בי-ה שמו:
ברכת כוהנים משתרעת על פני 15 מילים. ובכל פסוק המילה השניה היא ה'. ושלושת שמות ה' הם בדיוק במילה ה2 ובמילה ה5 ובמילה ה10 האם זה לא הקוד של "בי-ה שמו"???

ברכת כוהנים& בשם המפורש רק במקדש:

"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" תנו רבנן 'כה תברכו' בשם המפורש. וכן רש"י שם בשם הספרי'- יברכום בשם המפורש. הרמב"ם בפרק יד' בהלכות נשיאת כפים הלכה י' כותב- ואומר את השם ככתבו, והוא השם הנהגה באותיות 'הויה'. וזה הוא השם המפורש בכל מקום. ובמדינה אומרים אותו בכינוי, איך? באדנות. שאין מזכירים את השם ככתבו אלא במקדש.
ומשמת שמעון הצדיק פסקו הכהנים מלברך בשם המפורש, אפילו במקדש. ולמה? כדי שלא ילמוד אדם שאינו חשוב ואינו הגון. ולא היו החכמים הראשונים מלמדים שם זה לתלמידיהם ובניהם ההגונים אלא פעם אחת לשבע שנים, כל זה גדולה לשמו הנכבד והנורא. מי המברך? "ושמו את שמי"& תניא- אמר רבי שמעון בן לוי מניין שהקב"ה מתאווה לברכת כהנים? תלמוד לומר "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".
ועוד למה נסמכה ברכת 'שים שלום' לאחר ברכת כוהנים? לפי שנאמר "ואני אברכם" ברכה של הקב"ה היא השלום, שנאמר "ה' יברך את עמו בשלום", לכן סמוכה היא לברכת הכהנים שגם היא מסתיימת בשלום. בפועל לאוזנינו הכוהנים מברכים, אך הברכה נובעת ויוצאת מהקודש פנימה מאת ה'. למה נבחר דווקא שבט לוי להיות משרת ה' בקודש?
כי שכשיעקב אבינו מתעורר מחלומו בבית אל מבקש כך: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" ואם נחשב ונספור את בניו של יעקב לפי סדר לידתם מאחרון בניו בנימין שנולד אחרון אל עבר אחיו שגדולים ממנו, או אז& נמצא שהעשירי יהיה שבט לוי, ואותו הוא שמקדיש כ'מעשר' לעבודת הקודש.

אגב, ברכת כוהנים נאמרת בעוד מפגשים. למשל בערב שבת שם לפני הסעודה מברכים ההורים את ילדיהם בברכת כוהנים.
וכן לאחר ברית מילה ופדיון הבן, נהוג שהכוהנים מברכים את הרך (הנימול) בברכת כוהנים.

שנזכה שעוד בימינו תחזור העבודה לבית המקדש ונשמע משם את ברכת הכוהנים לכלל בית ישראל, בשם המפורש ושברכה זו עוד תלך ותתעצם בכמות ובאיכות, וה' יברך את עמו ישראל בשלום, בשלמות היותר ראויה.
אמן ואמן!