בגלוי, חטאם היה ביסוד האדם ובפנימיותו, השנאת חנם נבעה מקלקול המידות, ולכן שנאת חנם חמורה מג' העבירות, לפי שהשנאה בלב פנימה – לחזור בתשובה מהעבירות הקשות ביותר, קל יותר מליישר עקמומית שבלב, ולכן לא נתגלה קצם, כיון שעוונם לא תוקן.

המהר"ל מבאר את ההבדל בין שני החורבנות: "המקדש הראשון היה מיוחד במעלה, שהיתה בו השכינה ולפיכך חורבן שלו כאשר לא היה ראוי שהשכינה תשרה ביניהם ... אבל מעלת המקדש השני היה מחמת ישראל עצמם, ודבר זה כי ישראל הם המתאחדים על ידי בית המקדש שהיה להם ... ולא היה פירוד וחילוק בישראל, ומפני כך נחרב בעוון שנאת חנם שנחלק לבבם והיו מחולקים ולא היו ראויים למקדש".

יסוד קדושת המקדש הוא בכח אחדותם של ישראל, ועל יסוד זה סדר העבודה שגורם לשכינה שתשרה בתוכם. בבית ראשון נשמרו היסודות של אחדות ישראל בעבודה, ולכן נתגלה קצם בבנין הבית השני, אך חורבן הבית השני שנחרב בעוון שנאת חנם – נחרבו יסודות המקדש, ולכן לא נתגלה קצם – "ערו ערו עד היסוד בה".

כעין זה מצינו במדרש על הפסוק בעמוס: "הבונה בשמים מעליותיו, ואגודתו על ארץ יסדה", משל לארמון שהיה בנוי על גבי הספינה. כל זמן שהספינות מחוברות, ארמון שעל גביהן עומד, לפיכך נאמר 'הבונה בשמים מעליותיו' – אימתי כביכול כסאו מבוסס למעלן – בזמן שישראל עשויין אגודה אחת.
וכן מובא בספר כד הקמח לרבינו בחיי: "שנאת חנם הוא חלוק לבבות, שדעות בני אדם משתנים זה מזה ואינן מסכימים לדעה אחת, וכל אחד ואחד יש לו דעת בפני עצמו ואין לחבירו יתרון עליו, ואין אחד מהם מכיר ערך מי שהוא גדול ממנו, אלא שרוצים להיות כולם ראשים, ובכן דעותיהם ולבותיהם חלוקים".

על הכתוב "ויפול על צווארי בנימין אחיו" הנאמר אצל יוסף בפגישתו עם אחיו, נאמר במדרש: "כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה, כך הקדוש ברוך הוא אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה, שנאמר: 'בבכי יבואו ובתחנונים אובילם'". יוסף ואחיו סבלו שנות גלות קשות ויוסף כשנפגש עם אחיו מבקש לפייסם שנשלח למצרים כדי להחיות עם רב והפיוס נעשה בבכיה, שנזכרו במה שנראה להם רעה, והשמחה שהכל התהפך לטובה, כך בבוא הגאולה שתוכיח שלמרות הצער על העבר, הכל היה לטובה להחיות עם רב, וזה פיוס הבכי, ולכן נקרא יום תשעה באב מועד, כנאמר: "קרא עלי מועד לשבור בחורי", ואין אומרים בו תחינות ואין נופלים על פניהם, וקביעת היום לבכיה לדורות היא התקוה שיהפך היום לששון ולשמחה.

חדשים לבקרים רבה אמונתך (איכה ג,כד)

במדרש איכה מובא: אדם מפקיד פקדון, ספק אם מחזירו, והקדוש ברוך הוא מחזיר פקדון הנשמה בכל בוקר, ולא עוד אלא שמחזירו מיופה ומהודר.

ומבאר ה'חתם סופר' שכשאדם שוכר שומר שכר לזמן מסויים וקבע עמו סכום עבור השמירה כראוי, ואם יפסידנו ויקלקל את החפץ יהיה גובה ממנו מעידית שבנכסיו, ואירע שבתוך הזמן הפקיד השומר לשעה את החפץ ביד הבעלים, וראה הבעלים שהשומר זלזל בשמירה והתקלקל החפץ, הרי דרך העולם שהבעלים לא יחזיר את החפץ לשמירה ביד השומר, שהרי יאמר לעצמו, למה לי להשיבו ויוסיף לקלקלו, למרות שאוכל לגבות מעידית שבנכסיו, אעכב חפצי בידי ולא אחזירהו לו עוד.

הקדוש ברוך הוא הפקיד ביד האדם נשמה לזמן קצוב, ואם ישמרהו כראוי – שתהא יציאתו מהעולם כביאתו לעולם, יהיה שכר האדם – השומר – מרובה, אך אם יפסיד ויפגום הנשמה, ענשו רע ומר והנשמה צריכה תיקון וליבון בגיהנם עד שתחזור לזכותה וטהרתה. בכל לילה חוזר האדם ומפקיד נשמתו ביד הקב"ה המוצא פקדונו פגום ומקולקל, ואם כן למה יחזיר לו נשמתו בבוקר והרי השומר יוסיף ויפגמנה, הלא מוטב שיעכב הנשמה אצלו והאדם ימות בעד עוונו. אך הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא מחזיר נשמת האדם בכל בוקר משום שאולי בכל זאת יתקן האדם את נשמתו וייטיב דרכו, ועל זה אמר הנביא ומשבח – "רבה אמונתך".

נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' (איכה ג,מ)

והקשה באלשיך, הרי הפסוק הקודם מדבר בלשון יחיד – "מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו" ומדוע כאן נקט לשון רבים – "נחפשה דרכינו"? ומיישב על פי הגמרא בברכות המביאה מעשה ברב הונא שהחמיצו לו 400 חביות של יין, אמרו לו תלמידיו שיפשפש במעשיו. אמר להם: וכי חשוד אני בעיניכם שלא פשפשתי ובדקתי מעשי? אמרו לו: וכי הקדוש ברוך הוא חשוד לעשות דבר בלי משפט ודין?! אמר להם: האם שמעתם עלי איזה לשון הרע? אמרו לו: שמענו שלא נתת לאריס את חלקו. נתן רב הונא לאריס את חלקו וחזר היין להיות כבתחילה, ויש אומרים שהתייקר החומץ ומכרו במחיר של יין.

נמצא שרק בגלל שדרש וחקר רב הונא אצל תלמידיו, הגיע לידי גילוי החטא ותיקונו, ועל כך אומר המקונן: "מה יתאונן ... גבר על חטאיו", באם רוצה האדם לתקן עוונו, אזי "נחפשה דרכינו" – יבדוק ויפשפש במעשיו, ואם לא ימצא, אזי "ונחקורה" – יחקור וידרוש אצל אחרים, כי אם יסמוך על עצמו, לא יגיע לידי גילוי החטא, לכן עליו להסתייע באחרים, ואז "ונשובה עד ה'".

למה לי רוב זבחיכם (הפטרת חזון,יא)

לכאורה תמוה, הלא חלק נכבד מהתורה עוסק במעשי הקרבנות ותורת כהנים, ואיך אומר הנביא "למה לי", וכן נאמר בירמיהו: "כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים על דברי עולה וזבח"?

ומסביר ה'מגיד מדובנא' במשל לסוחר שנוכח לראות כיצד סוחר אחר שהיה ידיד קרוב לאביו, אינו פוקד מעולם את בית מסחרו, ואף שהיה מתעסק עם שאר הסוחרים בעיר.

הלך לאותו סוחר ואמר לו: הלא ידיד נאמן היית לאבא ומדוע אינך פוקד מעולם את בית המסחר שלי? נענה הסוחר ואמר: אכן, צודק אתה בדברך, ומעתה ואילך אשתדל למלא בקשתך ולסור לבית המסחר שלך.

ואכן, מאותו יום, היה נכנס לבית המסחר ודורש בשלומו ושלום משפחתו, אבל לכלל עשיית מסחר עמו לא היה בא. הנמשל: עיקר תכלית הקרבנות היא שעל ידם יתעלה האדם וישמר מעוונות וחטאים, ויספוג לתוכו יראה וטהרה, אבל כשמרוקנים את התוכן הפנימי, אומר הכתוב: "מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי".

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (הפטרת חזון,כז)

ובמסכת בבא בתרא: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". כוחה וסגולתה של הצדקה היא, שאם נתבונן נראה שכיום כמעט ואין ביכלתינו לקיים את כל המצוות, רק מצוה אחת נשארה בידינו אשר לא חסר בה מאומה, והיא – מצות הצדקה, שהרי אין לה שיעור וקיצבה כמה ליתן וכל אחד מחויב בה כפי יכלתו, וזה מהשגחת הבורא בטובו וחסדו עמנו, לתת לנו האפשרות לזכות במצוה זו בנקל, כדי שעל ידה נזכה לגאולה


 
 
הוסיף: דירוג:
  • Currently 2.5/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
מקור:
RSSשלח לחברשלח להדפסהPDF שמור כ

 
חומש בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
חומש שמות
פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי
חומש ויקרא
פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי
חומש במדבר
פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח לך
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי
חומש דברים
פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת נצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה
חומש מועדים
ראש השנה
יום כיפור
שמיני עצרת
סוכות
חנוכה
עשרה בטבת
ט"ו בשבט
פורים
פסח
שבועות
י"ז בתמוז
תשעה באב
לג בעומר
חומש שונות
כללי
משלים
סיפור לשבת
ביאורים בתפילה
חינוך
חומש אירועים
ברית מילה
פדיון הבן
בר מצווה
אירוסין
חתונה