אחרי מות
כניסה יציאה
18:45 20:00
   
פרשת ויגש
 

אשר יאמר לכם תעשו (מא,נה)

למה יוסף מל את המצרים?

אומרת התורה פ' מ''א נ''ה: "ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו"

רשי: "אשר יאמר לכם תעשו- לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו (השפתי חכמים- דייק מדכתיב אשר יאמר לכם תעשו למה כתיב בלשון אמירה ולא כתיב אשר יצווה? אלא ודאי אמירה היינו מילה כדכתיב גבי דוד שש אנוכי על אמרתך) וכשבאו אצל פרעה ואומרים לו כך הוא אומר לנו, אמר להם ולמה לא צברתם בר, והלא הכריז לכם ששני הרעב באים, אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה, אמר להם אם כן כל אשר יאמר להם תעשו, הרי גזר על התבואה והרקיבה, מה אם יגזור עלינו ונמות". עכ''ד.

ונשאלת השאלה למה יוסף אמר להם למול?

ומלבד מה שאומרים המפרשים נראה להוסיף ולומר שיוסף אמר להם למול כדי לקנות את כל מצרים מדין עבד כנעני שחייב במילה. וכמו שכתוב בפרשה פ' מ''ז: ותיתום השנה ההיא ויבואו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדוני לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גויתנו ואדמתנו. למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם. ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עליהם הרעב ותהי הארץ לפרעה. (נדייק כי הארץ לפרעה ולא גופם). .. "ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום (יוסף קנה אותם לעצמו) ואת אדמתכם לפרעה (הארץ לפרעה) הא לכם זרע וזרעתם את האדמה" .. "ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה" (ולכאורה גופם לפרעה! אך רש"י מסביר: והיינו עבדים לפרעה- להעלות לו המס הזה בכל שנה לחק שלא יעבור. ועיין שפתי חכמים) אך למה לו ליוסף לקנות את המצרים? מה יצא לו מזה הרי הוא השליט בכל מקרה?

ונוכל להסביר זאת כדלהלן: הקב''ה ציווה את משה "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים"- ממש ניצול! "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום וינצלו את מצרים'' אומרת הגמרא בברכות ט' ב': וינצלו את מצרים א"ר אמי מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן ור"ל אמר עשאוה כמצולה שאין בה דגים בעיני המצרים לפחות נראה שבנ''י גזלו אותם!

ואכן המצרים קבלו על כך בפני אלכסנדר מוקדון בסנהדרין צ''א א': ..שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו הרי הוא אומר (שמות יב, לו) וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו אמר גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס אם ינצחוני אמרו להם הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחתכם נתנו לו רשות והלך ודן עמהן אמר להן מהיכן אתם מביאין ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה שנאמר (שמות יב, מ) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה תנו לנו שכר עבודה של ששים ריבוא ששיעבדתם במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה אמר להן אלכסנדרוס מוקדון החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלשה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד הניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות וברחו ואותה שנה שביעית היתה..''

אך למה גביהא בן פסיסא לא ענה להם בפשטות שכל המצרים היו קנויים ליוסף, ומה שקנה עבד קנה רבו!

ואפשר לתרץ שהמצרים הביאו ראייה מפסוק מפורש ולכן גם גביהא בן פסיסא ענה להם מפשט הפסוקים.

תירוץ שני, גביהא בן פסיסא ענה להם באותה הדרך שבאו כנגדו. הם באו בטענה ממונית שאנחנו חייבים להם כסף. אמר להם לא אנחנו חייבים לכם אלא אתם חייבים לנו!

ומכל מקום עדיין קשה. שהרי אמנם המצרים היו קנויים ליוסף וממילא לזרעו ולכן על יוסף אין קושיא. אך יגידו המצרים מי התיר לשאר השבטים לקחת מהם!

ופה נוכל לתרץ שתי קושיות .

אומרת הגמרא בברכות נ''ה ב' ''האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא לנקוט זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה ולימא הכי אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא " ואם אותו אדם לא מזרע יוסף לכאורה מדבר שקר!
אלא שהשבטים כולם נקראו על שם יוסף כמו שכתוב בתהילים פ' ב': ''רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה " רש''י- מנהיגם ופרנס שלהם יוסף וכל ישראל נקראים על שם יוסף לפי שהוא פירנסם וכלכלם בימי הרעב ועוד, שמכיוון שיוסף נחשב השלמתו של יעקב, הוא במדרגת אב. ולכן אין הוא נמנה עם שאר השבטים אלא בניו. כך שהקושיות תורצו.

הרב קוק מוסיף על כך: (ראי"ה קוק, פנקסים (מהד' מכון הרצי"ה), פסקה יא, עמ' קעב-קעג) מה שאמרו חז"ל "האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא, לינקוט זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה, וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה, ולימא הכי: אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא", כו', אין הכוונה שיועיל דברי שקר אם אינו מזרעיה דיוסף, כ"א מפני שכל ישראל נקראו ע"ש יוסף הצדיק, כד' חז"ל במד"ר על פסוק "נֹהג כצאן יוסף", ועל כרחך צ"ל שאיזה כח תכונה של יוסף ישנה בכל ישראל. על כן, אע"פ שבזרעיה ממש הכח של אין עין הרע שולטת בהם הוא בפועל ואינו צריך לשום התעוררות הכח ע"י דיבורים והכנות מצד האישיות הפרטית, בכל ישראל הוא בהעלם, בתור כח שלא יצא אל הפועל, שמועיל להוציא לפֹעל כשמעירים אותו ע"י דיבורים ראויים לכך. ע"כ "אנן מזרעיה דיוסף" הוא מובן אמיתי לעומת אותו היחש שפעולת עין הרע מתיחסת להרע ח"ו...
 
 
הוסיף: ravivcz123דירוג:
  • Currently 2.5/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
מקור:
RSSשלח לחברשלח להדפסהPDF שמור כ

 
הצג תגובות ( 0 )
הוסף תגובה

עדיין אין תגובות לוורט זה
הסתר תגובות

בכדי מלהגיב יש צורך להיות מחובר למערכת
הקלק כאן כדי להתחבר או כאן כדי להירשם



חומש בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
חומש שמות
פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי
חומש ויקרא
פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי
חומש במדבר
פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח לך
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי
חומש דברים
פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת נצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה
חומש מועדים
ראש השנה
יום כיפור
שמיני עצרת
סוכות
חנוכה
עשרה בטבת
ט"ו בשבט
פורים
פסח
שבועות
י"ז בתמוז
תשעה באב
לג בעומר
חומש שונות
כללי
משלים
סיפור לשבת
ביאורים בתפילה
חינוך
חומש אירועים
ברית מילה
פדיון הבן
בר מצווה
אירוסין
חתונה