|
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי... וְהִקְרַבְתֶּם... פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלשָׁה עָשָׂר... וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּא (כט,יב - טז)
'וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת' או 'וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד' ?
מובא בספר 'קול אליהו' בשם הגר''א מוילנא: הנה ביום השני כתוב ג''כ בזה הלשון: ''וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת''.
אמנם ביום השלישי כתוב:'וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד'בלי ''עִזִּים'' וביום הרביעי כתוב שוב: ''וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת'' ובשאר הימים כתיב: ''וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד'', הלא דבר הוא?!
וביאר בזה באופן נפלא: דהנה דרשו חז''ל, שהפרים הקרבים בחג הסוכות הם כנגד שבעים האומות. ומבואר ב'זוהר' הקדוש: דעיקר השבעים אומות הם ישמעאל ועשו ואילו שאר האומות יונקים מהם.
ועוד מבואר ב'זוהר' ובשאר ספרי מקובלים, שישמעאל הוא הנקרא שעיר עזים ועשו נקרא שעיר סתם וכך הוא בסליחות לי''ז ב'תמוז': 'הצפיר והשעיר' עי''ש.
ואחר ההקדמות הללו, יבואר היטב לשון הפסוקים, שהרי צריכים להקריב חמשה ושלשים פרים בשביל ישמעאל וחמשה ושלשים פרים בשביל עשו. וא''כ ביום הראשון שהקריבו שלשה עשר פרים, הקריבו מתחלה על שם ישמעאל שהוא היה הגדול יותר בנו של אברהם, לכן כתיב שם: ''וּשְׂעִיר עִזִּים'' שהוא מרמז על ישמעאל כנ''ל וכן אח''כ ביום השני הקריבו שנים עשר פרים, ג''כ בשביל ישמעאל, לכן כתוב ג''כ: ''וּשְׂעִיר עִזִּים''.
אמנם ביום השלישי שהוצרכו להקריב אחד עשר פרים, אם יקריבו גם יום זה בשביל ישמעאל, א''כ יגיע אל חלקו סך ששה ושלשים פרים, שהרי כבר הקריבו כנגדו ביום הראשון י''ג וביום השני י''ב הרי יחד כ''ה ואם נצרף ג''כ את הי''א של יום השלישי א''כ יהיה כנגד ישמעאל ל''ו והרי באמת אין מגיע על חלקו כי אם ל''ה. לכן דלגו ביום זה והקריבו ביום השלישי את י''א הפרים כנגד עשו ולכן כתוב ביום השלישי: ''וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד'', על שם עשו כנ''ל שנקרא ''שְׂעִיר'' סתם ולא ''שְׂעִיר עִזִּים''.
ואח''כ ביום הרביעי שהקריבו עשרה פרים, הקריבו ביום זה בשביל ישמעאל להשלים המספר עשרה החסרים לתשלום המספר ל''ה
ולכן כתיב ביום הרביעי: ''וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת'', לרמז על ישמעאל, אמנם בשאר הימים שוב הקריבו כולם בשביל עשו, לכן כתיב בכל שאר הימים: ''וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד''.
|
|