בתפילת על הניסים של חנוכה נאמר 'רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם', בגוף שלישי.

ויש לעיין מדוע בברכה הנאמרת אחר קריאת המגילה אומרים בגוף ראשון 'הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו?

מתרץ בעל שלמי מועד:

בחנוכה היתה מלחמה על רוחניות בדרגה גבוהה שאיננו שייכים אליה, לכן אומרים 'רבת את ריבם' אבל אנו לא שייכים לדרגה זו. מה שאין כן בפורים היתה הצלת הגוף, ובזה גם אנו שייכים, לכן אומרים 'הרב את ריבנו'.

והבה"ח ישראל יצחק לובין נ"י מתרץ, שבפורים קוראים קודם לכן את המגילה ואנו מרגישים שייכים לסיפור ושותפים לו, לכן אומרים 'הרב את ריבנו' אבל בחנוכה אין קריאת מגילה ואיננו מרגישים כל כך שייכים לדבר, לכן אומרים 'רבת את ריבם'.