מצורע הגדול
כניסה יציאה
18:35 19:49
   
פרשת יתרו
 

כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל (יט,ג)

רש"י: "כה תאמר" בלשון הזה וכסדר הזה. "לבית יעקב" אלו הנשים תאמר להן בלשון רכה. "ותגיד לבני ישראל" עונשין ודקדוקין פרש לזכרים דברים הקשין כגידין.

וצריך להבין, למה הקפיד הקב"ה כל כך על הלשון ועל הסדר, ומה איכפת לו אם ישנה הלשון קצת ויקדים את הזכרים החשובים יותר מהנשים שהם פטורים מכמה מצוות?

אלא מובא בספר "אמרי יואב", דהנה אמרו רז"ל (ספרי מטות ב.) כל הנביאים נתנבאו בלשון "כה", מוסיף עליהם משה שנתנבא בלשון "זה הדבר".

והביאור הוא דכיון ששכינה היתה מדברת מתוך גרונו של משה, לכן זה נקרא "זה הדבר אשר צוה ה'", שכאילו השי"ת מדבר עכשיו. אבל שאר הנביאים שלא היתה שכינה מדברת מתוך גרונם הרי נבואתם בגדר "כה אמר ד'", שכזה אמר אבל אינו ממש דברי השכינה.

והנה איתא במדרש בראשית "מעולם לא דיברה שכינה עם אשה אלא ע"י שליח". ונמצא דכאן כשהגיד משה הדברים להנשים, בעל כרחך לא היתה אז השכינה מדברת מתוך גרונו, שהרי אין השכינה מדברם עם נשים, אלא נבואתו היתה אז בבחינת "כה" כשאר הנביאים.

ולזה אמר הכתוב, "כה תאמר לבית יעקב", שבלשון "כה" תאמר לבית יעקב אלו הנשים, ולכן הזהירו בלשון הזה, דדוקא בלשון "כה" תדבר להם ולא בלשון "זה הדבר" כדי שלא תהא השכינה מדברת להם.

וכיון דקיימא לן מעלין בקודש, לכן צווה לו לדבר מקודם להנשים בבחינת "כה" כשאר הנביאים, ואחר כך יתעלה לבחינת שכינה מדברת מתוך גרונו בעת שידבר להאנשים, ולכך צוה לו השי"ת לדבר דווקא בסדר הזה, כדי לקיים "מעלין בקודש ואין מורידין"...

ברם, מעניין הוא הפשט של המהרש"א זי"ע (סוטה כא: חידושי אגדות) שכתב: הואיל והאשה נמצאת רוב הזמן בבית, תפקידה הוא לחנך את הילדים, היא זו המחנכת את בניה ושולחת אותם ללימודיהם, והיא זו הנוטלת את ידיהם עם שחר ומברכת אם ברכות. מוטל עליה תפקיד משמעותי ואחראי בגידולם לתורה ולמצוות, יותר מן הבעל, אשר קם וממהר לעסקיו, מבלי לדעת מה ילדיו עושים אחרי שיצא מן הבית. לכן הקדים הכתוב את הנשים לגברים,

ויש לדרוש את הפסוק כך: "כה תאמר ל'בית' יעקב" לאשה, שנמצאת בבית, כדי שהיא "תגיד לבני ישראל" תחנך ותדריך את הילדים, אולם אין הכוונה שמשה רבנו יגיד לגברים.

מוסיף על כך ה"פרדס יוסף" לדאבוננו לא כל הנשים זוכרות את התפקיד האמיתי שלהן, ויש ביניהן כאלו, המחנכות את ילדיהן לכל דבר שהוא, פרט לתורה... ועליהן ניתן לקרוא את הנאמר באיכה (ב. כ) "ראה ה' והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים", למי עוללת "כה", רמז ל"כה" תאמר לבית יעקב, אשר במקום למלא כראוי את תפקידן, "ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן" (שם ד. י), מרוב רחמים הן אינן מחנכות את ילדיהן כנדרש מהן וכביכול "מבשלות" אותם...
 
 
הוסיף: אשרדירוג:
  • Currently 2.5/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
מקור: פנינים
RSSשלח לחברשלח להדפסהPDF שמור כ

 
הצג תגובות ( 0 )
הוסף תגובה

עדיין אין תגובות לוורט זה
הסתר תגובות

בכדי מלהגיב יש צורך להיות מחובר למערכת
הקלק כאן כדי להתחבר או כאן כדי להירשם



חומש בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
חומש שמות
פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי
חומש ויקרא
פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי
חומש במדבר
פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח לך
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי
חומש דברים
פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת נצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה
חומש מועדים
ראש השנה
יום כיפור
שמיני עצרת
סוכות
חנוכה
עשרה בטבת
ט"ו בשבט
פורים
פסח
שבועות
י"ז בתמוז
תשעה באב
לג בעומר
חומש שונות
כללי
משלים
סיפור לשבת
ביאורים בתפילה
חינוך
חומש אירועים
ברית מילה
פדיון הבן
בר מצווה
אירוסין
חתונה