נשאלת השאלה:

בני ישראל יצאו קודם שנתן להם משה רבנו רשות לצאת. וקשה, הרי למדנו שאין רשות לתלמיד לצאת מרבו, אלא רק לאחר שרבו ייתן לו רשות!?  

עונה ה'אור החיים' שלושה תירוצים : 

תירוץ ראשון:
בני ישראל הבינו את דברי משה "קחו מאתכם תרומה", כאילו נתן להם רשות ללכת, ורק כאשר ראו שממשיך לדבר אליהם, הבינו שהם צריכים עוד לעמוד.

תירוץ שני:
מגודל אהבת בני ישראל את המצווה, מיהרו ולא חיכו לקבל רשות ממשה ללכת.

תירוץ שלישי:
בני ישראל הקדימו ומיהרו, כי חששו שמשה רבנו, שהיה עשיר, ייתן את הכול משלו.

איך מתגברים על כעס גם שראוי לכעוס? לאחר חטא העגל מבקש משה באריכות את הקב"ה לסלוח, ומענה הקב"ה "פני ילכו והניחותי לך", צריך פשוט להמתין, לשתוק.

איך זוכים לסיעתא דשמיא? אומר דוד המלך "עזרנו ומגינינו הוא כי בו ישמח ליבנו", כאשר  השמחה היא בה' זוכים לסיעתא דשמיא .(הרב י.ק)


''אם תשיב משבת רגליך'' (ישעיה, נח, יג) יהודי צריך להשתדל שעבודת ה' שלו לא תהי'ה שגרה - כמצוות אנשים מלומדה , אלא ''כל יום יהיו בעינך כחדשים'' (הרבי מקוצק)