איתא בברכות נה: מאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזא ניקום קמי כהני בשעה שעולים לדוכן ונימא הכי רבונו של עולם אני שלך וחלומותיי שלך, חלום שחלמתי וכו' כן תהפוך כל חלומותיי לטובה ותרצני. ויכיון דליסיים בהדי כהני כי היכי דעני ציבורא אמן ואי לא לימא הכי אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יהי רצון שתשים עלינו שלום.

והרי ישנה קושיה בסוטה מ. שמשם יוצא שבברכת הכוהנים צריך לכיון לקבל את ברכת ה' ולא לבקש בקשות אחרות וזאת לשון הגמרא: וכי יש עבד שרבו מברכו ואינו מסביר לו פנים, ופרש"י להראות שברכת רבו חשובה בעיניו וערבה עליו ותגמל לרבו עליו בכך. הבית יוסף בס' קל מתרץ לפי שו"ת מהרי"ל (ס' קמח) שאומר שיש לומר שזה נחשב שהוא מאזין ומקבל את ברכת הכוהנים מכיון שהוא מכיון שתתקיים בו ברכת הכוהנים ויתהפך חלומו ועוד י"ל דקבלת רבותינו דעל ידי כך מתבטל החלום ומ"מ אנא אמינא ליה בברכה אחרונה ( וישם לך שלום) שלא להסיח דעתי מהברכה ע"כ. ועל זה אומר הבית יוסף ולי נראה טעם ראשון עיקר דכיוון דברכת הכוהנים יש לה כוח לתקן חלום רע כשמתפללים עליו באותה שעה הוי שפיר מעניין ברכת כוהנים והוי עבד שרבו מברכו והוא מאזין לו ומסביר לו פנים וכ"כ בשו"ע.

הנוסח בטור הוא "רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי אחרים, אם טובים הם חזקם ואמצם.. ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה ע”י משה..”. ידוע שכל החלומות הולכין אחר הפה (לפי הפתרון) כדאיתא בברכות נה: ולכן אם לא היה חולם אזי הוא היה נשאר באותו מצב ועכשיו אחרי שחלם ועשה הטבת חלום יש לו יתרון שייצא לו טוב מהחלום ולכן לא אומר "שאם רעים החלומות שיסתלקו"  אלא אומר שירפא את החלום כדי שיוכל לקבל טוב אפילו מחלום רע (פרישה).