עסקן ידוע הגיע אל ביתו של הגאון רבי אלעזר מנחם שך כדי לקבל ממנו הדרכה בנושא מסויים.

בהיותו שם נכנס אל החדר אחד מנאמני ביתו של הרב שך והגיש לראש הישיבה קערית ובה רסק תפוחי עץ.

מאכל זה היה חשוב מאוד לבריאותו של הרב.

למרבה ההפתעה דחה הרב שך את המאכל וסירב לאכול ממנו.

הביט המשמש המסור בקערת המזון ולתדהמתו גילה בה יתוש זעיר אשר בקושי היה נראה לעין.

על אחת כמה וכמה שהרב שך עצמו, בגילו המופלג ובראייתו החלושה לא יכל לראות זאת.

לאחר שהוחלף המזון שבקערה הסכים מיד ראש הישיבה לאכול ממנה.

אותו עסקן נפעם מהמאורע לו היה עד ומשום כך לאחר ששב אל עירו נכנס אל רבו, האדמו"ר מסלונין, וסיפר לו את אשר ראו עיניו.

למרבה פליאתו לא התפעם האדמו"ר כלל מן הסיפור.

האין זה מפליא? תמה העסקן בקול.

האם אתה מתפעל מכך שהקדוש ברוך הוא אינו מביא תקלה על ידו של הרב שך? השיב האדמו"ר בשאלה דע לך שמעלתו ודרגתו של הרב שך הן גבוהות הרבה יותר מכך!