"מטעם זה ישראל ערבים זה לזה מפני שממש יש בכל אחד חלק איבר מחברו. ולכך ראוי לאדם להיות חפץ בטובתו של אחרו ועינו טובה על חברו, וכבודו יהיה חביב עליו כשלו, שהרי הוא-הוא ממש.."(תומר דבורה)

לעניות דעתי אין רמה של חפץ בטובתו של חברו יותר מהחינוך כמאמרו של קוארצק 'הדואג לדורות מחנך אנשים'.
ובחינוך- זה המימוש של ואהבת לרעך כמוך, שביותר מתחדד עם הנדבך שמוסיף 'התומר דבורה' שחבירי הוא חלק ממני.