בגמרא מסופר על אישה בשם קמחית ששבעה בניה היו כוהנים גדולים.

שאלו אותה בזכות מה זכתה לכך?

אמרה מפני שלעולם לא ראו קירות ביתה את שיערה...

לכאורה סיפור מופת על אישה צנועה מאוד!

אלא מסביר הרבי מלובביץ הזכות של האישה שהיא לא הסתפקה בכך שרק בן אחד יהיה כה"ג אלא המשיכה והתאמצה בשביל שכולם יזכו להגיע הכי רחוק שאפשר..

ולנו יש לדעת ולנסות לשאוף שילדינו 'יעקפו' אותנו, ולא נסתפק בבנוניות.