יצוא יצא לו הארי,בלוית שועל בריא. גם הזאב, בלי חרדה, הצטרף לצוד צידה. צעדו כך השלושה, המלאכה אינה קשה. חלפו עברו שעות מספר, הנה עגל, שור ופר.

הביט אריה בשקיקה, "כיצד תהיה החלוקה?"

השועל אינו משיב, הזאב פתח את פיו: "השור ודאי לאריה, כך נאה וכך יאה. הפר ללביאה, ודאי, העגל לי ולחברי".
האריה הביט בזעם, כולו זועף, קולו כרעם. את הזאב בעוז שיסע, במכה ובנגיסה.

השועל כלל לא נבהל: "אם לדעתי תשאל, השור ודאי נועד לך, הכל הכל נתון לך. הפר, העגל- חלקך", וכך נמלט בהצלחה.
הארי חיך תוך רגע, והשועל יצא בלי פגע.

הנמשל: מושל עריץ הוא סכנה, אורבת היא בכל פינה. רק דיבור בתבונה, הוא מסתור והגנה.(משלי שועלים).